פוליטיקה חוקתית , חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל | לרכישה באינדיבוק
פוליטיקה חוקתית , חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל

פוליטיקה חוקתית , חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל

שנת הוצאה: 6/2011
מס' עמודים: 190
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 64

בספר פוליטיקה חוקתית מוצג מכלול המרכיבים שמהם ניזונה תופעת השחיתות השלטונית במדינת ישראל, שמקורה במוקדי הכוח הפוליטיים, לרבות המפלגות הפוליטיות, הכנסת, הממשלה והרשויות המקומיות.

המחבר מתאר את כישלונם של גורמי האכיפה והבקרה המשפטיים, המנהליים והציבוריים, אל מול התרחבותה של התופעה והשתרשותה באופן המנציח תרבות פוליטית קלוקלת ומושחתת המאיימת על חוסנה ויציבותה של החברה הישראלית.

בספר פוליטיקה חוקתית,המחבר מעז לצאת מתחום החשיבה המקובל ביחס לתופעה. לשיטתו, התמודדות אמיצה עם תופעת השחיתות השלטונית מחייבת דפוס פעולה חסר פשרות, על בסיס עקרון המתאם: כגודל האיום הנשקף לחברה הישראלית מתופעת השחיתות השלטונית אשר השתלטה על חיינו הפוליטיים והציבוריים, כך נדרשת התכנית שתביא סוף לשחיתות זו להיות מקורית, איכותית ובעלת עוצמה.

הרעיון המרכזי בספר הוא ההצעה לחוקק את חוק יסוד: הפוליטיקה, שבמסגרתו אפשר יהיה להקצות את הכלים החוקיים המתאימים ואת המשאבים הנדרשים כדי להתמודד ביעילות עם תופעת השחיתות. חוק היסוד מאגד שלושים ושתיים הצעות חוק יצירתיות המוצגות בספר: חוקים שהם ככידונים מחודדים המוטלים בעוצמה רבה וממוקדת אל כל אחד ממרכיביה של השחיתות השלטונית. במערכה כוללת המתנהלת בין לוחמי שלטון החוק לבין מנפצי החומה הדמוקרטית, כל סממן של שחיתות שלטונית יקבל מענה חוקי.

המחבר מפנה קול קורא לציבור הרחב לצאת למאבק ציבורי אשר יביא לכך שממשלת ישראל תקדם הליך למינוי ועדת מומחים, וזו תגבש את מתכונתו המסכמת של חוק יסוד: הפוליטיקה לקראת הבאתו לאישור הכנסת.

הכוח לשנות מציאות ולחולל טלטלה במערכת הפוליטית ובתוך כך למוטט את הסדר הישן והמושחת מצוי בידי הציבור. אדישות עלולה להוביל להידרדרות נוספת בהתנהלותה הלא תקינה של המערכת הפוליטית, ואילו גילויי אחריות ומעורבות פוליטית בקרב הציבור עשויים להוביל לשינוי המיוחל ולכינונה של פוליטיקה חדשה הזוכה לאמון האזרחים. השינוי הוא נחלתם של חולמים ושל לוחמים, עת למאבק והתחדשות.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “פוליטיקה חוקתית , חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל”

הוצאת רעיונות

פרק ראשון

 

מרכיבי

השחיתות

השלטונית

הפוליטיקה הישראלית מתנהלת בארבעה מרכזי כוח פוליטיים: המפלגות הפוליטיות, הכנסת, הממשלה והרשויות המקומיות. לפיכך, כאשר שחיתות שלטונית מתרחבת לממדים המאיימים על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ראוי לבחון את אחריותו של כל מרכז כוח פוליטי לתופעת השחיתות.

התרחשותה של תופעת השחיתות השלטונית בכל מרכזי הכוח הפוליטיים מעידה על הידרדרותה של המערכת הפוליטית בכללה – אשר אינה מצליחה לבסס את פעולותיה על עיקרון של בלמים ואיזונים בין מרכזיה השונים ולמנוע את תופעת השחיתות.

לאמִתו של דבר, העיקרון המנחה את המערכת הפוליטית המושחתת הוא שיתוף פעולה בין מרכזי הכוח כדי לקדם אינטרסים צרים ולא ציבוריים.

 

המפלגות הפוליטיות בישראל

 

המפלגות הפוליטיות הן הבסיס ההכרחי לשלושת מרכזי הכוח הפוליטיים האחרים, ולכן קיימת חשיבות רבה לאופן התנהלותן בהקשר של שחיתות שלטונית.

 

 

להלן יפורטו מרכיבי השחיתות השלטונית המיוחסים למפלגות הפוליטיות בישראל;

1. הליך קבלת חברים למפלגות

א.  איכות חברי המפלגות: בחוק המפלגות תשנ”ב-1992 הסתפק המחוקק בהגדרה הבאה לתנאי השתייכות למפלגה: “אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנים והוא תושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת.”

חקיקה זו העניקה למפלגות חופש פעולה לקלוט חברים חדשים כמעט ללא הגבלה; ובהיעדר קריטריונים ראויים, נכנסים למפלגות גם חברים בעלי רמה נמוכה מבחינות רבות, ובהן מוסרית, ערכית, נורמטיבית, מקצועית, השכלתית ועוד; חברים אלה לרוב בעלי אינטרסים שונים, לעתים אישיים, וחסרי זיקה לפעילות ציבורית ראויה.

מובן מאליו כי המרכיב האנושי במפלגות משפיע על המערכת הפוליטית; כך למשל, אנשים טובים שאינם מוצאים שפה משותפת עם החברים הבלתי מוסריים במפלגה פורשים מהמערכת; דמויות מרכזיות וחיוביות לעשייה הפוליטית אינן מצטרפות אליה מלכתחילה; והמערכת הפוליטית כולה מתנהלת בהתאמה לנורמות פסולות, וזאת ללא בושה.

ב.  כניסת גורמים עבריינים למפלגות: הקלוּת הבלתי נסבלת שבה יכול כמעט כל אדם להיות חבר במפלגה פוליטית היא רעה חולה המדרדרת את הפוליטיקה בישראל לשפל.

כניסת גורמים עבריינים למפלגות היא עובדה מצערת המצביעה כי הקריטריונים לקבלת חברים חדשים למפלגות פשטו זה כבר את הרגל.

ג.   פעילות קבלני הקולות: מפלגה הפועלת על בסיס מִנהלי תקין חייבת להקפיד כי ההצטרפות לשורותיה תהיה באופן אישי בלבד ומתוך זיקה עניינית ואידיאולוגית למצעה.

מפלגות המאפשרות לקבלני קולות להציפן בחברים חדשים ללא בקרה נאותה, משתפות פעולה עם גורמים אינטרסנטיים בקרבן.

קבלני הקולות הם דמויות לא ראויות, הצוברות כוח פוליטי מוגזם אל מול הנהגת המפלגה, בכיריה ומועמדיה; תלות זו היא אות מבשר רעות.

למותר לציין כי אלה המצטרפים למפלגה בשיטה זו, ספק רב אם יועילו לבחינת ההיבטים הרעיוניים של המפלגה ולקידום הפעילות הציבורית במסגרתה.

2. מפקדים מפלגתיים

מפקדי המפלגות מבשריםעל רוח התחדשות במפלגות, ואכן יש ממד חיובי בפתיחת המפלגות לקהלים שונים, כל זמן שההצטרפות נעשית על בסיס אישי ומתוך מניעים ראויים.

הממד השלילי הנובע מהמפקדים נעוץ בהתמודדות על הנהגת המפלגה. לכל מועמד להנהגה אינטרס ברור לצרף חברים חדשים התומכים במועמדותו כדי לשנות את מאזן הכוחות בתוך המפלגה.

אמנם מנהיגי המפלגות נזהרים מפעולה אישית וישירה לצירוף המונִי של חברים למפלגה, ואולם אין ספק כי הם מודעים לדרכים הפתלתלות שבהן מקורביהם (קבלני קולות מטעמם) מגייסים חברים חדשים למפלגה.

המערכת הפוליטית פועלת על פי שיטה קלוקלת זו, והמנהיגים – צחורים כשלג!

3. איכות המועמדים מטעם המפלגות לתפקידים נבחרים

מגמת ההידרדרות ברובד האנושי במפלגות בישראל משפיעה בהכרח על איכות המועמדים מטעמן לתפקידים נבחרים בכנסת וברשויות המקומיות.

איכותו של מועמד מתבטאת בנורמות שעל פיהן הוא פועל, לרבות מוסריותו, ערכיו, ניסיונו המקצועי, השכלתו, יכולתו לעצב אג'נדה בנושאים שונים, פתיחותו לרעיונות, האנושיות שלו, התנהגותו, הופעתו, רהיטות דיבורו וכיוצא באלה.

בפועל, המציאות הפוליטית בישראל מאפשרת לכל אדם היודע לקדם "דיל" טוב במפלגתו להיות מועמד לכנסת, ללא כל כישורים הרלבנטיים לפעילותו כמחוקק בכנסת.

מועמדים לכנסת אשר פיתחו את תכונת הסדרת ה"דיל" לדרגת מיומנות גבוהה באו בשערי הכנסת, והם לכל הדעות מחוקקים בלתי ראויים. השיטה משחיתה, ואין פלא שהנציגים מושחתים אף הם.

4. מרכזי המפלגות

מרכז מפלגה שעל פי התקנון בסמכותו לקבוע את רשימת מועמדי המפלגה לכנסת, יזכה בהכרח לכוח אינטרסנטי רב.

הכוח שבידי המרכז ייהפך במהרה לכוח משחית; ותלותם של נבחרי הציבור – שרים וחברי כנסת, וכן מועמדים חדשים לכנסת – תיעשה בלתי נסבלת.

מרכז משחית הוא מרכז דורש; הדרישות לרוב אינן חוקיות ואינן מתקיימות על פי מִנהל תקין. נבחרי הציבור ישתפו פעולה כדי לשרוד פוליטית, ובכך יאבדו כל סיכוי לתדמית של אישי ציבור נקיי כפיים. מפלגה המאפשרת למרכז שלה להשחית את מועמדיה ולבזות אותם פועלת מתוך דחף שהִנו הרסני לעצם קיומה.

