עור התוף של הלילה | לרכישה באינדיבוק
עור התוף של הלילה

עור התוף של הלילה

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 66
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 35

"עור התוף של הלילה" ספר הביכורים של המשוררת טלי עוקבי מציג שירה בעלת נינוח אחר, לא ישראלי במובהק, רחוק מהנרטיב הספרותי וממשבר הזהות המאפיינים את השירה הישראלית.

עוקבי "מפסלת" את שיריה ומשייפת אותם עד לקבלת גביש פואטי ייחודי. "כל פתיתי האדם כושלים" היא כותבת במקום אחד, "ימי אבן קפואים" היא כותבת במקום אחר. עוקבי מתגוררת בגרמניה מזה שנים רבות והשפעת השפה והשירה הגרמנית בולטת לאורך כל שירי הספר.

זהו ספר ביכורים מרשים באיכותו, בעל שפה מובחנת וקול מזוקק של משוררת מפתיעה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “עור התוף של הלילה”

ביקורות נבחרות

טלי עוקבי על החיים בגרמניה והכתיבה בעברית במגילת העצמאות

 

השיר "דעה" באתר של המשוררת לורן מילק

כָּרְתוּ

.אֶת עֵינָיו שֶׁל עֵץ הַתַּפּוּחִים

נָשַׁם

גֶּשֶׁם עָבֶה

נָשַׁם וְחִבֵּק אֶת עָלָיו

.וְאֶת עַצְמוֹתָיו הָרְעוּדוֹת

.קְלִפּוֹת עוֹר מַבִּיטוֹת בָּעוֹלָם עִוֵּר

.אוֹר פָּעוּר נוֹגֵס אֲדָמָה חִוֶּרֶת

נָשַׁם

גֶּשֶׁם עָבֶה

.נָשַׁם וְחִבֵּק

.אוֹר פָּעוּר נוֹגֵס אֲדָמָה עִוֶּרֶת

***

בָּאתִי אֶל הַמָּקוֹם

וְהַמַּחְשָׁבוֹת

.שֶׁל הַמָּקוֹם בָּאוּ אֵלַי

בָּאוּ אַבְנֵי-דֶּרֶך

.מִדְּרָכִים אֲחֵרוֹת

לַיְלָה הֵנִיף אֶת הָיָּרֵחַ מִמְּקוֹמוֹ

בָּאוּ מַחְשְׁבוֹת הַיָּרֵחַ

.אֶל הַלַּיְלָה

בָּאוּ אַבְנֵי-נֶגֶף

לְהָרִיחַ

.אֶת דָּמוֹ הַגָּלוּעַ

בָּאוּ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת

.אֶל הַמָּקוֹם

***

שָׁמַעְתִּי שָׁעָה כְּחֻלָּה

בְּלוּעַת-שֶׁמֶשׁ.

עוֹרְבִית נִלְחֲשָׁה בְּאֹזְנִי,

עוֹרְבִית.

שָׁמַעְתִּי

אֶת קִרְקוּר הַשֶּׁלֶג

בְּדַפְנוֹת הַלֵּב הַכָּבוּי.

אֶת קִרְקוּר שָׁרְשֵׁי עֵץ-הָאַלּוֹן.

שָׁמַעְתִּי

שָׁעָה כְּחֻלָּה.

לחיות בגרמניה- לכתוב בעברית:

 

לחיות בגרמניה ולכתוב בעברית. לחיות בגרמניה שלוש עשרה שנה- לדבר גרמנית בשעות היום, לדבר גרמנית עם ילדיי, עם בן זוגי, לקרוא גרמנית, לקרוא את צלאן רילקה, לסקר-שילר, פילוסופיה ואנתרופוסופיה. לחלום מידי פעם בעברית. לקרוא רומנים בעברית ולהרגיש כיצד מתרכך בי משהו פנימית- כיצד המחשבה זורמת, מתעגלת בתנועה אחרת, רכה, חמה, מוכרת- בית.

לכתוב שירים בעברית. השירים באים אליי בדרך כלל לתבנית השפה העברית, לעיתים מופיעים שירים בשפה הגרמנית- אבל לא הרבה. השירים המופיעים בשפה העברית באים אליי, אני מרגישה שהם עברו דרך האדמה הגרמנית, דרך המקום הפיזי שבו אני נמצאת. השירים שמגיעים אליי מגיעים בו-זמנית מהאדמה, ספוגים במה שהתרחש בה- הביוגרפיה של האדמה ומצד שני מהשמיים. מרגישה את האויר האין סופי , הנצחי וכן את הדבר הקונקרטי הרוצה לומר דבר מאוד מסוים מתוך המקום שבו אני נמצאת.

המקום שבו חיה, גרמניה. לא נולדתי פה. נולדתי בישראל, בית חולים עפולה. נולדתי יהודיה. יהודים ברוב המקרים לא בוחרים את דתם. אני בגרמניה מכיוון שבן-זוגי גרמני. פעם יהודים בגרמניה היו חייבים לשאת טלאי-צהוב. לא מזמן רצחו יהודים בגרמניה- השואה!

מגיל קטן אני יודעת על השואה. כשהייתי בבית ספר יסודי, אבא שלי היה שבועיים בשליחות בגרמניה, מטעם מועצת פועלים, הוא הביא לי נעלי אדידס. הייתי כל-כך גאה וידעתי שהן מגרמניה, שאדידס זה גרמניה, שזה הכי שווה בעולם- קשר ראשון עם גרמניה, ילדותי. אחר כך בא וים ונדרס עם "מלאכים בשמי ברלין" שמאוד אהבתי-כמה קסם, רכות ואנושיות. כמה קסם, רכות ואנושיות מצאתי אצל ניצולי-שואה שהכרתי- בסיפורים המזויעים שהכרתי, כמה רוע ועיוותים נותרו אצל חלק מהקורבנות. על הרוע והעיוותים אצל המרצחים כולם יודעים. מאוחר יותר בגרמניה מעסיקה אותי השאלה האתית-פילוסופית : "קורבן ורוצח"- החומרים האנושיים והנזילות המוסרית הקיימת כמעט בכל אדם.

X