רשימותיו של בן אדם אוניברסלי | לרכישה באינדיבוק
רשימותיו של בן אדם אוניברסלי

רשימותיו של בן אדם אוניברסלי

שנת הוצאה: 06/2015
מס' עמודים: 341
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 10
- 10

מבחר מאמרים על זהות אוניברסלית מאת בן אדם אוניברסלי, המעיד על עצמו: "את שמי שיניתי לפני כחמש עשרה שנה ממחמוד אבו שארב לבן אדם אוניברסלי. באותן שנים הייתי חבר בארגוני שמאל, ארגוני שלום וגם אירגונים הומניטריים. אז הייתי גם מצביע שמאל נאמן ותומך נלהב של מפלגת מר"צ, שהיא הגירסה המשודרגת של מפלגת ר"צ המיתולוגית. בכל זאת, כאזרח מדינת ישראל, שהוא ערבי בדווי, התגלגלתי דרך כארבעים וחמישה מקומות עבודה ובשלב מסויים התחלתי גם אני להבין שיש לי בעייה לא פשוטה עקב הלאום אליו אני משתייך. שיניתי את שמי במטרה להתריס, למחות ולומר "זהו האני מאמין שלי!". אותי אי אפשר לקטלג בשום לאום ובשום דת, אני אבולוציוניסט."

 

לתעודת הזהות של בן אדם אוניברסלי לחצו כאן

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “רשימותיו של בן אדם אוניברסלי”

אשמח לעמוד לרשות כל אחד ואחת מכם:

universali.ba@gmail.com

בן אדם אוניברסלי

 

כאשר האוניברסליזם לובש סוריאליזם – תמונות של בן אדם אוניברסלי:

 

בן אדם 3בן אדם 2

 

CCF02082015_00001CCF02082015_00000

בן אדםבן אדם 4 20150802_16294720150802_16291020150802_16283020150802_16273420150802_17134220150802_171310CCF17082015_00000

בן אדם 5

 

ליצירת קשר: 0542666313

ONE PERSON – ONE VOTE

את שמי שיניתי לפני כחמש עשרה שנה ממחמוד אבו שארב לבן אדם אוניברסלי. באותן שנים הייתי חבר בארגוני שמאל, ארגוני שלום וגם אירגונים הומניטריים. אז הייתי גם מצביע שמאל נאמן ותומך נלהב של מפלגת מר"צ, שהיא הגירסה המשודרגת של מפלגת ר"צ המיתולוגית. בכל זאת, כאזרח מדינת ישראל, שהוא ערבי בדווי, התגלגלתי דרך כארבעים וחמישה מקומות עבודה ובשלב מסויים התחלתי גם אני להבין שיש לי בעייה לא פשוטה עקב הלאום אליו אני משתייך. שיניתי את שמי במטרה להתריס, למחות ולומר "זהו האני מאמין שלי!". אותי אי אפשר לקטלג בשום לאום ובשום דת, אני אבולוציוניסט.

גם אחרי ששיניתי את שמי לא פסקה ההפלייה, ולא שהישליתי את עצמי שעצם שינוי השם יאמר לצרות חסל, מפני שהשם הוא בעצם רק הסימפטום שמעיד על הסינדרום. החברה בה חייתי לא השתנתה וגם אני עדיין המשכתי לשאת את עיני אל השמאל הציוני ולקוות לטוב שאולי ביום מן הימים פתאום יתהפכו הלבבות וכולנו נחייה יחד באחווה ובשיתוף. במקביל, עקב הקושי והגזענות פיתחתי לעצמי מנגנוני השרדות מתוחכמים כדי למצוא את מקומי בחברה ובעולם העבודה.

בשבט הבדווי בו גדלתי למדתי בבית הספר משך שבע שנים בלבד ואחריהן נאלצתי לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה כך שאני בעצם חסר השכלה פורמאלית. אני נטלתי בכל זאת את היוזמה בידי והתחלתי ללמוד בעצמי את השפה העברית על בורייה. כאשר כבר שלטתי בשפה התחלתי לקרוא חומר רב ככל האפשר על הנעשה בארץ ובעולם, שאפתי להצטייד בידע מפני שידעתי שהרטוריקה, הרהיטות, ההצטיינות והידע הם הנשק שבעזרתו אוכל ללחום על זכויותיי. הידע הרב שאגרתי בכוחות עצמי, והניסיון הרב שרכשתי הפך אותי לאלוף הלוחמים בבירוקראטיה שמפעילה מדינת ישראל נגדנו, בני המיעוטים.

הידע הזה הוביל אותי אחרי ארבעים וארבעה מקומות עבודה אל המקום הארבעים וחמישה והאחרון והוא כפר הנוער קדמה. סוף סוף זכיתי במשרה נחשקת לא רק לבני מיעוטים ערבים מוסלמים, אלא גם לבני מיעוטים ערבים יהודים, הם היהודים המזרחיים.

בשלב זה כבר הצדקתי בהשגי את שינוי שמי, הוא הפך לחוד החנית במאבקיי בגזענות ובאפלייה בחבל ארץ זה. למרות שעדיין הוספתי לתמוך בשמאל הציוני (וגם לצאת להפגנות בכל רחבי הארץ ולדקלם את סיסמאותיו), במקביל ניסיתי גם, בחוסר הצלחה מוחלט, להתקבל כחבר בקיבוץ, ונידחיתי שוב ושוב מסיבות שונות ומשונות. בשנת 1999 השתתפתי במפגשי "פרלמנט יום שישי בצהריים" בקיבוץ בית גוברין ובעקבות אותה תכתובת ארוכה ומסועפת עם קיבוצים רבים שהייתה בעצם ניסיון "מאיר עיניים" עבורי שאלתי את חבר מפלגת מר"צ אבשלום וילן את השאלה הבאה: " מדוע אזרח כמוני, שמאלן, מצביע אדוק של מר"צ, מזדהה עם השמאל, מפגין שכם אל שכם עם חברים יהודים למען שלום וצדק פונה אל עשרות קיבוצים של מפלגת העבודה והשומר הצעיר ונדחה שוב ושוב על הסף? מדוע שאזרח ממוצא יהודי, גם אם הוא תומך ימין מובהק ומוצהר של מפלגות ימניות כדוגמאת מפלגת מולדת יתקבל כחבר בקיבוץ ללא שום קושי בתשעים אחוז מהמקרים ואילו הסיכוי של שואף לאפס?"

החבר וילן ענה לי בכנות "אין לו תשובה בשבילך", ואני השבתי שאני כבר יודע את התשובה, אבל מעניין אותי לדעת מה הוא חושב על כך באופן אישי כאדם.

סיפור זה היווה את ראשית גירושיי מה"שמאל" הישראלי, והפכתי להיות ספקן לגבי יחסו כלפי אזרחי המדינה שאינם יהודים. אותה שנה, בבחירות הכלליות לכנסת הצבעתי עדיין למפלגת מר"צ ולאהוד ברק כמועמד שלי לראש הממשלה. ברק אכן נבחר ברוב גדול והקים קואליציית שמאל רחבה ויציבה ולי היה ברור שממשלה זו עומדת לבצע מהלכים כבירים, דרמאטיים ואולי אף היסטוריים בדרך אל השלום המיוחל. חשבתי לעצמי שעכשיו בעצם תתחיל פעילות תנועות השלום להצטמצם, לא עוד הפגנות ומחאות שהרי השלום נמצא כבר בפתח.

אותה שנה הכרתי את זוגתי איילת, בחורה ישראלית ויהודיה. המצב בארץ היה מצויין ורוחות של שלום נשבו סביבנו. במקביל החלטנו שנינו לצאת להרפתקה חדשה, מסע לארצות רחוקות. שנינו הגשנו את התפטרותנו ממקומות העבודה שלנו ונסענו אל אוסטרליה הרחוקה במטרה לתור אותה ובסופו של דבר להשתקע בחווה במרחבי היבשת לתקופה בלתי מוגבלת. חברים וידידים שבאו להפרד מאיתנו חייכו ושאלו מדוע החלטנו לעזוב כאשר השלום כבר בפתח ועכשיו עומדת איכות החיים של כולננו להשתפר פלאים, ואנחנו ענינו שאולי עוד נשוב ביום מן הימים ונהנה כמו כולם מחזון המזרח התיכון החדש.

