מרכז תשומת הלב | לרכישה באינדיבוק
מרכז תשומת הלב

מרכז תשומת הלב

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 108
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 20
- 59
- 20

ג'וליה, זמרת בשנות הארבעים לחייה, נאבקת בהתמכרותה לסיגריות וסובלת מהתקפי חרדה קשים. לילה אחד היא מוצאת את בעלה הצייר כשהוא ישוב על כורסת עור שחורה וירוי בלבו. מכאן ואילך נפתלת העלילה בין משיכתה העזה של ג'וליה לרופאה האונקולוגית שלה, לזיכרונות האהבה־שנאה לבעלה על רקע אירועי מלחמת יום כיפור. חידת מותו של הצייר נפתרת רק בסופה של הנובלה.

בשנות הארבעים של המאה הקודמת נכתב שירו היפה והקלאסי של המשורר יעקב אורלנד בלחנו של ידידיה אדמון, 'עץ הרימון', המסתיים במילים: 'לבבי מת מאהבה'. כעבור ארבעים שנה ענתה לו בתו הפזמונאית שמרית אור בשירה ,'אצלי הכול בסדר', בלחנו וביצועו של הזמר והיוצר בועז שרעבי: 'היום כבר לא מתים מאהבה'. לאחר עשור כתבה המשוררת מירי שרף את מילותיה המופלאות המשמשות מוטו לספר 'מרכז תשומת הלב' , איתן סוגרת קירש מעגל וקובעת נחרצות: 'מי אמר שלא מתים מאהבה'.

הספר שזור בציטוטים רבים מספרים , סרטי קולנוע ומוזיקה, המלווים את הגיבורה, ג'וליה, והמתרחשים במקביל לאירועים בחייה ואשר להם השפעה ניכרת על חייה , וישנן דוגמאות לרוב:

בילדותה בקיבוץ – 'אורפיאו נגרו' ,'סיפור הפרברים' ,'הלנה מטרויה' , אריק לביא ובני ברמן.

כנערה צעירה – 'מטריות שרבורג' ,'אלווירה מדיגן', 'יוליוס קיסר' שקספיר , באך , בטהובן ומוצרט.

כאישה – נינה סימון ,בילי הולידיי ,דייוויד בואי ,'אקלימים' ,'הפצוע האנגלי' , אלן רנה , אלמודובר.

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    שושנה יקרה ,
    חיפשתי את ספרך ורכשתי אותו אונליין כיוון שאני מתגוררת באנגליה ורציתי לקרוא אותו מיידית וזאת למרות שאני מעדיפה תמיד להחזיק ספר אמיתי בידיים.
    טרם הקריאה האזנתי לכמה מלחנייך היפהפיים בהנאה רבה וקראתי מספר שירים שפרסמת בדף הפייסבוק שלך.
    הרשמת אותי מאוד. ספרך שונה בתכלית בסגנונו המאוד מיוחד, במעברים שלך מן ההווה השולט בספר לגיחות קצרצרות אל העבר. מאוד מעניין. שונה מספרות שקראתי עד היום , וקראתי הרבה , הרבה מאוד.
    דרך אגב , קראתי את ספרך פעמיים. כך אני תמיד נוהגת.
    הקריאה הראשונה היא להכרת המסגרת הסיפורית והנפשות הפועלות והשנייה נועדה להנאה רגועה והתמקדות בפרטים הקטנים. אני קוראת תיאורים בתשומת לב ומתענגת על צירופי הלשון, מאפשרת לעצמי לחשוב ולהעביר את המסרים דרך הפריזמה הפרטית שלי, אני חוזרת וקוראת קטעים שמעניינים אותי, רושמת הערות ואסוסיאציות שעולות תוך כדי הקריאה. מסיבה זו מצאו חן בעיני המובאות שלך כי הן קרובות מאד לעולם הדימויים האסוציאטיבי שלי, השימוש באודיסאוס, למשל, מופיע אצלי הרבה בכתיבה. אורפיאו נגרו, מוסיקה קלאסית שהיא בנפשי ועוד ועוד.

