הוספה לסל! קנייה מהירה

אישה מעופרת יצוקה

מיכאל אוחיון


         
טעימה מהספר

על הספר

זהו סיפור על עידו, קיבוצניק החוזר לעיר ילדותו, באר שבע. עידו מסתובב בעיר בימי 'עופרת יצוקה'. הוא בא אל עיר מקלט בהתרחקו מן הקיבוץ המאוים בקסאמים, ולא משווה בנפשו עד כמה יוצף בזיכרונות שהתמתקו ממרחק הזמן, ועולה בו געגוע גדול למקום שעזב בנעוריו. בטיילו עם הכלבה, לשאוף אוויר ולהתרענן ממועקת המצור ששרתה גם במקום בו ביקש רוגע, הוא מגיע אל 'גן הקומנדו הצרפתי' שאליו התנקזו דרמות של ילדות, רגעי בכי ושעות אושר (ואפשר שההפך הוא הנכון..), אך אלה לא הספיקו לו בשעתו. הוא רצה עוד, והלך לקיבוץ. עתה הוא פוגש בדמויות שדהו והתעמעמו בזיכרונו, ומחפש מקור להשראה, משהו שידליק את הנר שדעך, הבהוב שיאיר את הדרך אל הלב ואל התקווה למצוא את מקומו מחדש. במסעו המהורהר אל העבר, הוא חוזר אל ילדותו במעברה, בשכונה ג' בבאר שבע, ומלקט פיסות חיים שהיו, תמונות השמורות אחרת ב'ראש שלו', מאשר בזיכרונם של הוריו וחבריו, ואשר עיצבו את דמותו כפי שהיא עכשיו. תוך כדי המסע, שיש בו גם מפגשים - מתעמתים ומתרפקים, הוא מגלה שוב ובראייה בוגרת, את כל מי שהיה לידו בתחנות השונות בחייו, בעיר, בקיבוץ, בצבא ובטיול הגדול לחו"ל... על כל אלה מתווספת רוח של אישה מרוקאית מן השכונה, צדקת שחייתה בחסר רגשי ומתה בצערה ובלא עת. לרוח המתלווה אליו יש נוכחות פעילה בתודעתו. היא מנחה ומדריכה אותו, ומאפשרת לו לעשות תיקון בחייו. על רקע הימים המתוחים מסביבו, הוא מוצא איזון פנימי, השלמה ושלוות נפש אותם ביקש. זהו סיפור מקומי לכאורה, אך לאמיתו של דבר, זה סיפור של רבים שבינינו, פה ושם בארץ ישראל. ויש לו דווקא 'סוף טוב', אף שהוא ריאלי ומהימן.
קרא/י עוד..  
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה