רפאים בממשות החמלה | לרכישה באינדיבוק
רפאים בממשות החמלה

רפאים בממשות החמלה

שנת הוצאה: 01/2016
מס' עמודים: 103
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 25
- 50
- 25

היכן הם הימים שבהם מילים בוראות עולמות. היכן המחוזות שבהם הברוֹת מחוללות ניסים. היכן הם הקהלים שבהם פסוקים הופכים את הלבבות.

כאשר הגוף נאנק והנשימה נחמֶצֶת מרוב רצון למַסְמֵס את האדישות, מרוב התאבדות להסיט את מסלול האנושות מתאוצת ההשמדה שלה – כתיבה למען מיגור ההשמדה הזו מרגישה חסרת-סיכוי, עלובה, כמו ניסיון החייאה מרחוק. מדוע לשַדֵר חמלה במעגל סגור.

רוב הדברים הכתובים כאן חמוּרים וחֵרוּמִיִים ללא תחתית, כמו כל תיעוד של אפוקליפסה המתרחשת עכשיו. רק שמטרתם איננה תיעוד, מטרתם להסית. האפוקליפסה היא קודם-כול תוצאה ישירה של ההֶרְגלים שלכם – אתם שאינכם רואים, או לא רוצים לראות, או רואים ולמרות זאת נשארים מאובּנים בנוחיוּת הסוקלת וממשיכים לאכול ולשתות וללבוש, לקנות ולמכור סבל נקי, בְּתָרִים ושִבְרוֹנוֹת של גופים ונפשות, וממשיכים לצרוך ולדרוש ולהתאוות אל מוצריו של תופת בעלי החיים תחת מערפת בני האדם. בסופרמרקטים. באטליזים. במעדניות ובמסעדות. בבתים שלכם. במקררים, בשולחנות ובצלחות. בזִכרונות החֵך והלשון. בחנויות הבגדים, ההנעלה והריהוט. במשחטות. בלולים. ברפתות. בדירים. במכמורות ובבריכות הדגים. במעבדות הניסויים. בכל מקום שבו דרכה כף רגלנו.

אני מבקש לברוא אתכם, קוראים, בתוך אוצר המראות של כל מי שיש בו חמלה שלֵמה. אני מבקש להחיוֹת אתכם בתוך גיהנום הרחמים כדי שתדעו מציאות מהי, כדי שתרגישו את בשַׂר החיים ושיפּודם. אני מבקש לכתוב גוף חמלה מאגי שיחדור מעולם החיים אל עולם המתים של האטימות, ההרגלים וההדחקה. אני מבקש להכביד עליכם את מלוא משקל החיים – שיהווה משקל-נגד לתרבות הרצח והאִמלוּל שנולדנו אליה כאל מחלת אנושות כרונית. ואתם, כמובן, לא רק שלא תתנגדו להארת הרחמים שתחבוט בכם, אלא תספגו ותפנימו אותה בחום ובבלהָה מתוך תדהמת יקיצה ותפטירו אנחה גדולה ומרה כנגד עולם התרדמות ממנו ניצלתם, עולם רפאים.

 

רפאים בממשות החמלה – פואמה פוליטית

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “רפאים בממשות החמלה”

בקרוב…

אָנוּ, בְּנֵי הַחַיִּים, לֹא מְוַתְּרִים עַל אַף אֶחָד.

וְגַם לֹא עוֹשִׂים וִתּוּרִים לְאַף אֶחָד.

אֲנַחְנוּ עַם.

אֲנַחְנוּ לְאֹם.

הַהִמְנוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא מַנְגְּנוֹן הוֹשָׁטַת הַיָּד,

וְכָל הַמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ חֵלֶק מִכֻּלָּם – הוּא חֵלֶק מֵאִתָּנוּ.

 

כָּל מִי שֶׁסַּרְעֶפֶת לִבּוֹ מֻתֶּכֶת תַּחַת כָּל אוּד כְּאֵב –

כְּאֵב הָאַחֵר –

יָצוּק הוּא בְּמוֹ-בְּשָׂרֵנוּ.

וְכָל אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מֻתָּכִים – עוֹלָמָם סַהֲרוּרִי –

רְפָאִים בְּמַמָּשׁוּת הַחֶמְלָה, בְּמֶרְכָּזָם לֵב קָלוּשׁ.

מְשֻׁכְנָעִים בְּגוּפִיּוּתָם בְּעוֹד טֶרֶם נִתְקָרְמוּ,

בְּעוֹד טֶרֶם נִזְדַּעֲקוּ אֶל עוֹלָמֵנוּ בְּתַדְהֵמַת יִלּוֹד.

 

כֻּלָּנוּ אָבוֹת וְאִמָּהוֹת לְלֹא תְּנַאי.

לְלֹא מָזוֹר.

הַשְׁגָּחָתֵנוּ הַפְּרָטִית יוֹקֶדֶת בְּשָׁוֶה עֲבוּר כֻּלָּם,

הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת כְּאֵשׁ לְרֹחַב כָּל שְׂדוֹת הַחַיִּים,

מְלַחֶכֶת אֶת אֹפֶק הַשָּׂגָתֵנוּ.

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים מֵעֵבֶר לִיכוֹלוֹתֵינוּ, כְּמוֹ כָּל הוֹרֶה.

 

כְּמוֹ כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה כָּךְ הִיא הַשְׁגָּחָתֵנוּ הַפְּרָטִית –

זָרִים לָהּ הַמֶּרְחָק וְהַזְּמַן,

וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא מוֹלִיכָה אֶל כּוּר נִצְחִיּוּתֵנוּ.

בֵּין אִם נוֹדֶה בְּכָךְ וּבֵין אִם לֹא.

הַשָּׂפָה שֶׁלָּנוּ הִיא שְׂפַת הַחִיּוּב, יְלִידִית שֶׁל הַקַּיָּם.

הַהִמְנוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא שִׁירָה פְּתוּחָה.

 

תֹּפֶת הָרַחֲמִים הוּא הֶכְרֵחַ עֲבוּרֵנוּ,

עֲבוּר עַם הַחַיִּים.

הוּא מְחַלֵּץ אוֹתָנוּ עֲשֵׁנִים מֵעוֹלַם-מְשִׁסּוֹת.

הוּא מְלַבֵּן אוֹתָנוּ כְּמַתֶּכֶת

מִכָּל סִיג וְשִׂיחַ שֶׁל מְצִיאוּת אֲשֶׁר אוֹת קַיִן בְּמִצְחָהּ,

מְצִיאוּת שֶׁגָּלְתָה לִנְדוּדֵי אֵין-קֵץ שֶׁל טוֹרֵף וְנִטְרָף,

מַעְגַּל דָּמִים חֲשׂוּךְ חִכּוּךְ.

 

מְצִיאוּת שֶׁגֹּרְשָׁה אֶל סַהֲרוּרִיּוּת הַנִּצּוֹד –

קוֹל הַכּוֹרֵת מְהַלֵּךְ בְּגַנָּהּ –

מֵחֲמַת שֶׁרָצְחָה, מֵחֲמַת שֶׁאָנְסָה, מֵחֲמַת שֶׁחָמְסָה,

מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמָה.

וְהֻקְצְתָה מֵחַיֶּיהָ וְעֻקְּלָה מִשְּׂפָתָהּ עַד שִׁכְחַת-תַּרְדֶּמֶת.

אֲבָל אֲנַחְנוּ מְאַמְּצִים אֶת כֻּלָּם, אֶת כֻּלָּם.

 

הוֹרוּת בִּיּוֹלוֹגִית וּמוֹצָא הַמִּינִים

אֵינָם מַעֲלִים וְאֵינָם מוֹרִידִים,

הֵם בְּסַךְ הַכֹּל הֶקְשֵׁר גֵּיאוֹגְרָפִי קָרוֹב אוֹ רָחוֹק,

לְכָל הַיּוֹתֵר הֵם עֲנַף הִתְפַּתְּחוּת שֶׁגָּדַל אַחֶרֶת.

וַהֲלֹא הַמֶּרְחָק וְהַזְּמַן זָרִים לְהַשְׁגָּחָתֵנוּ הַפְּרָטִית.

וְכֻלָּם בָּנוֹת וּבָנִים אוֹתָם אָנוּ מְאַמְּצִים

בִּכְדֵי לְגַלּוֹת בְּתַדְהֵמָה

שֶׁהֵם בָּנֵינוּ הַחֻקִּיִּים. כְּמוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח וְנִזְכַּר.

