פנג שווי | לרכישה באינדיבוק
פנג שווי

פנג שווי

שנת הוצאה: 1998
מס' עמודים: 125
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

במשך אלפי שנים חקרו הסינים ותיעדו את השפעת הסביבה על חייהם וגורלם. הם האמינו שמקומות מסוימים יותר טובים, ממוזלים וקדושים לאחרים, והבינו שזה תלוי בטיב מערכת היחסים בין מרכיבי הסביבה, חוקי הטבע ומעשי האדם. הם הסיקו מכך שאם יטפלו בסביבתם ויתקנו אותה, יצליחו לאזן בין הכוחות הפועלים עליה ובתוכה, ויצאו נזכרים. במהלך הזמן, התגבשו תצפיותיהם על הלכות הטבע והאדם לכלל מערכת של כללים ודימויים, העומדים בבסיס אומנות המיקום- הפנג-שווי.

אומנות הפנג-שווי מתמקדת בהשגת הרמוניה במישור האדריכלי. עניינה מיקום מבנים במרחב ותכנון ועיצוב בתים תוך שמירה על איזון בין הטבע לבין האדם. העיקרון המנחה את הפנג-שווי הוא דיאלוג רציף בין האדם ובין הסביבה. זוהי שיטה דינאמית המתאימה את עצמה לזמן ולמקום.

לשאלות ותשובות אנא פנו אלינו דרך הפייסבוק

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “פנג שווי”

בקרוב…

התרגום המילולי של המושג פנג-שווי (Feng Shui) הוא מים ורוח. המים והאוויר הם היסודות שבלעדיהם לא ייתכנו חיים. משמעותו הרחבה יותר של המושג היא דיאלוג בין האדם לסביבה, שמטרתו להגיע לאיזון מלא ולהרמוניה ביניהם. האיזון וההרמוניה מאפשרים לאדם לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו וליישם אותו בכל תחומי החיים. הפנג-שווי מתמקד בהשגת ההרמוניה במישור הארכיטקטוני, ועוסק בתכנון ועיצוב הבית באופן כזה שישפיע השפעה חיובית ומאזנת על יושביו.

במערב, כמו במזרח, אכן הכירו בהשפעה שיש לבית ולסביבה על האדם, אך המשקל הסגולי שהסינים מייחסים להשפעה זו גדול בהרבה. הבנייה המערבית נוטה, למשל, להימנע מפגעי הטבע על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת; כהגנה מפני חום בחרו במערב להשתמש במזגנים, מפני רעש – בחומרי בידוד שונים. פתרונות אלה לא תמיד זורמים עם הטבע ולעתים אף מתנגדים לו ומרחיקים את האדם מפניו. הבנייה במזרח, לעומתה, כמו כל אורח החיים בו, קשובה הרבה יותר לטבע ולקשר בינו לבין האדם. אין היא נלחמת בו אלא זורמת אתו. במזרח, גם השימוש בטכנולוגיה  –  מטרתו להעצים את הקשר בין האדם לסביבה. הנחת היסוד העומדת בבסיס התפיסה המזרחית היא שכשם שהאדם משפיע על סביבתו כך משפיעה גם הסביבה על האדם, ולכן שינויים ותיקונים בסביבה הקרובה  עשויים לשנות את גורלו של האדם.

לו רק ניטיב להתבונן בסביבתנו הקרובה ודאי ניתקל בכמה דוגמאות להשפעת יחסי גומלין אלה עלינו. אלה יכולות להיות בעיות פעוטות כמו דלת חורקת, ברז מטפטף, רעש, לכלוך ואי סדר ועד להפרעות משמעותיות יותר בסביבה, כמו – בניין גבוה שנבנה מול חלוננו וחוסם את הנוף, האוויר והאור, החלטת העירייה לגזום את כל הצמחייה בשדרה הסמוכה לביתנו, זיהום אוויר ועוד. כל אלה מגבירים ללא ספק את תחושת אי-הנוחות והמתח ומשפיעים על תפקודנו. לעומתם צמחייה, מוסיקה אהובה, סדר, רהיטים נוחים ושקט בסביבתנו משרים עלינו רוגע ונוחות. אזור מגורים שאינו חוסם את הטבע ולא מרחיק אותנו מעליו, יעניק לנו תחושת בטחון והרמוניה עם הסביבה. זו אולי הסיבה לכך שתושבי הערים, החיים במרכזים צפופים ומנהלים אורח חיים אינטנסיבי, נמלטים בחופשותיהם לחיק הטבע – לחוף הים, ליערות, למרחבים הפתוחים.  

