מרכבות באיילון | לרכישה באינדיבוק
מרכבות באיילון

מרכבות באיילון

שנת הוצאה: 07/2015
מס' עמודים: 285
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 68
- 35

מרכבות באיילון הספר הישראלי שהפך לרב מכר בינלאומי.

 

נדמה שלדן גרין יש הכל, הוא הבעלים של גרינטק טכנולוגיות, גר בהרצליה פיתוח ונראה כמו כוכב קולנוע. אבל העיניים הכחולות שלו מחביאות סערה שמאיימת לרסק אותו. סיום הנישואין שלו ללנה, הזיכרונות שלו מאביו המנוח, האכזבה שלו מעצמו והמלחמות הפנימיות שלו, דוחקות אותו אל הקצה.

 

תום פרימן הוא הומוסקסואל וחייל בודד שהגיע מטקסס. הוא משרת ביחידה קרבית ונחוש בדעתו להילחם עבור המדינה שלו, מדינה שהוא אוהב ומאמין בה. אבל תום לא הגיע לארץ מבחירה אלא מבריחה ועכשיו הוא מחפש בית. דן ותום נפגשים בנקודה מכרעת בחיי שניהם. אף אחד מהם לא חשב שמה שהחל כהתנדבות ואימוץ חייל בודד, ישנה את נתיב חייהם. הם יוצאים יחד למסע של חיפוש וגילוי. הם לומדים לשאול את השאלות הנכונות ולחפש את התשובות.

 

בתוך הפקקים של איילון, בהמולה של העיר, בשדה הקרב, ועמוק בתוך החלומות שלהם, יחד הם מקלפים שכבות של כאב ומוצאים את עצמם "מרכבות באיילון" הוא רומן פסיכו־ריאליסטי עכשווי המתאר מערכת יחסים מורכבת הנרקמת בין שני גברים. זה סיפור סוחף, מותח, מרגש ומטלטל שנוגע בכל החלקים המרכיבים את החיים.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    ספר השנה שלי , מומלץ מאוד .

  2. :

    ספר מדהים. מלא בתובנות עמוקות על החיים ומשמעותם. סיפור מרגש ונוגע ללב. אהבה גדולה מהחיים. מאד נהניתי ומחכה להמשך, אם יהיה.
    מומלץ. מאד.

הוסף חוות דעת

בקרוב…

שמי לימור מויאל, נולדתי ברביעי באוקטובר 1973, הישר לתוך ענני הקרב של מלחמת יום הכיפורים. נולדתי סקרנית, ערנית ועם תיאבון להבין ולהכיל את העולם. סקרנות ותשוקה. שתי התכונות הללו מובילות כל בחירה והחלטה שאני עושה בחיים, ואני חוקרת בתאווה גדולה את מה שלעולם הזה יש להציע לי כל עוד אני בסביבה. אני אוהבת אמנות ואני אוהבת מילים. אני רוצה להאמין שמצאתי את התמהיל הנכון של שני העולמות הללו בטקסטים שלי. כשאני כותבת זה מרגיש לי כמו לפסל במילים, כמו אמנות פלסטית, שחומרי הגלם העיקריים בה הם מילות תואר, מטפורות, ודימויים.

עוד לפני שהתחלתי לכתוב הייתי ועודני קוראת אדוקה. אני קוראת המון, ולא אגזים אם אומר שאני קוראת שלושה ספרים בשבוע. אני קוראת בעיקר אנגלית, כיוון שאני מאמינה גדולה בקריאה בשפת המקור, שאם לא, ישנה החמצה מסוימת של התוכן ושל חלק מהכלים הספרותיים. מה גם שלדאבוני, רבים מהחומרים שאני אוהבת לא מגיעים לכלל תרגום לעברית.

אני קוראת בעיקר רומנים מכל הסוגים (מתח, מסתורין, פראנורמל, צבא, היסטוריים, MM) זה לא אומר שלא קראתי את כל הקלאסיקות (ברונטה, אוסטן, פיצג’רלד, וירג’יניה וולף) וכמובן סופרים עכשוויים מהשורה הראשונה כמו הרוקי מוריקמי ופול אוסטר הנערץ. ואלה עיצבו אותי כאדם וכקוראת.
כשאני וספר פוצחים במערכת יחסים, אני נכנסת לקשר ללא תנאים מקדימים, למעט הדרישה הבסיסית שהספר לא יזלזל באינטליגנציה שלי, עם כל השאר אני יכולה להסתדר (דיבור מלוכלך, תוכן על גבול הטאבו, או חומרים חשוכים מתקבלים בברכה).
היחסים ביני לבין הספר מאד סימביוטיים, אני נותנת לו את הזמן שלי, את הלב שלי ואת מלוא הכבוד והפתיחות, ותמורה דורשת חוויה שתלמד אותי, שתרגש אותי, שאולי אפילו תשנה אותי, שתטלטל אותי ושתשאיר משהו אצלי בהוויה שלא היה שם קודם.
ספר שמצליח לעשות זאת, יקבל מקום מיוחד אצלי בלב ואולי אפילו סקירה פה באתר, כדי לשתף אתכם בחוויה.

ואז יום אחד הרגשתי שזהו, שאני כבר גדולה מספיק (תמיד אמרתי שכשאהיה גדולה אני רוצה להיות סופרת) וכתבתי את הספר הראשון שלי “מרכבות באיילון” ספר שהוא פיסה פועמת של נשמתי ומייצג קשת רחבה של נושאים שמטרידים, מעניינים ומרתקים אותי, הזוכים לטיפול דרך העולם שיצרתי.

הבחירה שלי להתמקד ברומנים של זוג גברים אינה מקרית, אני ליברלית בנשמה ומאמינה גדולה באהבה ולא משנה איזה צורה היא לובשת. אני רוצה לראות שינוי בארץ בכל מה שקשור לזכויותיהם של זוגות חד מיניים, והכתיבה שלי מתמקדת בחלום הזה.

 

X