ויפאסנה, האמנות לחיות ויפאסנה, האמנות לחיות

ויפאסנה היא אחת מטכניקות המדיטציה העתיקות ביותר. לפני יותר מ-2,500 שנה לימד אותה גוטמא הבודהא כמרפא אוניברסלי לבעיות אוניברסליות, כלומר כאמנות לחיות. הטכניקה נעלמה בהדרגה מהודו, אך השתמרה בבורמה (מיאנמר) עד ימינו. בשנת 1969 היא הוצגה מחדש בהודו על ידי ס.נ. גואנקה, והוא הפיץ אותה ברחבי העולם. פירוש המילה ויפאסנה הוא ״ראיית הדברים כפי שהם באמת״. זוהי אינה אמונה עיוורת או פילוסופיה, ואין לה ולא כלום עם דתות וכתות. זוהי שיטת מדיטציה פשוטה ומעשית שכל אדם יכול ליישם, ומטרתה טיהור הנפש ושירוש המטענים השליליים והמתחים הגורמים לנו סבל. ויפאסנה נלמדת בקורסים הנמשכים עשרה ימים, ובמהלכם התלמידים מקבלים הנחיות תרגול מפורטות ולומדים מתוך התנסותם האישית. קורסים נערכים באופן קבוע בארצות רבות ברחבי העולם ובישראל, בהשתתפות אנשים מרקעים שונים ומכל שכבות האוכלוסייה. ויפאסנה - האמנות לחיות מתאר את השיטה ועקרונותיה הנלמדים בקורס. זהו הספר הראשון שהופיע במערב אשר מציג לקהל הקוראים הרחב, בפירוט ובדייקנות, את מדיטציית הוויפאסנה בשיטתו של ס.נ. גואנקה. ס.נ. גואנקה נולד בבורמה (מיאנמר) למשפחה של אנשי עסקים הודים. בגיל 31 התוודע למדיטציית ויפאסנה, ששינתה את חייו. לאחר ארבע עשרה שנות תרגול והכשרה הוא הוסמך על ידי המורה שלו, או בה קין, ללמד ויפאסנה בעצמו. במשך עשרות שנים הוא לימד אנשים בני כל הדתות, הגזעים, המעמדות והמגדרים. גישתו השוויונית והפתוחה הביאה לכך שמיליוני בני אדם מרקעים שונים ומכל רחבי העולם השתתפו בקורסים שהוא והמורים שהסמיך הנחו. ס.נ. גואנקה עשה את עבודתו בלי לקבל כל תמורה כספית או חומרית, ובלי לחפש לעצמו חסידים ותומכים. לאחר מותו זכה לכינוי ״האיש שלימד את העולם מדיטציה״.

הוספה לסל! קנייה מהירה
חייו והשקפותיו הפילוסופיות של חתול חייו והשקפותיו הפילוסופיות של חתול איפוליט טן

"המוזיקה היא אמנות שמֵימית. ברור לגמרי שהגזע שלנו ניחן בה באורח בולט. היא בוקעת ממעמקי הקְרַביים שלנו, ובני האדם, שיודעים זאת טוב מאוד, שואלים אותה מאיתנו כשהם מנגנים בכינור בניסיון לחקות אותנו. שני דברים מַשרים עלינו את הניגונים השמֵימיים הללו: מראה הכוכבים והאהבה. בני האדם, חקיינים לא יוצלחים, נדחסים באורח מעורר גיחוך לתוך איזה אולם ציבורי ומפזזים להם בחושבם שהם מִשתווים לנו."   הספרון חייו והשקפותיו הפילוסופיות של חתול הוא פרודיה פילוסופית המובאת לקורא כיומנו של חתול פילוסוף, המציג את השקפותיו על מהות החיים, פשרם וטבעם. יצירה זו מהווה אתנחתא משעשעת בין יצירותיו הידועות והגדולות של איפּוֹליט טֵן – היסטוריון, פילוסוף ומבקר אמנות וספרות צרפתי, מן הנחשבים והמשפיעים בצרפת במאה התשע עשרה. הטקסט הזעיר הזה, שנחבא במשך שנים בתוך יצירה גדולה יותר, הוא סיפור מפוכּח, ציני ולעתים אכזרי – אך  בה בעת שופע הומור ומעורר למחשבה על מהות החיים ועל דרך הִתנהלותו של העולם. לא קשה למצוא בו מקבילות לחיינו היום בסביבתנו האישית, החברתית, התרבותית והפוליטית.    

