מקף גליון אלוהים | לרכישה באינדיבוק
מקף גליון אלוהים

מקף גליון אלוהים

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 76
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 65

מקף בהוצאה מיוחדת של שני גליונות בנושא "דיאלוג עם אלוהים."

אלוהים משתתק, וחוזר מאוחר יותר בספרות העברית רק כדי להיות אלוהים כמידת אדם — יצירתו של האדם הכוללת בתוכה הן את האמונה והן את הקושי להאמין בעידן של התפתחות מדעית-טכנולוגית מואצת. אך השׂיח עם אלוהים, כמובן, אינו מוגבל ליהדות, והוא אנושי ואוניברסלי. מבחינה היסטורית יש לו שורשים אף בתרבות האלילית שקדמה לו. בגיליון זה גישות והתייחסויות שונות לאלוהים, כי לכל אדם אלוהים משלו. אנחנו מקווים שגיליון כפול זה יוסיף נדבך משמעותי לשיח עם אלוהים הנמשך והולך, זאת מתוך ההבנה שמדובר בסימפוניה בלתי גמורה שתמשיך ותתנגן. גיליון זה גם מכיל גיליון מוסף של העורך האורח שועי רז, המביא את גרסתו שלו לשאלה מרתקת זו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מקף גליון אלוהים”

ביקורות נבחרות

מרית בן ישראל על הגליון הכפול

 

מיכאל פבזנר

קטע מתוך "על האמנות הפגאנית שלי"

התחלתי לעסוק באמנות פגאנית, כי אני בן יחיד, כלומר ילד אחד על שני הורים ולא ידעתי מי מהם דומיננטי יותר. יכול להיות שהמצב הזה יצר אצלי בגיל ההתבגרות תחושה שאין ”קודקוד", מצב אובדני שממנו יצאתי למסע שסלל לי את הדרך גם לאלילים אחרים, הן מן ההיסטוריה והן מההווה. על תחושותיי מתקופה זו הרחבתי את הדיבור ברומן הסמי־ביוגרפי שכתבתי — ’הפיַטנגו האחרון'. בגיל מאוחר יותר קראתי את ”זיכרונות אדריאנוס" מאת מרגריט יורסנאר, שנתן לי נקודת משען. ֶ בספר הזה הציגה המחברת את התזה שהאלילות היא גישה לא פחות לגיטימית ונכונה מהגישה המונותיאיסטית.

ממנו למדתי שהדת האלילית היא הרבה יותר סובלנית בכלל וכלפי אמונות ודתות אחרות בפרט. כשהרומאים, למשל, כבשו את המזרח הם אימצו לעצמם את האלילים של המזרח. לא הייתה להם בעיה לאמץ אלים לפנתאון האלים שלהם. למשל את אוזיריס המצרי, את מיטרה הפרסי או את הבעל הכנעני. התחלתי לשאול את עצמי ממה זה נובע. מה איבד המונותיאיזם כתוצאה מאמונת הייחוד בישות אבסטרקטית? הגעתי למסקנה שהדבר הזה נבע מהפניית העורף לאדמה, ועמה לכל מיני תכונות ”ארציות" וביניהם יחסותיות ואף חוש הומור. למשל המיתוס הבבלי על בריאת האדם והמבול הולך בקווים כלליים כך: בתחילה היו אלילים בכירים ואלילים זוטרים, כשהאלילים הזוטרים משרתים את הבכירים, ומשמשים להם כעין עבדים. בשלב מסוים מאסו האלילים הזוטרים במצבם — ואז, כמו שקורה תמיד עם מעמדות נמוכים — הם התחילו להתמרמר. הדברים הגיעו לידי כך שבסופו של דבר הם הכריזו על שביתה. האלילים הבכירים שהיו אלילים שלא ביצעו עבודות מלוכלכות, אם בכלל עשו משהו, ראו שהם לא יכולים להסתדר בלעדיהם ואי לכך הם כינסו ”אספת מעמדות" ובה מצאו פתרון. הפתרון היה שייקחו דם של אליל נחות, יערבבו אותו עם עפר ובאופן זה יבראו את האדם. וזה פתר להם את הבעיה: הנה יצרנו מאגר של פועלים מהעולם השלישי, אבל האדם התחיל להתרבות ולמלא את הארץ, וככל שהתרבה גדלה כמות הרעש שעשה, וזה פשוט הפריע לאלים לנוח. אי לכך הם השיתו על האדם את המבול שמטרתו הייתה להוריד את רמת הדציבלים לרמה נסבלת. כך באופן כללי הם מסבירים אסונות שנוחתים על בני האדם. ככל שהאדם מתרבה, מתרבה גם כמות הרעש, או כמו במונח העממי העכשווי מתרבים ”הרעש והצלצולים" המבטאים יוהרה, דבר שגורם לאלים להשית על בני האדם אסונות כדי לשמור אותם בגבולותיהם.

הקשר של האדם לאדמה, ולכל היצורים שעל פניה בא לידי ביטוי בולט גם אצל האינדיאנים, שעל פי אמונתם כל היצורים החל מהשבלולים וכלה בסוסים ובבני־האדם הם אחים שדרכיהם נפרדו בשלב כלשהו. זוהי תורת אבולוציה מובנית. גישה זו הקושרת את האדם פיסית ומוסרית לאדמה ולכל היצורים שעל פניה, לא איבדה, לדידי, כלל מערכה, נהפוך הוא, היא יכולה לקבל תנופה חדשה בימינו, שבהם מרוב ”רעש וצלצולים" האדם הורס את התשתית, דהיינו את אדמתו שלו. ייתכן שהדבר יישמע תלוש, אך לדעתי אין לשלול אף חזרה לפולחנים קדומים, או לווריאציות חדשות עליהם, אם הם ייתנו תוקף ועוצמה לשמירה על ערכים סביבתיים כגון יערות או נהרות.

יואב איתמר

יוצר, עורך, מתרגם, מנחה קבוצות ובעליה של "חבר לעט"- חברה לעריכה, תרגום וליווי בתהליך הכתיבה.

יואב החל לכתוב עוד בבית הספר היסודי, ובתיכון השלים עבודת גמר שחציה הייתה ספרות וחציה היסטוריה – אוטוביוגרפיה דימיונית של כתב אנטישמי שחי בפריס בתקופת פרשת דרייפוס.

הוא בעל תואר שני בלימודי מדינת ישראל מאוניברסיטת בן גוריון, ומגבש כרגע הצעה לדוקטורט בנושא ספרות המלחמה הישראלית. הוא בוגר כיתות הכתיבה של "מתא"ן", "הליקון" "משיב הרוח", "בית אריאלה" ו"סדנת אמני בהקיבוץ" בהן למד את יסודות כתיבת שירה ופרוזה,מישוב יצירות, ועריכה וכן בוגר קורס מנחי קבוצות של מתא"ן וסדנה בת שנתיים של עריכה ותרגום במכללת עלמא. כמו כך למד יצירת סרטים דוקומנטריים אצל גיא דוידי, הוא מנחה תיאטרון בשיטת המעגל הפתוח והשתלם בתסריטאות ומחזאות בסדנאות פרטיות. הוא חולק את זמנו בין תל אביב באר שבע.

יואב לימד בשנים האחרונות כתיבה בערד, גן יבנה ותל אביב. שיריו, תרגומיו, ביקורותיו וסיפוריו התפרסמו ומתפרסמים ב"הארץ", "YNET ", "הליקון", "A5", "שחרזדה", "משיב הרוח", "עמדה", "החוטם" "שבו", ועוד. יצירותיו מתפרסמות בקביעות באיגרת השבועית של תיאטרון החדר.

חני שטרנברג

נולדה בחיפה להורים ניצולי שואה יוצאי פולין וטרנסילבניה. בוגרת לימודי תנועה ומחול באקדמיה למוסיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים. כותבת שירה ופרוזה, מורה לערבית ספרותית, כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב-תחומית. חני נשואה, אם לשלושה ומתגוררת בזכרון-יעקב. כותבת בלוגים באתר רשימות ובננות.

ספריה:

◦ שירי מעבר : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ט 1999)

◦עונות (תל אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000)

◦עכשיו הזמן לומר אמת : שירים (תל אביב : גוונים, תש"ע 2009)

ניתן ליצור קשר עם המערכת בכתובת makaf.magazine@gmail.com

מקף יראה אור ארבע פעמים בשנה. מחיר המנוי – 80 ₪ לשנה (כולל משלוח)

כתובת למשלוח מכתבים: מאנה 4 דירה 3 ת"א 64168

X