הקרב על המתנדב | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

הקרב על המתנדב

הקרב על המתנדב

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 200
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 69
- 40

בני הנוער מתוארים לא פעם כנהנתנים, עסוקים בעצמם, מרוכזים בצעצועים אלקטרוניים כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח המבודדים אותם מסביבתם, ונתפסים לעתים כבלתי מעורבים בנעשה בקהילה הסובבת אותם או בחברה הישראלית בכללותה. אך למעשה בני נוער רבים מעורבים בפעילות התנדבותית ופוליטית, תורמים לקהילה מזמנם וממרצם, ומפתחים עצמם כמנהיגים חברתיים שישפיעו על החברה גם בעתיד.

ספר זה מציע התבוננות אופטימית במעורבותם של בני נוער בחברה, מתוך אמונה בתרומתם החשובה ליצירת שינוי חברתי־מערכתי, אשר ייטיב עם החברה הישראלית; אך לשם כך, יש לחקור ולהבין לעומק את תופעת ההתנדבות של בני נוער, את מניעיה ואת הדרכים לעודד אותה.

הספר מציע מודל מעשי לעידוד התנדבות נוער, המבוסס על ממצאיו של מחקר אקדמי מקיף. הספר יכול לסייע בקידום התנדבות נוער. הוא מציע למנהלי ארגונים ומנהלי התנדבות בגופים חברתיים שונים מידע שיסייע להם במאמצי האיתור, הגיוס והשימור של הנוער המתנדב.

להורים ולמחנכים הוא מציע הבנה מעמיקה יותר של הגורמים להתנדבות בקרב בני הנוער.

לבסוף, הוא מציע לחוקרים ולאנשי הדעת העוסקים באוכלוסיית בני הנוער ובתופעת ההתנדבות מודל מושגי ומחקר אמפירי שניתן להסתמך עליהם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הקרב על המתנדב”

בקרוב…

הקדמה
כתיבת הספר הקרב על המתנדב נבעה מתוך רצון לחולל שינוי מחד ותחושת משבר מאידך בקרב אזרחי ישראל. בימים אלה, המאופיינים במחאות חברתיות ובו בזמן בעלייה ברמות הפשיעה האלימה בקרב בני נוער, המתוארת במדיה כנובעת בעיקרה מתוך שעמום, המרשם שלנו לריפוי החוליים החברתיים הוא התרכזות בהתנדבות קהילתית משמעותית של ילדינו ושילובם בקבלת החלטות חשובות.
“שוב נער, שוב דקירה”* צועקות הכותרות הראשיות בעיתונים, המדווחים על גל אלימות נוסף ששוטף את ישראל וגובה קורבנות מיותרים, שאולי ניתן היה להציל, אבל איך? יש שטוענים** שאחרי חמש מלחמות ואין סוף התקפות טרור, ואל מול התנהלות בריונית מילולית ופיזית במרחבים ציבוריים, כגון מגרשי הספורט ובית הנבחרים, שהנוער שלנו סובל מתסמונת פוסט־טראומטית הגורמת להתנהגות שלוחת רסן. אך על אף החוליים החברתיים והצלקות בנפשם של בני הנוער, אסור לומר נואש. דווקא בישראל של ימינו קיים צורך דחוף בהוצאת בני הנוער ממעגל האלימות והשעמום לכיוון של עשייה חברתית, שתוביל לסיפוק אישי ולתקווה לעתיד טוב יותר.
חוזקה של כלכלת ישראל המבוססת והצומחת אינו מפיח רוח של תקווה בדור הצעיר, ואף לא בקרב בני נוער. הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות הניבה רווחים עבור חלק קטן מהציבור בלבד, ובני הנוער — כחלק מהציבור הרחב — לא נמצאים בין הנהנים מפירותיה. אחת הטענות המרכזיות של המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 והביאה לקדמת הזירה הציבורית את מצוקות מעמד הביניים (סיאני, 2012), הייתה כי הממשל יצר מצב בו איכות המוצרים והשירותית הציבוריים מידרדרת והנטל נופל על הקהילה האזרחית. באזורים רבים בישראל קיים קיפאון כלכלי, ומשמעותו היא שסביר להניח כי מי שגדל ביישוב עני או בעיר ענייה יהיה עני גם בבגרותו, בעוד שמי שנולד להורים עשירים יהיה כנראה עשיר בבגרותו.
הספר מציע חזון אידיאולוגי חברתי, לפיו שימוש נכון במשאבים חברתיים, כולל הזמן והאנרגיה שמשקיעים בני נוער בהתנדבות, יובילו להשתתפות חברתית מקומית רחבה יותר, שתאפשר לנצל משאבים אלו לטובת התושבים באופן שישפר את איכות חייהם ויצמצם את הפערים באיכות החיים בין ערים ויישובים חזקים ובין ערים ויישובים חזקים פחות.
יש לממש את הפוטנציאל החברתי הקיים למילוי צרכים מקומיים באמצעות השקעה גבוהה יותר בדור הבא של הערים השונות. יש להשקיע בבני נוער כדי שאלה יחזירו את ההשקעה, בהווה ובעתיד, בהתנדבות ובתמיכה, במקום בו גדלו. מחקרם של ששון וששון (Sasson & Sasson, 2009) עסק בהתנדבות בני נוער בתנועות נוער בארצות הברית, והתמקד בקורלציה שבין נטייתם של בוגרים לתרום לחברה לבין מסגרת ההתנדבות בגיל הנעורים, נמצא שבני נוער שהתנדבו הפכו לאזרחים התורמים לארגון בו היו מעורבים בצעירותם. פירוש הדבר הוא שהתנדבות של בני נוער במסגרת קהילתית יוצרת נתינה גם בטווח הארוך. לשם כך נדרש שכוחות אזרחיים וציבוריים ברמה הארצית יעודדו מנהיגות פעילה ברמת הארגונים וברמה המוניציפלית. התנדבות בני נוער צריכה להתבסס על פרויקטים נגישים ומשמעותיים עבורם, על מנת ללכד את ההון האנושי והחברתי של הצעירים ולקדם שינוי חברתי בר־קיימא.
לבסוף, התנדבות אפקטיבית של בני נוער תעודד מודעות עצמית גבוהה, תפתח אפיק להתמודדות חיובית עם תחושות של חוסר תקווה ותפיח אופטימיות חברתית, אשר תוציא אותם ממעגל התסכולים והשעמום לשיתוף פעולה למען שינוי פני החברה.

