מיתוס החלבון | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

מיתוס החלבון

מיתוס החלבון

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 317
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 42

רבות מהדיאטות האופנתיות הפכו את החלבון לידיד ואת הפחמימות לאויב, אך העובדות מוכיחות ש:

  • חלבון מן החי אינו תורם לירידה במשקל. להיפך, הוא אחד הגורמים העיקריים למגפת ההשמנה בעולם.
  • חלבון מן החי אינו מזון-בריאות כלל וכלל. הוא אחד הגורמים המרכזיים למחלות הכרוניות הנפוצות.
  • פחמימות אינן אויב. הן בסיס התזונה של האנשים מאריכי החיים בעולם.

 

ד”ר דיוויס, רופא מנתח שטיפל באלפי אנשים שסבלו מהשמנת-יתר, הגיע למסקנות אלה תחילה בקליניקה המשגשגת שלו ובהמשך בסקירה של אינסוף מחקרים מדעיים שמגבים את ממצאיו ומוכיחים שהחלבון מן החי – ולא הפחמימות – הוא הגורם למצב דלקתי כרוני בגוף, שנמצא בבסיסה של כל מחלה כרונית, כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ, יתר לחץ דם, השמנת-יתר, סרטן, עייפות כרונית, ערפול מוחי ואלצהיימר.

ד”ר דיוויס מציג בספר זה מענה מדעי, המבוסס על הביולוגיה של התפתחות האדם ועל מחקרים מתרבויות מאריכות חיים בעולם, שיסייע לכם לבחור את דרככם התזונתית הנכונה בעולם תקשורתי משופע במחקרי תזונה רבים וסותרים.

הספר מתווה תוכנית תזונתית בת שבועיים ימים שתגמול אתכם מהתמכרות לחלבון מן החי ותראה לכם שאפשר ליהנות ממזון צמחי ולהרגיש חזקים ונמרצים עם כמות החלבון המצויה בצומח בלבד.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מיתוס החלבון”

בקרוב…

פרק 1
אני גארת והייתי מכור לחלבון

 

 

