מלכודת בפריז | לרכישה באינדיבוק
מלכודת בפריז

מלכודת בפריז

שנת הוצאה: 02/2016
מס' עמודים: 320
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 68
- 39

אחרי עבר ביטחוני מפואר והצלחה עסקית לא מבוטלת, ד"ר גדעון בן ארי מייחל רק לחיים שקטים.

אלא שאז הוא נקרא לדגל ולמלחמה הבלתי פוסקת בטרור העולמי. פריז, עיר האורות הליברלית, היא שדה המערכה של הקרב כנגד הגרעין האירני וניסיונו של שלטון האייתולות לרכוש טכנולוגיות מתקדמות עבור תוכנית הטילים.

על גדעון לגייס את ניסיונו ואת החברים שרכש במהלך שנות חייו כדי לעמוד מול אויב בלתי נראה. הוא יאלץ להבין כי מי שנראה כידיד ותיק הוא למעשה אויב חדש.

מלכודת בפריז הוא מותחן אמין ומרתק שעלילתו כמו נלקחה מכותרות העיתונים, המגולל תעלומת ביון מהירת קצב ועתירת תככים ובוגדים.

 

תא"ל (מיל') עוזי עילם, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות ובחקר ביצועים, היה מפקד גדוד 71 בחטיבת הצנחנים שלחמה בירושלים במלחמת ששת הימים. כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון, כיום מנכ״ל הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה.

מלכודת בפריז הוא ספרו הרביעי. קדמו לו המותחן משולש קליפורניה, רב־המכר האוטוביוגרפי קשת עילם ורב־המכר עדות מן הבור.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מלכודת בפריז”

בקרוב…

פרק 1

 

 

השמש זרחה ובוקר אביבי הפציע בטהרן. רזָא גוּלָאם מוּסָאוִי, גנרל במשמרות המהפכה וראש היחידה המיוחדת לפיתוח טילים, הסב לשולחן האוכל, הרכיב את משקפיו והחל לעיין בחבילת המסמכים. אוושה של צעדים ורשרוש של חלוק בית גרמו לו להרים מבט. אשתו לָאטִיפֶה נשאה חן בעיניו כמו בימים ההם, כשרק הכירו. רבים ניסו להתקרב אז אל היפהפייה הצעירה והיא בחרה בו.
"אני צריכה לדאוג?" שאלה לאטיפה.
"לא, יקירה. אנחנו מציגים היום לנשיא את התוצאות של הניסויים האחרונים במערכות הטילים. יש לנו עדיין דרך ארוכה. הוא חסר סבלנות והלחץ עובר אלינו."
"ומה עם גָ'אמְשִידי? הוא הרי הממונה הישיר! הוא לא לוקח שום אחריות?"
"הגנרל ג'אמשידי," ענה מוסאוי בעייפות, "לא בורח מאחריות והוא יהיה איתי בפגישות היום. אבל אני חייב לצאת ממש בעוד עשר דקות."
אין צורך להדאיג את לאטיפה ולספר לה על ניסיונות ההתנכלות לפרויקט הפיתוח, חשב מוסאוי. בעוד חמישה ימים יתקיים הניסוי הראשון של טיל השיהָאבּ החדש. גנרל ג'אמשידי התחייב לנשיא לעמוד בלוח הזמנים, והורה להזמין אותו ואת צמרת משמרות המהפכה לחזות בניסוי. הפגישה עם הנשיא תהיה טעונה מאוד בגלל הכישלונות בפיתוח ראשי הטילים והחובה להרגיע אותו שהכול בשליטה. יש בעיה עם רכיבים אלקטרוניים שקשה להשיגם וישנו איום מתקפות הסייבר על מחשבי הפיתוח, שנעשו תכופות ויעילות יותר. מה אפשר לומר לנשיא? מערכות היחסים הטובות עם ג'אמשידי ועם הנשיא יכולות לסייע בידו גם הפעם.

