בשש בלדות ובאודה אחת נפרשֵׂת סערת הילדות של הסופר. דימויים ציוריים משרטטים את מערבולת חייו מנקודות מבט של הילד ושל המבוגר המשוועים שניהם לשרוד את טלטלות החיים.
אַךְ מָה דַּק גֵּוָהּ,
כְּגֵו פִּסְלוֹן־הָאַיָּלָה
אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם נוֹתְרוּ לָהּ
מִשֶּׁלָּהּ
רָעָב –
בְּגוּפָהּ, בְּרוּחָהּ!
צְעִירָה אַךְ קְשִׁישָׁה
מִימֵי מַחֲנוֹת
רְחוֹקִים
רְצוּצָה
מִימֵי פְּרֵדָה וְגֵרוּשִׁין
זֶה מִכְּבָר
מָה תִּקְרָא
אֶל אִמְּךָ שֶׁבָּאוֹר?
מִבַּעַד לַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁחָלְפוּ
לֹא תּוּכַל לַחְדֹּר!
מִמֶּרְחַק הַזְּמַן –
פַּס הַקּוֹל חַד־סִטְרִי
מַשְׁמִיעַ –
אַךְ לֹא נִשְׁמָע