סוד האושר הפנימי | לרכישה באינדיבוק
סוד האושר הפנימי

סוד האושר הפנימי

שנת הוצאה: 01/2015
מס' עמודים: 358
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 37

בשיטת הטרילותרפיה, באמצעות טכניקה מיוחדת המטפל מפריד בין הראש לבין הרגש ומנסה לאתר, לפתור ולגשר בין הבעיות והמצבים הכואבים שהביאו למצוקה. המטפל עובד להחזיר את מערכת היחסים בין הראש לבין הרגש למצב מאוזן ולעבודת צוות וזהו, למעשה, תהליך של גישור פנימי בין החלקים של אישיותנו.

בהמשך, העבודה מתרחשת מול האמצע שלנו – מול ההורה של שני הילדים הפנימיים. המטפל פונה אל מי שאנחנו באמת, אל האני שלפני התוספות, ההטבעות וההתניות שעיצבו את הראש והרגש שלנו. המדריך הטרילותרפי יודע להוציא את בעל-הבית הפנימי ולעורר אותו לפעולה מהמצב הרדום בו היה. ה"עצמי האמיתי" מתעורר אז לחיים ומבטיח ליטול אחריות ולהוביל ולהניג נכון את הילדים הפנימיים.

עם תהליך ההתעוררות של דמות האמצע, נחלש הרעש הפנימי. השקט הטבעי חוזר להיות המצב הבסיסי והבריאות שבה ומופיעה ועמה שלווה ורוגע.

הטיפול בטרילותרפיה מסייע כמעט לכל סוגי המצוקה הנפשית, משלים ותומך גם בתהליך ההחלמה של מגוון מחלות גופניות העשויות להופיע אצל אנשים אשר חוסר האיזון הפנימי אצלם הוא חריף ומתמשך. הקשר בין המצב הנפשי והבריאותי של כל אדם אינו מוטל בספק: ככל שיותר אנרגיה ומשאבים מושקעים בוויכוח הפנימי, פחות מהם מופנים לצרכי הטיפול העצמי של גופינו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “סוד האושר הפנימי”

בקרוב…

הקדמה

 

מהמרפסת הגדולה של גג ביתי הישן ברחוב אלנבי ראיתי את השמש שוקעת אל הים. גרתי שם כבר כמה חודשים, שומר על כלב גדול ופחוס אף. שנה קודם לכן חזרתי לישראל אחרי שבע שנים של לימודים במזרח, ומיד אחר כך התקבלתי לעבודה במכללת מדיסין לרפואה משלימה בתל אביב. המבנה הגדול של המכללה שכן בלב תל אביב מול חורש עצים, והקורס שלימדתי בנושא תודעה ומודעות היה פופולרי ומשך כמאה תלמידים. אחרי אחד השיעורים ניגשה אליי אחת המשתתפות, סיפרה שאחותה ניסתה להתאבד וביקשה את עזרתי. שאלה אם אסכים להיפגש עמה.
השעה הייתה רבע לשבע כשנאלצתי להתנתק מהשקיעה ולהיכנס פנימה כדי להרתיח מים לתה, להדליק קטורת ולסדר את כריות הישיבה. לימור (** השמות והפרטים של המודרכים המופיעים בספר זה שונו) הגיעה בדיוק בשבע. בחורה נאה, עיניים כחולות, פנים רחבות, גוף מלא ושער חום שחלקו אסוף בסיכה בצד ימין. התיישבנו בחדר המדיטציה, מזגתי לנו תה לספלי חרס, וכשהיא סיפרה לי על עצמה הסתכלתי בה בעיון. היא דיברה בשקט ותנועותיה היו אטיות. עין שמאל שלה הייתה שקועה, מעורפלת מעט, וראיתי בה עצב עמוק. עין ימין הייתה ממוקדת יותר. היא נמנעה מקשר עין של יותר משניות אחדות. כשסיימה לספר חייכתי, נשמתי נשימה עמוקה והסברתי לה מה אנחנו עומדים לעשות.

