שירים לאסירי בתי-הסוהר | לרכישה באינדיבוק
שירים לאסירי בתי-הסוהר

שירים לאסירי בתי-הסוהר

שנת הוצאה: 03/2016
מס' עמודים: 183
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 50
- 25
- 25

 

עֲדַיִן לֹא כָּל הַנְּשָׁמָה מְהַלֶּלֶת יָהּ
עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ חֵלֶק אֶחָד סַרְבָנִי
עוֹמֵד בְּמִרְיוֹ וּמַצְמִיחַ בְּתוֹךְ לִבּוֹ תְּהִיָּה
לוֹמֵד לוֹמַר בְּקוֹלוֹ שֶׁלּוֹ בּוֹדֵד אֲנִי
וְאֵין לִי לָשֵׂאת בִּשְׂפָתַי שֵׁם הֲוָיָה
עַד שֶׁהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לָשֵׂאת עֲווֹנִי.

ספר שיריו השלישי של הסופר והמשורר אלמוג בהר. קדמו לו: צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת (עם עובד, 2008) וחוט מושך מן הלשון (עם עובד, 2009).

 

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “שירים לאסירי בתי-הסוהר”

בַּלֵּילוֹת אֲהוּבָתִי מְגַדֶּלֶת תִּינוֹקוֹת בְּבִטְנָהּ

בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת שֶׁל הָרֶחֶם.

וּבַיָּמִים הִיא מְתַקֶּנֶת אֵיבָרִים

מַפְרִידָה אֶצְבָּעוֹת מִקְּרוּם הַדָּג שֶׁדָּבַק בָּהֶן

מַשִּׁילָה זְנָבוֹת קַדְמוֹנִיִּים

פּוֹקַחַת עֵינַיִם מֵאֲחוֹרֵי עַפְעַפַּיִם עַקְשָׁנִיִּים

מְלַמֶּדֶת לַלְּבָבוֹת סוֹדוֹת עַל קֶצֶב פְּעִימוֹת

קוֹצֶצֶת צִפָּרְנַיִם רִאשׁוֹנוֹת

סוֹרֶקֶת שְׂעָרוֹת רִאשׁוֹנוֹת

וּמַבְחִינָה זְכָרִים מִנְּקֵבוֹת.

 

וְהַתִּינוֹקוֹת יְשֵׁנִים בַּיָּמִים

וּבַלֵּילוֹת הֵם עֵרִים בְּבִטְנָהּ

צוֹפִים בְּעַצְמָם מִתְאָרְכִים וּמִתְרַחֲבִים

וְזֶה שֶׁהָיָה זֶרַע אֶחָד וּבֵיצִית אַחַת

גָּדְלוֹ כְּבָר כְּגַרְגֵּר הָאֹרֶז

וְזֹאת שֶׁהָיְתָה כַּשְּׁעוּעִית הַלְּבָנָה

גָּדְלָהּ כִּקְלִפַּת הָאֲפוּנָה הַיְרֻקָּה.

 

וְהַתִּינוֹקוֹת מְנַסִּים לְהָעִיר אֲהוּבָתִי בַּלֵּילוֹת

לוֹחֲשִׁים לָהּ מִלִּים בְּשָׂפוֹת שֶׁשָּׁכְחָה

מְלַטְּפִים לָהּ דְּפָנוֹת שֶׁל בֶּטֶן

מוֹשְׁכִים חַבְלֵי טַבּוּר

מַכִּים עַל קִירוֹת שִׁלְיָה

עַל מְחִלּוֹת רֶחֶם.

 

וְהִיא עוֹד אֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת

גַּרְגֵּר אֹרֶז תּוֹפֵחַ בְּבִטְנָהּ וְהִיא

מַאֲרִיכָה שְׁנָתָהּ

אוֹמֶרֶת לְלִבָּהּ

עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת אַחֲרֵיהֶם בַּלֵּילוֹת

עַתָּה לִישֹׁן לִישֹׁן.