שמי גארת דיוויס והייתי פעם חלבונוהוליק (מכור לחלבון). במשך שנים רבות פעלתי בצייתנות על-פי מה שלמדתי מהממסד הרפואי, מעמיתיי ומהתקשורת: שכל ארוחה וכל ארוחת ביניים חייבות להכיל מנה משמעותית של החלבון המועדף עליי. הייתי גומע משקאות חלבון בכל הזדמנות ויורד על סטייקים עסיסיים ועבים כמעט מדי יום. החלבון היה הסם שלי, ומה שגרוע מכך, הוא היה התרופה שרשמתי למטופליי. אפשר לומר שממש דחפתי למטופלים שלי חלבון ועודדתי אותם לעשות כמוני.
אני שמח לומר שהתגברתי על האובססיה הזאת לחלבון. הספר הזה הוא מדריך מפורט של השיקום שעברתי. כשתקראו על המסע שלי ייתכן שתחשבו שאני ממש שונא חלבונים. אבל איך אפשר לשנוא מרכיב תזונתי כה חשוב? ברור לכולנו שאנו זקוקים לחלבון. אני מוטרד יותר מהעובדה שכבר איננו מדברים על מזון כמזון. במקום זאת אנחנו מפרקים באובססיביות את המזון למרכיביו ובדרך זו פיתחנו אובססיה לא בריאה למרכיב אחד במיוחד. מטרידה אותי העובדה שהחלבון הפך להיות כוכב רוק של ממש, מעולם לא הייתה נוכחותו במאכלים שלנו ובפרסום כה אדירה. נדמה שאיננו שבעים מהחלבון, והמציאות הזאת מובילה אותנו בדרך מסוכנת ביותר. למעשה העצה “אכלו יותר חלבון” היא אולי העצה הגרועה ביותר ש”מומחים” יכולים לתת לציבור.
כל מומחה שתפנו אליו, בין שמדובר ברופא, תזונאי או מאמן, ימליץ לכם על אכילת חלבון. אם תיכנסו במקרה לחנות ויטמינים תהיו מוצפים בכמוסות ובשיקויים המתהדרים בכמויות הולכות וגדלות של חלבון. אפילו בסופרמרקט דוחפים לנו מוצרי מזון עמוסי חלבון, שעה שמדפי הירקות והפירות הופכים להיות קטנים יותר ומזמינים פחות. מדוע שנקנה תפוח כשאפשר להשיג חטיפי דגנים עשירים בחלבון, משקאות עתירי-חלבון ואפילו חלבון בוודקה שלנו? האם אנשים באמת מאמינים שוודקה שהוסף לה חלבון טובה לבריאות? התשובה היא בהחלט כן. כפי שפורסם לאחרונה במאמר בכתב העת Wall Street Journal, “למילה חלבון המופיעה על תוויות מוצרים יש מה שמכנים החוקרים ‘אפקט ההילה הבריאותית’. אנשים מניחים שהמוצר יעניק להם אנרגיה ויגרום להם לתחושת שובע”. כותרת המאמר העבירה היטב את רוח הדברים, “כשעל הקופסה כתוב חלבון, האנשים אומרים, אקנה זאת”. מסקר שערכה לאחרונה קרן המועצה הבינלאומית למידע על מזון בארה”ב (The International Food Information Council Foundation – IFIC) עולה כי 63% מהאמריקאים מחפשים מזונות עתירי-חלבון כשהם בוחרים מה לאכול, ו-57%, אחוז גבוה ביותר, אמרו שהם מנסים לאכול כמה שיותר חלבון!
חלבון נמצא בכל מקום. חוכמה גדולה. אם כך, מה הבעיה? במילה אחת: בלבול. חלקנו אוכלים חלבון כדי להפחית במשקל, בעוד אחרים אוכלים אותו כדי להעלות במשקל. חשבו לרגע על הפרדוקס הזה. אותו מוצר עצמו נמכר לאנשים כדי שיפחיתו ממשקלם ונמכר לאחרים כדי שיעלו במשקלם! יש רבים המאמינים שאכילת מזונות עתירי-חלבון תסייע להם להיות בריאים יותר ולזכות בחיים ארוכים יותר. נדמה גם שכולם חושבים שחלבון יעניק להם אנרגיה. אלא שכל מי שמכיר את יסודות הביוכימיה או הפיזיולוגיה יאמר לכם שאנרגיה מגיעה מפחמימות או משומנים אבל לא מחלבון. מה שמפחיד אולי עוד יותר הוא העובדה שחלבון הוא אחד מפריטי המזון שנדמה כי שוררת הסכמה לגביהם. “מומחים” טוענים שיש שומנים טובים ושומנים רעים או פחמימות טובות ופחמימות רעות. אין ספק שהדבר תורם לבלבול העצום שאנו חשים בנוגע למה שכדאי לנו לאכול. אבל נדמה שלגבי חלבון כולנו מרגישים בטוחים. איש לא יעז לטעון שחלבון אינו טוב לבריאות.
האמינו לי, אינני כותב את הספר הזה כדי להיות שונה מכולם ולמחות נגד מה שמקובל. אינני מבקש לעורר סערה וודאי שאינני רוצה להוסיף עוד על הבלבול הרווח בציבור. אולם לאור הניסיון שצברתי, אני נמצא בעמדה ייחודית שבה אני יכול לראות שמרוב עצים פספסנו את היער. העובדה היא שהאובססיה שלנו למזון עשיר בחלבון הורגת אותנו ונדמה שאיש אינו שם לב לכך. אין זו דעתי האישית בלבד. למסקנה מעוררת מחלוקת זו הגעתי לאחר עיון בכמות עצומה של מחקרים. אחלוק איתכם את מה שלמדתי במהלך הדרך, וכשתגיעו לסוף הספר תבינו שהממצאים המדעיים מוכיחים לנו כי האובססיה שלנו לחלבון היא כנראה אחת הסיבות העיקריות לעלייה שאנו רואים בהשמנת-היתר, בסרטן, בסוכרת, ביתר לחץ דם ובמחלות לב. טוענים כי ארה”ב היא המדינה המפותחת החולה ביותר ובעלת תוחלת החיים הנמוכה ביותר, ואנו אוכלים יותר חלבון מאשר כל מדינה אחרת. קיימת סבירות גבוהה שמי שאשם בבריאותנו הלקויה הוא החלבון!
לפני שתפטרו את דבריי בהינף יד ותאמרו שאני סתם זורע פחד, אני רוצה שתשאלו את עצמכם את השאלה הפשוטה הבאה, “האם כל החלבון הזה הופך אותנו לבריאים יותר?” בכל שנותיי כרופא מעולם לא ראיתי חולה שסבל מחסר בחלבון. עברתי על הספרות הרפואית ולא יכולתי למצוא ולו מקרה אחד של חסר בחלבונים אצל אדם שאכל כמות מספקת של קלוריות. למעשה, אם אתם צורכים כמות מספקת של קלוריות, אינני בטוח שבכלל קיים דבר כזה כמו חסר בחלבון. כיצד הגענו אפוא מאכילת כמות מספקת של חלבון על מנת להיות בריאים למצב הנוכחי של החדרת מנות ענק לגוף, והאם זה גורם לנו להיות בריאים יותר? מתי נבין סוף-סוף שתזונה טובה לבריאות אינה חייבת להכיל חלבון כמרכיב מרכזי?
אומרים שאיננו משתנים כשאנחנו רואים את האור, אלא כאשר אנחנו חשים בחום. זה מה שגרם לי להתעורר לבסוף. כמה בעיות בריאותיות אישיות טלטלו אותי בצורה כה משמעותית, עד שהתחלתי לפקפק במה שלמדתי על מזון בבית הספר לרפואה – ובמה שממשיכים עמיתיי לייעץ. התחלתי, במקום זאת, לחקור על כך בעצמי.
נדהמתי לגלות שאין ולו שמץ של אמת אף לא באחת מהנחות היסוד של “בשורת החלבון”:
חלבון איננו המפתח לירידה במשקל – למעשה, חלבון מן החי הוא אחד הגורמים המשמעותיים למגיפת השמנת-היתר, וכמעט בכל מחקר נמצאה התאמה בין צריכת חלבון מן החי לבין עלייה במשקל.
חלבון מן החי איננו אחד המזונות הבריאים הקיימים – להיפך, קיים קשר הדוק בין צריכתו לבין התפתחות של סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וסרטן, הרוצחים העיקריים בתקופתנו.
יש סיבה לכך שקיים בטבע חלבון מן הצומח – הוא בריא לנו הרבה יותר מאשר חלבון מן החי. כל הצמחים מכילים יותר חלבון מכפי שנחוץ לנו, כדי למלא את כל אחד מהצרכים הבריאותיים שלנו.
תזונה דלה בחלבון (ובשומן) היא היעילה ביותר להפחתה במשקל, לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות עתידיות.