בערב ההוא בדירת הגג באלנבי התחיל המסע שלי אל נבכי נשמתם ומצוקותיהם של אנשים רבים. בעקבות ההצלחה עם לימור החלו להגיע אליי אנשים לעבודה אישית טיפולית בנושאים שהעיקו עליהם ושיבשו את מהלך חייהם. בשגרת יומי הקפדתי לתרגל זאזן וטאי צ'י והדרכתי מדיטציות בקבוצה גדולה פעמיים בשבוע, אך מהר מאוד הפכה העבודה העיקרית שלי מבודהיזם מופשט המדבר על יציאה ממעגל הסבל לליווי והדרכה ברמה הכי אישית. כמעט בכל יום פגשתי בסבל אנושי ובמצוקות אדירות. אנשים גוללו בפניי את כאבם, וכל זה היה חדש לי. עד אז כל ניסיוני היה בתורת הזן העתיקה ולא בפסיכולוגיה מעשית.

שבע וחצי שנים קודם לכן, בסוף שנת 1987, נסעתי לקוריאה הדרומית כדי להצטרף למנזר זן. הייתי בן עשרים וארבע ואחרי שנת לימודי בודהיזם באוניברסיטה העברית בירושלים. החלטתי שכדי ללמוד בודהיזם לעומק עדיף ללמוד במזרח והגעתי למנזר Song Wang Sa, שנראה כמו לקוח מתוך סרט אגדות. גילחתי את שיער ראשי, לבשתי את הבגדים שנתנו לי ותרגלתי מדיטציה. חמישה חודשים אחר כך, במרץ 1988, במנזר הזן Hwa Gey Sa התקבלתי באופן רשמי למסלול הכשרה לנזירי זן. שנה וחצי לאחר מכן הוסמכתי להיות נזיר וקיבלתי תעודה, גלימה ושם חדש: Ji Kwan – תופס החכמה.

אהבתי את המנזר. בשבועות המדיטציה הארוכים סבלו רוב האנשים משלל כאבים בגוף ובעיקר מהמחשבות של עצמם, אבל לי זה עבר בקלות. הייתי חזק פיזית, אהבתי את השעות השקטות שבהן כולם יושבים בשתיקה. מדי פעם היה עובר ראש הנזירים מחזיק חרב עץ שטוחה ומכה את הרדומים על הכתף. גם את זה אהבתי. מדי פעם.

המנזר היה לי לבית. התמסרתי ללימודים. תמיד היו לי שאלות, תמיד קראתי עוד ספרים ובכל הזדמנות ביקשתי להיבחן בשאלות הזן. במרוצת הזמן קיבלתי מטלות קטנות ונוספו לי תחומי אחריות במנזר. בקוריאה היו לי שני מורים שהשפיעו עליי מאוד. זן מאסטר Won Dam Koon Sunim, ראש המנזר Su Dok Sa שבו גרתי כחצי שנה, וזן מאסטר Sueng Sahn, ראש מנזר Hwa Gey Sa, שבחרתי בו למורה שלי, והוא שהסמיך אותי לנזיר ואחר כך למורה לדהארמה.