 

אָנוּ, בְּנֵי הַחַיִּים, לֹא נַסְכִּין עִם עוֹלַם מְשִׁסּוֹת.

נִשְׂגָּב מֵאִתָּנוּ לִנְשֹׁל מִסִּבְלוֹת עַמֵּנוּ.

הַהִמְנוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא קוֹד חֶמְלָה פָּתוּחַ.

וְכָל הַמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ חֵלֶק מִכֻּלָּם – הוּא חֵלֶק מֵאִתָּנוּ.

 

וְכָל שְׁחִיטַת עֵגֶל הִיא רֶצַח בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה.

בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ.

וְכָל קִצּוּץ אֶפְרוֹחַ הוּא קֵץ הָעוֹלָם.

בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ.

וְכָל חֲנִיקַת דָּג הִיא שׁוֹאַת הַיָּחִיד.

בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ.

וְכָל נִצּוּל סוּס מַשְׁבִּית-לְאַלְתַּר אֶת מֶשֶׁק הַנֶּפֶשׁ.

בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ.

וְכָל שִׁעְבּוּד חֲמוֹר מַצִּית אֶת אֵשׁ הַמֶּרִי.

בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ.

 

אֲנַחְנוּ רוֹדְפֵי הַקִּיּוּם וּמְקַדְּשָׁיו.

אֵין אָבְדָן הַמִּתְקַבֵּל עַל נַפְשֵׁנוּ.

כָּל אָבְדָן הוּא שְׁכוֹל.

בֵּין חַי, בֵּין צוֹמֵחַ וּבֵין דּוֹמֵם.

וְכָל שְׁכוֹל הוּא עִוּוּת הַדִּין אֲשֶׁר טֶרֶם תֻּקַּן.

הֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא רֵאשִׁית אָבְדַן הַסֵּבֶל.

חֲזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁלָּנוּ הוּא מַיִם חַיִּים

לְכָל פְּרָטֵי הַקִּיּוּם.

 

וְכָל חֲלוֹם-חֵרוּת, בַּיָּם, בָּאֲוִיר, בַּיַּבָּשָׁה וּמֵעֵבֶר לָהּ –

הוּא חֲלוֹמֵנוּ.

וְכָל קֹרַת-רוּחַ הִיא קֹרַת עוֹלָמֵנוּ,

וְכָל קִיּוּם חַי – נְגוּעַ מַלְאֲכוּת עַד הָעֶצֶם, מֵחַ נֶצַח.

וְכָל הַחַיִּים כֻּלָּם – מְמֻתָּקִים הֵם תַּחַת יָדֵינוּ,

יְדֵי צֶלֶם אֱלֹהִים.


חן ישראל קלינמן, יליד 1979, הוציא עד היום שלושה ספרים. ספרו הראשון, “צעדים במרחב” הוא ספר שירה שיצא בהוצאת “כרמל”, בתמיכת קרן עמו”ס מבית נשיא המדינה. את ספרו השני, “במלוא מוטת הבריאה” הוציא בהוצאת “עמדה”, שהוא כיום חלק ממנה. ספר זה גם הוא ספר שירה, אבל היקפו, מבנהו ותכניו מעמידים השקפת עולם ועולם פואטי שחלקו כבר נוטה באופן מוצהר לז’אנר ההגות והפילוסופיה. ספרו השלישי, “ילידית של הקיים” מהווה הן המשך לקודמו והן התחלה מחודשת כיוון שעומד בפני עצמו ומנסח מחדש חלק מן העמדות שהובעו כבר אבל באופן אחר ב”במלוא מוטת הבריאה”.
חן הוא דוקטורנט לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, פעיל בהוצאת “עמדה”, מעורכי כתב העת האינטרנטי “יקוד”. פרסם שירים בבמות שונות, החל בעיתונות הכתובה (מעריב, ידיעות, הארץ, מקור ראשון), דרך כתבי העת השונים (כמו עכשיו, עמדה, מאזניים, פסיפס ועוד) וכן באינטרנט.
חן הוא טבעוני, אוהב בעלי חיים, ומשתדל לעשות למענם.

X