צל בתוך המים | לרכישה באינדיבוק
צל בתוך המים

צל בתוך המים

שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 236
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 70

צל בתוך המים מציג קול ספרותי רגיש, מרענן ואותנטי, המצליח לשלב בין איכויות פרוזאיות

 

וליריות לבין רגישות ואהבה לשפה הפשוטה והנוגעת.

 

בין זריחה לשקיעה, בין אור וצל, נפרש הסיפור של ילד טבע בבית הילדים הקיבוצי בשנות השישים –

 

אל לוחם ביחידת הקומנדו הימי, מאהבת נעוריו הראשונה אל ארבעים הימים והלילות שבהם הוא מלווה את אביו אל מותו.

 

מעבר לזמנים ולתמורות מתבהרת ונגלית נקודת מבט של גבר-ילד, שליבתו נותרה לא נגועה.

 

שם הספר- "צל בתוך המים," לקוח מעולם הצלילות בצבא, אך למעשה הוא מטפורה למסע

 

של כל אדם על פני האדמה מהצללים אל האור.

 

בכך תורם שחר ליצירה של קול ישראלי חדש – המתגבר על הצורך להתגונן

 

ולשרוד, ובוחר לחיות ולאהוב.

 

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    לספר הגעתי במקרה, בהמלצת ידידה, והוא היפנט אותי. קראתי אותו ברצף כמעט, ולחלק מהתיאורים נהניתי לחזור לאחר סיום קריאתו. איני מכיר את הסופר, שחר קדמון, אך הוא היטיב לחבר בין עולמות שונים בספר אחד, ועל אף שמצאתי עצמי רק בחלק אחד מהמסופר ( רקע קיבוצניקי) התחברתי תוך כדי הקריאה לסך המתואר בספר גם מעולמות נוספים. הספר כתוב היטב, השראתי, מעניין ומהנה. ממליץ בחום.

  2. :

    סיימתי לקרוא תוך 24 שעות. מיוחד, עמוק ונוגע. ממשיך ללוות גם שנה ויותר אחרי

  3. :

    הספר נקרא בנשימה אחת ומכיל בתוכו את עולמו הפנימי של הכותב הכל כך מחובר לילדותו, נעוריו ומסע ההתבגרות שלו דרך השירות הצבאי המשמעותי וברקע הקשרים עם משפחתו' אביו' תשוקותיו ואכזבותיו. הוא כנה מאד וכתוב ממיצי הרגש ולכן כל כך נוגע. ממליצה בחום.

  4. :

    אהבתי את הספר. הכתיבה הכנה מעומקי הלב, החיבורים האסוציאטיבים, והקשר העמוק של הכותב אל מושאי כתיבתו כובשים.
    הספר נקרא בנשימה אחת

  5. :

    אמיתי, מרתק ומרגש וכתוב למופת.
    ממליץ מאד

הוסף חוות דעת

 

צללים וצלילות: שחר של ספר חדש

 

כשצוללים אל דפי ספר-הביכורים פרי עטו של שחר קדמון, "צל בתוך המים", מגלים אוצרות. אוצרות של מילים. משפטים קצרים האוצרים רוב חוכמה ורגש. אוצרות של פתיחות, תיאורים רוויי ערגה לחיים מצד מחבר שמאיר את חשכת הצללים שפגש בחייו. שמשתף את הקורא באהבותיו, בפחדיו ובתקוותיו.

למי שחי בסביבת גידולו של שחר, בקיבוץ שבעמק, קל אולי לעקוב ביתר סקרנות אחר הדמויות, פינות החמד ומרחבי השדות אשר נפרסים כמצע לזרימת סיפורו הענוג. לקורא הזר פותח המחבר צוהר בעד עיניו הטובות למקטעים במסכת חייו. שחר מפליג בחלומותיו ובתובנותיו, המורכבים ממעברים טוויים ביופיים בין מה שזכר מילדותו הקסומה לבין אי-הוודאות של ההווה. בתווך עולות חוויותיו של לוחם מתחשל, שמעדיף לצאת מן הצל שמתחת לפני המים אל העתיד שמצפה לו מחוץ למסגרות הכובלות, באשר יפנה.

קריאת הספר שמגיש המחבר, היא סוג של תענוג עטוף באופטימיות לנוכח התגברות על קשיים וחרדות; מעין רפואה לנפש המבקשת לשמור על צלם אנוש בפינה שקטה, ברוגע ובהשלמה הנובעים מטוב האדם. מטובו של שחר.

זהו שחר של ספר חדש.

הספר ערוך בדקדקנות, כשהעטיפה המעוצבת במקצועיות מקרינה היטב את האווירה שאופפת את הספר.

 

ואווי (זאב הררי)

 

דבר עורכת הספר

 

שחר קדמון מגיע אלי בוקר אחד של קיץ לפני שנה. "גלי אמרה לי לבוא אליך," הוא אומר. "מי זאת גלי?" אני שואלת. "הכרתן כשהייתן נערות. כבר אז כתבת יפה," הוא אומר. באחת אני נזכרת בתקופה ההיא, לפני למעלה משלושים שנה. שחר מעט מבוגר ממני, אבל שנינו חוזרים להיות מתבגרים קיבוצניקים.

"על מה הספר שלך?" אני שואלת אותו כשאנחנו יושבים במשרד שלי. הוא מוריד מיד סנדלים, גם ככה אני מתפלאה על עצמי שאני פוגשת אותו בלי שקראתי מילה. אלו ימים מיוחדים.
הוא מנסה להסביר: "זה ספר שאני מלווה את אבא שלי 40 יום אל המוות שלו, אבל זה יותר מזה, כל השירות הצבאי שלי בשייטת 13, הילדות בקיבוץ. ויש לי כבר שם לספר, צל בתוך המים." אני מצטמררת. בדיוק סיימתי לכתוב נובלה בשם "צל שבתאי" – סביב הליווי את אמא שלי אל מותה. אנחנו שוקעים לשיחה, ואני מתאהבת מיד. אבל תוהה ביני לבין עצמי, האם תהיה הכתיבה שלו כמוהו?
שחר שולח את החומרים, מטביע אותי בתוך חתיכות סיפורים כתובים להפליא. הן צפות, צוללות, טובעות, נפרדות, מתחברות, עולות ויורדות. על מה לעזאזל הספר הזה?

"תן לי חודש," אני מבקשת, "תן לי לצלול עמוק (הוא יבין) לים המלים שלך, ואעלה עם משהו." "חודש בלעדי?" הוא תוהה, אבל מסכים, אנחנו מסכמים על ביקורים לא מחייבים, כדי לקחת אוויר.
אני צוללת ומתחילה להתבהר לי תמונה כזו – של המסע הראשון שאליו יוצאים בני האדם עלי אדמות – מסעו של נוח. הספר מצטייר לי כמו תיבה שאליה מוכנסים הזכרונות מהעולם הישן, סיפורי ילדות, שייטת, טביעות, חוויות מציאות ודמיון, וארבעים יום ולילה של מבול ושייט שבו מתבצעת פרידה מהאב – המייצג את העבר ואת כל מה שהיה ואיננו עוד.

תהיתי – איך יסתיים הספר? האם תהיה תקווה? האם משהו ישרוד את המסע?
ואכן, זה קרה. ביחד מצאנו את הסיפור שישרוד, סיפור שבו יש מקום לאהבה להתממש בעולם, ולאור לזרוח דרכה.

הספר של שחר, ושחר ליוו אותי בתקופה אישית קשה. תקופה של צל בתוך המים, בתוך האוויר, בתוך הלב, הם החזיקו לי את היד וכיוונו לעבר מה שחשוב בחיים ואל האור. זה מסוג הנסים שמתרחשים בחייה של עורכת שמגיעים האנשים הנכונים עם הסיפורים הנכונים לדרך שלי.

