ציר ה-why | לרכישה באינדיבוק
ציר ה-why

ציר ה-why

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 280
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 54
- 37

האם הכלכלה יכולה להיות מקצוע מלא יצירתיות? האם אפשר לשים את האנשים במרכז ולבדוק מה באמת משפיע עליהם?

אורי גניזי וג´ון ליסט הם שני חוקרים-םהפּכנים, שיצאו לﬠולם האמיתי וﬠרכו ניסויי שדה ﬠם אנשים כמוני וכמוך כדי לחשוף את המניﬠים הנסתרים בהתנהגות היומיומית של כולנו. הם טסו במטוסים ובמסוקים, נסﬠו ברכבות ובאוטובוסים מקרטﬠים לקצוות הﬠולם – מרגלי הקילימנג´רו באפריקה וﬠד יקבים בקליפורניה, משבטים נידחים בצפון הודו דרך גני ילדים ברﬠננה וﬠד לחדרי הישיבות של החברות הגדולות בﬠולם.

התצפיות הﬠלו תוצאות מרתקות. הנחשפות כאן באמצﬠות סיפורים מלאי צבﬠ, הומור וﬠניין. הספר מציג תשובות פשוטות לשאלות שחשבתם שקשה לﬠנות ﬠליהן:

האם נשים באמת פחות תחרותיות מגברים?

למה יש מי שמשלם יותר ומי שמשלם פחות ﬠל אותו מוצר?

איך ﬠסקים יכולים להיות יצירתיים יותר?

האם תמריצים יכולים לפגוﬠ במוטיבציה?

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ציר ה-why”

אנשים אינם קונים תמיד את המוצר הזול יותר גם אם הוא איכותי, טעים ומתאים יותר ליכולתם הכספית. במקום הם מחפשים דווקא את המוצר היקר יותר מאחר שבזכותו הם מרגישים מוצלחים ומתוחכמים – וזה המניע הסמוי שמנחה את קנייתם. התוצאה – המחיר הזול שכולנו משוועים לו הוא לא באמת זה שבהכרח מושך יותר קונים.

  

נשים וגברים שונים מבחינת מידת התחרותיות שלהם, וזו הסיבה שנשים, גם בישראל, מצליחות פחות בשוק העבודה: הן מתמקחות פחות על שכר, מתמודדות פחות על תפקידים תחרותיים ומגיבות פחות לתמריצים כספיים. המחקר של גניזי וליסט מראה שההבדלים בתחרותיות אינם רק מולדים—חלק גדול מהם תלויים בתרבות בה אנו גדלים. כשגניזי וליסט ערכו ניסויים בשבטים מטריאכליים בהודו, הם גילו שנשים שגדלות להוביל, אינן נרתעות מתחרות.

 

תמריצים כספיים יגרמו לנו להתאמן יותר במכון כושר. גם אחרי שנגמר התמריץ הכלכלי, האנשים ממשיכים להתאמן, כי התמריץ הכלכלי עזר להם לסגל הרגלים חדשים. הספר מציע דרכים לגרום לאנשים לאמץ הרגלים טובים יותר בשקלים בודדים.

 

נכים שרוצים לתקן את המכונית שלהם משלמים בממוצע 30% יותר מאנשים בריאים, לא בגלל ששונאים אותם, אלא מסיבות כלכליות. המוכרים לוקחים בחשבון שלנכים יותר קשה להסתובב בין מוסכים ולקבל הצעות מתחרות, ולכן גובים מהם מחירים גבוהים יותר.

 

לפעמים עדיף לתת לאנשים לקבוע כמה הם מוכנים לשלם עבור מוצרים בשיטת "שלם כפי רצונך", אנשים משתדלים לא לנצל את הנחמדות של המוכרים.

