נורמל | לרכישה באינדיבוק
נורמל

נורמל

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 110
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 40

ענק אדום כָּעַסְתִּי עַל בַּעֲלִי עַל שֶׁהוֹסִיף לַכְּבִיסָה, מִטַּעֲמֵי מִחְזוּר וְכַדּוּר הָאָרֶץ מַגֶּבֶת, סָדִין, גַּרְבַּיִם וְתַחְתּוֹנִים. מֵעַל מְכוֹנַת הַהֲלִיכָה, בְּעָרוּץ 8, יִגָּמְרוּ הַחַיִּים בְּעוֹד 50 מִילְיַארְדֵי שָׁנָה, כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ עֲנָק אָדֹם. הַזְּמַן דּוֹחֵק. עָלַי לַחֲזֹר אֵלָיו וּלְהִתְפַּיֵּס.

בלשונה הכנה, הרזה, החדה, החודרת והכובשת, מלאת ההומור, מגישה לנו המשוררת, המתרגמת, העורכת ויוצרת הסרטים דורית ויסמן שירים חדשים. נורמל הוא ספר שיריה התשיעי. דורית ויסמן זכתה בפרסים רבים על שירתה, ביניהם פרס ראש הממשלה ופרס יהודה עמיחי. מנימוקי השופטים שהעניקו לה את פרס יהודה עמיחי ב־2003 על ספרה הימים שביקרתי בבית המשוגעים, (ספרית פועלים, 1999): "…החל מהשורות הראשונות נכבש הקורא אל לשון השיח ואל הצליל האותנטי, המאפיינים את הספר כולו. הסגנון הדיווחי המאופק והיבש ושאיבתה של המשוררת מהוויות היומיום הפרוזאי, מכסים על הרתיחה הפנימית, נוצרים את המבקש להתפוצץ…" לאחרונה ערכה ויסמן את אנתולוגיית השירה החברתית־נשית "מלכה עירומה" (הקיבוץ המאוחד, 2013). בין ספריה הקודמים: ומה מסמנים עצי הבאובב (אבן חושן, 2003), לרקוד אתך צ'רדאש (אבן חושן, 2005), איפה פגשת את הסרטן (כרמל, 2006), תוצאה חיובית (כרמל, 2010).

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “נורמל”

נוֹרְמָל

לגלעד מאירי

 

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל רְצוּעָה תְּלוּלָה שֶׁל דֶּשֶׁא

בִּקְצֵה הַשּׁוּק, אוֹכֶלֶת צִ'יפְּס מִתּוֹךְ חָרוּט נְיָר

–       קֶטְשׁוֹפּ אוֹ מָיוֹנֵז?

–       שְׁנֵיהֶם

 

בַּשָּׁמַיִם עֲנָנִים יָפִים, הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת מִתַּחְתָּם לְעִתִּים

וְהַדּוּכָנִים מִתְפַּקְּעִים מִדֻּבְדְּבָנִים, דָּגִים, בְּגָדִים וּגְבִינוֹת.

הָאֲנָשִׁים דוֹבְרִים שָׂפָה זָרָה

הַמְּדִינָה שֶׁלִּי רְחוֹקָה.

אֲנִי תּוֹהָה מַדּוּעַ עָלַי לְהַחְלִיט

בְּעִנְיָן הַקֶּטְשׁוֹפּ וְהַמָּיוֹנֵז,

הַאִם כֻּלָּם נֶחְרָצִים כָּל כָּךְ, יוֹדְעִים מָה הֵם רוֹצִים.                             

 

בַּמְּדִינָה שֶׁלִּי אֵינֶנִּי אוֹכֶלֶת צִ'יפְּס.

 

בַּמְּדִינָה שֶׁלִּי, אֵלֶיהָ אֶחֱזֹר מָחָר,

רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה אָמַר אוֹ לֹא אָמַר

וְאִם אָמַר, אָז מָה אִם אָמַר,

הוּא בֶּטַח לֹא מִתְכַּוֵּן

 

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא

הַהַחְלָטָה שֶׁעָלַי לְקַבֵּל כָּל פַּעַם

הִיא הַאִם לִטְבֹּל אֶת תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה,

הַצִּ'יפְּס, הַפָּטָטָה, שֶׁזֹּהַר שֶׁמֶשׁ הֵאִיר עָלָיו,

וְהוּא מַזְהִיב בְּשֶׁמֶן יְדִידוּתִי,

הַאִם לְטָבְלוֹ בְּקֶטְשׁוֹפּ אוֹ בְּמָיוֹנֵז.