נחתנו בעיר מלבורן בראשית שנת אלפיים ושהינו בעיר מספר חודשים אשר הוקדשו ללימודי אנגלית מצדי ולהתארגנות לקראת המסע. כך חלף חודש ועוד חודש ועל מסכי הטלביזיה החלו להופיע תמונות מעוררות דאגה מישראל. קואליציית "השמאל והשלום" של אהוד ברק החלה לצלוע וכך גם המשא ומתן לשלום עם המנהיגות הפלסטינית. בחודש ספטמבר החליט ברק לאפשר לאריאל שרון לערוך ביקור בהר הבית כדי להבהיר לפלסטינאים מי כאן בעל הבית, ערביי ישראל פורצים בהפגנות גדולות שיוצאות מכלל שליטה והממשל הישראלים מחליט לדכא את ה"התקוממות" באלימות וכוחות הביטחון יורים למוות בשלושה עשר אזרחים ערבים ויש גם פצועים. במקביל מתחילות הפגנות אלימות גם בשטחים הכבושים. ברק, ראש הממשלה מורה לכוחות הביטחון להעלות מסוקים לאוויר ולירות טילים על רצועת עזה, שוב כדי להראות לפלסטינאים מי כאן בעל הבית. עיתוני אוסטרליה מדווחים על המשבר בהרחבה וגם בפליאה, הרי הכל היה כל כך בסדר. גם הטלביזיה האוסטרלית שולחת כתבים לגיזרה המתחממת והתמונות מישראל ומהשטחים הכבושים מאוד לא מעודדות. שרי ממשלת ישראל ובראשם שרי מפלגת העבודה ומפלגת מר"צ ה"שמאלנים" מתראיינים זה אחר זה לטלביזיה האוסטרלית והם מגנים ומשתלחים בלשונם כלפי הפלסטינאים באיומים ובסיסמאות שלא היו מביישות את הימין הציוני/קיצוני.

זו הייתה נקודת המפנה המשמעותית אצלי שתלווה אותי לעולם ועד. מדינת ישראל היא מדינה יהודית וציונית, יהודים מהצד ה"שמאלי" וה"ימני" של המפה הפוליטית מפרקסים זה את זה ולמעשה ימין ושמאל חד הם, כל עוד היהודי הוא ציוני לא תעשה המדינה צעד אחד לקראת שיוייון זכויות אזרחי. החלוקה האמיתית במדינה היא בעצם בין ציונים לאנטי ציונים – ובשביל שלום אמיתי ובר קיימא במדינה יש לקיים שיוויון זכויות מוחלט ONE PERSON ONE VOTE. משמעות הדבר: ביטול כל סוגי האפלייה הגזענית הנובעים מהאידאולוגיה הציונית ומהמעשה הציוני. ביטול חוק השבות וחוק האזרחות. פירוק מוסדות לאומיים כמו הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל. שינוי שם המדינה לשם המוסכם על כל אזרחיה, שינוי הדגל, הסמל וההימנון- כך שכל אזרחי המדינה יוכלו להזדהות עימם ולהיות לוייאליים להם.

מאבק בעקרונות היסוד של האידאולוגיה הציונית הוא תנאי הכרחי, כמו גם הפרדת הדת מהמדינה וכל זאת תחת מטריה רחבה של חוקה. חשוב מכל, בשבילי, הוא להבהיר ליהודים בישראל וברחבי העולם (שהתקשורת מלעיטה אותם בתעמולה), שביטול הציונות איננו בשום פנים ואופן חיסול היהדות במדינת ישראל, למרות שבמצב של שיוויון מוחלט שמה לא יוסיף להיות ישראל אלא שם המוסכם על בני שלוש הדתות המתגוררים בה. ביטול הציונות הוא בעצם ביטול הגזענות, הנהגת שיוויון בין כל אזרחי המדינה, יצירת חוקים המבוססים על חוקה בריאה ואיתנה ושווים לכולם. תחת ממשל ציוני לעולם לא יוכלו שופטי המדינה לשפוט ללא משוא פנים בין יהודים לערבים, שהרי שופט בתוך עמו הוא חי והוא ישפוט לכיוון אליו נושבת הרוח, והרוח נושבת תמיד לכיוון הרוב ולפעמים אפילו המיעוט החזק והשולט. במקרה שלנו השולט במדינה הוא הכוח היהודי, הציוני, הצה"לי.