 

 

 

מתוך דברים שנאמרו בהשקת הספר

 

הכותב בעידן המידע לא צריך לייצר רק נרטיב הנעים לקריאה, אלא גם לפצח ולחדור אל תוך מושא כתיבתו , להעביר בצורה מדויקת מילים המציירות אווירה.

לייצר סיפור שלא ירפה , סיפור שבו אפשר יהיה להאזין לשקט שבין המחשבות ולוותר על הפסיעה במשעולי הלינקים המציגים היבטים סבוכים.

לא בהכרח חייב להצטייר עומק פרוזאי , כחלוץ שתקני הבטוח בעצמו, אלא זה המאפשר לכם לפגוש את עצמכם ברגעים אמיתיים, בוני אמון, ראוותניים רק בחוסר הראוותנות שלהם.

זהו חלק מהקסם הקשור לדייקנות- שבו ממקמים רגישות שלא מרפה בתוך האהבה או בתוך תחושת שליחות.

כמו מטמון שנזנח ומתגלה במקצב פנימי  , נטול מורכבות הממשיך להבהב ולהעניק חיים.

צריך לב חכם ויד חזקה כדי לדייק בהטמנת האהבה במציאות החיים, או להפך כדי לדייק בגילויה, בלי לטשטש את המתח בינהם ובלי לזייף לאף אחד מהכיוונים.

"צל בתוך המים"… נושא מילים המשתכפלות, המתרחבות לכדי סיפור אהבה אחד גדול….סיפור המרוצף באמת ביוגראפית או מדומיינת ( בכלל לא משנה), נטול פילטרים ומאיר פינות, זוויות באשר הן…

והוא מצליח להוציא את שפת הנגישות מתפיסת החסד לעבר שפה אוניברסלית היכולה לנגוע בכל אחד ואחת.

והנגישות האותנטית הזו מרגשת ( וכל המנגיש הרי זה משובח).

 

(גלי)

 

דף הספר בפייסבוק:

 

https://www.facebook.com/Shadowinthewater/

הלילה אני כותב עם צל האצבעות. הצל משוטט על הדף הלבן, מצייר תנועות מהירות, לא מותיר עקבות.

רעד עובר בגופי. הד זיכרון של צל אחר. צל סמיך, כהה ומאיים.

צל אוניות הנוסעים וספינות המלחמה, צל אוניות המשא, ספינות הדיג והרציפים.

צל בתוך המים.

המים החשוכים, רוויים בשמן, דלק וחומרים מזהמים, מחשיכים ככל שבן זוגי ואני מתקרבים בצלילה אל האונייה.

ככל שהיא כבדה ושקועה עמוק יותר בתוך המים, כך העלטה הכהה מתפשטת, מכבידה עצמה ואני נעלם, נבלע בחושך, כאילו הוא ממשי. הוא ממשי.

לא תמיד ידעתי אם אצא ממנו.

כמה חושך יכול להחשיך?

לילה אחר לילה בנמל, לצלול מתחת לרציפים, מתחת לאוניות, להצמיד לבטנן את מוקשי האימון, להמשיך לרציף הבא, לאונייה הבאה.

לחיות בחושך.

מתחת לעולם.

לנוע בין הצללים.

 

שחר קדמון, נולד וגדל בקיבוץ מרחביה.

לאחר שירותו הצבאי כלוחם בשייטת 13 הצטרף לקבוצת לימוד בירושלים שבהמשך הקימה את קיבוץ נאות סמדר.

כתיבת הספר התרחשה במשך מספר שנים, במסע ותנועה בין ארצות שונות וסיטואציות משתנות.

תקופת נדודים זו באה עם סיומו של פרק חיים ארוך בישראל, שהוקדש כולו למסע של הכותב, לחיפוש וחקירת נפש האדם וכמיהה לקיום אחר…

כיום נפגש ועובד עם אנשים במסגרות שונות.

"צל בתוך המים" הוא ספרו הראשון.

 

 

 

X