פחמימות אינן האויב שלנו. להיפך, במצבן הטבעי הן המקור לבריאותנו ומעניקות לגופנו חיוניות ומרץ.
לאחר שנים רבות של מחקר אינטנסיבי, יכולתי להגיע למסקנה אחת בלבד: אנשים שהתזונה שלהם עתירה בחלבון מן החי סובלים משיעורים גבוהים יותר של מחלות כרוניות: יתר לחץ דם, סרטן, סוכרת, מחלות לב ומחלות רבות נוספות, ביניהן ירוד (קטרקט), מחלת הסעיפים (דיברטיקולוזיס – היווצרות מעין כיסים במעי הגס), דלקת הסעיפים, מחלות מעיים דלקתיות, בעיות בכיס המרה, שיגדון (גאוט), תסמונת המעי הרגיש, אבנים בכליות ודלקת מפרקים שגרונית. אין כל ספק באמיתותן של עובדות אלו. במחקרים שהופיעו לאחרונה (ומסקנותיהם עדיין אינן חד-משמעיות), נמצא גם קשר בין צריכה גבוהה יותר של חלבון מן החי לבין מצב רוח ירוד, אובדן ריכוז ושיטיון (דמנציה).
המסקנה הזאת זכתה לאישוש כמעט בכל מחקר מדעי בקנה מידה גדול: מחקרים שהושקעו בהם משאבים ניכרים עקבו אחר אלפי אנשים במשך שנים רבות במדינות רבות בעולם. תוצאות המחקרים הצביעו שוב ושוב על המתאם בין חלבון מהחי, שומן רווי, השמנת-יתר ומחלות כרוניות. כשהשוו מדענים בין אנשים שאכלו בשר (בכל מקום בספר שבו מופיעה המילה בשר, הכוונה היא לבשר בקר, בשר עוף וכיו”ב) לבין אלה שלא, נמצא שאוכלי הבשר היו כבדים יותר, חולים יותר ובעלי סיכוי גבוה יותר למות בגיל מוקדם יותר. (פרטים נוספים אציג בפניכם בחלק השני של הספר, “כיצד הפכנו למכורים לחלבון”.)
אולם לא רק מחקרים רחבי היקף על אוכלוסיות בני אדם תומכים במסקנותיי. גם מחקרי מעבדה פורצי דרך הוכיחו את קיומם של מנגנונים ביוכימיים ברורים הקושרים בין חלבון מן החי לבין השמנת-יתר, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, סרטן ומחלות רבות נוספות, ותוחלת חיים נמוכה יותר באופן כללי. כשהתעמקתי פעם אחר פעם במאמרים שהופיעו בכתבי העת המדעיים, זיהיתי את מרכיבי המפתח של החלבון מן החי – ביניהם חומצות אמיניות, ברזל שמקורו מן החי (ברזל מסוג הֶם – Hem), הורמון גדילה דמוי אינסולין 1 (IGF1) ותרכובות-ניטרוזו – שהתגלו כמעורבים בהפחתת תוחלת החיים, הזדקנות בטרם עת והפרעות כרוניות שהפכו להיות מגיפה בתקופתנו.
אם כל זה לא מספיק, כל המחקרים שנערכו בבני אדם ובבעלי חיים מצביעים על אותו כיוון. מעשרות מחקרים קליניים מבוקרים ואקראיים, שעל פיהם יישק דבר בעולם המחקר הרפואי, עלה שככל שצורכים יותר חלבון מן החי, כך היה מצבם של המשתתפים גרוע יותר.
קראתי אלפי מחקרים מקוריים ומאות מטא-אנליזות וסקירות. כל החומר שקראתי הצביע שוב ושוב על אותה מסקנה: קיים קשר בין צריכת חלבון מן החי לבין מחלות כרוניות ומוות בטרם עת. לעומת זאת נמצא שקיים קשר בין אכילת כמות גדולה של פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות לבין שמירה על בריאות טובה.

ד”ר גארת דיוויס הוא רופא אמריקאי מנוסה בטיפול בהשמנת-יתר באמצעות ניתוחים לקיצור הקיבה. הוא מכהן כמנהל הרפואי של קליניקת דייוויס ביוסטון טקסס. בנוסף להיותו מרצה מבוקש בתחום קיצורי הקיבה הוא מרבה להרצות גם בנושאים של השמנה, בריאות ותזונה צמחית. בין תחביביו הידועים: טריאתלון, איש הברזל וריצת מרתון – כולם בהשראת מזון צמחי בלבד.

X