הוספה לסל! קנייה מהירה

אותות

ארז ביטון


         
שנת הוצאה 2019
מס' עמודים 362

על הספר

בְרִגְעֵי הַתֶפֶר בֵין לַיְלָה לְיוֹם

פָרַמְתָ אֶת עַצְמְךָ עַד סוֹף הַחוּט

מֵקִיא אֶת סִבְלְךָ

בַאֲמִירָה נְקִיָה וּפְשׁוּטָה עַד הָעֶצֶם

 

המשורר ארז ביטון הוא חתן פרס ישראל לספרות ולשירה לשנת תשע"ה (2015).

 

הספר אותות, מבחר משיריו עד כה, מציג ראיית עומק תשתיתית מקיפה כשהמכנה המשותף הינו מתן אותות של נוכחות מעבר לזמן ולמקום. זכר לעולמות אבודים ולהוויות שנעלמו ואינן.

בשיריו המוקדמים נתן ארז ביטון ביטוי למה שקרוי "שָם", מציאות שהייתה חיה ונושמת במקומות חיים שמהם הגיעו קהילות נכחדות. בספריו המאוחרים חדר המשורר לחוויות יסוד אינדיווידואליות שגם הן בלבוש של המעל ומעבר לפרטי.

בפרסום ספרו ספר הנענע בשנת 1979 ייסד ארז ביטון את מה שמכונה בתרבות הישראלית "מהפכת הנענע". משירתו נחצב הקול ממנו בוקעת השירה המזרחית בישראל.

שירתו הייתה עבור רבים בשורה וגאולה של דור אשר שילם מחיר זהותי יקר בניסיון להסתגלות כמעט בלתי אפשרית. ביטון היה הראשון ששזר ביטויים לשוניים מן השפה הערבית-יהודית אל תוך המארג השירי העברי ובכך התחבר למסורת הקדומה המכונה "מטרוז", שזירה דו-לשונית של עברית וערבית.

בספריו נופים חבושי עיניים ובית הפסנתרים באה לביטוי שירת העיוורון שלו, שירה חדשנית הפותחת צוהר למעמקי התחושות של אדם עיוור. בעיצומה של הבדידות, בגבול האחרון של האין אונים, שם מתחילה לנבוע ההתחברות אל ההיגד השירי. המשורר ממנף את ההיגד השירי האינטימי האישי והופך אותו לאספקלריה אוניברסלית אשר בה כל אדם יכול למצוא את עצמו.

בספר אותות הזיכרון הקולקטיבי והאישי הינו הגרעין המוצק של השירה, הנטועה מצד אחד בזמן ובמקום ומצד שני נוסקת אל הקסום והמיתי.

 

ספריו הקודמים:  * מנחה מרוקאית 1976, * ספר הנענע (1979), * ציפור בין יבשות (1989), * תמביסרת ציפור מרוקאית (2009) * נופים חבושי עיניים (2013) בית הפסנתרים (2015)

קרא/י עוד..  
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה