על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול | לרכישה באינדיבוק
על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול

על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 150
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30
- 50
- 30

"אנו תופסים את עצמנו כיצורים נבונים, חושבים (הומו סאפיינס) וכנזר הבריאה (נעלים על הטבע ועל בעלי-החיים האחרים), ומוסריים, או לפחות בעלי יכולת למוסר.ואת המוסר אנחנו מזהים עם ערכיות, שהיא אמת- מידה פנימית נעלה. אך – האמנם אדם נבון ומוסרי מוצץ את לשד הסביבה ומכחיד מינים וזנים של בעלי-חיים אחרים וצמחייה בלי לחשוב על המחר? האמנם אדם מוסרי-ערכי עוקר מאדמתם-ביתם אנשים ובעלי-חיים בחסות הכותרת "פיתוח וקידמה"? האמנם פיתוח וקידמה פירושם עוד גורד שחקים, עוד רכב מהיר, עוד טכנולוגיה זוללת אנרגיה מזהמת ומתכלה? האמנם שפע פירושו עוד ועוד כסף ואספקת מוצרים וצריכתם ללא גבול – רק למעט אוכלוסיות, ולכל האחרים מחסור ורעב? "

בשפה בהירה וקולחת מנתחת נינה רמון את הגורמים שהביאו את החברה המערבית לקפיטליזם דורסני קיצוני ולאמונה עיוורת ברציונליות ובמדע שיפתרו הכל. היא חושפת את שורשי המוסר, ומצביעה על הכשל הערכי-מוסרי שלנו כגורם העיקרי למצב האנושי והסביבתי כיום. תוך כך היא מבססת את הקשר המהותי שחייב להתקיים בין השיח החברתי לשיח האקולוגי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול”

הבלוג של נינה רמון

ציונה שמשי על ספרי נינה רמון:

כוחם של ספרים : שניים שהם כה שונים כה יחודיים, ורוח אחת שיצרה אותם.

על חיות כאלה, ואחרות, וכדור אחד עגול : כפר גלובלי, ערכי מוסר, וכל השאר. ד"ר נינה רמון- דרך הפילוסופיה 2012:פרדס הוצאה לאור. ישראל.


מחברת הספר מעלה נושאים שהם במרכז הדיונים ברומו של עולם, ובו בעת מכתיבים ומשבשים את חיינו כפרטים בזמנמקום בו אנו חיים. היא מתארת, מסכמת, ומחייבת את התייחסות הקוראים למצוי והרצוי . בארבעה פרקים, בני עשרות תת פרקים, תולדות האנושות, הישגים וכשלים כאחד, בשפה בהירה, ממכרת לקריאה, נטולת מהמורות פילוסופיות, להבין את משמעות חיי האדם היום באשר הוא שם, את מחויבות כל אחד מאיתנו לא רק להבין את המהלכים אלא גם לאמץ אותם כדרך חיים. ראוי שהספר הזה יהיה כ"מראה נבוכים" לכל מי שחפץ באורח חיים הגון ומקיים. ואיור העטיפה שלו יפה מאוד: טליה בר 

אגדת הרוח או החותם: ד"ר נינה רמון- דרך הפילוסופיה .
אגדת הרוח . אגדת ההר . אגדת הפרח . 

מופלאות דרכי הפילוסופיה. כשהחליטה ד"ר נינה רמון לתת ממשות לאגדות שכתבה לפני רבע מאה שנים [1989] בשהותה בפוזיטנו שבאיטליה, בחרה לעשות זאת דווקא כספר דיגיטלי. אין לדעתי צורה מתאימה יותר לאגדה, כשכל דף, ברצותנו מופיע לקראתנו מחלל כלשהו, וברצותנו נעלם בו . [האגדות הופיעו גם כספר מודפס ב 1992 בעברית ובאיטלקית.] כבר בבבחירתה במשפט הפותח : האגדה מספרת כי בראשית היה הכל מכריזה הכותבת כי אינה מנכסת לעצמה את עולם האגדות היא מצטרפת באחת ועוד שתיים משלה. אלו אינן אגדות לילדים לגרום להם להאמין במופלא. כמי שמכירה את מהלכי ופלאי העולם, היא מתמקדת בתיאור חיים, תהליכים ומצבים, כפי שכולנו חווים ,ורובנו גם שותקים – בפליאה או בהסכמה.לנו הרוח הוא מושג ממשי, עצם סימונו כגיבור אגדה, הינה התמודדות עם עולם שלם של אגדות.
באגדת ההר אנו נגוררים להיות בני ברית במלחמת איתני הטבע כמטאפורה למצבים אנושיים, ובאגדת הפרח, הכל נרגע למעננו, במחווה של אהבה ופיוס.
ואי אפשר בלי לאזכר את קסמי הספר הדיגיטלי, בו ניתן לנו להגיב לכל מילה כתובה בו : להתחבר, לסמן, ולהוסיף הערות משלנו [לעצמנו]. זה עולם מופלא ונדיב לקוראים בו
הספר מוקדש למיקלה קלדיירו איש הרוח מפוזיטנו

 

 

מאין באנו

■התחלות ■מיהו הומו סאפיינס: בין טבע לתרבות

התחלות

עד 1859 תמונת העולם שלנו ומקומנו בו היתה ברורה ומסודרת. את המיתוסים הקדומים בדבר תולדות העולם והאדם החליף המיתוס התנכ"י ובו היה לנו מקום של כבוד: נזר הבריאה. אלוהים יצר את האדם בצלמו ובדמותו, ונתן לו את העולם למשול בו.

ואז הופיע מוצא המינים של דרווין, והכל השתנה. בעצם לא הכל, כי גם בסיפור הדרוויני האדם מוצב במקום מיוחד – כשיא האבולוציה. במהלך 150 השנים מאז דרווין מתעצבת תמונת הבריאה לסיפור הבא:

היקום נוצר לפני כ- 13.7 מיליארד שנים, וכדור הארץ נוצר לפני כ- 4.6 מיליארד שנים. לפני כ-55 מיליון שנה הופיעו יונקים כמו סוסים, מכרסמים, לווייתנים, ופרימאטים (קבוצת יונקים הכוללת קודמי קופים, קופים, קופי-אדם ואדם), ועופות כמו שקנאים ועיטים. אבותינו הקדמונים נפרדו סופית מהשימפנזים והגורילות רק לפני שישה עד עשרה מיליוני שנים. לפני כשניים וחצי מיליוני שנים 'הומו הביליס' (האדם המיומן) החל בשימוש סדיר בכלי אבן גולמיים, ולפני כמיליון ושבע מאות אלף שנים 'הומו ארקטוס' (ההולך זקוף) גילה ככל הנראה את השליטה באש. 'הומו סאפיינס' (האדם הנבון) הופיע רק לפני כחמש מאות אלף שנים, ונדרשו עוד כארבע מאות אלף שנים של התפתחות, בעיקר באנטומיה, שבסיומה השינויים שחלו במבנה האנטומי של הגרון, הלשון והשרירים הפכו אותו ל'הומו סאפיינס-סאפיינס', קרי: לאדם המודרני של ימינו, בעל אנטומיה זהה לשלנו (ועדיין, הוא שונה גנטית מהשימפנזה בכ- 1.6 אחוז בלבד). אל מול ממדי הזמן העצומים והכמעט בלתי נתפסים הללו – 'הומו סאפיינס סאפיינס' הוא רק בן כ-75 אלף שנים.[i] (לשם נוחיות אשתמש מעתה ואילך במונח 'הומו סאפיינס' כמציין את האדם המודרני.)

מיהו הומו סאפיינס: בין טבע לתרבות

הומו סאפיינס הוא קודם כל בעל-חיים. מערכת ביולוגית. וכמו כל בעלי-החיים, פירוש הדבר שהוא יצור חושב. החשיבה משותפת לכלל היצורים החיים, כל אחד לפי היכולות המנטליות שלו. תודעה ויכולת חשיבה מספקות ידיעה, והן כלי הישרדות ראשון במעלה בטבע, מכיוון שהידיעה מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם. כולנו צריכים לדעת להכיר את המציאות שלנו, כדי לדעת איך להתנהל בה: מה טוב, מה מזיק, ממה להישמר, וכדומה. הסדר הזה בעולם משמעותו תפיסת עולם. תפיסת עולם הינה תמונת המציאות כפי שהיא נוצרת בתודעה. היא נבנית על-פי ובהתאם ליכולות המנטליות של כל מערכת ביולוגית ובהתאם למציאות שבה היא חיה ולניסיון הנצבר. כל מערכת ביולוגית בונה לעצמה תמונת מציאות סכמטית. אם אנו גרים באמאזונס, מן הסתם אין לנו כל צורך לדעת איךלהתנהל בעיר גדולה, כי העיר איננה המציאות שלנו. אנחנו כן צריכים להכיר את העולם בו אנו חיים: חיות טרף, נחשים, צמחים רעילים מול אכילים, וכדומה.

המייחדהמרכזי של הומו סאפיינס הוא תודעה עצמית גבוהה[1]המאופיינתביכולת הפשטה, המשגה והסמלה(מלשון סמל), שבאה לידי ביטוי בציורי המערות, ביצירת כלים מתוחכמים ובשפה, וגם ביצירת מושג העתיד, שמשמעו היכולת לחשוב קדימה על דברים שכרגע לא קיימים, היכולת לדמיין דברים ומהלכים ולשאול שאלות לגבי העתיד: מה יהיה, איך יהיה, ולהניח הנחות לגבי העתיד. יכולות אלה יצרו תפיסת עולם מאוד מורכבת. אנו מכנים תפיסת עולם כזו בשם 'תרבות'.

הגדרה אחת לתרבות מתייחסת לשפה, אמנות, ושימוש בכלים כמשהו ייחודי, שניצב מול הטבע. הגדרה כזו היא אנתרופולוגית: כל בעלי-החיים, ואנחנו בתוכם, יש להם יכולת חשיבה וניתוח ברמה זו או אחרת. אבל אנחנו ככל הנראה היחידים שהופכים את הטבע לחומר גלם ומשנים אותו לפי רצוננו וצרכינו,ואנחנו גם מטביעים את חותמנו בטבע ויוצרים דברים שאינם נמצאים בטבע.כך, תרבות היא כל מה שהוא יצירה של הרוח. היא לא קיימת בעולם הפיזי (אם כי יש לה ביטויים גם בעולם הפיזי). זו מציאות שאנו יוצרים, להבדיל מהמציאות שאנחנו מוצאים מן המוכן בטבע.

אבל הגדרה זו של תרבות והשימוש בה כדי להבחין בין טבע לתרבות היא קביעה שרירותית של התרבות המערבית, והיא יוצרת קונפליקט-לכאורה בינינו לבין הטבע, שאנחנו חלק ממנו; לכאורה, שהרי קיימות תרבויות עם שפה, אמנות ושימוש בכלים שבהן האדם נתפס כחלק בלתי נפרד מהטבע; ומסתבר ששפה, אמנות, ושימוש בכלים קיימים גם אצל בעלי-חיים אחרים בצורות שונות, כפי שנראה בהמשך.

לכן עדיפה הגדרה ביולוגית לתרבות, הגדרה שיצרו הביולוגיות חוה יבלונקה ומריון למב:תרבות היא מערכת דפוסי התנהגות, העדפות ותוצרים של פעילות בעלי-חיים שעוברת בהורשה חברתית באמצעות למידה חברתית, לרוב ללא שינוי גנטי.[ii] דפוסי התנהגות, העדפות ותוצרים עשויים להיות מיומנויות, מנהגים, הרגלים, אמונות וכיוצא באלה.

עם זאת, המאפיין היחיד שניתן להגדירו כייחודיות של רוב התרבות האנושית, בעיקר את תוצריה, הוא, באופן פרדוכסלי, היכולת לשנות את הטבע באופן מאסיבי, קרי: טכנולוגיה! (באופן פרדוכסלי – כי, כפי שנראה, בפועל אנחנו חלק מהטבע, והטבע הוא זה שמקיים אותנו.) מאפיין זה הוא גם ההסבר המרכזי לאבולוציה האדירה של התרבות המערבית.

היכולת לשנות את הטבע – טכנולוגיה – החלה להיווצר עם המהפכה החקלאית, לפני כעשרת אלפים שנים, מהפכה שהתאפשרה ככל הנראה עקב שינויי אקלים קיצוניים. תום עידן הקרח הגדול לפני 10,000–8,000 שנים והתחממות הכדור אפשרו לצמחיה לצמוח ולשגשג (עד אז גידול צמחים לא היה בגדר האפשר).

עם תום עידן הקרח הגדול החל להתחולל התהליך הגדול של המעבר מחברות של ציידים-לקטנים ליישובי קבע ולפיתוח חקלאות. זו היתה מהפכה, מכיוון שהיא שינתה את דפוסי החברה במספר היבטים. עם המעבר לחקלאות התיישבנו במקום אחד, למדנו לשעבד / לביית בעלי-חיים, ולהיעזר בהם לעבודות, וגם כמקור יציב למזון, וחל גידול ניכר בכושר ייצור מזון ואחסונו. המעבר לחקלאות הביא גם ליצירת הבדלי מעמדות. בסביבה בעלת אופי של ציידים-לקטנים, אומר הפיזיולוג והגיאוגרף ג'ארד דיימונד, אין, או כמעט אין, מאגרי מזון, וגם לא מקורות מזון מרוכזים כמו מטעים או עדרי בקר. בחברה כזו, שכל יום מלקטת או צדה את מזונותיה, אין מקום למלכים ולמעמדות טפילים חברתיים שאוכלים מזון שאחרים צדו. כולם, להוציא תינוקות, חולים וזקנים, משתתפים בליקוט המזון. רק באוכלוסייה חקלאית מתאפשרת הפרדה בין המונים שעובדים ומייצרים לבין עילית לא יצרנית. הדבר מביא גם ליצירת זמן פנוי לאותה עילית לא יצרנית, זמן שנוצל לא רע כפי הנראה, כי המהפכה החקלאית היא גם נקודת הזמן שבה האנושות מתחילה להתפתח במהירות, גם מההיבט הטכנולוגי.

מאפיין נוסף שנוצר בעקבות המהפכה החקלאית הוא הדחף להתפשטות טריטוריאלית: הצורך להרחיב את שטח המחייה ולספק מקורות מחיה נוספים, צורך שלא תמיד היה אמיתי, אבל התגלה כאחד האמצעים של ממשלים להסיט את דעת הקהל מבית מבעיות פנימיות.

נהוג לציין את המהפכה התעשייתית במאה ה-18 כזו שבאה לאחר המהפכה החקלאית, ואולם קדמו לה עוד כמה מהפכות ששינו את גורל האנושות וכדור הארץ, ושבלעדיהן המהפכה התעשייתית כלל לא היתה מתאפשרת.

המהפכה השנייה התרחשה כ-4,000 שנה בקירוב לאחר תחילת המהפכה החקלאית – זו המצאת הכתב, שהיתה מהפכת המידע הראשונה. היה זה כתב היתדות בשומר לפני כ- 6,000 שנים, (שהן 3,500 -4,000 לפסה"נ). היכולת לשמר מידע ולהעבירו לדורות הבאים הצעידה את העולם קדימה אל חידושים טכנולוגיים כמו מערכות השקיה, ניהול, מסחר, אסטרונומיה.

כ-3,500 שנה נוספות קדימה, והגיעו שתי מהפכות שהתגלו כקריטיות בהשפעתן על כל הכדור ויציריו: היווצרות התרבות המערבית ביוון לפני כ-2600 שנים (מאה 6 לפסה"נ), על דפוסי החשיבה ותפיסת העולם שלה, והופעת דת מונותיאיסטית ייחודית – היהדות, ובעקבותיה הנצרות, אשר שולבה בסופו של דבר בתרבות יוון-רומי, והיתה לחלק בלתי נפרד ממנה. עם הנצרות קמה הפרדה דיכוטומית בין האדם לטבע.

כ-1,600 שנה אחר-כך, במאה ה-17, עוצב המדע החדש, הניוטוני. ומכאן ואילך אנו עדים להתפתחויות מדעיות, טכנולוגיות וחברתיות מהירות ביותר, שהחלו במהפכה התעשייתית במאה ה-18 וה-19; ואנו ממשיכים לדהור קדימה. השאלה הגדולה היא: לאן?

ד"ר נינה רמון היא בעלת תוארM.A. במדע הדתות מהאוניברסיטה העברית ו Ph.D.בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בשיתוף הסורבון.

ספריה האחרים:

אגדת הרוח (1991), מעבר לקשת זה כאן (2009).

X