    איה הושטט-כהן

  2. :

    שושנה היקרה ,
    חוויתי את העונג שבקריאת ספרך "מרכז תשומת הלב". זהו ספר מרתק ומיוחד במינו , כתוב רובו בזמן הווה ,משובץ בפרקים קצרים וישירים במשלב לשוני ייחודי של שפה עכשווית אמיתית ומשכנעת עם עברית צחה ותקנית
    הנקרא בנשימה אחת. סגנון הכתיבה ייחודי ושונה בישירותו וחסכנותו. הספר מעניין וקראתי אותו בהנאה מרובה.
    חובה עליי לציין את מראי המקום המצוינים אשר יחד עם קשת המטאפורות המושמים בפיה של גיבורת הסיפור , משקפים את אופקיו הרחבים של העולם הרגשי והחוויתי של הסופרת , ומשפיעים על סגנון כתיבתה ומעניקים ליצירתה את רבדיה הייחודיים. תחומי ההתעניינות המגוונים ואהבת הקריאה של שושנה קירש ניכרים בכל שורה. במיוחד נגע ללבי השיר "11 שניות" אשר נכתב על ידי המחברת, העוסק במושג הזמן האלמותי – אחת עשרה שניות לעומת ארבעים שנות נדודים אודיסאיים בים האגאי , חד הם. נצח הוא מושג יחסי.
    מימד הזמן מקבל בסיפור פרופורציות חדשות – האובדן והכאב אינם מושגים מדידים מחד אך ניתן לתחום אותם באמצעות המרחק. ובסופו של דבר, הכל עניין של החלטה – ההחלטה להתרחק מן העבר מאפשרת לגיבורה להמשיך בחייה ולמצוא בהם עניין מחודש על אף הכאב.

    איה הושטט-כהן

    הכותבת היא בוגרת אוניברסיטת חיפה ובעלת תארים אקדמאים בשירה וספרות אנגלית ומדעי המדינה.

    השבוע רואה אור ספר שירים ראשון שלה , 'לונדון בלוז' , בהוצאת פרדס.

  3. :

    הנה תגובה חדשה על 'מרכז תשומת הלב':
    "שושנה , אני מוכרחה להחמיא לך על הספר ומקווה שהוא רק ה "סיפתח" שלך בכתיבת נובלות. התרגשתי וגם כאבתי כל אחת מהדמויות , כולן, חוץ ממגרש היונים ,כל כך בודדות שכל הזמן התנגן לי בראש שאני בעצם קוראת על "סימפוניה של בדידות" , אבל גם לבדידות יש יופי והשכלת לתארו.
    דווקא החלק של אהבת הנשים , איכשהו , היה שולי בעיניי , והקשר בין הגיבורה לבעלה המת , הרבה יותר חזק."
    נעמי שפרינגר, מורה לאנגלית ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, ירושלים , 25/7/15.

  4. :

    אבקש להוסיף את שתי התגובות הבאות שנתקבלו לאחרונה:

    20/12/15 ענת גבע- מרצה , מורה וזמרת.

    " שושנה , קראתי את הספר בנשימה אחת ולא יכולתי להניח אותו עד שסיימתי. השפה , הדמויות , העלילה , כולן שאבו אותי וסחפו אותי למחוזות אחרים. ספר מקסים ומרתק. מחכה כבר לספר הבא שלך!

    Norma Avigdor, Music Teacher , Stamford CT ,USA , November 2014

    " The Center of Attention"

    Dear Shoshana , I just finished reading your book. What a masterpiece! You have a . rare talent . Very creative and romantic
    It made me fly back to all the beautiful miracles of my childhood.
    I wish I was there to celebrate your achievement.

  5. :

    מאי 2014 , מיכל שפירא – זמרת ושחקנית

    מקסים!!! נכנסתי ל"הצצה בספר" והתחלתי לקרוא וכל כך התאכזבתי שההצצה הסתיימה אחרי שני עמודים!!! מתה כבר לקרוא עד הסוף!!!!
    וללא ספק צריך בהקדם להפוך אותו לתסריט!!!!!!!!!!
    אני לגמרי חומדת את התפקיד הראשי.

  6. :

    8/1/2016

    נילי בסקו , עפולה

    שלום שושנה ,

    קראתי את ספרך ונהניתי מאוד מאוד.
    אהבתי את סיפור המעשה ואת צורת הכתיבה הקולחת והמרתקת.
    השפה שבגובה העיניים בלי פלצנות ובלי התחכמויות.
    קריא ומרתק ביותר.

