2023 יגאל סרנה | לרכישה באינדיבוק
2023

2023

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 168
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30
- 30

"ואנחנו, לא השתגענו? שאל לאון, לא היה נדמה לנו, כשרקדנו על הקבר השחור של היטלר, שניצחנו והקמנו מדינה חזקה ושכל הנאצים נעלמו? אז רדפנו אחרי כמה זקנים ותלינו אחד. שרפנו אותו ופיזרנו בים כמו בגירוש שדים. אבל ריכזנו בעצמנו שישה מיליון יהודים. הקמנו סביבם מגדלי שמירה עם חומה ופטרולים שנעו בפנים ובחוץ."

אב מבוגר וילדתו נשארים לבדם בדירת קרקע בתל אביב נטושה. הרחובות ריקים מאדם, הדירות עזובות, רק הספרים לא נבזזו מהן. חולדות חסרות פחד תרות אחר אוכל, וחבר אחד מתבצר כחולד במחילתו. בארץ שהטבע שב ומשתלט עליה יוצאים האב ובתו למסע אל הספן הישיש וייס, ובסירתו ינסו להפליג אל אי מקלט. בעדינות ובצמצום לירי מגולל יגאל סרנה עלילה של נטישה ונדודים, וחושף כך את הזיקות האינטימיות ביותר של המקום שאנו חיים בו.

במשך כעשרים שנים, עד כתיבת "2023", יצאו לאור כל ספרי יגאל סרנה דרך הוצאות הספרים המוכרות. "2023" הופק בדרך חדשה. הכסף הנחוץ ליצירתו גויס באמצעות אתר הד–סטארט, מעל דפי הפייסבוק, ובעזרתם הנדיבה של כ–770 תומכים ורוכשים. לצורך הוצאתו לאור הקימו סרנה ונועה אסטרייכר את הוצאת "קיפוד". הספר נערך, עוצב, נבדק והודפס בעזרת קבוצה נבחרת של בעלי מקצוע שעבדו תמורת שכר הוגן. הצלם אלדד רפאלי העניק את התצלומים שעל שער הספר ובין דפיו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “2023”

"לא אחת דיברו לאון וחולד על הממשלה האחרונה. הצדיק שמירק את חטאיו, בעל הטור העממי והשופט העליון. הבוס האוקראיני אהב את השופט כמו אח, מת על החולשות שלו שהפכו אותו פגיע כל כך. פעם, בהרכב שהרשיע את האוקראיני, היה השופט בדעת מיעוט לפיה התקשורת שפכה את דמו של חף מפשע.
בקבינט שהוקם אחרי הנידוי הבינלאומי, שררה חמימות של ניצולים וגנגסטרים, עם אפס הדלפות ותמיכה עיוורת של ועדת עורכים. היועץ המשפטי היה פליליסט שידע ממבט קצר בגבתו הימנית של הבוס לאן הוא חותר.
בזמן ההוא החלו להפשיר שמורות טבע וביטלו תקנות של איסור בנייה על מאה מטר מקו החוף. מג"ב קיבלו הנחיה לטפל ביד קשה בירוקים ובמפגינים, והודות לפטפטת ברשת היתה מערכת השליטה נוחה להפעלה: הרשת החברתית שבה הסתתרו גורמים אנטי פטריוטיים הונפה על שלל דגיגיה, ובחדרי חקירות הטיחו בנחקרים סטטוסים ישנים, פוסטים תחקיריים וטוקבקים. המשטרה עשתה כל מה שאמרו לה.
"לפעמים העסק נעשה מכוער", לחש בעל הטור לשעבר ללאון, כשנפגשו פעם בטקס ממלכתי. ארבעת המאבטחים דחפו את המשנה לראש הממשלה הלאה. "מוכרחים להיפגש", צעק המשנה מהרווח הצר שבין שני עבי העורף. כל הערוצים שידרו מתכוני סלטים ו'יום בחיי ראש הממשלה'."

יגאל סרנה נולד בתל אביב לזוג הורים יוצאי פולין. אביו היה מורה ואמו פקידה במלון. בוגר תיכון עירוני ה' בתל אביב. לאחר שירות בצה"ל כמפקד טנק ולחימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, עבר ללמוד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1980 החל לכתוב במקומון כלהעיר, משם עבר בשנת 1983 לעיתון "חדשות" שהוקם באותם ימים. בשנת 1986 החל לעבוד ככתב בידיעות אחרונות. בשנים האחרונות כותב יגאל סרנה בעיקר למוסף 7 ימים. סרנה בולט בכתיבתו הדוקומנטרית, המסקרת את היום-יום הישראלי מנקודת המבט של הפריפריה, וחושפת נקודות רגישות בחברה הישראלית באמצעות התבוננות במקומות ואנשים הנמצאים בשוליים. ב-2011 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות כתובה. ספריו: "יונה וולך" (ביוגרפיה, הוצאת כתר 1993; הוצאה מחודשת ומעודכנת, כתר 2009) "צייד הזיכרון" (רומן, הוצאת עם עובד 1997) "מקום של אושר" (תעודה, ידיעות ספרים 2000) "מוזונגו" (תעודה, ידיעות ספרים 2003) "שיטפון" (רומן, הוצאת כתר 2005) "עד מדינה" (תעודה, הוצאת חרגול עם-עובד 2007) "יד ענוגה" (נובלה, הוצאת כתר, 2008) "סוכן מפוקפק" (רומן היסטורי דוקומנטרי על סמי הוכברג, הוצאת מסמרים 2010) "2023", רומן (הוצאת קיפוד, 2014).

X