שקיעה חורפית | לרכישה באינדיבוק
שקיעה חורפית

שקיעה חורפית

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 52
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

הספר מגיע בפורמט דיגיטלי לטאבלטים, טלפונים חכמים ומחשבים אישיים

עוד ספר בסדרת הספרים על אבישי, רופא לשעבר שכיום גר על יאכטה במרינה הרצליה.
במהלך הספר נתוודע גם לקרין אשתו לשעבר המתגוררת בקנדה ומכל מיני סיבות נשארת עם אבישי על היאכטה שלו. בתחילה היא חוששת בעיקר מהחיים במקום קטן כמו היאכטה וכמו כן מהחיים עם אבישי. לשמחתה היא מגלה שזה טוב מהצפוי, מה שגורם לה לחשוב שוב האם לעזוב אותו או לחזור אליו.
אולם הספר אינו רק הלבטים של קרין אלא גם עלילת מתח המתרחשת בסערה חורפית מול חופי הרצליה. במהלך העלילה אבישי חוזר לרגע למקצועו כרופא המציל חיים.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שקיעה חורפית”

בקרוב…

מפליגים לתל אביב

אבישי התעורר משנתו והביט בקרין ששכבה לידו, שערה השטני הארוך היה מפוזר על המיטה, גופה היפה היה מכוסה כולו בשמיכה. נחמד שוב להיות אתה חשב לעצמו תוך שהוא זוחל החוצה מהתא. קרין תמיד אהבה לישון והוא תמיד התעורר קודם. לאחר שיצא מהתא, הביט בברומטר, הלחץ לא ירד בהרבה מאתמול, הוא ציפה לירידה חריפה מאחר שהתחזית דברה על סערה מתקרבת. זו הייתה אמורה להיות הסערה הראשונה לאחר הקיץ, היה זה רק נובמבר כך שגם אם תגיע סערה קשה להאמין שתיהיה סערה רצינית חשב אבישי תוך שהוא עולה למעלה. בחוץ השמש זרחה ואפילו ענן אחד לא נראה בשמיים.

כבכל בוקר נראתה המרינה שקטה לחלוטין, אין נפש חיה על הרציפים. גם על רחבת המרינה כמעט ולא היו אנשים. כך זה היה תמיד ובתקופה האחרונה עוד יותר. רוב החנויות בקניון ליד המרינה נסגרו, גם בתי הקפה שבדרך כלל היו שוקקי חיים, גם הם ננטשו כמעט לחלוטין. כך שלא רק הבוקר היה ריק במרינה, כמעט כל היום היה ריק. מבחינות מסוימות זה היה אפילו טוב, היה יותר שקט. אבישי די אהב שקט.

יחד עם זאת השקט הזה היה כבר מוגזם, כבר למעלה מחודש מאז "קריסת המחשבים הגדולה" כך נקרא האירוע שקרה לפני כחדשיים ב 11 בספטמבר 2014 בו בבת אחת תקף וירוס אימתני את רוב מחשבי העולם.

עד אז אף אחד לא האמין שיתכן בכלל וירוס כזה, רק שחר חברו הטוב של אבישי שאצלו המטרה מקדשת את האמצעים הגה במוחו רעיון אכזרי שכזה. שחר היה תומך נלהב של פילוסופית התוכנה החופשית הדוגלת בחופש המידע. לדעתו ולדעת רבים מתומכי התוכנה החופשית, הגישה הנוכחית בה חברות תוכנה מסתירות את הידע המשמש לכתיבת התוכנה בעצם עוצרות את התפתחות הטכנולוגיה ועימן את התפתחות העולם בכלל. שחר טען שהרס כזה של מרבית תשתיות המחשוב, תגרום לבניית עולם טוב יותר. אבישי הסכים עם שחר לגבי הרעיון אבל לא הסכים עם הגישה של שחר שהמטרה מקדשת את האמצאים. דעתו של שחר הייתה שגם כך העולם צועד לאבדון.

בבת אחת נפלה כל הכלכלה, במשך תקופה ארוכה לא היה אוכל בחנויות. רק לא מזמן נפתחו שוב חנויות המזון, שעבדו כמו לפני עשרות שנים, ללא מחשבים, הכל ברישום ידני לא ניתן היה לשלם בכרטיסי אשראי ואנשים נאלצו להסתובב עם כמויות של מזומנים. מתי כל הבאלגן הזה יגמר? תהה אבישי. בנתיים הכל הלך לפי התחזיות של שחר. שחר חזה את המצב הזה במדויק, לפי דעתו של שחר כל זה יקח כחצי שנה.

