רוכלי האהבות | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

רוכלי האהבות

רוכלי האהבות

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 384
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 73
- 42

זוג חוזר לדירתו הקטנה בתל אביב עם תינוק זעיר מכורבל בשמיכה. את פניהם מקבלים סבתא הממטירה על ראשם סוכריות וסבא המרעיף עליהם ברכות. רחוק מאוד משם, בזמן ובמרחב, עלם יהודי מפוחד ורב־קסם יוצא גם הוא למסע של חייו, מסע אל נפתולי הסמטאות של הֵראט האגדית אשר באפגניסטן.

מהו החוט השזור בין משיח, הנער המתחמק ממוריו ב”חדר” האפגני כדי להציץ ברקדני השווקים המחוללים, לבין אסף, האב הטרי והנרגש המבקש להשלים עם אביו־שלו רגע אחד מאוחר מדי?

 

הרומן החדש של יוסי אבני־לוי הוא סיפור אהבה עז ורב־רבדים, אהבה שתוקה של בן לאביו, אהבה חסרת גבולות של ילד לאמו ואהבה נפתלת בין שני אבות. זהו גם סיפור אהבה לעולם שהיה ואיננו, למאכליו ומרקמיו, לצבעיו וניחוחותיו, הרצוף בדמויות משובבות ושוברות לב כאחד.

בלשונו הייחודית מעביר אבני־לוי את הקורא ממשעוליה מוכי העוני ורבי־היופי של מושבה מאובקת בישראל של שנות השישים אל רחובותיה הציוריים של עיר נידחת, שבה בני אדם ושדים חיים אלו לצד אלו.

 

על רוכלי האהבות, כמו על מכלול יצירתו של יוסי אבני־לוי, מרחף כישוף חושני של מילים, שאינו מבקש להסתיר את הכאב והעצב הנחים תחתיו, אלא לעטוף אותם ברכות כובשת, ברדיד ססגוני הרקום בחוטים של עליצות ושל תשוקה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “רוכלי האהבות”

בקרוב…

1

בקצה רחוב היהודים בהֵרָאט גרה משפחה של שדים. השדים התגוררו בחורבה ישנה מטה לנפול, שנשענה על חומת הטיט שהקיפה את הרובע. היו אלו שדים טובים שאהבו בני אדם. הם התהלכו ביניהם ופיטפטו איתם בפּשטוּ, בדָארי וגם בשפת השדים, שרבים מילדי הראט כבר הבינו היטב. ילדי השדים היו משחקים עם ילדי הרחוב ההוא מבוקר עד ערב, והשמחה היתה רבה, אין ריב ואין מדון.
אני רוצה לספר לך על כך.
ומעבר לחומת הטיט השתרעה ארץ אגדות שובת לב, ארץ שמכשפים, שדים, ננסים, קוסמים ומפלצות חיו בה לצד בני תמותה. ובוסתנים עמוסי פרי היו בארץ ההיא, כורעים תחת משקלם של אשכולות בשלים של שיזף, של ענבים מתפצחים בשיניים שעושים קוּרוּץ’ קוּרוּץ’ ושל שקדים ופיסטוקים. כבשים היו רועים באחו ירוק, מושקה במי השלגים של הרי הִינדוּקוֹש. ובמטבחים היו מבעבעים סירים של בשר טעים ושומן זהוב. כי שם היתה ארץ ישראל, לא כאן. ושום דבר לא היה פשוט בסיפור ההוא. שום דבר לא היה פשוט.
וגם את זה אני רוצה לספר לך. לספר לך הכול. כל עוד אני יכול.

יוסי אבני־לוי, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, היה שגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו.

 

ספריו, דודה פרהומה לא היתה זונה, גן העצים המתים ורב־המכר איש ללא צל, זכו לשבחי הביקורת וראו אור גם באירופה.

X