תומס ה' אוגדן

תומס ה' אוגדן

הפרטים שהושמטו הפרטים שהושמטו תומס ה' אוגדן

הפסיכואנליטיקאי הנודע ד"ר תומס ה' אוגדן טוֹוה בתעוזה ברומן הביכורים שלו הבחנות נוקבות ומפלחות לב בדבר חולשות אנוש שעשויות להתגלות בנסיבות בלתי צפויות.   הפרטים שהושמטו הוא סיפורה של משפחת ברומפמן - מגַדלֵי תבואה בקנזס המאובקת – שכל דור בה לופת את הדור שאחריו באחיזה משתקת, וכל דמות נחושה להימלט ממנת חלקה. לבני הזוג ארל ומרתה היו חלומות אחרים בצעירותם, אלא שהגורל הוביל אותם לבחירה שנועדה להבטיח לחיים קודם כול את היציבות. אלא שכך מתחיל להתגלגל כדור שלג של חיים מבודדים חברתית, מלאים תסכול וזעם כבוש, הנפתחים בלידה לא רצויה ומסתיימים בהתפרצות רצחנית בלתי נמנעת.

הוספה לסל! קנייה מהירה
על אי היכולת לחלום על אי היכולת לחלום תומס ה' אוגדן

תומס ה' אוגדן, יליד 1946, מתואר לא פעם כתאורטיקן החדשני ביותר בדור הנוכחי של הפסיכואנליזה. ספריו מצע הנפש והקצה הפרימיטיבי של החוויה זכו להצלחה רבה בישראל, ומאמריו נלמדים כמעט בכל מסגרת של הכשרה טיפולית. אוגדן ממשיך את דרכם של ביון ושל ויניקוט.   הקובץ הנוכחי כולל 13 ממאמריו פורצי הדרך, מהשנים 1994-2005. הוא מסביר כאן רעיונות מרכזיים שלו, כמו האינטרסובייקטיביות בטיפול ו"השלישי האנליטי", המבטא רובד חווייתי שאינו זהה לסובייקטיביות של המטפל או המטופל, אך נשען על שתיהן;   ה-reverie – מחשבות, תחושות גופניות, דמיונות וזכרונות העולים בתודעתו של המטפל בעת הפגישות ובמבט ראשון אינם קשורים למטופל, אך מתגלים בהדרגה כמפתח לעולמו הפנימי; זיהוי חוויות של חיוּת ושל מוות נפשי ודרכים שהטיפול הפסיכואנליטי יכול לשקם בעזרתן חיוּת; והיכולת ליצור חלומות ולהתחבר אליהם כאמצעי "לחלום את עצמך אל תוך קיום".   הספר גדוש בסיפורי מקרה מרתקים, שגיבוריהם מלווים את הקוראים זמן רב אחרי הקריאה: אשי שמגיע לביתו אך אינו מצליח להרגיש שזה הבית שלו ודייריו הם האישה שלו והילדים שלו; מטופלת שנפגעת אנושות כאשר אוגדן מספר לה שייעדר בשל מוות במשפחתו, אך אינו אומר שאביו הוא זה שנפטר; מטופל שמשחזר התעללות מינית שעבר בילדותו, ואגדן מצליח להגיע אליו בעזרת זיכרונות מרגשים שעולים בו על בנו כילד קטן; תפנית באנליזה של מטופלת כשהיא מתאכזבת שחלומה נקטע לפני שהספיקה לגלות מה יש במגירה סגורה.   אוגדן ניחן בכישרון ספרותי בולט. הוא מרבה להיעזר ביצירות ספרות (בורחס, פרוסט ואחרים) ובמאמר החותם את הקובץ הוא דן בכתיבה פסיכואנליטית כסוגה ספרותית. אוגדן כתב פתח דבר לקובץ העברי, ושמשון ויגודר צירף מבוא נרחב.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה