בין מלחמה לאהבה, המשורר יהודה עמיחי | לרכישה באינדיבוק




אני מאשר לקבל דיוור

בין מלחמה לאהבה, המשורר יהודה עמיחי

בין מלחמה לאהבה, המשורר יהודה עמיחי

שנת הוצאה: 2017
מס' עמודים: 240
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 60
- 30
- 30

עם פתח דבר מאת רוני סומק ואחרית דבר מאת מאיר שלו

 

“מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים,

לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם

פְּרָחִים בָּאָבִיב.

 

הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים

הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה

כְּמוֹ חָצֵר.”

 

(“המקום שבו אנו צודקים”, מתוך יהודה עמיחי. שירים 1962-1948. עמוד 217, הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב, תשל”ז, 1977)

 

“השפה של עמיחי היא שפה שמשלבת במפלס אחד אינטימיות, שיחת רעים, קול נמוך, שיחה בשניים לאור מנורת השינה במיטה, עם המונומנטים הגדולים – התנ”ך, סידור התפילה, המיסטיקה היהודית. וכל זאת הוא עושה בעזרת איזו אירוניה דקה, לפעמים עוקצנית.

“…כשאנחנו קוראים עמיחי, אנחנו חשים כאילו הוא כותב אצלנו במטבח או בחדר הילדים, או בחדר המיטות, או בגינה או בסלון.

“…עמיחי הוא מאותם אנשים שמזכירים לנו שתרבות ישראל לא גרה בבית כנסת ולא גרה בקברים קדושים, אלא גרה בשפה שלנו, לדורותיה… ומבחינה זאת, עמיחי היה גם בן בית וגם בעל בית בתרבות העברית.”

 

(עמוס עוז, יהודה עמיחי, מהפכן ובעל בית, מתוך בעצם יש כאן שתי מלחמות, עמודים 81-79, הוצאת כתר 2002)

 

שיריו של יהודה עמיחי (וירצבורג, 3 במאי 1924 – ירושלים, 22 בספטמבר 2000)  משקפים חיים אינטנסיביים ועתירי קונפליקטים, והם טעונים חושניות והומור. “אינני משורר, אני אדם הכותב שירים.” כך הוא תיאר את עצמו, וכך יש להבין את שיריו ואת כלל יצירתו הספרותית.

הספר מציע היכרות עם חייו ועם יצירתו, ומכיל בצד ציוני דרך אוטוביוגרפיים וגם חיבורים של חוקרי ספרות, סופרים והיסטוריונים על היבטים שונים בשירתו.

ספר המקור יצא בגרמניה ותורגם לעברית עם התאמה לקהל הישראלי ותוספות שונות כמו פתח הדבר שכתב המשורר רוני סומק וסוף דבר מאת הסופר מאיר שלו, שבחר לסיים את הספר בסיפורו האישי והמרגש על יהודה עמיחי בסוף ימיו. באדיבות חנה סוקולוב-עמיחי, הוכנסו גם כמה בתי שיר, טיוטות ראשונות לשירים שלא הושלמו, שנמצאו בעיזבונו של המשורר.

 

בין מלחמה לאהבה – המשורר יהודה עמיחי הוא ספר מגוון מאוד וללא ספק ימצאו בו עניין אוהבי שירתו של עמיחי, קוראים המתוודעים אליו לראשונה, אנשי אקדמיה וסטודנטים וכן תלמידי ספרות בבתי ספר תיכוניים. שיריו הנפלאים משבצים את המאמרים שבספר ומעמיקים את ההיכרות איתו ועם יצירתו, דרך שבילי חייו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בין מלחמה לאהבה, המשורר יהודה עמיחי”

בקרוב…

באותה עט שבו אני כותב שיר, אני חותם על טופס מס הכנסה.

 

חמישה הרהורי אהבה על שירת יהודה עמיחי

 

מאת המשורר רוני סומק

 

.1

“איך אתה,” שאלתי פעם את יהודה עמיחי, “מאיית בשירים את המילה

‘אהבה’?” והוא, מבלי לחשוב לרגע, ירה: “האהבה צריכה להיות חזקה

כמו טנק ובאותה עת גם רגישה כמו ציפור. אנחנו מברכים על נרות

חנוכה שאסור להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד. לעומת זאת, באהבה

צריך להשתמש ולהשתמש.”

“כתבת פעם,” המשכתי, “ש’גם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה

ואצבעות’, ובשירי האהבה שלך אני מרגיש גם את הבטנה הרכה של

אותה כפפה, בצד העור הקשה שממנו תבוא המכה. האם בשירי האהבה

שלך אתה מחליף עט?”

“לא.” ענה. “אין לי אהבה של מעלה ואהבה של מטה.”

“והשפה,” לא ויתרתי, “האם היא אותה שפה?”

“העברית הייתה פעם שפת הרחוב של האלוהים והיום אני אומר בה

דברי אהבה קדושים. ובכלל, באותו עט שבו אני כותב שיר אני חותם

על טופס מס הכנסה.”

.2

“שמי יהודה,” הוא כתב באחד משיריו, “וקוראים לי יודה באהבה.” הערה

זו אינה רק על המרחק בין העברית התקנית לבין העברית המדוברת.

זוהי גם תפיסת עולמם של שיריו. עמיחי היה ממחוללי המהפכה

שהורידה את השירה העברית לרחוב. הוא עקף את האוטוסטרדות

הלאומיות וסלל גם את דרכי העפר אל האישי, אל הפרטי. כוחה

הגדול של שירתו הוא ביכולת להאיר פינות. בפינות אלה מציבות

10 | בין מלחמה לאהבה – המשורר יהודה עמיחי

המילים מראה בה משתקפות פנינו, אחד לאחד, ועל הפנים האלה יודע

עמיחי לצייר את נקודת המבט שלא ראינו קודם. הוא הארכיאולוג של

הנפש, הוא המשורר של שברי החרס והוא הקוסם ששולף מהשברים

האלה שיר חדש.

.3

בשיר “מי” אומר עמיחי: “מי שמטייל במדבר/ לפי ספר תיירות או

ספר היסטוריה,/ כמו שוכב עם אישה/ לפי ספר תנוחות”. שאלתי

אותו אם אפשר “לתרגם” את השורות האלה מעצה למטיילים

להוראת קריאה בשיריו. “כן,” הוא השיב: “בפעם הראשונה שאתה

הולך במדבר, אתה צריך ספר או מפה. אחר כך אתה הולך לאן

שהרגליים מובילות. באופן טבעי נוצרת דרך. לפעמים זה נוח,

לפעמים זה מסוכן, ולפעמים הדרך משקיפה על נוף מסוים. שיר

צריך להיות טבעי כמו שביל במדבר.”

.4

הכרתי אותו כשהשתתפתי בסדנה לשירה. הייתי אז עם השירים

הראשונים שכתבתי, והתרגשתי מאוד מהתחושה שעמיחי המשורר ירד

פתאום ממדף הספרים והפך לחבר שאפשר להיפגש איתו פעם בשבוע

בשער ציון של העיר העתיקה. משם צעדנו צעדה סוקרטית עד לבית

הסופר שהיה אז בכיכר בתי מחסה. דיברנו על הכול. גם על נערה

שהשתתפה בסדנה והוא, עמיחי, התפלא שאינני מבין ששיריה מופנים

אליי, גם על בנו דוד שבדיוק נולד, ואפילו על סידור העגבניות של אחד

הרוכלים בשוק שעברנו דרכו.

אותו רוכל, אגב, תלה פעם, מעל הארגזים, תמונה של הילד הבוכה.

“אתה רואה,” אמר לי יהודה, “זה הנביא החדש של העיר הזאת.” צחקנו

אז מול הפנים דשנות העצב. “אין דבר מכל אלו,” אמר, “שאינו יכול

להיות השראה לשיר. אבן זרוקה, זוג גרביים, מים זורמים, גלי ים.”

בין מלחמה לאהבה – המשורר יהודה עמיחי | 11

.5 יום לאחר מותו, בערב שלאחר ההלוויה כתבתי “שיר ערש לכדורי

הנחושת”:

כְּשֶׁהִסְפִּידוּ אֶת יְהוּדָה עַמִּיחַי עָמַד שׁוֹמֵר שֶׁל

ראֹשׁ הַמֶּמְשָׁלָה עַל גַּג הַבַּיִת וְכִוֵּן עֻזִּי

מִתּוֹצֶרֶת יִשְׂרָאֵל אֶל שַׂקִּיּוֹת הַחֲרָדָה מִתַּחַת

לְעֵינֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

בְּתוֹךְ הָאָרוֹן חִיֵּךְ הַמֵּת. הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ בְּ־ 48 הָיָה

כָּבֵד יוֹתֵר. צֶ’כִי שֶׁהִרְדִּים בְּבֶטֶן פְּלָדָה שְׁאֵרִיּוֹת

אֲבַק שְׂרֵפָה. הַהֶדֶק חִכָּה לְכָרִית הָאֶצְבַּע שֶׁתִּלְחַץ

וְעַל הַקַּת הָיוּ חֲרוּתִים סִימָנֵי הַמָּוֶת

מִחוֹלוֹת יַד מָרְדְּכָי.

כְּבָר אָז הוּא שָׁר שִׁיר עֶרֶשׂ לְכַדּוּרֵי הַנְּחשֶֹׁת,

וְהַנְּחשֶֹׁת חָלְמָה שֶׁיְּרַקְּעוּ מִגּוּפָהּ אַבְזָם לְאַרְנָק

בּוֹ תַּסְתִּיר אִשָּׁה גְּלוּלוֹת רַחֲמִים מִיְּמֵי הַגָּן.

עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ אוֹ מִישֶׁהִי דּוֹמָה לָהּ,

עוֹבֶרֶת לְיַד גּוּפוֹ, מוֹרַחַת עַל פְּרוּסַת שְׂפָתֶיהָ

אֶת רִבַּת שִׁירָיו.

רוני סומק

בקרוב…

X