חוסר תשומת לב מצד המתכננים במערב בא לידי ביטוי גם בשימוש בחומרי הבנייה. היום כבר ידוע שחומרים מסוימים המצויים בשימוש בבנייה הם מזיקים, למשל אסבסט, דבקים סינתטיים או צבעים פלסטיים רעילים.

חוסר תשומת לב כזה יכול להיראות גם בתכנון. המושג "בניין חולה" נולד במערב בעקבות בנייתם של בנייני משרדים ממוזגים אך חסרי חלונות נפתחים. במערכת מיזוג האוויר של בניינים אלה נמצאו נגיפים שפגעו בבריאותם של העובדים בבניין.

כיום כבר מודעים יותר במערב להשפעות הגומלין שבין האדם לסביבתו, ונשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לבדיקה של הנחות היסוד של הארכיטקטורה המודרנית, לאור הבנת הקשר בין האדם והסביבה, ולהסקת מסקנות מתוצאותיה. בהקשר זה ראוי להזכיר את עבודתו של פרופסור ביל הילייה מלונדון – "תחביר המרחב" (Space Syntax). הילייה מצא כי הרחובות, המרכזים המסחריים והפארקים הפעילים ביותר הם אלה המתחשבים בתנועה הטבעית של האנשים. לעומתם, מקומות המנסים לשנות את הנטיות הטבעיות של האדם גורמים להיווצרות תופעות חברתיות לא רצויות כמו פשע ואלימות. תוצאות מחקרו הביאו את הילייה לטעון כי האדם שואף להגיע לאינטראקציה עם הסביבה ולפעילות במרחב עשייה פתוח וחופשי, וכי יש להתחשב בנטיות אלה בזמן תכנון הבית, השכונה או כל אזור בו חיים ונמצאים אנשים. לפני כעשרים שנה יצא הילייה  חוצץ נגד בניית השכונות המבודדות מחוץ לעיר שהיתה מקובלת באנגליה באותה תקופה. ההנחה הרווחת אז היתה כי אנשים יעדיפו מקומות פרטיים ומבודדים אם יספקו להם את כל צורכיהם. כך נבנו שכונות קטנות, מבודדות מהעיר, כשבכל אחת מהן שירותי רפואה, חינוך ומרכזי קניות לרווחת תושביה. מאוחר יותר התפתחו בחלק משכונות אלה שיעורי פשיעה ואבטלה גבוהים מהממוצע. עם התגברות תופעות הפשיעה והאבטלה בשכונות המבודדות זכתה עבודתו של הילייה להתעניינות מחודשת, והיום כבר הפכה לשטח מחקר מדעי ( ). תצפיותיו של הילייה משמשות היום בסיס לתכנון מרכזי קניות, מוזיאונים, בנייני משרדים ומקומות ציבוריים שונים.

כאשר מדברים על פנג-שווי, אי אפשר שלא להזכיר את הונג קונג. האי הסיני הונג קונג הוא דוגמה טובה לשימוש יעיל וטוב בכללי הפנג-שווי. רוב העסקים בו בנויים על פי עקרונות אלה ואפשר אולי לייחס לכך את העובדה שהאי הוא מהעשירים בעולם. במקום זה, השמירה על הכללים היא עד כדי כך קפדנית, שאין פלא כי בעל עסק נתבע במשפט על שבנה בניין ש"פגע" בבניין הסמוך לו. 

הפנג-שווי הוא אחד הכלים המרכזיים לאיזון יחסי הגומלין בין האדם לסביבה. מאחר שהפנג-שווי היא שיטת עיצוב דינמית המתאימה את עצמה לזמן ולמקום, עבר הרעיון המקורי עם הזמן שינויים בסין, וגם במערב נוספו לשיטה עקרונות רלוונטיים למערב, והושמטו כאלה השייכים לתרבות המזרחית בלבד. במערב נטבע המונח פנג-שווי אינטואיטיבי כדי להבדילו מהפנג-שווי המסורתי הסיני. 

אדריכלית תרצה סמית-קיטל

מתכננת ומעצבת מבנים תוך שילוב בין אדריכלות מערבית ופנג-שווי. מעבירה סדנאות ומרצה בנושאים אלה במסגרות רב-תחומיות.

 

ד"ר דינה ראלט

בעלת Ph.D. במדעי החיים. מתמחה במעברי אנרגיה, תקשורת ביו-תאית, אינטגרציה בין תפיסות מזרחיות ומערביות ברפואה ותקשוב בחינוך. מעבירה סדנאות ומרצה בנושאים אלה במסגרות רב-תחומיות. 

X