הוספה לסל! קנייה מהירה

אדם הראשון

אלבר קאמי


         
שנת הוצאה 1995
מס' עמודים 246
טעימה מהספר

על הספר

"אדם הראשון" הוא ספר שמלאכתו לא שלמה.  כתב-היד נמצא בילקוטו של אלבר קאמי ב- 4 בינואר 1960,  לאחר שנהרג הסופר בתאונת דרכים.  הוא החזיק 144 עמודים כתובים בעט,  במשיכה אחת,  לפעמים בלי פיסוק כלל,  בכתב קשה לפיענוח (ראה צילומים בעמודים 12, 43, 93).  הסופר עבד על יצירתו האחרונה הזאת בעיקר בשנה שלפני מותו,

אבל ברשימותיו הוא מזכירה כבר שנים אחדות קודם לכן, והערותיו מלמדות שהתכוון לעשותה לרומן.  זמן קצר אחרי מותו העתיקה אלמנתו,  פְרַנְסין קאמי,  את כתב-היד במכונת- כתיבה,  ושנים רבות אחר-כך המשיכה את המלאכה בתו, קתרין קאמי,  ותיקנה את הדפים המודפסים בעזרת השוואה דקדקנית עם כתב-היד המקורי.  פרי העבודה הזאת הוא הספר שראה אור לאחרונה,  ב- 1994,  בצרפת,  בהוצאת "גַאלימַר" כספר השביעי בסדרת "מחברות אלבר קאמי".

בתרגום העברי הלכתי בדרכה של המהדורה הצרפתית; מלים שפיענוחן אינו ודאי מובאות בסוגריים מרובעים.  מלים שלא פוענחו כלל יש במקומן רווח בין סוגריים מרובעים. בתחתית העמודים מובאות תוספות וגרסאות המופיעות בכתב-היד: אלה שכתבן המחבר מעל לשורות מסומנות בכוכב,  ואלה שכתבן בשוליים - באות.  ההערות המסומנות בסִפרה הן הערות של המו"ל,  חוץ מאחדות,  שציינתי שהן שלי.  בסוף הספר הבאתי מבחר מצומצם מן הנספחים הכלולים במהדורה הצרפתית.  בנספחים האלה כלל המו"ל הצרפתי רשימות של המחבר שנמצאו על דפים יחידים בתוך כתב-היד.  ועוד הערות ורשימות שהיו כתובות בפנקס קטן,

שקאמי נתן לו את הכותרת "אדם הראשון (הערות ותוכניות)".  המבחר שלי הוא כולו מן הרשימות של הפנקס, והוא מחזיק רק את הקטעים שבעיני הם תוספת מעניינת לטקסט העיקרי - אם מפני שהם פותחים צוהר קטן להציץ בעדו אל כוונותיו של קאמי לגבי ספרו,  ואם מפני שיש בהם ללמד עוד משהו על רגשותיו של קאמי כלפי הדמויות שבספרו,  או על מחשבותיו בעניינים החברתיים והפוליטיים העומדים במרכז הספר הזה.  מטעם זה כללתי גם את מכתבו של אלבר קאמי למורהו בבית-הספר העממי,  לואי זֶ'רמֶן, שנכתב לאחר שהוכתר הסופר בפרס נובל לספרות,  ב- 1957.

ההחלטה לכלול בתרגום העברי את ההערות שבמהדורה הצרפתית אינה נובעת מכוונה לשוות לספר "צביון מדעי", כי אם מן הרצון לכבד את אופיו המיוחד של הטקסט הזה, שהוא במובהק יצירה ספרותית לא-גמורה,  ויותר מזה: מסמך אנושי ואישי ממדרגה ראשונה.  דבר זה ניכר היטב לא רק בתוספות ובהערות למיניהן,  אלא גם בתוכן ובסגנון. ואמנם גם פה נקטתי בעקרון של נאמנות לרוח המקור: לא ראיתי לי זכות,  וגם לא טעם,  לעבד וללטש את הטקסט במקומו של קאמי,  שלא הספיק לעשות זאת,  ולא מחיתי בתרגום את עקבות היד הנמצאת בעיצומה של כתיבה קדחתנית,  עקבות המעידים עדות חיה כל-כך על מעורבותו הרגשית של הכותב.  לכן,  לא זו בלבד שהבאתי את ההערות - גם אם לא תמיד הן בהירות לגמרי ולא בכולן יש תוספת של ממש - אלא השארתי את החספוס ואת המעידות המעטות שבמקור: משפטים ארוכים מאוד,  מקצתם אף לא-גמורים, חזרות,  ניסוחים מגושמים לפעמים,  סתירות - כל אלה סימני מאמציו של זכרון אנושי בעצם פעולתו.

אין ספק שמותו של קאמי שלל ממדפי הספרות היפה יצירה שונה,  משוכללת יותר מזו שיש בידינו עתה, אבל היצירה-המסמך שניתן לנו לקוראה עכשיו,  מלבד זה שגם כמות שהיא כתיבתה נפלאה ברוב חלקיה, מזמנת לנו, יותר משלושים שנה אחרי מותו של אלבר קאמי,  מפגש חדש ואחר עם בן תקופתנו המיוחד הזה,  האיש והיוצר.

אילנה המרמן

קרא/י עוד..  
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה