קוד | לרכישה באינדיבוק
קוד

קוד

שנת הוצאה: 11/2014
מס' עמודים: 298
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 79

קוד, ספרו השישי של ערן הדס (פרדס, 2014), תוכנת להציג סידור מחדש של חמשת חומשי התורה בצורת שירי הייקו.

עדשת ההייקו מאפשר לקוראים מבט שונה אל תוך התורה, ובעיקר אל תוך שפת התורה. השפה מתגלה לא רק כעניין שברוח, אלא גם כחומר חושני ומוחשי שאפשר ללוש ולצקת מחדש. השפה, זו הנושאת את התוכן, היא הן הסכנה האורבת לו, והן תקוותו הגדולה ביותר. ניתן לחזור דרכה אל המסורת ואל האמונה, ולקרוא אותן בדרכים אחרות.

ערן הדס הוא משורר, תכניתן ואמן ישראלי. מייסד Kenny – קבוצת כתיבה נסיונית ישראלית, חבר הרכב "בנות טיורינג" וקבוצת 'גרילה תרבות'. ערך והגיש את תכנית הרדיו 'סלון ניו־מדיה' בתחנת 'רדיו כל השלום' ויצר את המשוררת הבדויה צאלה כץ. ספרו החמישי, "מקש הרווח", נבחר לספר השנה במגזין טיימאאוט ת"א ובאתר יקום תרבות. משלב שירה ותכנות, הן באמצעות בניית מחוללי שירה אוטומטיים, והן באמצעות אפליקציות המשלבות טקסט ואינטראקציה השתתף בארועים בינלאומיים בהם טקסט־פסטיבל הבריטי, AIOP בניו־יורק, ארס אלקטרוניקה באוסטריה ואחרים. זכה בפרסים לרבות ב־Brainihack בקמפוס גוגל ובכנס ברוח דיגיטלית באונ' חיפה. כתבות עליו התפרסמו במגזין WIRED הבריטי, סידני מורנינג הרלד האוסטרלי, פאונד פוארטי ריוויו האמריקני ובמקומות נוספים בארץ ובעולם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “קוד”

קוד
א-1

תְהוֹם וְרוּחַ
אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
עַל פְּנֵי הַמָּיִם

א-2

מְרַחֶפֶת עַל
פְּנֵי הַמָּיִם וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים יְהִי

א-3

יְהִי רָקִיעַ
בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי
מַבְדִּיל בֵּין מַיִם

 

“קוד” הוא ספר שתוכנת להציג את כל שירי ההייקו שחבויים בחמשת חומשי התורה.
בתחילה כתבתי תוכנה קטנה בשפת סקאלה, שקוראת פרק מספר בראשית ומוצאת בו שירי הייקו. הייקו הוא צורת שיר מן המסורת היפנית. בהייקו 3 שורות ו-17 הברות. בשורה הראשונה 5 הברות, בשנייה 7 הברות ובשלישית 5 הברות. שירי הייקו מילאו תפקידים שונים ומשונים בשירה היפנית והמערבית, כמו העלאת טענה בדיון, תיאור רגע בעונת שנה או סתם הלצה היתולית. מכל אלו התעלמתי, ובחרתי לשמר רק את המקצב הקסמי ה-ז-ה, 5-7-5. למעשה, הייקו חייב בתכונה נוספת, קירו – חיתוך, אך היא מושגת מתוך כך שלא כתבתי את השירים אלא חתכתי אותם מתוך התורה אל תוך הקשר אחר.

“שמע ישראל
אדוני אלהינו
אדוני אחד”