  7. :

    שושנה היקרה , פניתי אלייך לפני כשבועיים הזמנתי את שלושת ספרייך –שני ספרי שירה –"לאט מגובה רב" +"ערכת פרידה" ואת הרומן –מרכז תשומת הלב .
    שירייך נוגעים מלטפים ,מרגשים ,כואבים ,כנים , הדמעות טיילו להן על לחיי ורגשות עצורים פרצו להם החוצה , שושנה זמן רב שירים לא נגעו בי כך .
    בעיני כל מי שחווה פרידה צריך שיהיה ברשותו את "ערכת פרידה" –סוג של עזרה ראשונה smile emoticon
    את הרומן מרכז תשומת הלב סיימתי באותו היום (לא יכולתי להניח אותו), שזרת תמונות וסיטואציות באופן כה רגיש , כה ציורי , ראיתי את ג'וליה בדמיוני והרגשתי את כאבה , הרגשתי את הגעגוע העז , את חוסר האונים והבלבול ראיתי את נטשה ואת שאר הדמויות… , התאהבתי בהן ואיתן . עם כל הרגש הכאב והגעגוע , הצלחת להעביר לי את אווירת התקופה והמוזיקה עם רגעים סקסיים אינטימיים ורגישים.
    כתיבתך מופלאה , התענגתי והתרגשתי – תודה רבה!! שושנה קירש Michal Esther Zvi

הוסף חוות דעת

"כמו סיגריה בסיגריה , כך ניצת ספרה של שושנה קירש , 'מרכז תשומת הלב' – ומבעיר את הלב כולו בשיכרון אמנותי מחשמל.

 

סיפורה של ג'וליה , גיבורת הרומן ,חזק ומטלטל , והשפה של קירש מצמיתה את הקורא למקומו בהשתאות נוכח היכולת הלשונית הגבוהה והנוקבת.

 

'אני אצייר אותך בשחור , פחם שחור ', כותבת קירש באחד משיאי הרומן , 'הרי איך אפשר אחרת' – ומזמינה אותנו לצלול לתוך קסם אפל ומרהיב של ספרות עברית במיטבה.

 

 

ספר מרשים ומלא תנופה.

 

יקיר בן-משה , משורר , עורך ספרותי ואחראי אירועים בבית ביאליק בתל-אביב."
"Like lighting one cigarette after another , is how Shoshana Kirsh’s book, 'The Center of Attention', ignites – and burns through the heart with an artistic electrifying intoxication.

Julia's story, the heroine of the novel , is powerful and shaking, and Kirsh’s language plants the reader into place permanently, amazed at the high and piercing linguistic ability.

‘I will draw you in black, charcoal black’, Kirsh writes in one of the highlights of the novel, ‘how else could it be' –  and invites us to plunge into a dark and spectacular magic of Hebrew Literature at its best.

 

"A magnificent book and full of momentum.

 

Yakir Ben-Moshe, Poet, Literary Editor and Events Manager at House of Bialik, in Tel-Aviv.

 

 

1. תאונה

אחר כך סיפרו לה כי על פי מסקנות החקירה נקבע שהייתה זו עוד תאונה מצערת. לא. הם אמרו טרגית. תאונה טרגית. הכדור נפלט בעת שניקה את האקדח. כנראה הכין אותו למטווח. אבל היא ידעה שהוא רצה למות. מאמצע ספטמבר כבר הסתובב עם חיוך של ניצחון, כאילו הגיע סופסוף להחלטה חשובה. היה רגוע יותר. ואז מצאה עצמה מדליקה סיגריה בסיגריה, מחסלת כמעט שתי קופסאות ביום, והיא בכלל כבר הייתה כמעט בשלבים אחרונים של גמילה. חברה הראתה לה איזו כתבה בעיתון על אנשים שהצליחו להפסיק לעשן, ככה, ממש בשיטת cold turkey, והיא החליטה ללכת על זה. ניסתה להיזכר בשיחות שניהלו. מה בדיוק אמר ולמה באמת התכוון. פתאום קיבלו המילים משמעויות חדשות. גם בפרוטוקול נרשם האירוע כתאונה. המחשבה שזו לא הייתה התאבדות או רצח חלילה גרמה לכולם לתחושה של הקלה. בלילות הראשונים שלאחר המקרה שפשפה בכל כוחה את כתמי הדם מכורסת העור עליה נהג לשבת. הכדור שפילח את הלב, ריסק את עצמות הגב ונתקע לו עמוק בבשר הכורסה, ממאן לצאת, כמו ביקש לשמש תזכורת כואבת למותו ואולי גם לחייו.

ונשארו הציורים. אותם אלה שהעידו על נפשו המסוכסכת. ערבוב של צבעי שמן עזי מבע, שרק לפני שבועיים מסגרה ותלתה ברוב החדרים בבית. הכי אהבה את הציור בו צייר אותה. באותו בוקר זנח את עיסוקיו הרבים למענה, אפילו ניתק את הטלפון. נזכרה כיצד שכבה שעות באותה התנוחה, לא פוצה פה, מצייתת לכל גחמותיו. יכולה הייתה לחוש איך בכל תנועה ותנועה של המכחול עוזב הכאב את גופו ומשתלט אט אט על הבד. עד שפעם אחת כשהעירה לו על כך, לחש כמו לעצמו:

“You can’t take the pain out of painting”

ואז בא ונשכב לצדה על המיטה הגדולה, עוטף אותה בחיבוק גדול ועוצם את עיניו. את יודעת, לפעמים כשאני עוצם עיניים אני מסוגל לראות כחול והוא מצליח להקפיא אצלי את הכאב. ומה מפשיר אותו, שאלה. רק הצבע הסגול. ואת. במיוחד כשאת לבושה בשמלה הפרחונית הזאת שאני אוהב. כמעט תמיד הצליח להוציא ממנה גניחה אפילו מבלי לגעת בגופה, ותוך שניות הייתה גוהרת על גופו מבלי להתפשט. הכי אהבה לעשות סקס עם הבגדים. זה תמיד הזכיר לה את הסרט Plenty עם מריל סטריפ, בו גילמה אישה אנגליה המתרפקת על זיכרונות אהבה בזמן המלחמה ומתעקשת לשכב עם אהובה כשהיא לגמרי לבושה, עד שכעבור שנים הופכת להיות אובססיבית ולא מפסיקה לנסות לשחזר את החוויה ובסוף מגלה שהמלחמה הייתה בעצם שעתה היפה ביותר.

היה משהו מגרה ופרוורטי בלעשות סקס עם בגדים.

גם לה זה קרה פעם עם מישהו זר לגמרי בתוך מקלט נטוש באמצע המלחמה. מה קורה לה הלילה? זיכרון רודף זיכרון ואין לה מנוחה. היא כיבתה את האור בחדר העבודה שלו והתכוננה ללכת לישון. צנחה מותשת על המיטה שנראתה לה רחבה מתמיד והדליקה סיגריה. אחר כך קמה ושמה את התקליט שקנה לה אחרי הריב הגדול הראשון, כשרצתה לעזוב אותו. התקליט הנפלא של נינה סימון. הניחה את המחט על ‘Don’t Smoke in Bed’, מעכה את סוף הסיגריה במאפרה שעל השידה ונרדמה.

“Goodbye old sleepy head

I’m packing you in like I said

Take care of everything

I’m leaving my wedding ring

Don’t look for me

I’ll get ahead

Remember darling

Don’t smoke in bed…”

שושנה קירש, ילידת ישראל, 1950, מוזיקאית ומשוררת. עד כה פרסמה שלושה ספרי שירה: 'זיכרונות מקופלים', 'לאט מגובה רב' ו'ערכת פרידה' שראה אור בסיוע קרן רבינוביץ וקרן עמו"ס.

בין שיריה המולחנים 'קעקוע' (מתוך 'ערכת פרידה'), לחן של יובל מסנר למילים שלה ('רביעיית מסנר'), 'רוצה להישרד אתך' (מתוך 'לאט מגובה רב'), מילים ולחן שלה, בביצוע מירה עוואד, 'כשנובמבר נוגע', מילים של מאיר גולדברג ללחן שלה, בביצוע ענת גבע, 'געגועיי', לחן שלה למילים של אנדה עמיר־פינקרפלד, בביצוע טל אמיר. שירים נוספים מתוך ספריה התפרסמו בכתבי העת 'עמדה' ו'פסיפס' ובמדורי הספרות של מנחם בן וזיסי סתוי.

X