שירים סותרים | לרכישה באינדיבוק
שירים סותרים

שירים סותרים

שנת הוצאה: 2011
מס' עמודים: 80
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 54

ספרו של טוביה ריבנר, "שירים סותרים", יצא לאור בשנת 2011 וזכה לביקורות מהללות.

ממילותיו של ישראל פנקס על הספר:

במפת השירה הנכתבת היום לטוביה ריבנר מקום מיוחד ויקר. בעשור התשיעי לחייו, בדומה לייטס המאוחר, וכשרבים מבני דורו כבר אמרו את אשר היה להם לומר, זוכה שירתו של ריבנר לתנופה ולבהירות חדשות, למיומנות ולשכלול חדשים.דבר-מה חרישי ועמוק מתרחש בשירה הזאת. כמו פלג תת-קרקעי נסתר, שזרימתו לא הופרעה מעולם, ואף יותר מאשר בספריו הקודמים, המשורר דובר אלינו כאן בשפה חסכונית, לא-מתייפייפת, צניעות, ניקיון-דעת, כמעט פרישוּת. דומה שהמבט בהם חמור ומחמיר יותר, יותר החלטי. העין יודעת לצלם מצב סטטי על האימה ועל השמחה שבו. פרטים, שאפשר נעלמו ממנה לפני כן, נחשפים ומוּארים עתה באור העשוי להיות לפעמים אכזרי. "להתפלל לאלוהים ולא להאמין בו", רשם פעם, בכתב-ידו המיקרוסקופי, עגנון הצעיר. משהו ממין זה יש גם בעמידה הסטואית של טוביה ריבנר אל מול העולם, אל מול הזוועה של המאה העשרים, לנוכח האסון הפרטי והכללי. בדוֹר השלילה הפוסט-מודרניסטי-להיות ספקן ומאמין בעת ובעונה אחת זו מדרגה גבוהה של תובנה שירית. מכאן, אולי, שמו של הספר, "שירים סותרים": שירים שלמדו לחיות זה עם זה בכפיפה אחת חרף השוֹני וה'יריבות' ביניהם. ויותר מכל זה יש בשירים אלה מחוכמת הפשטות. קולו של ריבנר הוא יותר קול מקורי ולא שכיח בשירתנו, שלאחרונה, כך נדמה, החלה מאבדת משהו מאנושיותה. "בֶּן אָדָם מְסֻגָּל לָשֵֹאת כִּמְעַט הַכֹּל", הוא כותב, "וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וְהֵיכָן / תַּכְנִיעַ אוֹתוֹ הַשִּׂמְחָה".

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שירים סותרים”

ביקורות נבחרות

רפי וייכרט כותב על הספר ב-YNET

 

ארז שוייצר על הספר ב"הארץ"

 

על הספר והמשורר בבלוג אלי הירש קורא שירה

תמיהה

אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה

אִם אַתָּה עוֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ אֶת הַשַּׁחְרוּר

אֶת הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהַבֻּלְבּוּל וְהַצּוּפִית

אַל תִּתְמַהּ שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לִרְאוֹת עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּרוּחַ

לִשְׁתֹּת אֶת קָפֶה הַבֹּקֶר, לָדַעַת לְבַצֵּעַ אֶת כָּל צָרְכֵי הַגּוּף

לָלֶכֶת בַּשְּׁבִילִים בְּלִי מַקֵּל

וְלִרְאוֹת אֶת הַצְּבָעִים לוֹהֲטִים אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה.

בֶּן אָדָם מְסֻגָּל לָשֵׂאת כִּמְעַט הַכֹּל

וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וְהֵיכָן

תַּכְנִיעַ אוֹתוֹ הַשִּׂמְחָה

 

תצלום שחור-לבן, קיץ 1939

הִנֵּה הֵם כֻּלָּם, חַבְרֵי תְּנוּעַת הַנֹּעַר בִּסְלוֹבַקְיָה

הַמִּסְתַּכְּלִים שִׁבְעִים שָׁנָה הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ עֵינַי.

לֹא, לֹא כֻּלָּם, יֵשׁ צוֹחֲקִים זֶה אֶל זֶה, אֶחָד

עוֹסֵק בְּדֶגֶל קְטַנְטַן, וּבַחוּרָה אַחַת מְסִבָּה

אֶת רֹאשָׁהּ. הַיַּעַר שֶׁבָּרֶקַע הֶאֱפִיר כֻּלּוֹ.