 

הערות:
* ידיעות אחרונות, מעריב, והארץ, 6.5.2012: דיווח על רצח נער בן שבע עשרה בדקירה על ידי חבורת נערים.
** פרופסור שחר מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופרופסור הנריץ’ מאוניברסיטת ג’ורג’יה (Henrich & Shahar, 2008) מצאו כי חשיפה ממושכת להתקפות טילים מרצועת עזה מנבאת עלייה תלולה במקרי אלימות, כגון קטטה שתסתיים בפציעה חמורה, מעורבות במלחמת כנופיות, ואף מעצר בגלל גילויי אלימות ונשיאת נשק.

ד”ר עוזי ששון (Ph.D., 2010, Indiana University of Pennsylvania) הוא חוקר ומרצה למנהיגות יוצרת שינוי, להתנדבות וליזמות חברתית. הוא מלמד קורסים בנושאי מנהיגות יוצרת שינוי, התנדבות ויזמות במכללה האקדמית בית ברל, שם הוא גם מרכז את פרויקט המעורבות החברתית המכללתית. הוא חוקר בנושאי מנהיגות לשינוי חברתי והתנדבות, ומפרסם מחקרים בנושאים אלה. כמו כן, הוא משמש כשופט בכתב העת הבינלאומי — Modern Management Science & Engineering, כשופט בארגון הבינלאומי למנהיגות (International Leadership Association), וכחבר באגודה הבינלאומית לחקר המגזר השלישי (ISTR).
ד”ר חגי כץ (Ph.D, 2005, University of California, Los Angeles) הוא מרצה במחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול ע”ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. משנת 1996 הוא חוקר את המגזר השלישי, פילנתרופיה וארגונים ללא כוונות רווח בישראל ופרסם ספרים, מאמרים ודו”חות מחקר בנושאים אלה. ניהל בעבר את המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי ושימש כיו”ר התוכנית לתואר שני בניהול ארגונים ללא כוונות רווח. כמו כן, הוא היה עורך תוכנית הנתונים של השנתון לחברה האזרחית הגלובלית של ה־LSE, יועץ מתודולוגי לפרויקט מפתח החברה האזרחית (Civil Society Index) של ארגון Civicus, ויועץ מטעם הבנק הבין־אמריקאי בענייני מידע ומדיניות כלפי המגזר השלישי. הוא מעורב במגוון ארגונים ויוזמות בין־מגזריות וציבוריות, ומשמש כחבר הוועד המנהל והגזבר של האגודה הבינלאומית לחקר המגזר השלישי (ISTR).

X