 

חברות שלא עורכות ניסויי שדה על מנת להבין מהם התמריצים שיגרמו ליותר אנשים לקנות את מוצריהם ושיגדילו את תחושת הסיפוק של עובדיהן מפסידות חלק גדול מהרווחים שלהן. לדוגמא, באמצעות שינוי קטן בדרך בה חברת ביטוח גדולה תימרצה את הצרכנים שלה לקבל חיסונים, חסכו גניזי וליסט חמישים מליון דולר לחברה, בלי לפגוע בהצלחתה.

אורי גניזי הוא פרופ' לכלכלה התנהגותית מביה"ס למנהל עסקים באונ' סן דייגו-ארה"ב. הוא נולד וגדל בתל אביב וברחובותיה למד להכיר מקרוב ובאופן בלתי אמצעי את הצד המעשי של תורת המשחקים. בעבודתו הוא משלב בין כלכלה התנהגותית לניסויי שדה עם אנשים כמוך (אולי אתה משתתף בניסוי עכשיו?). פרופ' גניזי מחלק את זמנו בין ישראל לסן דייגו. גניזי מעיד על עצמו שהספר סגר פצע משפחתי מתקופת השואה. הוריו היו ניצולי שואה מבודפשט. סבו, שלמד רפואה באוניברסיטת בודפשט, נזרק מלימודו עם עליית הנאצים לשלטון. הסיפור המשפחתי הוביל את גניזי להקדיש חלק נרחב מספרו לזיהוי המניעים הנסתרים העומדים מאחורי האפליה והגזענות בעולם. המעגל נסגר מבחינתו בהרצאה שנשא השנה באותה אוניברסיטה בבודפשט ממנה גורש סבו, ובה הציג את ממצאי מחקרו.

 

*

 

ג'ון ליסט הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו. ליסט סיים תואר ראשון באוניברסיטת ויסקונסין-סטיבנס פוינט ואת הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת ויומינג ב-1996. משרת ההוראה הראשונה שלו הייתה באוניברסיטת מרכז פלורידה ולאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטת אריזונה ובאוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק, שם הוא עודנו מחזיק במשרת מורה מן החוץ, לפני שעבר לשיקגו. ליסט שהה גם באוניברסיטת טילבורג וב-Resources for the Future, מוסד ללא כוונת רווח המקיים מחקר עצמאי בתחומי איכות הסביבה, אנרגיה וסוגיות משאבי טבע, בעיקר באמצעות חוקרים מתחומי הכלכלה ומדעי החברה האחרים. החל ממאי 2002 שימש כלכלן בכיר במועצת היועצים הכלכלית לסביבה ולמשאבים כלכליים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, שם עסק, בין היתר, במוסדות שוק רב-לאומיים ובמחלוקת המתמשכת בין קנדה וארצות הברית ביחס לסחר בעץ מעצים חשופי זרע.
במישור האקדמי נודע ליסט במיוחד בזכות השימוש החדשני שלו בניסויי שדה, גישה מחקרית אותה הוא מקשר לכלכלן השבדי פיטר בוהם. בזכות עבודתו בתחום ניסויי השדה, בחר בו דן אריאלי בטור שפרסם בכתב העת פורבס ב-2010 לאחד משבעה הכלכלנים הצעירים המובילים בעולם‏.
ליסט משתמש בניסויי שדה על מנת להציע תובנות חדשות בתחומים שונים של מחקר כלכלי דוגמת חינוך, אספקה פרטית של טובין ציבוריים, העדפות חברתיות, תורת הערך, כלכלה סביבתית והשפעות השוק על החלטות מדיניוּת של תאגידים וממשלות.
במאמר שפורסם בבלומברג סימן גארי בקר, חתן פרס נובל לכלכלה את ליסט כמועמד בולט לפרס נובל בעתיד, על ניסויי השדה שהוא מבצע. ב-9 במרץ 2008 הגדיר הניו יורק טיימס את ליסט כחלוץ בתחום ניסויי השדה, על עבודתו בנושאי גיוס כספים לצדקה.

 

 

מקור – אתר טקסט

X