שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים | לרכישה באינדיבוק
שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים

שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 144
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 25
- 40
- 25

האם מותר לי לראות את הדברים כפי שראיתים? ונורא מכך, האם מותר לי לספרם? האם אפשר בכלל לומר, כמו מישהו אחר, "אני"? האם לא יתבעני אותו מישהו תביעת דיבה? אני מחליט: כך ראיתי את הדברים. אני מחליט: לא אספר. רק ארמוז. על בית שחיה הערמומי של אישה, שהיה פעם שעיר ופעם לא. שאחזה בסכינים וצחקה. לא אספר על הכבדים שטיגנה אמי בגבינת רוקפור. כלומר על איך טיגנה אותם. לא אספר על איך, בבית אחר, אבי שתק. ארמוז על הצבעים שהסתתרו בקירות חדרי ביום ופרצו מתוכם בלילה. אספר שהחבאתי מילים מתחת לכרית: "זאב אוויר", "רויטל", "אנגלית", "מכשפה". אבל לא אספר איזו כרית זו הייתה. אנקד את הרמזים ואז אסיר את הניקוד, שישאר בהם רק על דרך הגעגוע. איש בשם אמיר גניסלב יפריח ציפורים בלי שידע.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שירים נוראיים וגם שירים לא נוראיים וגם לא שירים”

איש מבוגר עם ריח שלא הכרתי

התחכך בי ברחוב

ביקש סליחה

חייך

הלך ממני

איש מבוגר עם ריח של אנית משא בים, אולי

וצדעיו הלבינו

וזיפים היו לו

ומרחוק שמעתיו נאנח

איש מבוגר יכול היה לקחתני אל ספינתו

היינו מניחים רגלינו על המעקה

מוחקים בנעלינו עננים

איש מבוגר

היה גשום (או כך רציתי שיהיה)

וקולות מחוספסים עלו ממנו

כשנגענו גוף בגוף

רשרוש התחככויות אין-ספור שהחביא במעילו

לומר לי –

יש שתיקות שנועדו לא לנו

יש אניות משא

יש ימים ועננים

יש אנחות שנועדו להאנח הרחק


EPSON scanner image  


אם משפשפים חזק את האותיות מתגלה תחתיהן גרעין המלה הכתובה, שאינו מתגלה מתחת למלים המדוברות, העשויות גז ואין לשפשפן או בכלל להסתיר מתחתיהן ואין להן גרעין, ובאמת, ילדים, כל ענין המלה הכתובה ושפשוף האותיות נכון וממשי, קחו מטלית יבשה, לפפו אותה וצרו ממנה את האות אלף, כתבו את המלה ״מטלית״ על דף ואחזו במטלית ושפשפו עד שיתגלה גרעין לבן ואת הגרעין טלו והטמינו בגומת הבוץ בחצר בית הוריכם, והמתינו, ימותו הוריכם, ביתם יחרב, על גומתכם יוקם בית מגורים גבוה, טפסו אל גגו והדפקו על הדלת וכשתפתח לכם המנקה הזקנה, טלו ממנה מטליתה ונגבו בה את דמעותיכם.

 

EPSON scanner image

 

אין כסף

אל הבנק הלכתי והפקדתי שיר

חודש שלם טרחתי בכתיבתו

הזעתי

הקמתיו מעפר

שייפתיו

גימרתיו

התעכבתי לחזור הביתה בגללו

והפקיד קראו והתרגש

והפקידו בחשבוני

ומנהל הבנק טפח על שכמי

וסגן המנהל אמר

גם אני כותב לפעמים

ולקחני הסגן אל כספת הבנק

ופתחה

ומתוך התאים הקטנים

עלו שירים נוראיים

וטרפוני

EPSON scanner image

עידו אנג'ל (נולד ב-8 באוקטובר 1974) הוא סופר, במאי ויזם ישראלי.

 

אנג'ל נולד ברמת גן ולמד בתיכון ע"ש תלמה ילין, במגמת תיאטרון. שירת בתיאטרון צה"ל. למד קולנוע במדרשה לאמנות, שם לימד נרטולוגיה מאוחר יותר במשך 7 שנים. עבד 5 שנים כעורך בחברת החדשות של ערוץ 2. כתב וביים לטלוויזיה בארץ ובעולם. פרסם שני רומנים, נובלה, ספר נוער וסיפורים קצרים בכתבי עת שונים. בשנת 2010 הקים את "מיזנטרופ", חלל עבודה לכותבים, עצמאיים וסטודנטים בתל אביב.

 

אנג'ל גרוש ואב לשתי בנות.

 

ספריו:

 

  • אולי יקראו לו יואל האמיץ? (ספר נוער. סער, 2008)
  • הסיפור של מיכאל (רומן. בעריכת דנה אולמרט. אחוזת בית, 2010)
  • ניק, איש ומילותיו (נובלה. מתוך האנתולוגיה "מאחורי הכסף יש סיפור" בעריכת דנה אולמרט. אחוזת בית, 2010)
  • ספר ילדים (רומן. בעריכת מיכל חירותי. מודן, 2012)
  • שירים נוראיים (ספר שירה משולב בקטעי פרוזה קצרים ואיורים. הוצאה עצמית, 2014)

 

בטלויזיה:

 

  • מות קין (כתב ביים וערך. דרמה. 50 דק'. הפקה עצמאית בתמיכת קרן "סנונית")
  • ויפו: הרפתקאות הכלב המעופף (כתב וביים. סדרת טלוויזיה לילדים. אנימציה, 2 עונות, 26 פרקים. שודרה ברחבי העולם)

 

 

 

מקור – ויקיפדיה

X