מוח לבן | לרכישה באינדיבוק
מוח לבן

מוח לבן

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 284
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 69

האמת ההרסנית על השפעות החיטה, הסוכר והפחמימות על המוח, בשילוב תוכנית ארבע-שבועית לבריאות מיטבית.

במוח לבן חושף הנוירולוג הנודע ד"ר דיוויד פרלמוטר ממצאים שנותרו קבורים בספרות הרפואית במשך תקופה ארוכה מדי: פחמימות עלולות להרוס את המוח. אפילו פחמימות בריאות לכאורה, כמו דגנים מלאים, עלולות לגרום לשיטיון, הפרעת קשב וריכוז, מחלת הנפילה, חרדה, כאבי ראש כרוניים, דיכאון, ליבידו מופחת, ועוד ועוד.

מוח לבן הוא ספר פורץ דרך שיוצא לאור בעתו. הוא מראה כי גורלו של המוח אינו נתון בידי הגנים, כי אם בידי המזון שאתם אוכלים. אבן הפינה של כל המחלות הניווניות, כולל הפרעות מוחיות, היא הדלקת, שמתפרצת עקב נוכחותן של פחמימות, ובמיוחד כאלה שמכילות גלוטן או הרבה סוכר. ד"ר פרלמוטר מסביר מה קורה כשהמוח נתקל ברכיבים נפוצים בלחם יומכם ובקערת הפירות שלכם, כיצד תרופות הסטאטינים עלולות למחוק את הזיכרון, מדוע דיאטה עתירת "שומנים טובים" היא האידיאלית, וכיצד לעודד את צמיחתם של תאי מוח חדשים בכל גיל.

התוכנית הארבע-שבועית המהפכנית של ד"ר פרלמוטר מסבירה כיצד לשמור על בריאות המוח, על חיוניותו ועל חדותו, ובה בעת להפחית את הסיכון למחלות נוירולוגיות ניווניות, ואף להיפטר ממחלות נפוצות ויומיומיות יותר – ללא תרופות. אסטרטגיות פשוטות לביצוע, מתכונים ערבים לחך ומטרות שבועיות יסייעו לכם להתניע את התוכנית. באמצעות שילוב של מחקרים חדשניים, סיפורים אמיתיים על מהפכים בריאותיים ועצות נגישות ומעשיות, מוח לבן מלמד אתכם כיצד לשלוט ב"גנים החכמים" שלכם, להשיב לעצמכם את רווחתכם וליהנות מבריאות וחיוניות ארוכות שנים.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מוח לבן”

"ד"ר פרלמוטר הוא חלוץ אמיתי בשימוש בגישות אלטרנטיביות וקונבנציונליות לטיפול בבעיות נוירולוגיות. הפניתי אליו מטופלים והוא השיג תוצאות נפלאות."

        ד"ר ממט אוז

 

"ד"ר פרלמוטר לוקח אותנו למסע מפורט בין ההשפעות ההרסניות של 'הדגנים הבריאים' על מוחנו. חיטה מודרנית, מעל לכול, אחראית להרס יותר מוחות בארצות הברית מכלל מקרי השבץ, תאונות הדרכים ופגיעות הראש גם יחד. ד"ר פרלמוטר מציג טיעונים משכנעים לסילוק החיטה מן התזונה כדי לשמר את בריאות המוח ואת תפקודו."

        ד"ר ויליאם דייוויס, מחבר בטן של חיטה

 

"אם אתם רוצים להמריץ את מוחכם, לשמור על הזיכרון ולשפר את מצב הרוח ואת האנרגיה הכללית, כמו גם להיפטר משלל תלונות נפוצות, ד"ר פרלמוטר הוא המדריך שלכם. זהו ספר ההוראות האולטימטיבי לטיפול במוח ולהזנתו!"

        ד"ר מארק היימן, מחבר The Blood Sugar Solution

 

"שיטיון והרבה מחלות מוח אחרות אינן מחויבות המציאות, והן לאו דווקא גנטיות אלא קשורות ישירות, ובקשר הדוק, לתזונה עתירת סוכר ודגנים. מוח לבן לא רק מוכיח את זה, אלא גם מעניק לכם כל מה שנחוץ לדעת כדי להגן על המוח שלכם – ושל יקיריכם – החל מרגע זה ממש."

        ד"ר כריסטיאן נורתרפ, מחברת Women's Bodies, Women's Wisdom

 

 

"הספר הזה הוא אוצר בלום. הוא גדוש בתובנות מעצימות ובנתונים מדעיים חדשים המוגשים בצורה נהירה. אם תפיקו לקחים מן המידע המוצג במוח לבן, תוכלו להימנע משלל סוגיות בריאות ובעיות נוירולוגיות.

        ד"ר ברני ס' סיגל, מחבר Faith, Hope and Healingו-The Art of Healing

הקדמה

נגד דגנים

שמירה על הסדר במקום תיקון אי-סדר הוא עקרון היסוד של התבונה. ריפוי מחלה לאחר התפרצותה כמוהו כחפירת באר בשעת צמא, או חישול כלי נשק עם פרוץ המלחמה.

˗ ניי ג'ינג, המאה השנייה לפנה"ס

 

אם הייתם שואלים את סבא וסבתא שלכם או את הוריהם ממה מתו אנשים בילדותם, סביר להניח שהייתם שומעים את המילה "זיקנה". או הייתם שומעים על מישהו שחטף איזה חיידק זדוני והלך לעולמו בטרם עת משחפת, כולירה או דיזנטריה. מה שלא הייתם שומעים הם דברים כגון סוכרת, סרטן, מחלת לב ושיטיון. מאז אמצע המאה העשרים אנו נאלצים לייחס את סיבת המוות למחלה בודדת במקום להשתמש במושג "זיקנה" בתעודות פטירה. כיום, מחלות בודדות נוטות להימשך עוד ועוד במצב כרוני, מנַוון, עם אינספור סיבוכים ותסמינים שמצטברים עם הזמן. ולכן אנשים בני שמונים ותשעים אינם מתים בעצם ממחלה אחת ויחידה; כמו בית ישן שמצוי בהזנחה מתמשכת, החומרים סובלים מפגעי מזג האוויר והחלודה, הצנרת והחשמל נרקבים, והקירות מתחילים להתפרק כתוצאה מסדקים זעירים שאי-אפשר לראות. במהלך התפוררותו הטבעית של הבית אתם מבצעים את עבודות התחזוקה הדרושות בשעת הצורך. אבל הבית לעולם לא יהיה כמו חדש אם לא תהרסו את היסודות ותתחילו מאפס. עם כל ניסיון להטליא ולתקן אתם מרוויחים זמן, אך לבסוף האזורים הזקוקים נואשות לשיפוץ יסודי או להחלפה נמצאים בכל פינה. וכמו כל דבר אחר בחיים, הגוף האנושי פשוט מתבלה. המחלה הניוונית משתרשת ומתקדמת אט אט בקצב מייסר עד שהגוף שובק חיים.

 כל זה נכון במיוחד בנוגע להפרעות מוח, ובתוכן המחרידה ביותר: מחלת האלצהיימר. מדובר במפלצת מודרנית שלעולם אינה יורדת מהכותרות. אם יש חשש בריאותי שמאפיל כמדומה על כל האחרים ככל שמזדקנים, הריהו האלצהיימר או כל צורה אחרת של שיטיון, שגוזלת מן האדם את היכולת לחשוב, לשקול, ולזכור. מחקרים מראים כמה עמוקה החרדה הזו. מסקר שערך מכון המחקר "האריס אינטראקטיב" מטעם קרן "מטלייף" בשנת 2011 עולה כי 31 אחוז מן האנשים חוששים משיטיון יותר מאשר ממוות או מסרטן. ולא רק קשישים מפחדים מזה.

מיתוסים רבים רווחים לגבי סל המחלות הניווניות של המוח, הכולל את האלצהיימר: זה גנטי, זה בלתי נמנע עם הגיל, זה מחויב המציאות מעל גיל שמונים.

רק רגע.

אני רוצה לומר לכם שגורלו של המוח אינו נתון בידי הגנים. הוא אינו מחויב המציאות. ואם אתם סובלים מהפרעה מוחית כלשהי כגון כאבי ראש, דיכאון, מחלת הנפילה או תנודות קיצוניות במצב הרוח, ייתכן שהגורם אינו מקודד בדנ"א שלכם.

הוא טמון במזון שאתם אוכלים.

