"וַהֲגִירַת הוֹרַי לֹא נִרְגְּעָה בִּי.
דָּמִי מַמְשִׁיךְ עֲדַיִן לְשַׁקְשֵׁק בְּדָפְנוֹתַי
גַּם אַחַר שֶׁכְּבָר הוּנַח הַכְּלִי עַל מְקוֹמוֹ."
כך כותב יהודה עמיחי על הגירת הוריו ומצבו שלו. בספר שלפנינו מונחים כלים על מקומם, השקשוק והרחישה לא חדלים לרגע. יוסף עוזר בשורותיו ודליה כתב אריאלי ברישומיה יוצרים יחדיו וכל אחד לחוד מעשה אמנותי שלם של שיחה בלתי נגמרת, על ה"שָם" – בגולת עיראק – ועל ירושתו "כאן", בנוף האנושי ובמראות של ארץ ישראל.
השירה של עוזר והרישומים של כתב אריאלי קרובים בשפתם ובעוצמתם הכבושה. הם מדויקים מאד ועם זאת אינם באים "לחקות" את המציאות, הם מביעים רגש וגעגוע בלתי רגיל, על אורותיו וצלליו של הזמן והמקום.
בשיחה מתמשכת זו בין שני יוצרים ייחודיים מתברך נשיקת מכחול, הספר השלישי שרואה אור בסדרת 'חוט הכסף' לשירה מבית משיב הרוח.