נופים חבושי עיניים | לרכישה באינדיבוק
נופים חבושי עיניים

נופים חבושי עיניים

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 56
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 49

"נופים חבושי עיניים", ספר שירה חמישי למשורר ארז ביטון, הוא דוגמת מופת לאומץ של משורר להלך על סף התהום בנגיעה בכאב עד העצם אך בשמירה בלתי מתפשרת על הכבוד האנושי ועל המבע האסתטי. בשירת העיוורון שלו, ממנף ארז ביטון את ההיגד השירי האינטימי האישי והופך אותו לאספקלריה אוניברסלית בה כל אדם יכול למצוא את עצמו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “נופים חבושי עיניים”

ביקורות נבחרות

ארז ביטון מתארח בתכנית "ערב חדש"

 

על הספר והמשורר במגזין התרבות "כביש ארבעים"

 

מבוא לאיש עיוור

1.

סוסים חבושי עיניים

בְּכָל אִישׁ עִוֵּר

נָטוּעַ סוּס דּוֹהֵר

הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁעֹט

לַמֶּרְחַקִּים

2.

עיניִך

שִׂמְחַת עֵינַיִךְ בַּנּוֹף הַיָּפֶה הַזֶּה

הִיא שֶׁמְּמַלֵּאת אֶת חֲלַל עֵינַי.

עַכְשָׁו אַתְּ שָׁם

עַכְשָׁו אֲנִי כָּאן

עַכְשָׁו שִׂמְחַת עֵינַיִךְ לְבַד

חֲלַל עֵינַי לְבַד

3.

בבית חינוך עיוורים – הילד יושב בפינות

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף

מְפַסֵּל בְּלִבּוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה,

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף

מְשַׂרְטֵט בְּנַפְשׁוֹ

עֲתִידוֹת גְּדוֹלוֹת.

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד

יוֹשֵׁב בַּפִּנּוֹת

אוֹסֵף בִּשְׁאֵרִית רְאִיָּתוֹ

קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אוֹר

לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שְׁמָשׁוֹת

לֶעָתִיד לָבוֹא.

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף צוֹבֵר

הֵדִים שֶׁל קוֹל

לַעֲשׂוֹת מֵהֶם סִימְפוֹנְיוֹת אַהֲבָה.

4.

להיות אורג

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים בִּירוּשָׁלַיִם

הָיָה אָדוֹן צְבִי הַמְנַהֵל

מַצִּיג אוֹתִי

בִּפְנֵי הָאוֹרְחִים שֶׁל הַמּוֹסָד

וְאוֹמֵר

הַיֶּלֶד הַזֶּה כְּשֶׁיִּגְדַּל

נַתְקִין לוֹ

רְצוּעָה אַחַת

עַל כֶּתֶף שְׂמֹאל

וּרְצוּעָה אַחַת

עַל כֶּתֶף יָמִין

וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ

אוֹרֵג

וְיִהְיֶה עוֹשֶׂה שְׁטִיחִים

לִמְלָכִים

וְלִנְסִיכִים.

אוֹרֵג לֹא נִהְיֵיתִי

אֲבָל לִפְעָמִים

בִּרְגָעִים שֶׁל חֶסֶד

שִׁירַי נַעֲשִׂים

מַרְבַדִּים קְטַנִּים

לְכָל אוֹרֵחַ

וּלְכָל דִּכְפִין

5.

כשהייתי ילד של אור

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

כָּל הַצְּבָעִים הִתְדַּפְּקוּ

פְּתַח, פְּתַח

אֶל אִישׁוֹנַי הַנִּכְמָרִים

הִתְחָרוּ לְהִתְפַּצֵּל

כָּחֹל בְּתוֹךְ כָּחֹל

וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב נִבְּטָה אֵלַי

קַרְנַיִם

כִּשְׁתֵּי צַמּוֹת בְּהִירוֹת

שֶׁל יְלָדוֹת הַמּוֹלִיכוֹת

פָּרָה

עִם מַלְמָד בַּיָּד

בָּעִיר לֹד.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

הַצַּמָּרוֹת דָּחֲקוּ בִּי

עֲלֵה, עֲלֵה

לְהִתְחַבֵּק אִתָּנוּ בַּגְּבָהִים

וְכָל הַגְּדֵרוֹת

נְמוּכוֹת מִמֶּנִּי

נָמוּךְ מִכָּל נָמוּךְ.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

הַמֶּרְחַקִּים

שָׁאֲבוּ אוֹתִי אֲלֵיהֶם

בִּמְהִירוּת

שֶׁל זְמַן אַחֵר

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר.

6.

לא לראות את גְרָנָדָה

בְּפָּרַפְרָאזָה עַל דְּבָרוֹ שֶׁל לוֹרְקָה לִגְרָנָדָה

אַל לוֹ לְאִישׁ עִוֵּר לָבוֹא בִּשְׁעָרַיִךְ גְרָנָדָה

כִּי הוּא לֹא יָכוֹל לָחוּשׁ אֶת יָפְיֵךְ

אֲנִי אוֹמֵר לָךְ

כָּךְ אֲנִי מַחְמִיץ אֶת יָפְיֵךְ

חַי לְיַד יָפְיֵךְ כְּמוֹ לְיַד שְׁמוּעָה

וְאַתְּ מַחְמִיצָה אֶת יָפְיֵךְ וְאַתְּ מַחְמִיצָה אֶת חַיַּיִךְ

לְיָדִי

ארז ביטון נולד בעיר באלג'יריה בשנת 1942, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1948. נשוי לרחל ואב לבן ובת. כשהיה בן 11 נפצע בפיצוץ רימון יד שכתוצאה ממנו התעוור ונקטעה ידו השמאלית. בעקבות זאת למד בבית חינוך עיוורים בירושלים, סיים בגרות בבית הספר ליפשיץ בירושלים ולאחר מכן המשיך ללימודי בוגר עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן.

במשך למעלה משבע שנים עבד כעובד סוציאלי בעיר אשקלון, ולאחר מכן כחמש שנים במחלקה הסוציאלית במועצה של אור יהודה, ושלוש שנים נוספות בבית החולים לחולי נפש (שנסגר מאז) "נווה און" ברמת גן. תחומי עבודתו והתמחותו מגוונים: בשנותיו הרבות כעובד סוציאלי ופסיכולוג שיקומי צבר ארז ניסיון כמטפל פסיכו-סוציאלי. הוא התמחה בטיפול במשפחות רב-בעייתיות ונכים פיזית ונפשית. בנוסף, הדריך ביטון במשך שנים עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית הן מהאוניברסיטה העברית והן מאוניברסיטת בר-אילן.

בעבר ביטון עסק בעיתונות במשך מספר שנים. בין השאר, כתב טור שבועי בעיתון "מעריב" בנושאים חברתיים וציבוריים. כיום כעורך ביטון את כתב העת הספרותי "אפריון".

ארז ביטון נחשב לאחד היוצרים הראשונים שייצג את קולם של יוצאי עדות המזרח. שירתו מבטאת את שבר ההגירה ארצה, כמו גם את התרבות המזרחית הנאבקת למצוא את מקומה בתוך הפסיפס הארצישראלי.

ביטון משמש גם כיו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות, כיו"ר אגודת הסופרים וכחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות איבה.

ספריו הקודמים:

"מנחה מרוקאית", 1976

"ספר הנענע", 1979

"ציפור בין יבשות", 1989

"תמביסרת ציפור מרוקאית", 2009

 

 

מקור – וויקיפדיה

X