כן, קראתם נכון: בעיות בתפקוד המוח מתחילות בלחם יומכם, ואני מתכוון להוכיח את זה. אני אגיד את זה שוב כי ברור לי שזה נשמע מגוחך: הדגנים המודרניים מחריבים את המוח בשקט. וכשאני אומר "מודרניים" אני לא מתייחס רק לקמח לבן מזוקק, פסטות ואורז שכבר עברו דמוניזציה על ידי הנלחמים בהשמנת היתר – זה נכון גם לגבי חיטה מלאה, דגנים מלאים, רב-דגניים, שבעה-דגנים, נבטים, טחינה באבן ריחיים, וכן הלאה. בעיקרון, אני מכנה את אחד ממרכיבי התזונה החביבים עלינו ביותר "תא טרור" שמתעמר באיבר היקר לנו ביותר, המוח. אני אראה כיצד פירות ושאר פחמימות מהווים סיכון בריאותי שהשלכותיו לא רק עושות שמות בגוף או במוח, אלא גם מאיצות את תהליך ההזדקנות של הגוף מבפנים. זה לא מדע בדיוני; זו עובדה מתועדת.

מטרתי בכתיבת מוח לבן היא לספק מידע אמין שמתבסס על תפיסות מדעיות ופיזיולוגיות מודרניות ומתקדמות. הספר חורג מגבולות הדוֹגמה הרווחת בקרב הדיוטות – ונשמר מפני אינטרסים תאגידיים. הוא מציע דרך חדשה להבין את שורשן של מחלות המוח, ומציע מסר מעודד של תקווה: ניתן למנוע את רוב מחלות המוח באמצעות בחירה נבונה. אז אם עוד לא הבנתם, אבהיר את עצמי היטב: זה איננו סתם עוד ספר על דיאטה או מדריך גנרי לתזונה מניעתית. הספר הזה טורף את הקלפים.

מדי יום אנו שומעים על נשק חדש במסגרת מאבקינו השונים במחלות הכרוניות, ובמיוחד כאלה שניתנות בדרך כלל למניעה באמצעות הרגלי חיים. אתם צריכים לחיות מתחת לסלע כדי לא לדעת שאנו הולכים ומשמינים מדי יום, למרות המידע שמוכרים לנו על הדרכים להישאר רזים ומטופחים. כמו כן תתקשו למצוא מישהו שלא שמע על העלייה המסחררת בסוכרת סוג-2. או על העובדה שמחלות לב הן הרוצח מספר אחת, ושהסרטן נמצא מקום השני, הקרוב.

תאכלו ירקות. תצחצחו שיניים. תזיעו מדי פעם. תנוחו הרבה. אל תעשנו. תצחקו יותר. יש כמה עקרונות יסוד הגיוניים למדי לבריאות טובה, שכולנו יודעים שעלינו לדבוק בהם. אבל משום מה, כשזה מגיע לשמירה על בריאות המוח והכישורים המנטליים, אנו נוטים לחשוב שזה לא תלוי בנו בעצם – שאיכשהו, מחלות מוח במהלך הבגרות, וסניליות בגיל הזיקנה הן זו גזירת גורל, ושאם נימלט מן הגורל הזה, זה יקרה בזכות גנים טובים או פריצות דרך רפואיות. אין ספק שמוטב להמשיך להפעיל את המוח אחרי הפרישה, למלא תשבצים, להמשיך לקרוא ולבקר במוזיאונים. כמו כן, אין מיתאם ישר מובהק בין פגיעה בתפקודי המוח לבין סגנון חיים, כמו שיש, נניח, בין עישון שתי חפיסות סיגריות ביום לבין סרטן ריאות, או בין זלילת צ'יפס לבין השמנת יתר. כמו שאמרתי, אנו נוהגים לקטלג את תחלואי המוח בנפרד מן הנזקים שאנו מייחסים להרגלים רעים. אני מתכוון לשנות את החשיבה השגויה הזאת בכך שאציג בפניכם את הקשר בין אורח חיים לבין הסיכון לפתח מגוון בעיות שקשורות למוח, שאחדות מהן תוקפות פעוטות, ואחרות מאוחבנות בקצה השני של החיים. אני מאמין שהשינוי התזונתי שהתרחש במהלך המאה האחרונה – מתזונה עתירת שומנים ודלת פחמימות לתזונה דלת שומן ועתירת פחמימות, שמבוססת על דגנים ושאר פחמימות מזיקות – עומד בבסיסן של רבות מן הפורענויות המודרניות הקשורות למוח, כולל כאבי ראש כרוניים, נדודי שינה, חרדה, דיכאון, מחלת הנפילה, הפרעות תנועה, סכיזופרניה, הפרעת קשב וריכוז, ובעיות זיכרון שבהחלט עלולות לבשר על הידרדרות קוגניטיבית חמורה ועל מחלת מוח מלאה, בלתי הפיכה, בלתי ניתנת לטיפול וחשוכת מרפא. אחשוף בפניכם את השפעתם הישירה והעמוקה של הדגנים על המוח ברגע זה, מבלי שאתם חשים בה אפילו.