 

וַאֲנִי לִפְעָמִים מִתְעוֹרֵר אַחֲרֵיהֶם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

לְהַצְמִיד אֹזֶן לְתַחְתִּיּוֹת בִּטְנָהּ

לְזַהוֹת לֵב וְעוֹד לֵב

לְזַהוֹת כֵּיצַד גַּם לִבִּי מִתְרַחֵב

בְּהֵרָיוֹן מִשֶּׁלּוֹ.

 

בני שקט עכשיו בבטן אמו

 

בְּנֵי שָׁקֵט עַכְשָׁו בְּבֶטֶן אִמּוֹ. הַאִם מוֹנֶה

הוּא בְּאֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת חֲסָדִים שֶׁהִרְעִיף עָלָיו יוֹמוֹ,

הַאִם מֵכִין הוּא שְׁרִירָיו לְמַאֲמַצֵּי יוֹם מָחָר

כְּשֶׁיָּגִיחַ מִתּוֹךְ עוֹלָמוֹ? יָשֵׁן הוּא בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ

שֶׁל אִשְׁתִּי, שְׂפָתָיו נוֹשְׁקוֹת מַיִם, עֵינָיו מְמַצְמְצוֹת

מִתּוֹךְ חֲלוֹם, טַבּוּרוֹ פָּתוּחַ אֶל קֶצֶב פְּעִימוֹתֶיהָ.

לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַחְלִיפִים בֵּינֵיהֶם בְּסוֹד

חֲלוֹמוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְגַּלּוּ לִי. אֲבָל בַּבְּקָרִים

שׁוֹכַחַת אִשְׁתִּי חֲלוֹמוֹת בְּנֵנוּ שֶׁחָלְמָה, וְהוּא כָּל

גּוּפוֹ מִתְכּוֹנֵן לִשְׁכֹּחַ בְּאִבְחַת רֶגַע אֶחָד כָּל זִכְרוֹנוֹת

תְּעָלוֹת הָרֶחֶם שֶׁצָּבַר, כְּשֶׁיָּצִיצוּ פָּנָיו וְיַבִּיטוּ

בִּפְנֵי הַמְיַלֶּדֶת וּבְפָנַי. אֲנִי יָשֵׁן לְצַד אִשְׁתִּי,

בּוֹדֵד בְּבִטְנִי הָרֵיקָה, מְנַסֶּה לְהַאֲזִין בַּסֵּתֶר לַחֲלוֹמוֹת

בִּטְנָהּ, מְנַסֶּה גַּם אֲנִי לִמְנוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת חֲסָדִים

שֶׁמַּרְעִיף עָלַי יוֹמִי, מְנַסֶּה לְהָכִין עַצְמִי לְיוֹם

מָחָר, כְּשֶׁיָּגִיחַ לְפֶתַע הוּא אֶל תּוֹךְ עוֹלָמִי.

 

 

תשעה חודשים, ועוד זמנים

 

תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים הֵם עִדַּן הַפְּרֶה-הִיסְטוֹרְיָה הַמֵּימִית.

אַחַר-כָּךְ מַתְחִילָה הַהִיסְטוֹרְיָה, עִם הָאֲוִיר וְהָאֲדָמָה.

וְתָמִיד הָאֵשׁ מִנֶּגֶד, מְבַקֶּשֶׁת לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ.

וְרֶגַע הָרֵאשִׁית, כְּמוֹ תָּמִיד בַּהִיסְטוֹרְיָה, חַיָּב לִהְיוֹת

גָּדוֹל וְרוֹעֵשׁ כַּבְּרִיאָה. חַיָּב לִכְאֹב דַּוְקָא לַבּוֹרֵא,

לְעַרְבֵּב מַיִם וַאֲוִיר, אֲדָמָה וְאֵשׁ.

 

ב

עַד שֶׁנּוֹלַד, כְּשֶׁיָּשַׁב עַל כֵּס מַלְכוּת הַבֶּטֶן,

קָרָאנוּ לוֹ בְּשֵׁם קֵיסָר מִקֵּיסְרֵי אֶתְיוֹפְּיָה.

מִשֶּׁנּוֹלַד קָרָאנוּ לוֹ פָּשׁוּט תִּינוֹק, בְּהַטָּיוֹת

שׁוֹנוֹת, תִּינוֹקִי, תִּינוֹקֵךְ, תִּינוֹקְךָ, תִּינוֹקֵנוּ.