בעוד אבישי מהרהר שמע לפתע את רעש משאבת המים. הוא הבין שקרין התעוררה ונכנסה למקלחת, הוא עדיין לא התגלח מאחר שידע שרעש המשאבה עלול להעיר אותה. לאחר מספר דקות עלתה קרין "בוקר טוב אבישי" היא יצאה החוצה תוך שהיא מסתכלת לשמים, כנראה גם היא מחפשת האם יש שינוי במזג האויר.

"בוקר טוב, התעוררת מוקדם היום" אמר אבישי וקם לחבקה.

בכל התקופה האחרונה, לראות אותה ערה לפני עשר בבוקר, לא היה דבר שבשגרה.

"לא יודעת למה, לא ישנתי כל כך טוב הלילה" ענתה קרין תוך שהיא חושבת שמאז שהיא ישנה עם אבישי על היאכטה לא היו לה בעיות שינה, זה הלילה הראשון בו לא ישנה היטב. בכלל כל הרעיון של לישון על יאכטה נראה לה בתחילה מוזר, היום לאחר קרוב לחדשיים שהיא גרה שם יחד עם אבישי, נראה שהיא התרגלה.

"אז מה, הסערה שהבטיחו לנו לא הגיעה?" אמרה קרין תוך שהיא מסתכלת על השמיים.

"בנתיים לא. או שהשקע קיבל תפנית צפונה ואנו נרגיש רק את הזנב שלו, או שהוא מגיע יותר לאט ובמשך היום נרגיש אותו" ענה אבישי.

"טוב, אני אלך להתארגן קצת ואחר כך נראה לי שאלך לחפש חנות ציוד ימי לקנות בולמי זעזועים לחבלי הרתיקה המחברים את היאכטה לרציף" אמר אבישי.

"בשביל מה בולמי זעזועים?"

"לשמחתינו לא החלה הסערה הלילה אז לא הרגשת איך זה לישון בסירה שקשורה ללא בולמי זעזועים, מרגישים היטב כל תנודה, למדתי את זה על בשרי בחורף הראשון לאחר שהבאתי את היאכטה" אמר אבישי.

"איפה יש חנות ציוד ימי?"

"עד לא מזמן הייתה חנות כאן בבניין המנהלה, אבל כמו כל החנויות כאן גם היא נסגרה, נראה לי שנצטרך להזמין מונית למרינה בתל אביב"

קרין הסתכלה על אבישי במעין חיוך ממזרי ואמרה "אולי נפליג לשם?"

אבישי הסתכל עליה, קצת נדהם, נראה שהיא החלה להתלהב משייט כמעט כמוהו. מדהים הדבר שבזמן שכאשר הם היו נשואים ניסה לקחת אותה מספר פעמים, היא אמנם נהנתה אבל זה לא ממש הלהיב אותה. היא לא הבינה מה כל כך מלהיב בזה.

"אני רואה שאת מתחילה להתלהב משייט" חייך אבישי.

"עכשיו כשאני מכירה את זה יותר זה יותר כיף."

"לא יודעת למה אז כשלקחת אותי בפעמים הראשונות לא כל כך אהבתי את זה" המשיכה קרין כאילו קוראת את מחשבותיו.

"טוב אז אני אתארגן קצת, נבדוק את מזג האויר הצפוי ואז נראה אם כדאי לצאת לים, כי אם באמת תתחיל הסערה במשך היום, לא הייתי רוצה להיות בים"

לאחר כחצי שעה, יצא אבישי החוצה, קרין עדיין ישבה שם נהנית מאויר הבוקר, אמנם היה קצת קריר אבל השמש הייתה נעימה. "טוב, אני אתקשר למרינה תל-אביב להודיע להם שאנחנו מגיעים וגם אשאל אותם לגבי מזג האויר הצפוי" אמר אבישי וחזר לפנים היאכטה, מיד נשמע קולו בקשר "מרינה תל-אביב, מרינה תל-אביב מיאכטה סאן-רייז" למרות שהיה יכול להשתמש בטלפון סלולרי, משום מה תמיד אהב אבישי את מכשיר הקשר המיושן. הוא חזר על הקריאה מספר פעמים עד שנשמע קול גברי בקשר "יאכטה סאן-רייז ממרינה תל-אביב, שומע אותך עבור" "מרינה תל-אביב מיאכטה סאן-רייז, ברצוננו להכנס למרינה עוד כשעתיים וחצי למשך מספר שעות, האם יש לך תחזית מעודכנת? עבור" ענה אבישי

לאחר המתנה קצרה נשמע שוב הקול בקשר "יאכטה סאן-רייז ממרינה תל-אביב, תעלה מולינו מספר דקות לפני הכניסה. לגבי מזג האויר, השקע אמור להכנס רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות סוף"

"טוב, נראה לי שאפשר להפליג" אמר אבישי תוך שהוא עולה חזרה.

"מה עם הסערה שהבטיחו לנו?" שאלה קרין תוך שהיא קמה ממקומה.