הרעיון שמוחנו רגיש למה שאנו אוכלים רווחת בחשאי בספרות הרפואית המכובדת ביותר לאחרונה. המידע הזה מתחנן לבוא לידיעת הציבור, שהולך שולל יותר ויותר אחר תעשיית המזון הנחשב בדרך כלל ל"מזין". הוא גם הוביל רופאים ומדענים כמוני לפקפק במה שנחשב בעינינו ל"בריא". האם פחמימות ושמנים צמחיים מעובדים ורב בלתי-רוויים כגון קנולה, תירס, זרעי כותנה, בוטנים, חריע, סויה וחמניות הם האשמים בשיעורים המחרידים של מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ושיטיון? אולי תזונה שמבוססת על שומנים רוויים וכולסטרול דווקא מועילה ללב ולמוח? האם אפשר באמת לשנות את הדנ"א באמצעות מזון, למרות הגנים שירשנו? כיום ידוע היטב שאחוז קטן ממערכות העיכול באוכלוסיה רגיש לגלוטן, החלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון; אבל, הייתכן שהמוח של כולנו מגיב לא טוב לחומר הזה?

שאלות כגון אלה החלו להטריד אותי באמת לפני כמה שנים, כשמטופלי הלכו ונעשו חולים יותר, ובה בעת החלו לצוץ מחקרים שמצביעים על הכיוון הזה. כנוירולוג שמטפל מדי יום באנשים שמחפשים מרפא למחלות מוח קשות, וכן במשפחות שנאבקות להתמודד עם אובדן הכישורים המנטליים של יקיריהן, אני נדרש לרדת לעובי הקורה. אולי מפני שאני לא רק נוירולוג מוסמך, אלא גם חבר בקולג' האמריקני לתזונה – הרופא היחיד במדינה שאוחז בשני התארים הללו. אני גם נמנה עם המייסדים והחברים בוועדה האמריקנית לרפואה אינטגרטיבית והוליסטית. עובדה זו מעניקה לי זווית ראייה ייחודית על היחסים בין האוכל שלנו לבין תפקודי המוח שלנו. רוב האנשים אינם מבינים זאת, כולל רופאים שלמדו שנים לפני הופעתם של הממצאים המדעיים החדשים. הגיע הזמן שנשים לב. הגיע הזמן שמישהו כמוני ינטוש את המיקרוסקופ ואת חדר הבדיקות, ופשוט יחשוף את האמת. אחרי הכול, הנתונים הסטטיסטיים פשוט מדהימים.

ראשית, סוכרת ומחלות מוח גובות את המחיר הכבד והקטלני ביותר באמריקה, ועם זאת הן ניתנות למניעה במידה רבה, ואף שלובות זו בזו באופן ייחודי: סוכרת מכפילה את הסיכון ללקות באלצהיימר. למעשה, אם יש דבר אחד שהספר הזה מדגים בבירור, הוא שלרבות מן המחלות הקשורות במוח יש מכנים משותפים. סוכרת ושיטיון אולי לא נראות קשורות זו לזו, כמו גם רגישות לגלוטן ודיכאון, אבל אני אראה לכם עד כמה קרובות הפגיעות בתפקודי המוח למחלות שלעתים רחוקות מיוחסות למוח. כמו כן אדגים את הקשרים המפתיעים בין מחלות מוח שונות מעיקרן, כגון פרקינסון והנטייה להתנהגות אלימה, אשר מצביעים על סיבות משותפות למגוון תחלואים מוחיים.

