רחוק מדי | לרכישה באינדיבוק
רחוק מדי

רחוק מדי

שנת הוצאה: 10/2015
מס' עמודים: 245
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 69
- 39

מסוחררים מאהבתם, בלייר ורָאש מבטיחים זה לזה את הנצח. הם חוגגים את השנה החדשה בביתם המשותף ברוזמרי ביץ' שבפלורידה, מוצפים בתשוקה וברגש ומתכננים את מסיבת החתונה המושלמת. אבל החיים האמיתיים אף פעם לא נראים כמו פנטזיה של "זוג מאוהב", ובמיוחד לא כשאתה נצר למשפחת פינלי.

האיבה בין נאן, אחותו למחצה של ראש,,ובין בלייר, מקשה על ראש לתמרן בין הצדדים בלי להחמיר את המצב. בני הזוג נוסעים לקליפורניה במטרה ליישר את ההדורים עם הגיסה לעתיד, אבל אז העניינים רק מידרדרים. כשעתיד היקרים לו מכול נמצא בסכנה, ראש מוצא את עצמו נאלץ לבחור בין אהבת חייו למשפחתו.

בלייר לא מוכנה לוותר על חלומה לבנות לעצמה משפחה חדשה, והיא מנסה לעשות הכול כדי לגרום לדברים לקרות כמו שהיא רוצה.  עד לרגע בו היא מרגישה שהבחירה כבר אינה בידה, ושלמען עתידה ועתיד הילד שהיא נושאת ברחמה, עליה לעשות את המעשה הנכון. היא בורחת אל סירת המגורים שאליה עבר אביה, ומחפשת אצלו נחמה.

האם יצליחו בני הזוג להגן על אהבתם, או שאולי הפער ביניהם כבר בלתי ניתן לגישור?

רחוק מדי הוא השלישי בסדרת רבי־המכר שזוכה לקהל מעריצים ברחבי העולם. קדמו לו, ‘קרוב מדי, ו’קרוב רחוק'.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “רחוק מדי”

ראש

 

אם לא הייתי הולך שבי אחרי בלייר והאור שהיא הכניסה לחדר,

הייתי רואה אותו נכנס. אבל לא ראיתי. הדיבורים סביבי פסקו

פתאום, וכל העיניים התמקדו בדלת מאחורי. הבטתי לרגע

בבלייר, שדיברה עדיין עם וודס ולא שמה לב לשינוי שהתרחש

בחדר. הצבתי אותה מאחורי בתנועה מגוננת, ורק אז הסתובבתי

לראות מה משך את תשומת הלב של הנוכחים בבר.

אותן עיניים כסופות שראיתי כל יום במראה הביטו בי עכשיו.

זמן רב עבר מאז שראיתי את אבא שלי. בדרך כלל שמרנו על

קשר רציף יותר, אבל מאז שבלייר נכנסה לעולם שלי והפכה

אותו על צירו, לא מצאתי את הזמן ואת האנרגיות לאתר את אבי

ולדבר איתו.

נדמה שהפעם הוא בא למצוא אותי.

"זה אבא שלך," בלייר אמרה בשקט לידי. היא הגיחה מאחורי

ואחזה עכשיו בזרועי.

"כן, זה אבא שלי."

 

בלייר

 

בלי איפור ובגדי עור שחורים, הוא נראה כמו גרסה מבוגרת של

רָאש. נאלצתי לצעוד מהר כדי לעמוד בקצב של ראש, שהחזיק

בידי בחוזקה ויצא החוצה בזריזות, הרחק מכל אורחי הבר. אביו

הוביל. לא הייתי בטוחה אם ראש שמח לראות אותו או לא.

האינטראקציה היחידה ביניהם היתה כשראש סימן בסנטרו לכיוון

הדלת. היה ברור שהוא לא רוצה שההיכרות הזו תיערך לעיני

קהל.

דין פינלי, מתופף הרוק המפורסם והסוער ביותר בעולם, עצר

כמה פעמים בדרכנו החוצה כדי לחתום על חפצים שונים שאנשים

דחפו לו לידיים. ולא רק נשים. גבר צעיר אחד אפילו ניגש אליו

עם מפית מהבר וביקש את חתימתו. הניצוץ המאיים בעיניו של

ראש, במאמציו להוציא את אביו מהבר, הרחיק את כל השאר.

כולם צפו בדממה במתופף של להקת סְלאקר דמון העושה את

דרכו אל הדלת.

רוח הערב הקלה היתה קרירה עכשיו. התחלתי לרעוד מייד,

וראש עצר ועטף אותי בזרועותיו. "אנחנו צריכים ללכת לבית.

אני לא אכריח אותה לעמוד פה ככה ולדבר. קר מדי," הוא אמר

לאביו.

דין עצר לבסוף וסובב את ראשו לאחור להביט בי. עיניו סרקו

אותי לאט, וראיתי את הרגע המדויק שבו הוא הבחין בבטני.

"דין, זו בלייר וין. ארוסתי. בלייר, זה דין פינלי, אבא שלי,"

ראש אמר בקול מתוח. קולו לא הפגין שמחה בעריכת ההיכרות

הזו.

"אף אחד לא סיפר לי שאני עומד להיות סבא," הוא אמר בניגון

דרומי איטי. לא ידעתי מה הוא חושב על כך, כי פניו לא הציגו

שום רגש.

"הייתי עסוק." זו היתה התשובה היחידה שראש סיפק לו. זה

היה מוזר. האם זה מביך אותו לספר לאביו?

הרגשתי בחילה מזדחלת בבטני והתרחקתי ממנו מעט.