הוספה לסל! קנייה מהירה
אמנות הלחימה אמנות הלחימה עומר ברקמן

מאסטר ניר מלחי: בן קיבוץ שחזר בתשובה והפך לרב חרדי, תלמיד בעייתי שהפך לאיש עסקים מצליח ולמורה נערץ, לוחם שייטת עתיר ניסיון מבצעי, שחלה בסרטן אלים ונאבק בו עדיין, כבר שנים ארוכות. בספר שלפניכם תועדה סדרת השיחות שקִיים עם כמה דמויות מרכזיות בעולם אמנויות הלחימה הישראלי ובציבוריות הישראלית בכלל: ד"ר עמיקי סולד, מנתח בכיר, מייסד היחידה הראשונה בארץ לכירורגיה אנדוסקופית; קאנצ'ו ד"ר רוני קלוגר, ראש קארטה דו אינטרנשיונל ישראל; פרופ' יעקב רז, סופר, מורה וחוקר תרבות יפן והמזרח הרחוק; ג'יל שיימס, עובדת סוציאלית, מייסדת־שותפה של ארגון "אל הלב" לטיפוח אמנויות לחימה בקרב נשים וראש תוכנית אימפקט ישראל; אהרון שפירא: יזם טכנולוגיה, מפתח ומהנדס מחשבים, זוכה פרס בטחון ישראל; יוסף צליח, איש עסקים המתמחה בייזום ופיתוח בתחומי הנדל"ן; עמי אילון, לשעבר מפקד שייטת 13 וחיל הים, ראש השב"כ, חבר כנסת ושר; ואלי כהן, לשעבר חבר כנסת, שגריר ישראל ביפן ונשיא אגודת שוטוקאן קראטה דו ישראל. התוצאה היא הזדמנות נדירה להתוודע לאמנות שבלחימה מבעד לעיניו של רב־אומן לכל דבר ועניין: אינדיבידואליסט מרדן שפילס דרכים חדשות והיה לאחד המורים החשובים והנערצים בתחומו.

הוספה לסל! קנייה מהירה
על החיים המאושרים על החיים המאושרים לוקיוס אנאיוס סנקה

ב"על החיים המאושרים", המלווה בשני טקסטים חשובים נוספים, "על הפנאי" ו"על שלוות הנפש", סנקה מצביע על הדרך הטובה להתמודדות עם קשיי החיים ולהשגת האושר הנכסף. זהו ספר נוסף בסדרה "זמן לפילוסופיה" המביאה לקוראי העברית תרגומים חדשים של טקסטים פילוסופיים יווניים ורומיים מכוננים, פרי הגותם של הפילוסופים הגדולים המציעים תשובות מנחמות אפשריות לשאלות קיומיות שאינן מרפות מן האדם בכל הזמנים.

הוספה לסל! קנייה מהירה
המשתה המשתה אפלטון

שנת 416 לפנה"ס, רגעי השלווה האחרונים של אתונה בימי גדולתה, לפני כשלון המסע הצבאי לסיציליה והתבוסה לספרטה. המשורר הצעיר אגתון, שניצח בתחרות הטרגדיות, מזמין לביתו קבוצה מצומצמת של ידידיו הקרובים, וביניהם סוקרטס, הפילוסוף האתונאי המהולל. הנוכחים מחליטים שכל אחד מהם יישא דברים בשבחו של ארוס, אל האהבה והתשוקה המינית. חמשת הנואמים הראשונים, כולם דמויות היסטוריות ידועות, זורים אור על היבטים שונים של ארוס וכך יוצרים רקע לתורת האהבה שמציג סוקרטס בשם האשה החכמה - וכנראה הבדויה - דיוטימה. משפט אחד הוא אולי מרכזי לתורה הזאת: "שהרי החוכמה היא מהדברים היפים ביותר, וארוס אינו אלא תשוקה ליופי, כך שבהכרח ארוס הוא אוהב-חוכמה, או פילוסוף, והפילוסוף נמצא באמצע בין החכם והבור." לדיאלוג 'המשתה' היתה השפעה עצומה על תרבות אירופה, בעיקר ברעיון שהאהבה היא חוויה נעלה, המטהרת את הנפש ומרחיבה את גבולותיו הצרים של הקיום האנושי.

הוספה לסל! קנייה מהירה
הכידון והמחט, מבחר טקסטים צרפתיים נגד הימין הקיצונ הכידון והמחט, מבחר טקסטים צרפתיים נגד הימין הקיצונ כותבים שונים

מחבר חשוב ומאיר עיניים מכתביהם של סופרים, אנשי רוח, מדע ומדינה, המאוחדים כולם בהתנגדותם לאידאולוגיה של הימין הקיצוני בארצם, וכן לביטוייה הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים ההרסניים. זהו ספר אקטואלי תמיד, ועכשיו אולי יותר תמיד. קריאת חובה וקריאת השכמה. בין המשתתפים: אמיל זולה, ז'אן ז'ורס, אלפרד דרייפוס, אמיל דורקהיים, לאון בלום ופייר מנדס פראנס.   "המבחר הנבון והמוקפד הזה מלווה בהערותיו של העורך, שמרגיש, ובצדק, שמלחמות העבר למען הומניזם ואחווה אנושית יכולים לתת נשק יעיל גם למלחמות ההווה.'' (א.ב. יהושע)  