 

הַמּוֹכֶרֶת בָּזְקָה לְמַעְלָה בָּצָל לָבָן קָצוּץ דַּק

וְעַל כָּל זֶה הוֹסַפְתִּי חָרִיף,

שֶׁכְּשֶׁאֲנִי טוֹבֶלֶת בּוֹ עוֹלִים בְּאַפִּי

נִיחוֹחוֹת הַשּׁוּק שֶׁבְּאַרְצִי,

מְדִינָתִי, שָׁם הַכֹּל גּוֹעֵשׁ,

וְהָאֲנָשִׁים צְמוּדִים לַחֲדָשׁוֹת

 

כָּאן שָׁמַעְתִּי רַק צִלְצוּלֵי חַשְׁמַלִּיוֹת, כְּנֵסִיוֹת,

פַּעֲמוֹנֵי אוֹפַנַּיִם, צְלִיל מַעֲבַר-הַחֲצִיָּה לְעִוְרִים.

וְצִפּוֹרִים.

 

אָדָם מְבֻגָּר יוֹשֵׁב לְצִדִּי עַל הַדֶּשֶׁא

יְסוֹדִי מְאֹד בְּטִפּוּל בְּתַפּוּחֵי הָאֲדָמָה

וְשָׁלוֹשׁ נְעָרוֹת שֶׁדּוֹבְרוֹת אֶת שְׂפַת הָאָרֶץ

הִתְחַלְּקוּ בְּחָרוּט אֶחָד.

 

גַּם הַמְּדִינָה הַזּוֹ הָיְתָה פַּעַם מַעֲצָמָה

הָיוּ לָהּ אֲרָצוֹת שֶׁכָּבְשָׁה וְצָבָא וְגֵנֵרָלִים שֶׁקִּבְּלוּ הַחְלָטוֹת

וְשָׁלְחוּ חַיָּלִים, וְצִי שֶׁל אֳנִיּוֹת מִלְחָמָה וּמְנַהֲלִים וְשַׁלִּיטִים.

עַכְשָׁו נִרְאִים לִי אַנְשֵׁי הָאָרֶץ הַזּוֹ גְּבוֹהִים וּמְאֻשָּׁרִים.

 

זוֹ לֹא הַמְּדִינָה שֶׁלִּי, לֹא הָעָם שֶׁלִּי, אַךְ הֵם שְׂמֵחִים

לִרְאוֹת אוֹתִי אוֹכֶלֶת צִ'יפְּס. וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם

לוֹמַר לִי בְּמָה לִבְחֹר.

 

עַכְשָׁו מְעֻנָּן. עוֹד אֲנָשִׁים מַגִּיעִים אֶל הַדֶּשֶׁא,

חֲרוּטֵי נְיָר בִּידֵיהֶם וְצִ'יפְּס מֵצִיץ מִתּוֹכָם

כְּחַרְטוּמֵי אֳנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לִנְמַל מִפְלָט.

עַל אֶצְבְּעוֹתַי שְׂרִידֵי נוֹזֵל וָרֹד, בֶּטַח הִתְעַרְבְּבוּ

הַקֶּטְשׁוֹפּ

וְהַמָּיוֹנֵז

 

וְלַמָּנָה שֶׁלִּי קוֹרְאִים "נוֹרְמָל".

 

                                                             16.6.09, בשוק יום שלישי של רוטרדם.

 

 

 

תִּקּוּן

 

יוֹשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן

טוֹבֶלֶת לֶחֶם אָחִיד בְּרֹטֶב עָשִׁיר

 

מוֹצֶצֶת עֲצָמוֹת בְּבַיִת

שֶׁלֹּא זְכוּרָה לִי מִמֶּנּוּ כָּל אֲרוּחָה

 

לְבַד מֵאַחַת, בָּהּ בִּשַּׁלְתִּי בָּשָׂר בְּיַיִן

וְהִגְזַמְתִּי בְּכַמּוּת הַיַּיִן

 

מִצְחָן שֶׁל אִמָּא וְתָמִי הֶאֱדִים

וְאִמָּא אָמְרָה, זֶה מִיָּד יוֹרֵד לִי לָרַגְלַיִם.

 

 

אמא ותמי נסעו לירושלים

                                                                                                

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ לִירוּשָׁלַיִם

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ לִירוּשָׁלַיִם

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ

                             לִירוּשָׁלַיִם

לְהָבִיא כֶּסֶף מִדּוֹדָה מִרְיָם

 

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ אֶתְמוֹל

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ אֶתְמוֹל

אִמָּא וְתָמִי נָסְעוּ אֶתְמוֹל

                           בְּאוֹטוֹבּוּס

                           לִירוּשָׁלַיִם

                           וְיַחְזְרוּ מָחָר

 

אַבָּא הָלַךְ לְסֶרֶט "שָׁלוֹש אֲהָבוֹת".

 

                                                                                    (2007)

דורית ויסמן היא משוררת, סופרת, מתרגמת ויוצרת סרטים. זכתה בפרס יהודה עמיחי לשירה, 2003 וכן בפרס היצירה ע"ש ראש-הממשלה בתשס"ג. כפר-סבאית שמתגוררת יותר מ – 40 שנה בירושלים. אם לשלושה וסבתא לארבעה.

הוציאה 9 ספרי שירה, שבין האחרונים שבהם:

"נורמל" (פרדס, 2013)

"בשביל בין עשבי הים", 2011, ספר אמן, פואמה וציורים, עם עודד זידל .

"איפה פגשת את הסרטן" (כרמל, 2006), זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם.

"לרקוד אתך צ'ארדאש" (אבן חושן, 2005) – שירי פרידה מאם

"ומה מסמנים עצי הבאובב" (אבן חושן, 2003) – שירים מחצי הכדור הדרומי. זכה בפרס לספרות יפה ע"ש זבולון המר מטעם עירית ירושלים.

"הימים שביקרתי בבית המשוגעים" (פועלים,1999) – זה הספר שזכה בפרס יהודה עמיחי לשירה 2003.

ספר הפרוזה הראשון שלה, "תוצאה חיובית" (כרמל, 2010), שעוסק בתוצאות החיוביות של התמודדותה עם מחלת הסרטן, זכה במענק לתרגומו לאנגלית מהקרן לתרגום ספרות מקור, 2012.

 

תרגומיה לשירי וסיפורי צ'רלס בוקובסקי, שיצאו בספר "עד שהאצבעות יתחילו לדמם" (כרמל, 2002) קוצרים הצלחה וב – 2012 יצאה מהדורה חמישית של הספר.

דורית יצרה סרטים דוקומנטריים שהוקרנו בסינמטקים בארץ ובפסטיבלים בעולם, ביניהם:

"שירה בע"מ" (תחקיר, בימוי וצילום): 2011. 41 דקות. סרט תיעודי על שירה ועל מהפכת השירה בירושלים ובארץ שיצרה קבוצת המשוררים "כתובת", עליה היא נמנתה. בסרט מוצגת השירה בצורה ויזואלית עשירה ומרתקת.

"מחפשת את בוסתן האפרסקים" (תחקיר, צילום ובימוי) : 2006. 28 דקות.יומן מסע אישי של חיפושי-משפחה בהונגריה.

בשנים 2002 – 2010 נמנתה דורית על קבוצת כתובת, שהפעילה את "מקום לשירה" בירושלים. כיום היא עורכת התוכן של תוכנית השירה "שירה מכאן" בטלביזיה הקהילתית של ערוץ "מכאן" (ערוץ 98) – בהפקת משותפת של מקום לשירה, ערוץ מכאן ודורית ויסמן.

ב – 2013 יצא,בבחירתה ובעריכתה, מבחר של שירת מחאה חברתית נשית – "מלכה עירומה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובסיוע של מפעל הפיס ושל הקרן החדשה לישראל.

 

X