אמנם הוכח שמזון מעובד ופחמימות פשוטות תרמו לעלייה בשכיחותן של השמנת היתר ומה שמכונה אלרגיות למזון, אך איש מעולם לא הסביר את הקשר בין דגנים ומזונות אחרים לבין בריאות המוח, ומנקודת מבט רחבה יותר, בינם לבין הדנ"א. זה פשוט למדי: הגנים שלנו קובעים לא רק את האופן שבו אנו מעבדים מזון, אלא חשוב מזה, את האופן שבו אנו מגיבים למזון שאנו צורכים. אין כמעט ספק שאחד האירועים המשמעותיים אשר השפיעו יותר מכול על הידרדרותה של בריאות המוח בחברה המודרנית היה הופעתה של החיטה בתזונה האנושית. אמנם נכון שאבותינו הניאוליתים צרכו כמויות מזעריות של הדגן הזה, אבל מה שאנו מכנים כיום חיטה, רחוק מאוד מאם-החיטה שקודמינו ניזונו ממנה לעתים רחוקות. עם התפתחותה של טכנולוגיית ההיברידיזציה ושינוי-הגנים, שישים קילוגרם חיטה שהאמריקני הממוצע צורך מדי שנה אינם נושאים כמעט שום דמיון גנטי, מבני או כימי למה שהציידים-לקטים נתקלו בו. וזהו שורש הבעיה: אנו קוראים תיגר על הפיזיולוגיה שלנו עם חומרים שהגנים שלנו אינם ערוכים להם.

לשם הפרוטוקול, הספר הזה אינו עוסק רק במחלת הצליאק (מחלה אוטואימונית נדירה שקשורה לגלוטן, אך משפיעה רק על מספר קטן של אנשים). גם אם אתם כבר חושבים שהספר הזה לא נועד לכם כי 1) אתם לא סובלים ממחלה או מהפרעה כלשהי, או 2) למיטב ידיעתכם, אתם לא רגישים לגלוטן, אני בכל זאת מפציר בכם להמשיך לקרוא. זה קשור לכולנו. אני מכנה את הגלוטן "החיידק השקט". הוא עלול לגרום נזק מתמשך מבלי שיהיה לכם מושג בכלל.

מלבד תרומתו לקלוריות, שומנים, חלבונים ושאר חומרים מזינים, כיום אנחנו מבינים שמזון הוא מאפנן אפיגנטי רב-עוצמה – כלומר הוא מסוגל לשנות את הדנ"א שלנו לטוב ולרע. ליתר דיוק, מלבד לשמש פשוט מקור לקלוריות, חלבונים ושומנים, המזון מווסת את התבטאותם של רבים מן הגנים שלנו. ואנו רק מתחילים להבין את ההשלכות המזיקות של צריכת חיטה מהזווית הזו.

רובנו מאמינים שנוכל לחיות את חיינו, יקרה אשר יקרה, וכשיצוצו בעיות בריאות נפנה אל הרופאים שלנו בציפייה מלאה לתיקון מהיר בדמות התרופה האחרונה והטובה ביותר. התרחיש הנוח הזה מוליד גישה ממוקדת-חולי מצד הרופאים בבואם למלא את תפקידם כספקי תרופות. אך הגישה הזו פגומה עד כדי טרגדיה, משני הבטים. ראשית, היא מתמקדת במחלה ולא בבריאות. שנית, לטיפולים עצמם יש לעתים קרובות השלכות מסוכנות. למשל, חשבו על דוח שפורסם לאחרונה במגזין היוקרתי Archives of Internal Medicine, אשר חשף כי נשים לאחר גיל הבלות שקיבלו סטאטינים להורדת כולסטרול, הגבירו את הסיכון ללקות בסוכרת ב-48 אחוז כמעט בהשוואה לאלה שלא קיבלו את התרופות הללו.[1] דוגמה זו מקבלת משנה תוקף כשמביאים בחשבון שהסוכרת מכפילה את הסיכון ללקות באלצהיימר.

כיום אנו עדים למודעות ציבורית הולכת וגוברת באשר להשפעות של אורח החיים על הבריאות, כמו גם על הסיכון ללקות במחלות. לעתים קרובות אנו שומעים על דיאטה "לבריאות הלב" או המלצות להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים כאסטרטגיה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. אבל מדוע מידע מועט כל כך על הדרכים לשמירה על בריאות המוח ולמניעת מחלות מוח נגיש לציבור? האם זה מפני שמשום מה, המוח מקושר לתפיסה הרוחנית של הנפש, ועובדה זו מרחיקה אותנו בשוגג מן היכולת לשלוט בו? או שמא זה מפני שחברות התרופות משקיעות הרבה בטשטוש ההכרה בכך שאורח החיים משפיע עמוקות על בריאות המוח? גילוי נאות: אין לי מילים יפות להגיד על תעשיית התרופות שלנו. אני מכיר סיפורים רבים מדי על אנשים שנוצלו לרעה על ידה. אתם תקראו כמה סיפורים כאלה בהמשך.