גם הקשר המיוחד שלו עם המנהיג העליון, מאז הציל אותו מניסיון התנקשות, חייב להילקח בחשבון.
מוסאוי יצא לכיוון המכונית שהמתינה לו. המאבטח סקר במבט את הרחוב ואת הסביבה. הנהג פתח בזריזות את הדלת למושב האחורי והזדרז לשבת בחזרה ליד ההגה. המאבטח כבר ישב במושב הנוסע, כשהוא מניח את היד על האקדח שבחגורתו. הם יצאו לדרך והתנועה היתה כבדה. למרות הצ'קלקה הכחולה שהפעיל הנהג התנהלו באיטיות. מוסאוי חזר לעיין במסמכים תוך שהוא רושם הערות בשוליהם. הטלפון הנייד שלו צילצל וקולו של הגנרל ג'אמשידי בקע ממנו.
"בוקר טוב, מוסאוי, רציתי לוודא שאתה בדרך. אנחנו חמישה ימים לפני הניסוי שבו תצפה כל הצמרת…"
"כן, אדוני," מיהר להשיב, "אני בדרך."
הרכבים שברחוב אמנם פינו דרך למכוניתם, אך ליד הרמזור האדום נאלץ הנהג לעצור. צל חלף על פניו של מוסאוי. קול נפץ נשמע והזכוכית המשוריינת של המכונית נסדקה. מוסאוי חש מהלומה ברקה ובצוואר. שני קליעי אקדח הותירו אותו מדמם.
"אל תעצור!" חירחר מוסאוי, "אל תדאג לי. סע אחרי האופנוע!"
"כן, אדוני." הנהג היה רגיל לציית להוראות, אבל מבט במראה הוכיח לו שהמנהל שלו פצוע אנוש. המאבטח, מצדו, ניסה לשווא לפגוע במתנקשים שכבר דהרו קדימה.
"תפסו אותם!" אמר מוסאוי בשארית כוחותיו, "אל תשימו לב אלי!"
האופנוע זיגזג בין כלי הרכב שעל הכביש, והנהג והמאבטח ראו בעיניים כלות איך הוא הולך ומתרחק בתנועה הכבדה של הבוקר.

"סע ישר לבית החולים האימאם חומייני!" פקד המאבטח, "ואל תעצור ברמזורים." רק עתה התפנה לדווח בקשר למפקדת היחידה על הפיגוע.
בכניסה לבית החולים כבר המתין צוות רפואי והגנרל הובהל מיד לחדר הניתוח. המאבטח ענה לשאלות הרבות שנבחו אליו מפקדיו בטלפון. הוא תיאר את האופנוע של המתנקשים ואת פרטי הלבוש שהסתירו כל מידע שיכול היה לסייע בזיהוים. הוא והנהג נשארו בחדר ההמתנה שליד חדר הניתוח, נבוכים וחסרי אונים.
* * *

 