וְאַחֲרֵי הַבְּרִית הִתְחַלְנוּ קוֹרְאִים לוֹ

עַל שֵׁם אַחַד הַמַּלְאָכִים וְעַל שֵׁם אַחַד הַסָּבִים.

אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּלֵּט עָלָיו וְעָלֵינוּ הַשִּׁכְחָה,

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ אֲנַחְנוּ מְצָרְפִים

אֶת כָּל שׁוֹשֶׁלֶת שְׁמוֹתָיו, אוֹמְרִים זֶה הַמַּלְאָךְ

הַקָּרוּי עַל שֵׁם הַסָּב שֶׁנִּקְרָא גַּם בְּשֵׁם הַקֵּיסָר

וְגַם תִּינוֹק פָּשׁוּט, מִתְגָּאִים כֵּיצַד מִתְאָרֵךְ שְׁמוֹ,

כֵּיצַד מִתְאָרֶכֶת קְרִיאָתֵנוּ, כֵּיצַד עוֹד מְעַט הוּא עוֹנֶה

לָנוּ בְּשֵׁמוֹת שֶׁיַּעֲנִיק לְעַצְמוֹ, שֶׁיַּעֲנִיק לָנוּ.

 

ג

לֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁקֹּדֶם לַבְּרִית בְּלִמּוּד תּוֹרָה.

אַחַר כָּךְ אוֹר בֹּקֶר שֶׁל פַּחַד דָּם וְסַכִּינִים.

וְלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁאַחֲרֵי הַבְּרִית בְּלִמּוּד

תָּוֵי פָּנָיו הַמִּתְעוֹרְרִים בְּקוֹל בֶּכִי, בְּהַחְלָפַת

הַחִתּוּלִים, וּבְמִינֵי הִתְנַצְּלֻיּוֹת וְדִבְרֵי פִּיּוּסִים:

בַּעֲבוּר סַכִּין זוֹ שֶׁהֶעֱבַרְנוּ עָלֶיךָ

לֹא נִדְרֹשׁ מִמְּךָ לְעוֹלָם לְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ,

אוֹ אֶת חַדְרְךָ, אוֹ לִגְמֹר הָאֹכֶל מִן הַצַּלַּחַת,

לֹא נַתִּיר לְעוֹלָם שֶׁיַּעֲלֶה עַל גּוּפְךָ בַּשֵּׁנִית

כָּל כְּלִי סַכָּנָה וּמַשְׁחִית.

 

ד

אָב חַיָּב לָמוּל אֶת בְּנוֹ בְּעַצְמוֹ. אֶלָּא אִם

אֵינוֹ יוֹדֵעַ, אוֹ אִם יָדָיו רוֹעֲדוֹת, אוֹ אִם

הוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַדָּם וְהַסַּכִּין. וְאָז חַיָּב

הוּא לְמַנּוֹת אַחֵר שֶׁיָּמוּל בְּנוֹ בִּשְׁמוֹ, וְיֹאחַז

הֵיטֵב בַּסַּכִּין וְיַקִּיז הַדָּם. וְיֹאמַר הָאָב לַקָּהָל

זֶה בְּנִי חֲתַן דָּמִים, וְעַל דָּמִים אֵלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ

מַקִּיזִים מִגּוּפוֹ יְשַׁלֵּם לָנוּ אֱלֹהֵי בְּנֵנוּ בִּשְׁמִירַת

הַדָּם וְהַנֶּפֶשׁ, בִּרְפוּאַת הָרוּחַ וְהַבָּשָׂר.

 

ה

תִּינוֹק זֶה, פָּנָיו פְּנֵי מִי שֶׁנּוֹלַד אֶתְמוֹל,

וּפְנֵי מִי שֶׁלֹּא יָצָא מֵעוֹלָם אֶת מְחִלּוֹת הָרֶחֶם,

וּפְנֵי זָקֵן בֶּן מֵאָה שֶׁעָבַר בְּכָל מְחִלּוֹת הַחַיִּים.

 

ו

אֲנִי קוֹצֵץ צִפָּרְנַי כְּדֵי שֶׁלֹּא לִשְׂרֹט

אֶת עוֹר פְּנֵי בְּנִי, וְקוֹצֵץ אֶת צִפָּרְנָיו

כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִשְׂרֹט אֶת עוֹר פָּנַי.