"נראה כמו שחשבתי, השקע יגיע רק קצת מאוחר מהצפוי, טוב, לפחות נספיק לקנות בולמי זעזועים."

אבישי תמיד מצליח למצוא משהו טוב בכל דבר, חשבה קרין תוך שהיא יורדת פנימה לסדר את המיטה. אבישי ניצל את הזמן לפתוח את שק המפרשים. הוא שמח שקרין החלה לאהוב שייט, חבל שזה לא קרה קודם אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. הוא חשב שבעצם קריסת המחשבים מבחינתו הייתה דבר חיובי, זה גרם לאיחוד מחדש עם קרין, אם כי עדיין לא ברור מה תבחר קרין לעשות כשיחודשו הטיסות מישראל לקנדה, הוא נזכר באותו יום ראשון לאחר קריסת המחשבים שישב על הסיפון כדרכו בכל בוקר וחשב על אירועי הימים האחרונים, כיצד נראה לו שאת עונת הצפוניות הנוכחית, הוא עומד לראות מהחוף כי בתקופה שכזו לאף אחד לא יהיה ראש להפלגות כיף, איך לפתע הופיעה קרין שנתקעה בארץ מאחר שבוטלו כל הטיסות היוצאות מישראל. בנתיים נראה שהם חזרו להיות יחד, הכל נראה כמו בתחילת הקשר בינהם ואפילו טוב יותר.

"הכל מוכן ליציאה" הפסיקה קרין את הרהוריו.

"אני מבין שלמדת כבר מה צריך לעשות לפני יציאה לים, רק נבדוק את המנוע ונצא לים" אמר אבישי "גם את זה כבר עשיתי" אמרה קרין. אבישי הסתכל עליה מופתע. הוא תמיד אהב להסביר כל דבר הקשור בשייט. נראה גם שקרין אהבה להקשיב לו.

"ממש סקיפרית" אמר אבישי בחיוך.

"כן, עם מדריך כמוך, זה לא קשה" ענתה מיד.

"טוב, אז נצא לים, תלכי לחרטום תתירי חבל ימין ותחזיקי חבל שמאל. קרין הלכה לחרטום הסירה ועשתה כדבריו, לאחר כך כך הרבה הפלגות עם אבישי היא כבר הייתה מיומנת בדברים הללו, גם היא חשבה שמדהים שעד לפני כחודשיים לא הבינה כיצד לתפעל יאכטה ועכשיו נראה שהיא כבר יודעת כמעט הכל.

"את מוכנה?" שאל אבישי תוך שהוא מניע את המנוע.

"כן ענתה קרין תוך שהיא מחזיקה את החבל שקשר את צידו השמאלי של החרטום לרציף.

"שחררי" אמר אבישי תוך שהוא זורק את חבל הירכתיים לרציף.

תוך מספר דקות היו הם מחוץ למרינה עם החרטום לכיוון תל אביב.

"טוב, נרים מפרשים?" אמר אבישי.

"אני מוכנה"

"רק קחי בחשבון שעם הרוח הדרומית הזו, נצטרך לעשות די הרבה סיבובים עד שנגיע לתל אביב" אמר אבישי תוך שהוא לוחץ על כפתור להרמת מפרש הראשי. תוך כדי כך הוא הסתכל אל ראש התורן לוודא שהסירה יציבה מול הרוח. הראשי עלה למעלה מתנפנף ברוח הדרומית. לאחר שעלה מפרש הראשי, פתח אבישי גם את החלוץ. נראה היה שהם היחידים בים, אף אחד לא יצא מהמרינה.

"תוך כמה זמן נגיע לתל אביב?" שאלה קרין לאחר שאבישי דומם את המנוע.

"נראה לי כשעתיים, ברוח הזאת נצטרך לעשות כמה גלסים"

"מה זה גלסים?" שאלה קרין, את המונח הזה לא זכרה ששמעה בעבר.

"מאחר שאי אפשר ממש להפליג מול הרוח, מפליגים בזיג זג כמה שאפשר אל מול הרוח, זה גלסים" ענה אבישי תוך שהוא מכוון את הסירה בזווית חדה ככל האפשר לרוח.

"יש הטיה כמו שאתה אוהב" אמרה קרין כשהסירה החלה לנטות על צידה.

אבישי חייך ואמר "זה נכון, אבל מאחר שהפעם בניגוד לרוב ההפלגות שלנו, יש לנו גם יעד, אני מנסה לכוון את הסירה כמה שאפשר בזווית חדה כדי שנגיע לתל אביב במינימום סיבובים"

אבישי עמד ליד ההגה, שערו השחור הסמיך מתנופף ברוח, מהחיוך שהיה נסוך על פניו, ניתן היה להבין שהוא נהנה. קרין רק הסתכלה עליו היא אהבה את החיוך שעל פניו. החיוך הזה הזכיר לה את תחילת הקשר שלהם, התקופה בה נפגשו. הוא תמיד היה מצחיק אותה, כמעט בכל דבר מצא משהו לצחוק עליו. אבל לצערה הצחוק הזה נעלם לאט לאט והפך להיות רק כעס ועצבנות. עכשיו נראה שהכל חזר למה שהיה בעבר ולא רק זה אלא שאבישי הפך להיות אדם כל כך רגוע שפשוט היה כיף להיות לידו.

היא חשבה על כך שבקרוב תצטרך להחליט האם היא נשארת איתו או לא. רק אתמול הודיעו לה שתוך מספר ימים מתחדשות הטיסות לקנדה. מצד אחד, בקנדה נמצאים כל החברים שלה וגם העבודה שלה שהיא בסך הכל די אוהבת. מצד שני כאן יש את אבישי שפשוט כיף להיות איתו בתקופה האחרונה. היא תהתה האם התקופה הזו היא רק חופשה והחיים האמיתיים עם אבישי יחזרו עם הזמן להיות מה שהיו. היא שחזרה במוחה את כל החיים שלה עם אבישי. איך נפגשו בקנדה, כיצד עברו לישראל את התקופה שנולדה ביתם אורית. בתקופה בה גרו בקנדה נראה היה שאבישי הוא האבא הטוב ביותר שיכול להיות, בעצם אבא טוב ודואג הוא היה רוב הזמן, אבל עם הזמן בישראל הוא הפך להיות טיפוס לחוץ וכעסני. כשבנוסף לזה כמעט ולא היה חוזר הבייתה היה יותר ויותר קשה להיות איתו. אבל למען ביתם המשותפת החליטה להשאר איתו למרות הכל.

אז הוא גילה את תחביב השיט, או לפי דבריו חזר לתחביב השייט כי בילדותו היה בצופי ים ומאד אהב את זה ונראה שכשהוא לא בעבודה הוא בים. למרות שהוא ניסה מדי פעם להזמינה לשוט, היא לא נהנתה מזה. עכשיו במחשבה שנייה נראה שהיא לא נהנתה, לא בגלל שזה לא היה כיף אלא בגלל שכל דבר עם אבישי כבר לא היה נראה לה כיף. התקשורת בינהם הייתה כה גרועה ששום דבר כבר לא היה כיף.

"נראה לי שכדאי שנעשה סיבוב" קטע אבישי את הרהוריה.

קרין ידעה מה עליה לעשות ונגשה להכין את החלוץ למתיחה בצד שמאל, אבישי עקב במבטו אחרי קרין ופשוט נהנה לראות כיצד היא למדה הכל בזמן כה קצר. הוא מאד שמח שהיא נהנית מזה.

"מוכנה?" שאל אבישי לאחר מספר שניות.

"בצע סיבוב" אמר אבישי וסובב את ההגה חזק שמאלה, הסירה החלה להסתובב, אבישי שחרר את החלוץ בצד ימין וקרין העבירה אותו מהר לצד שמאל.

"כל הכבוד, ממש סיבוב של תחרות" אמר אבישי לאחר שקרין מתחה את המפרש.

"תיקח אותי אתך לתחרות הבאה?" צחקה קרין.

"אם תיהיה כזו אני חושב שכן" ענה אבישי בטון רציני מעט.

'כמו תמיד אצל אבישי, לא מבין הומור, אבל מדברים שאף אחד אחר לא מבין את ההומור, הוא יכול לצחוק' חשבה קרין לעצמה.

אורי עידן, סופר, שייט ויועץ תוכנה חופשית.
אחד האנשים שגאים לומר שהם מתפרנסים מתוכנה חופשית.
תוכנה חופשית היא פילוסופיה הדוגלת בחופש, בעיקר בהקשר של חופש המידע וחופש המחשבה.

הפילוסופיה הזו מוצגת בחלקה בספרים. ניתן לקרוא עוד על אורי עידן בבלוג שלו: http://blog.oriidan.info/he

הספרים מתמקדים בעיקר בדמויות המתוארות בהן, כאשר כל דמות יש לה את היחוד שלה. מאחורי הספרים יש פילוסופית חיים שלמה שמועברת דרך האופי של הדמויות. בעתיד אולי אכתוב קצת יותר על הפילוסופיה הזו.

גישת הכתיבה של אורי מזכירה במידה רבה את הקוד הפתוח, כל פרק ניתן למספר רב של אנשים לעיון לפני שהוא מפורסם.

שיטה זו מאפשרת להבטיח רמה גבוהה ותכנים קריאים יותר. מי שרוצה לקרוא את הפרקים בספרים שעדיין לא יצאו מוזמן ליצור קשר עם אורי בכתובת ori@heliconbooks.com

X