גדעון בן ארי ישב במשרדי חברת הייעוץ שלו, כשהטלפון צילצל.
״מישהו שלא היה מוכן לומר לי את שמו מבקש בדחיפות לדבר איתך,״ התנצלה נוגה המזכירה. מצדו השני של הקו נשמע קולו של איש שהזדהה כבנימין ממשרד ראש הממשלה.
"אני מבקש לשוחח איתך בעניין חשוב מבחינה לאומית," אמר האיש בקול בריטון עמוק וסמכותי. הוא נשמע כאחד שלא רגיל שמסרבים לו.
"מה הכבוד שנפל בחלקי?" ניסה גדעון לשלב קצת הומור.
"כשניפגש אמסור לך את כל הפרטים. הנושא הוא בעל חשיבות לאומית ודחוף," הוסיף בנימין, "אנא מצא זמן לפגישה עוד היום."
לגדעון היה ברור שמדובר באחד משני ארגוני המודיעין הכפופים לראש הממשלה. בנימין השתמש במטבע הלשון "חשיבות לאומית", ודי היה בזאת כדי להיענות לבקשה.
בית המגורים היה בן ארבע קומות, כמו שאר הבתים ברחוב. דלת הכניסה נפתחה בדחיפה ונראה לגדעון שהקודן לצדה של הדלת אינו בשימוש כבר זמן רב. היתה לו הרגשה שהוא במעקב מרגע שנכנס לחדר המדרגות. בנימין אמר שהדירה נמצאת בקומה השלישית והמספר 5 קבוע על הדלת. כשגדעון לחץ על הפעמון נפתחה הדלת. בנימין הושיט יד חזקה ומחוספסת מעט ולחץ בעוצמה את ידו של גדעון. האיש הגבוה ובעל מבנה הגוף האתלטי נראה כמקפיד על הכושר הגופני, ציין גדעון לעצמו. כשבחן את בנימין ראה תווי פנים חדים, שפתיים קפוצות, שיער שחור מקורזל שהחל להתדלדל ועיניים ירוקות שסרקו את גדעון מלמעלה ועד למטה. הדירה בת שלושת החדרים היתה מרוהטת בפשטות אלגנטית ולא ניכר שגרים בה באופן קבוע.
"קפה?" הציע בנימין ונכנס למטבח מבלי להמתין לתשובה.
כאשר התיישבו זה מול זה בסלון, בכורסאות בעלות ריפוד דמוי עור, וכוסות הקפה המהביל והריחני עמדו על גבי שולחן ההסבה הנמוך, החל בנימין לדבר.
"אתה מודע בוודאי, כמו רבים בישראל, למתרחש באיראן תחת שלטון האַיָיטוּלוֹת. בעיקר מטריד אותנו, ובמידה רבה גם את האמריקנים, המאמץ שמשמרות המהפכה באיראן עושים לפיתוח ולהצטיידות במערכות נשק לטווחים של מאות קילומטרים. מאמץ זה נשען על הלקחים ממלחמת עיראק־איראן. הם משוכנעים שלטילים ארוכי הטווח העיראקיים היה חלק מכריע בתבוסתה של איראן. העיראקים לא היו יכולים להצליח בפרויקט שאפתני כזה אלמלא דוקטור ג'ראלד בּוּל. האיש קנה לו שם עולמי כאשר הקים את 'החברה לחקר החלל' — אס־אר־סי — באי ברבדוס. לא היינו מזעיקים אותך אלמלא חשבנו שיש כאן בעיה אסטרטגית־ביטחונית, ואנחנו רוצים להיעזר בקשר שהיה לך עם דוקטור בּוּל."
"אתה יכול אולי לפרט קצת?" גדעון ניסה להבין, "מהי בדיוק הבעיה? הרי דוקטור בּוּל כבר לא איתנו וגם עיראק כבר איננה כוח משמעותי באזורנו." הוא נעץ את עיניו בבנימין, שלראשונה נראה מהסס.