אני כבר מבין שמצב של שתי המדינות לשני עמים איננו ריאלי והפתרון היחיד הוא "מדינה אחת לכולם, מהירדן ועד לים". מה גם שהערבים הפכו עם השנים להיות הרוב בשטח ארץ זה. בירור מדוקדק מעלה שכארבעים אחוזים מהתושבים הערבים והיהודים בשטח ארץ ישראל המורחבת תומכים ברעיון מדינה אחת לכולם. הקבוצות התומכות באופן חד משמעי ברעיון הן ציבור המתנחלים המשיחיים שלא איכפת להם להתגורר במדינה דו לאומית והעיקר שתישמר שלימות ארץ ישראל המקראית, יהודים אנטי ציונים האוהבים את הארץ ומוכנים לחיות בה שכם אל שכם עם אזרחים ערבים שווי זכויות, וכמו כן כשלושים ושבעה אחוזים מהפלסטינאים תושבי השטחים הכבושים שכבר קצו בחייהם כאזרחים מהסוג הנמוך ביותר. וכל זה מבלי שהרעיון הזה מקבל כל פרסום ותהודה תקשורתיים, ולמרות שהתקשורת היהודית הציונית מגוייסת כולה לבצע "הפרד ומשול" בין יהודים לערבים. עיתונאים מהאסכולה השמאלנית וההומניטרית יותר מקרב היהודים מנסים פשוט לדחוק את הקץ ולומר שפתרון שכזה פשוט לא יתגשם לעולם מפני שהיהודים חזקים יותר מהערבים והם פשוט לא יתנו לזה לקרות. ארצות הברית, מעצמת העל, תומכת בישראל ולכן תעשה כל שביכולתה להחזיק את המפעל הציוני בחיים גם במחיר של טיפוח דיקטטורות במזרח התיכון, דיכוי עשרות מליוני אנשים קשי יום ושלילת זכויות וחופש בסיסיים. אני אישית מסביר לאנשים שאני פוגש בארץ ובמסעותי בעולם שמבחינת אזרחי מדינות המערב מהבייבל בלט של ארצות הברית ועד לבייבל רינג שבניו זילנד הקטנטונת והרחוקה החזקת המפעל הציוני ונשיאתו על כפיים למען קידום רעיון הגאולה הנוצרי, הופכת אט אט להיות מעמסה. המחיר שמשלמות מדינות המערב עבור התמיכה במפעל הציוני הופך להיות כבד מנשוא. במוקדם או במאוחר יאלצו מדינות המערב וארצות הברית בראשן להקריב את מדינת ישראל הציונית על מזבח השקט העולמי, ויבחרו קודם כל בחיי העולם הזה לפני החיים בעולם הבא (הוא גן העדן הנוצרי). לכן, אני ממליץ למדינת ישראל להגיע להסדרים ולפשרות, ולהעניק לאזרחיה ולתושביה חופש ורווחה כל עוד היא שולטת במצב ונהנית מגב אמריקני רחב וחזק ולא תיאלץ לעשות זאת בעתיד הלא כל כך רחוק תחת לחץ וכפייה.

אני ממליץ לאזרחים ולתושבים היהודים והערבים לא להיבהל ולא להירתע, הסוף הטוב בוא יבוא וכולנו נחיה יחד בשיוויון ובשלום. האפרטהייד הנוראי והאכזרי בדרום אפריקה נפל, העבדות בארצות הברית התרסקה ונעלמה, קולוניאליזם של אימפריות כדוגמאת האימפריות העותמנית והבריטית שהחזיק מעמד עד אמצע המאה העשרים, נמחק ונעלם, ואפילו אימפריות עצומות ואכזריות כרומי ששליטיה הפכו את העמים שכבשו לעבדים ולגלדיאטורים קרסו וזכרן משמש לדיראון עולם כשם נרדף לעבדות, רצח עם ושואה.

הפובליציסטיקה הציונית מכנה את רעיון ה ONE PERSON ONE VOTE "החיסול הרך של מדינת ישראל". אני אינני חושב כך, זהו אכן החיסול הגס של האליטה הציונית אשר לעת עתה, היא ורק היא נהנית ממפעלותיו של המפעל הציוני, ושל התמיכה שהוא מקבל מהאימפריה האמריקאנית. רוב האוכלוסייה בישראל, יהודים וערבים, קורסים תחת נטל של מיסים, תעמולה ומלחמות למען קיבועו של המפעל הציוני על קנו.

פעם ראיין העיתונאי אורי אבנרי את נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, וכבוד השופט ציין ש"לבית המשפט אין דיביזיות, כוחו מבוסס כולו על אמון הציבור, לכן אין בית המשפט יכול להתרחק יותר מדי מהציבור".

במקרה שכזה, איך ישפוט בית המשפט לטובת ערבי מול יהודי במשפט גורלי, כשעיני הציבור – הוא ה"עם", נשואות אליו במטרה לראות את ה"צדק" נעשה. רק ביטול הדמוקרטיה האתנית יגרום לעדר האנושי להבין שכולנו שווים בפני החוק, ואין לאום כזה או אחר שהוא מעל לחוק, אז גם ישתחרר בית המשפט מכבליו.

 

בן אדם אוניברסלי – תעודת זהות

בן אדם אוניברסלי נולד ב 3 בינואר 1961, הוא אינטלקטואל, מרצה ופובליציסט שכתב שלושה ספרים, הרואה את עצמו בשמאל האמיתי והאוניברסלי. בתפיסת עולמו, אתיאיסט מושבע ואינו מייחס כלל ועיקר חשיבות ללאומיותו. דמוקרטיה היא נר לרגליו ובעיניו אין תחליף לה לתחלואי העולם.

אוניברסלי תמיד ימצא את עצמו מזוהה עם "משוגעי פרויד" ו-"משוגעי קרוי" (זיגמונד ומשה), אינטלקטואלים גדולים על החברה, ו'פסיכופטים' שהחברה גדולה עליהם. הראשונים שעתם היפה כשהחברה פונה להם עורף, הנאה לשוחח עימם עד אין קץ. האחרונים שעתם הרעה הופכת אותם לשעירים לעזאזל, והם יֶכסו תחת כל כנף פרושה וללא הפרעה ודחיה מרתק להאזין להם. הם ישמיעו להג והגיגים סדורים ומובנים בדיוק כמו אחיהם בשאר "העדר השפויים" רק שלהם אין את הפילטרים וזה מה שעושה אותם מעניינים ואת קרבתם למרתקת.

 

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אוניברסלי נולד בשם מחמוד אבו שארב, בן לזאידה אבו-ראשד, עליה השלום, עקרת בית אנאלפביתית, שקומתה הפיזית מטר וחצי והרוחנית קילומטר וחצי. הייתה אישה אידאליסטית ופעלתנית שהמשפט השגור בפיה "הפלא לא מפליא אותי". ולאחמד (אבו -טאפש) אבו-שארב אבו-אל הון, פועל דחק פשוט ואנאלפבית אף הוא, בצפון הנגב בשבט חורה שעל הציר באר שבע- ערד. לימים הפכה חורה לעיירה אך תושביה עדיין מקיימים מבנה חברתי שבטי. משפחתו ערבית בדווית במוצאה ומוסלמית סונית בדתה, והוא הבן השני מתוך שמונה.

אוניברסלי הוא אוטודידקט במלוא מובן המילה. הוא צמח בערוגה ילידית ולא אליטית. הוא התמיד בבית הספר המקומי של השבט שבע וחצי שנות לימוד כתלמיד בינוני ומטה. חיש מהר גילה שספסל הלימודים הקונבנציונלי לא נבנה על פי מידות עכוזו הלא קונבנציונלי , ומשום כך נטש את בית הספר והצטרף לאביו ולאחיו הבכור  לעבודות דחק במושבים ובשולי עיירות הפיתוח.

 

מגיל 13 החל לכתת את רגליו מעבודה לעבודה. הוא עבד כשוליה וניסה לרכוש מקצוע כמכונאי, מסגר, חשמלאי או נגר. עד מהרה גילו מעסיקיו את דיברתו הרבה וחוסר תפוקתו בעבודה ומיהרו לפטרו פעם אחר פעם. בייאושו ניסה לפנות אל משלחי יד פיזיים בתקווה להתמקצע שם בתחומי החקלאות והתעשייה, אך גם באלה 'בלטה הדברת והוזנחה המעדרת' ושוב מצא את עצמו מפוטר פעם אחר פעם, וכך עבר והתגלגל בין יותר מחמישים מקומות עבודה.

כאשר עמד על דעתו אוניברסלי החל לחצוב את דרכו וגילה כי ייעודו ומקצועו הם למעשה לחשוב, לדבר ולכתוב והחל לחפש אפיקים לתת ביטוי לכישוריו הרטוריים.

אחרי גיל 20 החל את דרכו האתיאיסטית ובאיטיות התרחק מהאמונה שעל ברכיה גדל. ראשית השתחרר מדת ההתגלות ואמונותיה בתהליך התבודדות מרחיק לכת ותוך מחשבות מייסרות. אוניברסלי מגדיר זאת כ"מלחמת עולם אדירה בתוך גולגלתי הזעירה". במקביל החל להתרועע עם משכילים ואנשי רוח יהודים מהשמאל הציוני, ותמך בתכניותיהם ומאווייהם הפוליטיים בהפגנות, עצרות מחאה וגם בקלפי.

בתאריך 30.11.1989 שינה את שמו רשמית, בכל הדוקומנטים שברשותו, ממחמוד אבו שארב לבן אדם אוניברסלי. השם שונה כמחאה וכתפיסת עולם וכמו כן כתמרור אזהרה בוהק בפני הלאומנות והקנאות הן היהודית והן הערבית. המהלך האישי והדרמטי לא בא להטיף לאוניברסליזם אלא להראות שאוניברסליזם אפשרי ,כמובן אם מבשילים נפשית למהלך, והוא עדיף עשרות מונים על הכיתתיות והבדלנות.

שינוי השם השפיע על בני משפחה נוספים הן הגרעינית והן המורחבת, ובני משפחה נוספים שינו את שמם מי מטעמי אידאולוגיה ומי מטעמי 'קוסמטיקולוגיה'.

אחרי גיל 30 החל אוניברסלי לתת גט כריתות לשמאל הציוני על כל גווניו ולתמוך במדינה אחת מהירדן ועד לים ליהודים ולערבים. מדינה שוויונית ודמוקרטית, חפה מלאומיות ובה תהווה הדת עניין פרטי לכל אחת ואחד, מופרדת מהמדינה, שלא תפרנס קהלים ושקהלים לא יתפרנסו ממנה. התנאי המרכזי להשכנת שלום בין ערבים ליהודים הוא הפיכת ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה למדינה אחת לכל לאומיה ואזרחיה. אוניברסלי גורס שגם אם רעיון זה נראה רחוק והדרך להגשמתו ארוכה, לפחות לחוס בצלו כאידאל כל כך נאצל יצדיק את ההמתנה ואת החתירה לכיוונו. אלטרנטיבות אחרות יגְזרו למרבית הצער סבל וייסורים תמידיים על האזור ותושביו ולא יצלחו פוליטית.                בתקופה זו הוא לא רואה לעצמו בית פוליטי בפרלמנט הישראלי ולכן בשנים האחרונות הוא מצביע לכנסת הצבעות טקטיות ולא אידאולוגיות.

 

"בעיית הבדווים"

מחוזות ילדותו של בן אדם אוניברסלי הם השבטים הערבים הבדווים במרחבי הנגב הצפוני והדרומי. אוניברסלי לא חושב שרלוונטי ונכון לבקרם בכלים אינטלקטואלים ואקדמיים מערביים. הקידמה והזמן יעשו את שלהם וכל תהליך או פעולה מאולצים או ניסיון לכפות יחטיאו את המטרה וישיגו את ההפך מהמקוּוֶה. כל החומריות והסממנים הנובורישים שמגיעים אליהם מהמערב יפנו אט אט את מקומם למהות, לעומק ולרוח. והשיח סביב הקופים לא יהיה רק בהקשר לטיול האחרון בספארי אלא כתוצאה מצפיה בסרט משפט הקופים שנצפה לאחרונה על ידי חבורה.