בשנת 1992 עברתי מקוריאה ליפן ללמוד אצל זן מאסטר G.W. Nishijima, מורה זקן ממסדר Soto Zen שלימד באנגלית. דלת חדרו הייתה תמיד פתוחה לפניי, והוא ענה בסבלנות אין-סופית על כל שאלותיי. חמש עשרה שנים של לימוד בודהיזם היו מאחוריי, ובטקס חגיגי בפברואר 2001 הוא העניק לי מקל, גלימה זהובה ותעודה של זן מאסטר.
בהיותי נזיר בודהיסט התארחתי במנזרים רבים במזרח – בהונג קונג, בהודו, בנפאל, בטיבט, ובתאילנד גרתי חודשים ארוכים עם נזירי היער הסגפנים מהמסדר של אג'אן צ'ה.
שנים מאושרות עברו עליי במזרח. אהבתי את הלימודים, הוקרתי את החופש שנתנו לי לנסיעות למנזרים רחוקים ואת האפשרות ללמוד גם אצל מורים מזרמים מגוונים.
לא חשבתי שאטפל בבעיות של אנשים. לא לפני השנים במזרח ולא במהלכן. במדיטציה מצאתי שקט גדול, והיו לי חיים רגועים מאוד. כשחזרתי לישראל אנשים התחילו להגיע אלי ולבקש עזרה וכך התחלתי להשתמש בטכניקות שפיתחתי במסעותיי. שילבתי מזרח ומערב, שילבתי את תורת הבודהה והמורה היפני שלי עם טכניקה של פסיכולוגיית הגשטאלט המערבית וטכניקות של עבודה רגשית עמוקה להן נחשפתי באשראם בפונה, הודו.

בשבע עשרה השנים האחרונות אני נעזר בסינתזה של כל אלה, שהפכתי לטכניקה פשוטה ושיטה טיפולית – טרילותרפיה. שבע עשרה שנים של אימון ופיתוח הכלי הזה לרמות דיוק של סמוראי.

יש לי אוצר שאני רוצה לספר לכם עליו. אוצר שעושה אותנו עשירים מבפנים לכל החיים. יש לי מפה, מפתח וקוד שיכולים להוביל כמעט כל אחד אל סדר פנימי חדש, אל אהבה שאינה תלויה בדבר, אל איזון בין הראש ובין הרגש, אל התעוררות של ממש ביעילות ובזמן קצר.

בספר הזה אני רוצה לתאר את המסע שלי, לשתף אתכם בסיפורים אמתיים של מפגשים ולגלות סודות נפש פשוטים שמאירים את החיים בדרך חדשה.
בשנת 2007 התחלתי להדריך מדריכים בשיטת הטרילותרפיה. רבים מהם התחילו לעבוד, והם מדווחים על הצלחות מאוד משמעותיות.
את הספר הזה אני מקדיש להם.

nissimAmon200x275ניסים אמון נולד למשפחה חילונית בירושלים בשנת 1963.הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבתהנח"ל ובמסגרת זו השתתף במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שירותו הצבאי יצא לטיול במזרח הרחוק ושם פגש בבודהיזם.
אמון הצטרף למנזר הווא-גה-סה בקוריאה ובו למד אצל זן-מאסטר סונג-סאן במטרה להפוך לנזיר זן. בהמשך נדד אמון ליפן שם הפך לתלמידו של זן-מאסטר נישיג'ימה ממסדר הסוטו-זן, ממנו למד את עקרונות הדארמה וקיבל הסמכה כזן-מאסטר.
כנזיר נודד, אמון למד גם במנזרי היער בתאילנד ובמנזרים טיבטיים בהודו ונפאל. את הכשרתו במזרח הרחוק סיים בהודו, במרכז של אושו בפונה, שם לימד זן במשך שנה ונחשף לשיטות לריפוי פצעים רגשיים כדרך חיונית להשגת האיזון הפנימי.
עם חזרתו לישראל, הקים אמון את המגמה לתודעה גבוהה במכללת מדיסין, לימד שם במשך שש שנים, וכן פרסם מספר ספרים ושני דיסקים של מוזיקת מדיטציה. אמון התחתן עם מרב, ובשנים 2001-2008 התגורר באי היווני פארוס. אמון פיתח את שיטת הטרילותרפיה אשר בה מכשירים מלווי טרילותרפיה, וסדנאות סוף שבוע בזיכרון יעקב בנושא "סוד האושר הפנימי", המדגישות את האפשרות להיות מאושרים באמצעות השיח הטרילותרפי בין הראש, הרגש והאני האמיתי הקיים בתוכנו. בנוסף פרסם מספר ספרים בעברית ובאנגלית, ביניהם "חכמת המזרח", "סוד האושר הפנימי" ותרגום ל"ספר הטאו".

X