"יש לדעתנו צורך ללמוד משיטותיו של ג'ראלד בול ומהדרך בה ניהל עסקות אפלות של סחר בנשק ומכירת טכנולוגיות רגישות בלא אישור. חשבנו שאפשר יהיה ליישם תובנות אלו לפתרון הבעיות שעמן אנחנו מתמודדים היום. אני באמת מציע שתגיע אלינו ללשכת המנהל ושם נציג את המצב ללא רמזים וקיצורים. כבר פגשת במר נהרי והוא ישמח לארח אותך," אמר בנימין.
* * *
גדעון חזר למשרד בשעות אחר הצהריים וביקש מנוגה המזכירה להכין לו, כתמיד, אספרסו כפול, אך גם לא להעביר אליו טלפונים ולפנות את יומן הפגישות. חדר העבודה של גדעון לא היה רחב ידיים, אך היה בו מקום לשולחן עבודה גדול, מעוצב בקווים רכים ועדינים. שלב אחר שלב הוא החל לעכל את הדברים שהועלו בפגישה עם בנימין ממשרד ראש הממשלה. אין ספק, הירהר גדעון, שהפנייה של האיש נעשתה בכנות. ועם זאת, דווקא משום חשיבות הנושא והמשקל הרב שצריך לתת לסיכול האיוּם על ישראל, גדעון היה רוצה לקבל אישור ממקור נוסף.
את יצחק נהרי, שבנימין תיאם את הפגישה אצלו, זכר גדעון היטב. הוא זכר את הפגישות עמו כאשר הגיע מקליפורניה להתייעצויות בישראל בקשר לפרשה של הרשת האיראנית. נהרי עלה ככוכב שביט בארגון השייך למשרד ראש הממשלה וגדעון למד להעריך אותו. הוא נאלץ להודות בפני עצמו כי המחשבה על הפגישה עם נהרי למחרת היום שימחה אותו.
* * *
הלשכה בארמון סעָדְאַבָּאד, משכנו של נשיא הרפובליקה, שקקה חיים כבר בשעה מוקדמת של הבוקר. הגנרל מוּחָמַד עֲלי ג'אמשידי, על שלל הסמלים ואותות ההצטיינות שלו, ישב באולם ההמתנה עם שלישו, שחיקו היה עמוס בתיקי מסמכים וישב בכיסאו זקוף ומתוח.
"היכן לעזאזל מוסאוי?" רטן ג'אמשידי, "הוא לא מאחר אף פעם," ציין כשהוא מביט לכיוון הפתח.
"ועכשיו, לאחר שהפקדנו את הטלפונים הניידים בידי אנשי הביטחון בכניסה, גם אם ניסה מוסאוי לעדכן אותנו אין ביכולתנו לשמוע זאת," אמר השליש.
"אולי תדבר עם העוזר של הנשיא, שיבדוק היכן בדיוק נמצא מוסאוי?"
השליש לא הספיק לקום ממקומו כאשר עוזר הנשיא נכנס לחדר ההמתנה במבט חמור סבר.
"הנשיא מבקש שתיכנס אליו כבר עכשיו," אמר כמעט בלחש.
"מוסאוי טרם הגיע," עידכן ג'אמשידי. "האם הנשיא רוצה להתחיל את הפגישה בלעדיו?"
"הנשיא מבקש שרק אתה תיכנס אליו," ענה עוזר הנשיא ולא הוסיף.
"שב, מוחמד עלי, שב," אמר הנשיא ולא קם כמנהגו לקדם את פני ידידו הגנרל ולא לחץ את ידו. ג'אמשידי התיישב אך נשאר זקוף ודרוך. הנשיא השתהה ודיפדף בתיק מסמכים שהיה מונח על השולחן הקטן לצדו. ג'אמשידי חש שהנשיא מהסס לומר את דבריו. האם זה קשור לדחיות החוזרות בלוח הזמנים של פיתוח הטילים? דווקא עכשיו מאחר מוסאוי לעמוד לצדו.
"היה ניסיון להתנקש במוסאוי," קולו של הנשיא רעד. "הוא נורה בראשו ועתה הוא בטיפול נמרץ בבית החולים על שם האימאם חומייני…"
"מ… מ… מה מצבו?"
"מנהל בית החולים, איתו דיברתי עכשיו, הבטיח שטובי הרופאים הוזעקו לטפל בו. נתפלל לאללה שיעזור לו," נאנח הנשיא.
"האם היחידה לאבטחת אישים התרשלה? זה המקרה השלישי בשבועות האחרונים, ושוב פגיעה באחד מהבכירים שלנו. מוסאוי הוא הציר המרכזי של פיתוח הטילים החדשים שלנו, אדוני הנשיא," הדגיש ג'אמשידי, "אנחנו חייבים להחזיר אותו מהר ככל האפשר לפעילות."
"ומה יהיה עם ניסוי השיהאב בשבוע הבא? איך תיערך לניסוי בלעדיו?" הקשה הנשיא בדאגה.
"אני לוקח זאת על עצמי, בעזרת הצוות המסור של גנרל מוסאוי. הניסוי של שיגור הטיל יתקיים בזמן," הבטיח.
"זימנתי לכאן את הגנרל עֲלי מוּסטָפַה גָ'עֲפרי, מפקד משמרות המהפכה, להתייעצות דחופה. חשוב שתהיה שותף לפגישה הזאת," הדגיש הנשיא. "ברור לך שאנחנו במצב שמצריך את כל תשומת הלב שלנו."
"אני לרשותך, אדוני הנשיא," הצהיר ג'אמשידי, "ועוד נותר לנו לברר את פרשת המכשולים שנתגלו בפרויקט הטילים ארוכי הטווח…"
"כל דבר בעתו, נטפל תחילה בנושא הדחוף של הגנה מפני התנקשויות ונקווה שגנרל מוסאוי יחלים מהר," פסק הנשיא. ג'אמשידי הבין שכל הפיתוח והרכיבים הטכנולוגיים, בעיות הרכש והקשר עם אירופה, כל אלה מונחים כעת לפתחו.

 

 

עוזי עילם (יליד 1934) הוא תת אלוף (בדימוס) בצה"ל. שימש כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה וכראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. כיום מנהל עילם חברת השקעות הפועלת בישראל, בסינגפור ובווייטנאם וחבר בגופים ציבוריים שונים בתחומי מחקר ופיתוח.

X