היהדות, כך אומרים, ניחנה בתכונה מקודשת. יש לה מקצב אוניברסלי. טוענים כי תפילת “שמע ישראל” נפתחת בהייקו. זאת כמובן בהנחה שסופרים את השווא הנע במילה שמע כהברה… וגם בהנחה שאת שם השם הוגים (וכותבים) כאדוני. מבחינתי, ב-”שמע ישראל” יש 4 הברות ולכן אין זה הייקו. כדי להוסיף דרגות קושי, אגלה שלמעשה ביפן אין סופרים הברות אלא “שהיות” (morae), וגם לעברית התנ”כית סיבוכים דומים: חטפים, שיש הנוהגים לספור אותם כחצאי הברות, וכמובן השווא, מתעלל סדרתי בלשונאים.
לדוגמה, בצירוף “בני-בְּלִיעל בְּלִימוזינה” כל אחת מן המלים נפתחת בשווא נע. יחד עם זאת, רק במלה האחרונה הוגים (קרן כץ ואני) את השווא. במלה “אַסְפָן” השווא נדמה כנח, אבל אחרי שווא נח, הפ”א אמורה להיות דגושה (זוכרים בג”ד כפ”ת?), ולכן הוא שווא נע שלא נהגה. לכן גם במלה “רִקְדִי”, כמו במלה “כִּתְבִי”, השווא הוא בבירור לא נח, אבל הוא גם לא נע. הוא שווא מרחף. בקיצור, אם בראשית חשבתי שאני מכפיף באמצעות קוד התוכנה את התורה – הקוד ההתנהגותי – לקוד הפואטי, התבדתי בגדול. כולנו נכנענו לשפה.
חייבים לאהוב את השפה העברית ברמה ארוטית כדי לבצע פרויקט כזה, ולכן לא הופתעתי מכך שאנשים שהראתי להם את הספר במהלך הכתיבה התרגשו מאד. מה שהחל כתוכנת מחשב פשוטה שסופרת לכל מלה סימני ניקוד, שוואים וחטפים, הפך למסע אובססיבי של ספירה ידנית של הברות שנעזר בתוכנות אחרות. הפתרון התכוונן לא אל נצחון המחשב ולא אל נצחון האדם, אלא אל שיתוף פעולה.
המטרה היתה להגיע לספר מודפס, ובראשית, כשנתתי דרגות חופש לשוואים ולחטפים, קיבלתי מאות אלפי תוצאות. מעצב-העל של הספר, אבי בוחבוט, דחק בי להוריד את מספר התוצאות אל פחות מרבבה, ולבסוף הצלחתי להגיע לכ-5000. כדי לעשות כן קבעתי מספר חוקים נוקשים:
1. אין כל כוונה לפגוע במאמינים, ולכן לא סופרים את שם השם. לפיכך, קטעים שכוללים אותו הם מחוץ למשחק.
2. הגיית השוואים הנעים היא חד-ערכית, כלומר במלה “יְהִי” הוגים את השווא הנע בכל המופעים שלה, ולא פעם כן פעם לא. ההגייה, כאמור, היא לפי הצורה המדוברת כיום מחוץ לכתלי בית-הכנסת, וליתר דיוק, כפי שקרן כץ ואני הגינו מדי ליל ברחוב 14 בניו-יורק.
3. כשמגיעים למצב שלא קיים בשפה המדוברת, למשל במלה “וּבְשָׁכְבְּךָ”, ההגייה היא “קריינית”. בדוגמה הזו, השווא הראשון אינו נהגה (אף שבדיבור יש שיהגו אותו), השווא השני הוא נח, והשלישי נהגה.
4. חטפים נהגים כהברה אחת שלמה. לא כמחציתה, לא כעניין אופציונלי.
5. מותר להשתמש באותו מופע של מלה ליותר מהייקו אחד, ומותר גם להייקו שלם לחזור על עצמו, אבל במופע אחר. לדוגמה, אחד מן הפסוקים האהובים עלי הוא שמות כ”ה ל”ה:
“וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃”, ממנו נוצרים שני הייקואים זהים בזה אחר זה, הראשון למן המלה הראשונה, והשני למן המלה השישית:

וְכַפְתֹּר תַּחַת
שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה
וְכַפְתֹּר תַּחַת

כשאני נהנה ממוזיקה חיה, אני נהנה מתוצר הנגינה של הנגנים. אך כשהמוזיקה מצוינת, לפעמים אני חש כי הנגנית עשתה דבר נוסף. היא לא רק השתמשה בכלי שלה, אלא עשתה את ההפך הגמור, והשתמשה בעצמה כדי לתת לכלי שלה לדבר. “קוד” הוא ספר שבו שמרתי את רגשותיי לעצמי כדי לתת לשפה לדבר. אני רק הקשבתי, ושמעתי אותה מספרת על היכולות הטכנולוגיות בשירה שעלינו לחקור. שמעתי אותה מספרת על האפשרות שלנו לחזור דרכה אל המסורת שלנו ואל האמונה שלנו, ולקרוא אותן בדרכים אחרות. שמעתי את השפה מספרת על המוזיקה של העבר, ההווה והעתיד, ועל היופי שבאפשרות להעביר טקסטים מהקשר אחד להקשר אחר.

ערן הדס (נולד ב-1 בינואר 1976) הוא משורר ואיש היי-טק ישראלי.

הדס, תושב תל אביב, הוא מתכנת ומרצה בתחום תרבות הרשת, בעל תואר שני במחשבים מאוניברסיטת בר-אילן (2002)‏, חבר בקבוצת המשוררים גרילה תרבות וקבוצת הנטארט "בנות טיורינג". הוא עוסק בחיבור בין שירה לבין טכנולוגיה, ובין שיתופי הפעולה שלו תוכנה שמחברת שירים על-סמך גלי המח של הכותב‏' ורובוטית שמראיינת בני-אדם על אנושיות‏.

שיריו של ערן הדס הופיעו לראשונה בכתב העת מעין תחת השם הבדוי צאלה כץ. לצאלה כץ הורכבה ביוגרפיה דמיונית כמשוררת שכתבה את השיר "סופרפארם" הידוע של הדס. בספרו "היום השני" חוקר הספרות ניסים קלדרון מתייחס לשיר כשירה של צאלה כץ וניכר שלא הכיר את ערן הדס כשנכתב הספר.
בהמשך פרסם הדס שני ספרי שירה באינטרנט בגרסת ויקי, את הספר "era" ואת הספר "Heavy Meta".
ספרו השלישי "אנשים שאתה עשוי להכיר" יצא בהוצאת פלונית והוא למעשה מניפולציות ממוחשבות על שיריה כשחלק משירי הספר הם תוצאות החיפוש העולות במנוע החיפוש של גוגל ואחרים הם שירים שחולל מחשב.

ספר שיריו החמישי של ערן הדס "מקש הרווח" מכיל גם אסופה של שיריו מספריו הקודמים. הספר נבחר לספר השנה במספר כתבי-עת ואתרים‏.

הדס השתתף כפרפורמר-משורר בהצגה "גן העדן האבוד"‏ שזכתה בפרס הצגת השנה בפסטיבל עכו 2014‏.

הוא חיבר את הפלינדרום המפורסם: "רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר".

 

מקור – ויקיפדיה

X