 

ציונות

אוניברסלי רואה בציונות תורה רעה, לאומנית ובדלנית וכמחרחרת ריבים ומדנים ועל כן חייבים להפטר ממנה- לטובת היהודים בראש ובראשונה, והערבים לשם השכנת שלום אמיתי ולחיים בצוותא, ולעולם כולו האחוז בגרוגרתו על ידי הלובי הציוני המכונה 'איפא"ק' ותומכיו המיליארדרים היהודים הציוניים הימניים ביותר וחסידי הציונות הנוצרים האוונגליסטים אף הם, ממניעים פונדמנטליסטים של דחיקת הקץ.

 

מיליטריזם

אוניברסלי תומך בפציפיזם ורואה בצה"ל גוף ענק שהולך ומסתאב, הבולע את כל כספי הציבור ואת הרוב המכריע של בנותיו ובניו.                                                     מאז הקמת מדינת ישראל צה"ל הפך אט אט לשליט המדינה. זהו צבא שהמדינה היא מדינתו והוא שמכתיב את הטון, ולכן אין מנוס מלפרקו בבוא העת כאשר תקום המדינה השוויונית לשני העמים.

הוא אינו משלה את עצמו ואינו מאמין שהדבר יקרה בדרך ממסדית של המוסדות הקיימים מפני שרבים הכוחות ורבות האליטות שמתנגדות לכך מסיבות אישיות בעיקר. ולכן, מה שיקרה לדעתו הוא שהערבים המתגוררים בין הירדן לים יתרבו מאוד, היהודים שאינם מתגייסים לצה"ל יתרבו אף הם, קרנו של צה"ל תרד וזוהרו יועם, קופת המדינה תידלדל והמכונה הענקית הזו תמצא את עצמה ללא דלקים, ברגים וכוחות אנושיים שיזינו אותה. זהו הסיום המתקבל ביותר על הדעת לאור הכוחות הרבים השומרים על גחונה של "פרה קדושה" זו בתקופה הנוכחית. סיום אחר לא נראה סביר.

זיכרוּ, צבא זה "מרביץ" בחייליו זו דרך הארץ למשוריינים וכלי המשחית במקום "להרביץ" בהם דרך ארץ.

 

חייו האישיים

בשנת 1983 השתדך לקרובת משפחה מרצועת עזה, הנישואין החזיקו מעמד כחודשיים ומאז 'מתהדר' אוניברסלי בתואר גרוש. ממערכת הנישואין הקצרה נולד לו בן.

 

ספריו

 

  • גוי במדינת היהודים

סיפור התבגרותו וצמיחתו של בן אדם אוניברסלי במדינת ישראל מילד מדברי לאינטלקטואל שוחר שוויון אוניברסלי. הספר תורגם לאנגלית ונמכר ברשת אמזון.

 

  • אתיאיזם מונותיאיזם

סיפור מסעו, מפגשיו ושיחותיו של בן אדם אוניברסלי במרחבי אוסטרליה וניו זילנד .

 

  • רשימותיו של בן אדם אוניברסלי, הרצאות וערבי שיח

אסופה של מאמרים שאוניברסלי כתב במשך השנים. שפת אמו היא ערבית אך בן אדם אוניברסלי הוא אוטודידקט של השפה העברית ולכן במרוצת חייו כתב מאמר אחד בלבד בערבית לעיתון 'אל סינארה' , אותו הכתיב בטלפון לנערה ערביה משכילה.  

 

בן אדם אוניברסלי

20150802_170751

 

בן אדם אוניברסלי עם אביו

 

CCF17082015_00002

 

בן אדם אוניברסלי עם אמו

 

CCF17082015_00001

 

פסל המגפיים והשעון, מעשה ידיו של בן אדם אוניברסלי

 

ללא שם

אשכול המגפיים מסמל את עבודות הדחק ורעיית פרות משלח ידו האחרון בקיבוץ חולית. השעון החגור למתניו של הפסל מסמל את כמיהתו להחליף כאוס ופונדמנטליזם שפושה במדינת ישראל ובסביבותיה בקצב מהיר ומפחיד, בסדר ופרפקציוניזם.

X