הוספה לסל! קנייה מהירה
ספר הדאו ספר הדאו לאו דזה

"ספר הדרך והסגולה" המיוחס ללאו דזה הוא ספר הספרים של הקאנון הדאואיסטי ואחת משתי אבני היסוד של התרבות הסינית, לצד ה"מאמרות" שערכו תלמידי קונפוציוס. הספר היה מקור השראה לתנועות דתיות וחברתיות, להוגים, משוררים, ציירים, אלכימאים ומבקשי אלמוות. הוא נולד בתקופה שבה הפילוסופיה הסינית היתה פורייה במיוחד, והנושא העיקרי שלה היה דאו - הדרך שבה צריך הפרט לנהל את ענייניו והשליט את מדינתו. אבל למחבר הספר שלפנינו היה חזון מטאפיזי שחרג הרבה מעבר למה שבני דורו הבינו במושג "דרך". הדאו בשבילו היה חץ שמצביע על מה שאין לדבר עליו, הוויה שנולדת מן הריק, חוק טבע עליון, מושא ההזדהות של המיסטיקן. מחפירות שנערכו בסין בשלהי המאה העשרים עולה שלאו דזה לא היה לבד. "ספר הדרך והסגולה" - המוגש כאן בתרגום עברי מחודש - הוא אולי הביטוי המופלא והשלם ביותר של התובנה הזאת, החובקת עולם; אבל דומה שהיא מפעמת גם בכתבים האחרים, שתורגמו כאן בפעם הראשונה לעברית: "המעשה הפנימי", "האחד הגדול הוליד את המים" ו"אל מקור הדרך".

הוספה לסל! קנייה מהירה
ספר האושר ספר האושר הדלאי למה ודזמונד טוטו עם דאגלס אברמס

טֵנזין גיאטסוֹ, הדלאי למה, והארכיבישוף דֶזמוֹנד טוּטוּ, שניים מהמנהיגים הרוחניים הגדולים של זמננו, נפגשו למשך שבוע בדרמסלה כדי לחגוג את יום הולדתו השמונים של הדלאי למה וכדי “ליצור משהו שאנחנו מקווים כי יהיה מתנת יום הולדת לאחרים“. דאגלס אברמס ראיין אותם במשך השבוע ששהו בדרמסלה, ובספר זה הוא מביא את השיחות שלהם על אודות האושר וכיצד אפשר להשיג אותו בעולם שבו חלק ניכר מהחיים עובר על בני האדם בצער, מתח וסבל. המפגש בין שניהם אינו רק מפגש של אנשי דת או מנהיגים רוחניים שדנים על האושר במנותק מחייהם אלא גם מפגש בין חברים קרובים, ובספר משתקפות החיבה העמוקה ששוררת ביניהם, ההקנטות ההדדיות והרגעים הנוגעים ללב של זיכרונות אהבה ואובדן.   הארכיבישוף טוטו והדלאי למה חולקים אתנו בספר זה את החוכמה שצברו בעמל רב באשר לדרכים שבהן אפשר לחיות באושר גם נוכח תלאות החיים הבלתי נמנעות. הם בוחנים יחד דרכים להפיכת האושר ממצב ארעי לתכונה יציבה, מתחושה חולפת להוויה קיומית מתמשכת.   הספר בנוי כמעין עוגה של שלוש שכבות: השכבה הראשונה היא פרקי לימוד של הדלאי למה והארכיבישוף טוטו על אודות האושר; השכבה השנייה מורכבת מממצאי המדע החדשניים ביותר בנושא האושר, ומכל שאר התכונות החיוניות לדעתם של שני האישים לקיומו של אושר מתמשך; השכבה השלישית היא הסיפורים על שבוע השהות בדרמסלה במחיצת השניים.   בסוף הספר מובאים מבחר “תרגילי אושר“ של המורים הרוחניים, שמהווים עוגנים רגשיים ורוחניים בחייהם ושהקוראים יכולים להיעזר בהם בחיי היומיום שלהם.

הוספה לסל! קנייה מהירה
מחשבות לעצמי מחשבות לעצמי מרקוס אורליוס

מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו. רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את מחשבותיו על עולם ומלואו. מרקוס לא יעד את חיבורו לפרסום, ואופיה האקלקטי משהו של הרצאת הדברים מצביע על כך. נראה כי הייתה זו יד המקרה שחיבורו השתמר והגיע לידינו. הגיגיו של מרקוס אורליוס, רובם ככולם, הם סדרת תרגילים רוחניים. תכלית האימון הרוחני היא אחת: לחשל את האדם לחיות את חייו כהלכה בעולם הזה ולפתח מודעות מושכלת ורגישות תבונית הן לעצמו הן לסובב אותו.  

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה