שירי נזיר | לרכישה באינדיבוק
שירי נזיר

שירי נזיר

שנת הוצאה: 2000
מס' עמודים: 32
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 25

ממילותיו של משה בן שאול על הספר: "ספר הביכורים של יובל גלעד הוא צנום מאוד… בכל זאת יש בו מלאי של ריגושים ודחיות, הליכה אל שוליים עירוניים, לעיתים ארוטיים, תמיד הליכה הנטולה מן המציאות. זאת בצד הערצה לאמנות, קשה בעיקרה… השירים, רבים מהם סונֶטים, מאוד סוגסטיביים, הארוטיקה שבהם נועזת, וההתבוננות, זו הכרוכה בווידוי, מדייקת".

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שירי נזיר”

"אני לא כל כך אוהב שבחים והגדרות, אז לא צרפתי. מי שירצה ירצה."
יובל גלעד

הזעם

1

הַזַּעַם נִסְפָּג בְּצַלְּחוֹת לֵיל הַסֵּדֶר

בַּוִּילוֹנוֹת בַּמַּצָּעִים בַּסַּכִּינִים בַּשָּׁטִיחַ

בַּמַּרְאָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַחַשְׁמַל בָּאֲבַטִּיחַ

בַּגְּלוּלוֹת נֶגֶד הֵרָיוֹן בְּחַלּוֹנוֹת הַחֶדֶר

בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים הַדִּיסְקִים הַתְּמוּנוֹת

הַמִּשְׁפַּחְתִיּוֹת בַּקִירוֹת הַמְּבוֹדְדִים

בָּאִינְטֶרְנֶט בָּאַסְלָה בְּנַעֲלֵי הַיְּלָדִים

בַּחֲבִילַת קוֹנְדוֹמִים לְבִיקוּר זוֹנוֹת

הַזַּעַם הוּא הַקַּרְקַע שֶׁהִצְמִיחָה

אֶת הַהוֹם סֶנְטֶר בְּרָמַת גַּן

אַלְפֵי פְּרִיטִים לְטִפּוּחַ הַבַּיִת וְהַגַּן

מַרְגִיעִים זוּגוֹת עַל סַף צְרָחָה

שֶׁתְּמוֹטֵט אֶת קִירוֹת הָעֲבוֹדָה וְהַטַּעַם

תַּשְׁאִירֵנוּ עֵירֻמִּים מוּל סוּפוֹת הַזַּעַם

2

הַצְּרָחָה הִצְטַבְּרָה בְּצינוק הַגָּרוֹן

נוֹצֶצֶת לְרֶגַע בּוֹ תַּצְלִיחַ לְהִצָּרַח

כְּשֶׁהַחַלְחָלָה תָּחֵל לְחַלְחֵל כְּרֵיחַ

שֶׁל אֲבַק שְׂרֵפָה דָּלִיק כְּחָרוֹן

וּבֹקֶר אֶחָד אָכֵן פָּקַע וְרִיד

מִתּוֹכוֹ הִתְפּוֹצֵץ זַעַם כְּחֻמְצָה

אֲבָל אֲרוֹן הַתּוֹדָעָה מִיָּד מָצָא

צוּרַת שִׁיר לָצֶקֶת בּוֹ אֶת הַצְּלִיל הַמַּחְרִיד

כִּי אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּבָתֵּי דִּירוֹת

שָׁם יְלָדִים מֻכִּים מֻשְׁתָּקִים בִּקְבִיעוּת

שֶׁל טִגּוּן חֲבִיתָה בְּבָקְרֵי הַטָּעוּת

בָּהֶם תּוֹחֲבִים אֶת הָרֶגֶשׁ הָרַע לִמְגֵרוֹת

וְתַרְבּוּת הַמְּחִיקָה בְּחָסוּת הַהִגָּיוֹן הַצָּרוּף

כּוֹבֶלֶת אֶת הַצְּעָקָה בִּכְתֹנֶת הַטֵרוּף

מותו הפרטי של ראש הממשלה

וּבְשָׁעָה שֶׁתּוֹדַעַת דָּמוֹ דָּרְסָה אוֹתוֹ כְּמוֹ כֶּלֶב

הָיוּ אִתּוֹ רַק נֶהָג וּמְאַבְטֵחַ שֶׁנּוֹרָה

רַק שְׁלוֹשָׁה גְּבָרִים אֲבוּדִים בְּמִנְהֶרֶת מְכוֹנִית שְׁחוֹרָה

וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁאִבֵּד אֶת הַהַכָּרָה

רֵיחַ רַעְיָתוֹ לֹא רָקַד בְּאַפּוֹ

חִיּוּךְ בְּנוֹ בַּבַּר מִצְוָה לֹא רִצֵּד בְּמָסַךְ תּוֹדַעְתּוֹ

מַבְּטֵי חֲבֵרָיו הַנּוֹפְלִים לֹא הִבְהֲבוּ בְּנוּרוֹת מוֹחוֹ

רַק רֵיחַ לִבּו הַפְּרָטִי הִנְחָה אוֹתוֹ

וְכָךְ רָאוּי לְאָדָם לִחְיוֹת אֶת

מוֹתוֹ.

 

סוף

סוֹפֵר שֶׁהִתְיַבֵּשׁ בְּחַדְרוֹ כְּעָלֶה בַּסְּתָיו

כּוֹלֵא רִגְשׁוֹתָיו בִּכְלוּבֵי הַשָּׂפָה

קָם בֹּקֶר אֶחָד עִם הַחְלָטָה עַל סוֹפָהּ

שֶׁל כְּלִיאָתוֹ ;אָסַף אֶת כָּל נְיָּרוֹתָיו

לָקַח גַּם חַכָּה עִם פִּתְיוֹנוֹת

וְיָרַד אֶל שׁוֹבֵר הַגַּלִּים בְּחוֹף

יְרוּשָׁלַיִם נוֹתֵן לַגַּלִּים לִסְחֹף

לְמַעֲמַקֵּיהֶם אֶת שֶׁקָצַר בְּכַמָּה עוֹנוֹת

(וְשָׁקֵט כְּמוֹ אַחֲרֵי מִשְׁגָּל) שָׁלַף חַכָּתוֹ

לֹא מַמְתִּין יוֹתֵר לְדָבָר פָּרַשׁ מֵהַתּוֹר

מוּל כָּחֹל מְהַפְּנֵט כִּנְאוּם דִּיקְטָטוֹר

בָּהַה בַּמֶרְחָק הָאֵינְסוֹפִי מְחַכֶּה לְמוֹתוֹ

בְּשִׂמְחָה עַד הָעֶרֶב אָז לָקַח אֶת שְׁלָלוֹ

וְטִגֵּן אֶת הַדָּגִים שֶׁשָּׁתְקוּ בִּשְׁבִילוֹ.

יובל גלעד, משורר ומבקר שירה. מוסמך אוניברסיטת תל-אביב בספרות-כללית. ניהל שנים רבות את חנות הספרים הוותיקה "לנדסברגר" בתל-אביב. עבד כעורך ראשי בהוצאת "גוונים". ספריו : "שירי נזיר" (תל אביב: חלונות, תש"ס, 2000), "בדידות ישראלית: שירים 2000-2004 (ירושלים: כרמל, תשס"ה 2004) ו-"בית קברות לשירים" (תל אביב: ספרי עיתון 77, תשס"ט 2009).

X