אֶת הַשֵּׁמוֹת אֲנִי זוֹכֵר רַק בְּחֶלְקָם.

לְמַעְלָה אַמְנוֹן, שִׁמְשׁוֹן, אַחַר כָּךְ אֵלִי, בָּהִיר מְאֹד,

וִיהוֹשֻׁעַ, חוֹלְמָנִי מְעַט, גֵּרְשׁוֹן, מִטְפַּחַת עַל רֹאשׁוֹ

כְּמוֹ סְפָרַדִּי אוֹ אִינְדִיָאנִי, מָצוֹ הָרוֹצֶה לְהִסְתַּתֵּר

דוּבְּקוֹ – חִיּוּךְ וּמִשְׁקָפַיִם.

לְמַטָּה, בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה אַיָּה וְשִׂמְחָה.

מְעַט מֵעֲלֵיהֶן בָּאֶמְצַע מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, חַיִּים

חֶצְיוֹ נוֹעָז וְחֶצְיוֹ רָהוּי, וְגַם אֲנִי לְלֹא חֻלְצָה.

אַף לֹא אֶחָד לֹא הִסְתַּלֵּק מִכָּאן. אַף לֹא אֶחָד.

אֲנַחְנוּ בְּטִיּוּל, בְּפֶסֶק-זְמַן, שְׂמֵחִים.

כָּל הֶעָתִיד לְפָנֵינוּ.

 

בין חשון לכסלו

לזכר פיצ'י (יהורם בן-מאיר)

 

הַיַּרְגָּזִית מוֹצֵאת אֶת קִנָּהּ מֵאֶשְׁתָּקַד

וְשָׁרָה שִׁיר מִזְמוֹר

עוֹרְבָנִי מְנַסֶּה לְחַקּוֹת עֶפְרוֹנִי. הוּא מַצְלִיחַ? בְּקֹשִי.

שִׂקְשַׂק וְנַחֲלִיאֵלִי הָלוֹךְ וְטָפוֹף יֵלְכוּ.

בּוּלְבּוּל מִתְאַמֵּן בְּקוֹלוֹרָטוּרָה.

עֲגוּרִים בַּשָּׂדֶה, שִׁרְשׁוּר שַׂקְנָאִים בַּשָּׁמַיִם.

שְׁרַקְרַק מִתְהַדֵּר בִּגְוָנָיו וְתוֹפֵשׂ חֲרָקִים בְּמָעוֹף.

צִיגְצְוִיק וְטִקְצוּפּ וְצצצסססס וּפִיפּפִיפּפִיפּ וְנַקָּר מְתוֹפֵף.

דְּרוֹרִים רְכִילָאִים-אֵין-כְּמוֹהֶם מְפַטְפְּטִים מְפַטְפְּטִים.

כֶּלֶב נִצָּב מוּל חָתוּל וּמַרְצֶה לוֹ עַל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

גַּם חוֹחִית נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה כִּדְבָרוֹ

עֲנָנִים מִתְקַרְזְלִים לְקַשֵּׁט אֶת הַכָּחֹל.

עֵצִים מִתְרַפְּקִים עַל הָרוּחַ, עֵץ אַחַר עֵץ.

אֲוִירִים שֶׁבֵּין הֶעָלִים גּוֹלִים אֶת אָזְנוֹ שֶׁל קָשִׁישׁ:

הַבֵּט, אוֹר כְּמוֹ כְּפָפָה, יָפֶה הָעוֹלָם עַל קַו הַקֵּץ.

טוביה (קורט) ריבנר נולד בכ"ד בשבט תרפ"ד, 30 בינואר 1924 בברטיסלבה, סלובקיה. עלה ארצה ב־1941 במסגרת עליית הנוער והצטרף לקיבוץ מרחביה. החל כתיבתו בגרמנית ואילו שיריו העבריים החל להדפיס ב-1953 ב"על המשמר" ומאז במוספים הספרותיים ובכתבי-עת. ריבנר, תלמידה של לאה גולדברג, ערך את כתביה לאחר מותה, כמו-כן תירגם מיצירות ש"י עגנון לגרמנית. בנוסף לכתיבה, עסק בצילום אמנותי. בשנים 1963־1966 שימש כמזכ"ל התנועה הציונית בשוויץ. עם שובו לימד כמרצה בכיר באוניברסיטת תל-אביב, ומ־1974 כפרופסור לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חבר האקדמיה הגרמנית ללשון וספרות. בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול ובתשס"ח (2008) זכה בפרס ישראל בספרות, בתחום השירה.

X