זרועותיו הידקו את אחיזתן בי והרגשתי את כל תשומת ליבו

מתמקדת בי. "מה קרה?" הוא שאל. הוא הפנה את גבו אל אביו

והתכופף מעט כדי להביט ישירות בעיניי.

לא רציתי לקיים את השיחה הזו בנוכחות אביו. הרגשתי את

עיניו של דין על שנינו. הנדתי את ראשי, אבל גופי לא הרפה

מדריכותו. זה היה חזק ממני. הפריע לי שהוא לא סיפר לאבא

שלו.

"אני לוקח אותה לאוטו. נתראה בבית," אמר ראש מעבר לכתפו,

אבל מבטו נשאר על עיניי.

הסבתי את מבטי והתחרטתי על תגובתי עכשיו. סתם עשיתי

סצנה. דין יחשוב שאני נסיכה מפונקת. פתחתי את פי להתווכח,

אבל ראש חיבק את מותניי והוביל אותי אל הריינג' רובר. הוא היה

מוטרד. הוא לא אוהב לראות אותי נסערת, וזה משהו שנצטרך

עוד לעבוד עליו. קורה מדי פעם שאני נסערת. אין לו שליטה

על זה.

ראש פתח את הדלת בצד שלי, הרים אותי והושיב אותי כמו

ילדה בת חמש. תמיד כשהוא חושב שאני נסערת, הוא מתחיל

להתנהג אלי כאל ילדה. אנחנו נצטרך לעבוד קשה גם על זה.

הוא סגר את דלת הנהג רק אחרי שהביט בי ואמר, "משהו מציק

לך. אני צריך לדעת במה מדובר, כדי שאוכל לתקן את זה."

נאנחתי ושקעתי במושב. עדיף כבר לגמור עם זה וזהו, גם אם

אני קצת רגישה עכשיו. "למה לא סיפרת לאבא שלך על התינוק?"

ראש הושיט את ידו וסגר אותה על שלי. "זה מה שמטריד אותך?

את כועסת שלא סיפרתי לדין?"

הינהנתי וקיבעתי את מבטי בידיים שלנו שנחו על רגלי.

"לא היה לי זמן לאתר אותו. וידעתי שהוא יגיע ברגע שאני

אספר לו, כי הוא ירצה להכיר אותך. עוד לא הייתי מוכן לשתף

בזה עוד אנשים, ובטח לא אותו."

אז סתם נתפסתי לשטויות. בזמן האחרון הרגשות שלי בכוננות

על. הרמתי את ראשי והבטתי בעיניו המודאגות. "בסדר. את זה

אני מבינה."

ראש רכן ונישק את שפתיי בעדינות. "אני מצטער שהיית

עצובה בגללי," הוא לחש והדביק נשיקה נוספת בקצה שפתיי

בטרם הזדקף שוב. ברגעים כאלה הפכתי למרשמלו רגשני. "הוא

כאן עכשיו. אז בואי נראה מה הביא אותו לפה, לפני שאמא שלי

תגלה. אני רוצה אותך לעצמי. אני לא אוהב שהמשפחה המופרעת

שלי נמצאת בסביבה."

ראש לא שיחרר את ידי גם כשהתניע והתחיל לנסוע בכביש.

השענתי את ראשי לאחור והסתכלתי עליו. הזיפים על לסתו שיוו

לו מראה מבוגר יותר ופראי. סקסי בטירוף. הלוואי שהוא היה

מתגלח פחות. אהבתי גם את התחושה. הוא הוציא את העגיל

שלו ועכשיו כמעט לא ענד אותו. "למה אתה חושב שהוא כאן?"

שאלתי.

ראש העיף בי מבט מהיר. "קיוויתי שהוא בא כדי להכיר אותך.

אבל עכשיו אני חושב שהוא לא ידע עלייך בכלל. הוא נראה

מופתע. אז יכול מאוד להיות שזה קשור לנאן."

נאן. אחותו לא חזרה לרוזמרי ביץ' מאז שהשתחררה מבית־

החולים. ראש לא נראה מודאג במיוחד, אבל הוא אהב את אחותו.

שנאתי להיות הסיבה לכך שהיא עדיין לא חזרה. עכשיו, כשהיא

ידעה מיהו האבא האמיתי שלה, ושאני אף פעם לא גזלתי ממנה

שום דבר, קיוויתי שנוכל להיות מיודדות לטובתו של ראש. אבל

לא נראה שזה עומד לקרות. "אתה חושב שנאן הלכה לראות את

קירו?" שאלתי.

ראש משך בכתפיו. "אני לא יודע. היא מתנהגת אחרת מאז

התאונה." המכונית עצרה ליד בית החוף הגדול שאביו של ראש

רכש לו עוד כשהיה ילד. ראש לחץ את ידי. "אני אוהב אותך,

בלייר. אני כל כך גאה שאת תהיי האמא של הבן שלי. אני רוצה

שכולם יידעו. שלא יהיה לך ספק בכלל."

דמעות צרבו את עיניי והינהנתי. הרמתי את ידו אל פי ונישקתי

אותה. "אני רגשנית. אתה צריך להתעלם ממני כשאני נהיית

ככה."

ראש הניד את ראשו. "אני לא יכול להתעלם ממך. אני רוצה

לתת לך ביטחון ולהרגיע אותך."

אבי גלינס גרה עם משפחתה באלבמה, ארה”ב.
את ספרה הראשון Breath היא הוציאה במאי 2011. כמו שאר הספרים שהיא הוציאה בסדרת Sea Breeze, הוא הגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. כותבת בעיקר ספרות רומנטית לנוער ולמבוגרים. ספריה הקודמים, "קרוב מדי" ו"קרוב רחוק",  כבש את לבבות הקוראות גם בישראל…

X