תיבת נוח | לרכישה באינדיבוק
תיבת נוח

תיבת נוח

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 207
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 50

נוח הוא קשיש מסתורי, שנעלם עם חוה מבית האבות. ההיעלמות מוצאת את משפחתה המפורקת של חוה חסרת אונים וחושפת אותם בחולשות שלהם, בפחדים שלהם, אבל גם במקומות הכי רגישים ואנושיים שלהם, כשברקע עולות השאלות הבלתי נמנעות: האם חוה מחוזקת בניגוד לרצונה, האם מצבה הבריאותי הידרדר? ומה בדיוק נוח רוצה? האם כסף? האם את הדירה של חוה, או רק תשומת לב תקשורתית?

"תיבת נוח" הוא רומן ביכורים מרשים ומסמך חברתי נוקב הכתוב בשפה ציורית, מסחררת ומדויקת להפליא. כנרת רובינשטיין חופשת מציאות ידועה אך לא מוכרת, ומטפלת ביד רגישת ומלאת דמיות באחת התופעות החברתיות שאוהבים לטאטא מתחת לשטיח, והיא מצב הקשישים בישראל והיחס של החברה אליהם.

"תיבת נוח" מאגד בתוכו את תמונת המשפחה הישראלית שמכילה בתוכה צבעים שונים, קולות, ריחות, אהבות, מיקרו־קוסמוס חברתי־משפחתי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “תיבת נוח”

אבינועם

 

חום היום כבר התאדה. רוח רעננה ומלאת מרץ של ביןֿערביים האיצה בגלים הרדודים-בוציים שליחכו את החול, מחו את עקבות נעלי הספורט של האישה ואת עקבותיו של הכלב העזוב שליווה אותה, והותירו את החול בראשיתי כמו מדבר. כאילו מעולם לא צעדה עליו אישה מהורהרת, ושיערה הבלונדיני הדליל נשמט שוב ושוב מהקוקו המרושל, והיא נאנחה וחשבה בלאות, אפילו השיער כבר לא נשמע לי. ואחר התיישבה ואחזה בכנפי חולצתה ודיברה אל הכלב שהיה תערובת של פודל וטרייר, "אין לי אוכל, אז למה אתה נדבק אליי? מה אתה רוצה ממני?"

 

     היא התרוממה והכלב מיד אחריה.  בכל זאת פשפשה בתיק העור שלה, אולי שאריות לחמנייה מארוחת הבוקר נשכחו שם, אבל לא מצאה דבר מלבד מסטיק מעוך וכמה פירורים. למה אני צריכה בכלל לתת לו משהו? למה אני מרגישה חובה לגמול לו על חברותו?

 

     והכלב החל לנבוח, הסכים עמה. היא ליטפה את ראשו הקטן, ועיניו השחורות-ערניות כבר התרוצצו קדימה, מטפסות על זיזי הסלעים הכסופים, נזהרות מהשלוליות הדלוחות מלאות הראשנים דמויי זרע.  

 

     מבעד החוף השתקף אור נגוהות כתמתםֿסגלגל והכפיל את מראה השקיעה. המראה היה יפה כל כך, עד שהיא רצתה להתרחק כדי שלא לקלקל, אך מיד חשבה, מה פתאום,  גם לי מגיע קצת ליהנות מהיופי, קצת לנגוס מהחיים, למה תמיד אני צריכה לוותר? בכל זאת, צביטת ייסורים קטנה עקצצה בעורפה, והיא התאמצה לגרש אותה והתנחמה בכך שהגלים מנקים הכול.

 

     הכלב רץ שמח על החוף, לשונו משורבבת, והיא כמעט נזפה בו, מה אתה כל כך שמח? והתכסתה במחשבות קודרות על כך ששנים איש לא התפעל מקמורי נשיותה. מקפלי הבטן הרכה שמנמנה – שאריות של כרסה ההריונית – משדיה הגדולים נודפי החום. היא הניחה יד חמה מתחת לחזייתה ומיעכה את שדיה ואז קראה לכלב, בוא לפה, בוא, עכשיו נחים.

 

הכלב הזכיר לה את כלב ילדותה אלכסנדר. הוא היה פודל אפרפר, חובב ילדים, ובכל זאת פעם אחת ויחידה תקף בחמש לפנות בוקר את מחלק העיתונים. היא נזכרה איך עמדה במפתן הדלת רועדת מקור. אמה יצאה מהבית נרעשת עם חלוק מהוה והניחה קוביות קרח על השוק הנשוכה של מחלק העיתונים, שרק סינן מילים סתומות, וקצף של התרגשות וחרדה נזל מפיו.

 

     אמה התנצלה ביידיש ובעברית וקצת באנגלית, כי לא פענחה את מבטאו של מחלק העיתונים, וגם המגבעת שחבש לראשו בלבלה אותה. היא הגישה לו כוס מים קרים,  חבטה קלות בראשו של אלכסנדר ומלמלה, "אוי ואבוי, מה עשית לאיש? אני לא מרשה!"

 

     לאחר שמחלק העיתונים נעלם מאחורי הגדר, אמה אחזה חזק בידה הקטנה ונזפה בה, "בשביל מה היית צריכה לקום באמצע הלילה? להרוס לעצמך את השינה?" ובכל זאת הכינה לה שוקו חם כי זה עוזר לשינה, וממיטתה אורנה שמעה איך אמה לחשה לאביה שאם אלכסנדר נשך מישהו, אז כנראה שהגיע לו.

 

נחשול געגוע חריף לאותו שוקו לפתע תקף אותה, וגם געגועים לאמה האמיתית, לא זו החולה של עכשיו. טוב שהוצאתי אותה מהבית, חשבה לעצמה. מה היה קורה אילו הייתה חוטפת אירוע כשהייתה זרוקה לבד בסלון? הרי היא הייתה יכולה למות עד שמישהו היה מוצא אותה. חבל שהיא לא מבינה מה אני עושה למענה.

 

     היא פלשה את כפות רגליה הלבנות, הצמידה את ברכיה לחיקה ונדנדה את עצמה. הכלב התיישב לידה דרוך וחיכה לבאות. היא ליטפה את דבלולי פרוותו, הסירה ממנה קוצים ואמרה, "אני אקרא לך אלכס, על שם אלכסנדר, טוב?" אלכס התגרד והיה קצר רוח. הוא תלה בה את עיניו ונבח עד שלא הייתה לה ברירה. היא קמה, ניערה את החול והלכה בעקבותיו.                                                                            

 

 

                                                                       ***

כנרת רובינשטיין, ילידת 1979, יוצרת ועורכת. סיפוריה ורשימותיה מתפרסמים בכתבי עת ספרותיים שונים. פרסמה סיפורים קצרים באנתולוגיה "סופת חול עומדת להגיע" (2005) כיום דוקטורנטית לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. 

X