וּמִתְכּוֹנֵן לְסַפֵּר לוֹ עַל יָמִים אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי

קוֹצֵץ צִפָּרְנֵי שְׁנֵינוּ וְאוֹסֵף אוֹתָן בַּעֲרֵמָה

אַחַת, נִזְהָר לֹא לְהַפִּילָן עַל הָרִצְפָּה,

שֶׁלֹּא תִּתְפַּזֵּרְנָה.

 

ז

אֲנִי מְנַדְנֵד אֶת בְּנִי בַּלֵּילוֹת כְּדֵי לְהַרְדִּים

בִּכְיוֹ, מְקָרֵב גּוּפוֹ לְגוּפִי כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם,

לוֹחֵשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת: הַאִם זוֹכֵר אַתָּה כַּאֲשֶׁר

הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לְהִוָּלֵד? הַאִם זוֹכֵר אַתָּה

עוֹלָם קוֹדֵם שֶׁחָיִיתָ בּוֹ, חַיִּים קוֹדְמִים

שֶׁחָיִיתָ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם? וְכָל גִּהוּק וְשִׁהוּק

וּפִהוּק הָעוֹלִים מִגּוּפוֹ מְסַמְּנִים לִי תְּשׁוּבוֹת.

 

ח

אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים זֹאת לָזֶה: אָדָם נַעֲשֶׂה אָב אוֹ אֵם

לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לוֹ בְּנוֹ אִמִּי אוֹ אָבִי? וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ

כְּבָר קוֹרְאִים זֶה לָזֹאת: אַבָּא, אִמָּא, מוֹשְׁכִים

הַשֵּׁמוֹת הַחֲדָשִׁים בְּפָנָיו, זֶה מַחְלִיף חִתּוּל וְזֹאת אוֹמֶרֶת

הִנֵּה אָבִיךָ, זֹאת יוֹשֶׁבֶת לְהָנִיק וְזֶה אוֹמֵר

הִנֵּה אִמְּךָ, אוֹמְרִים בִּלְחִישָׁה בֵּינֵינוּ: חֶסֶד עָשָׂה לָנוּ,

פֶּלֶא פְּלָאוֹת, הַבֵּן נוֹלַד וְאַף הוֹרָיו בְּאוֹתוֹ זְמַן

נוֹלְדוּ.

 

 

בני אומר בשמחה הכל

 

בְּנִי אוֹמֵר בְּשִׂמְחָה הַכֹּל

וּמִתְכַּוֵּן לְכָל חֶלְקֵי הַפָּזֶל

אוֹ לְכָל קֻבִּיּוֹת הַלֶּגוֹ

אוֹ לְכָל הַלַּחְמָנִיָּה.

וְלִפְעָמִים, לְצֹרֶךְ הַדְגָּשָׁה

הוּא חוֹזֵר עַל הַמִּלָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:

הַכֹּל הַכֹּל הַכֹּל.

 

אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּלְמַד

שֶׁאֵלּוּ רַק חֲלָקִים.

 

 

אלמוג בהר נולד ב־ 1978 בנתניה, גדל ברעננה וחי בירושלים. זהו ספר

שיריו השלישי. קדמו לו: צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת (עם עובד, 2008) וחוט

מושך מן הלשון (עם עובד, 2009). פרסם קובץ סיפורים: אנַאַ מִן

אַלְ-יַהודּ (בבל, 2008) ורומן: צ'חלה וחזקל (כתר, 2010). ערך את

ספר שיריו הראשון של מרואן מח'ול בתרגום מערבית לעברית, ארץ

הפסיפלורה העצובה (הוצאת קשב, 2012). השתתף בעריכת כתב-

העת לרוחב (הוצאת גרילה תרבות, 2012) והאנתולוגיה העברית-ערבית

לספרות צעירה ועכשווית שתיים / اثنان (כתר, 2014). ספרו צ'חלה

וחזקל ראה אור בתרגום לערבית בהוצאת "אלכותוב ח'אן" במצרים

(الكتب خان, 2016).

X