5. המפלגות כלשכות תעסוקה, רווחה ויזמות

תופעה רווחת במפלגות בישראל, בעיקר באלה השותפות לקואליציה הממשלתית, היא הפנִיות הרבות של חברי מפלגה לנציגיה בשלטון על מנת להסדיר נושאים אישיים. משרות, מינויים וייעוץ בשכר הם המצרך המבוקש בדרך כלל, אך כך גם פתרון לבעיות אישיות שלא זכו למענה בפנייה המקובלת לגופים המוסמכים, כמו גם העדפה במכרזים ממשלתיים ומינוי אישי לקידום יזמות.

הלחץ הבלתי פוסק שחברי מפלגות מפעילים אינו מאפשר לשרים לתפקד מלוא זמנם לקידום ענייני משרדיהם. במקביל, יועציהם ועוזריהם הפוליטיים עסוקים ללא ליאות בפעולות הנועדות להסדיר את ענייני החברים ולהשביע את רצונם, ומצב זה מוביל בהכרח לשבירת כל כללי המִנהל התקין.

הצטרפות למפלגות מתבססת יותר ויותר על עניין אישי, ופחות על היבט אידיאולוגי ורעיוני.

6. ניהול תקציבי המפלגות

מפלגות רבות נקלעות לגירעונות תקציביים ניכרים כתוצאה מניהול כושל ומאי התאמה בין היקפי הפעילות המפלגתית ובין הכנסות המפלגה.

קריסה כלכלית של מפלגות מאלצת אותן להסתמך על מקורות תקציביים חיצוניים ובכך יוצרת תלות אינטרסנטית שפירעונה בְּמועד לא ידוע. התלות בתרומות מנדיבים או מאשראי בנקאי אינה ראויה למפלגות העתידות להיות חלק מרכזי בשלטון.

נוסף על כך, למפלגות המתנהלות על בסיס גירעוני קיים אינטרס מתמיד להגדיל את המימון שלהן באמצעות חוק מימון המפלגות, וזאת כדי לכסות חובות והתחייבויות.

7. בחירות מקדימות (פריימריז)

הנהגת בחירות מקדימות בקרב כל חברי המפלגה כדי לבחור את המועמד שלה לראשות הממשלה ואת מועמדיה לכנסת ראויה להערכה, שכן היא מאפשרת בחירות דמוקרטיות נרחבות.

ואולם הניסיון המעשי מראה כי מועמדים אינם פועלים על פי חוק מימון המפלגות הקובע את הסכומים שהם רשאים להוציא למימון מסע הבחירות האישי שלהם; הם עוברים על החוק בדרכים שונות, והדרך המועדפת היא הקמת עמותות שכל מטרתן גיוס כספים בעבור המועמדים, וזאת תוך כדי ידיעה ברורה כי אין הדבר חוקי.

8. סניפי המפלגות

המפלגות הגדולות נוטות לפרוס סניפים בכל הארץ, בפריסה רחבה, אשר לרוב אינם אלא חדרים עלובים וזנוחים במבנים מיושנים.

התרבות הפוליטית המתפתחת בסניפים אלה מתאימה את עצמה לרמת התנאים שבה היא פועלת. העסקנות המפלגתית פורחת בקרב פעילים פשוטים מן השורה, הרואים בסניף חממה נוחה לקידום אינטרסים אישיים. המפלגות מאפשרות לדמויות שוליות להשתלט על הסניפים, אלה הופכות אותם למעוזם הפוליטי והכוחני, ונבחרי הציבור משחרים לפתחם באומללות.

סניפי המפלגות במתכונתם הנוכחית מהווים אפוא מכשול לפעילות פוליטית ראויה של אישים בולטים ולעיצוב תרבות פוליטית שונה שמטרתה דיון נרחב סביב סוגיות שעל סדר היום המפלגתי והציבורי.

 

רפאל לב-ארי הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יועץ במשרד ראש הממשלה בירושלים בשנים 2004-1994, בתקופת כהונת ממשלות: רבין, פרס, נתניהו, ברק ושרון.
במסגרת עיסוקו: "יועץ לענייני מדינה", החל מ- 2005 הוגה רעיונות בתחום המדיניות הציבורית. "המנהיגים: בנתיבים דמוקרטיים, הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל", הוא ספרו השני של לב-ארי בסדרה "ערכים ופוליטיקה", יצא לאור ביוני 2014, ומטרתו לכונן ממשל משולב בישראל, משטר נשיאותי לצד דמוקרטיה פרלמנטרית ובכך לחולל את המהפכה השלטונית בישראל. "פוליטיקה חוקתית, חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל" היה ספרו הראשון בסדרה, יצא לאור ביוני 2011, ובמסגרתו הציג לב-ארי תכנית מקיפה להתמודדות עם תופעת השחיתות השלטונית. ספריו של לב-ארי יוצאים בהוצאה עצמית: "רעיונות הוצאה לאור".

X