ספר זה עוסק בשינויים שתוכלו לחולל באורח החיים שלכם כבר היום כדי לשמור על מוח בריא, תוסס וחד, ובה בעת להפחית במידה דרמטית את הסיכון ללקות במחלות מוח ניווניות בעתיד. הקדשתי למעלה משלושים וחמש שנה לחקר מחלות מוח. יום העבודה שלי מתמקד בגיבוש תוכניות אינטגרטיביות שנועדו להגביר את תפקודי המוח אצל הסובלים ממחלות הרסניות. מדי יום אני נפגש עם משפחות ויקירים שחייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות בגלל מחלה. זה קורע גם את לבי. מדי בוקר, לפני תחילת העבודה, אני יושב עם אבי בן התשעים ושש. מי שהיה פעם מנתח מוח מבריק אשר רכש את השכלתו בלייהי קליניק היוקרתית, מתגורר כיום בדיור מוגן, מעבר למגרש החנייה של משרדי. הוא אולי לא זוכר את שמי, אך לעולם אינו שוכח להזכיר לי לבקר את כל אחד ואחד ממטופליו. הוא פרש לפני למעלה מעשרים וחמש שנה.

המידע שאחשוף בפניכם לא רק עוצר נשימה; הוא משכנע ואינו ניתן להפרכה. אתם תשנו את הרגלי האכילה שלכם מיד ותביטו על עצמכם באור חדש לחלוטין. בשלב זה אתם אולי שואלים: האם הנזק כבר נעשה? האם כבר גזרתם את דינו של מוחכם במשך שנים שבהן אכלתם את העוגה והשארתם אותה שלמה? אל תיבהלו. יותר מכול אני רוצה שהספר הזה יעצים אתכם ויצייד אתכם בשלט-רחוק למוחכם העתידי. הכול טמון בדברים שתעשו מעתה ואילך.

בהסתמך על עשורים של מחקרים מעבדתיים וקליניים (כולל שלי), כמו גם על תוצאות יוצאות מגדר הרגיל שראיתי במו עיני בשלושת העשורים האחרונים אצל מטופלי, אומר לכם מה ידוע לנו, וכיצד לנצל את הידע הזה. כמו כן אציע תוכנית פעולה מקיפה לשינוי בריאותכם הקוגניטיבית, ולהוסיף שנים של מרץ לחייכם. היתרונות אינם מסתכמים בבריאות המוח. אני מבטיח לכם שהתוכנית תעזור לכל אחד מן הדברים הבאים:

  • בעיות זיכרון וכשלים קוגניטיביים קלים, שלעתים קרובות מבשרים על מחלת האלצהיימר
  • בעיות מעיים כולל צליאק, רגישות לגלוטן ומעי רגיז
  • בעיות ריכוז ומיקוד
  • דיכאון
  • דלקות ומחלות, כולל דלקת מפרקים
  • הפרעות מצב-רוח
  • הפרעת קשב וריכוז
  • חרדה ודחק כרוני
  • מחלת הנפילה
  • מיגרנות וכאבי ראש כרוניים
  • נדודי שינה
  • סוכרת
  • עודף משקל והשמנת יתר
  • תסמונת טורט
  • ועוד רבים אחרים

 

גם אם אינכם סובלים מן הבעיות שמניתי לעיל, הספר יעזור לכם לשמר את בריאותכם ואת חדות המחשבה שלכם. הוא מיועד הן לקשישים והן לצעירים, כולל נשים שמתכננות להיכנס להריון או כאלה שכבר עומדות ללדת. בעודי כותב את ההקדמה, מחקר נוסף הראה שתינוקות שנולדים לנשים רגישות לגלוטן, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה ושאר הפרעות פסיכיאטריות בהמשך החיים. זהו ממצא כביר ומצמרר, שכל אישה הרה צריכה להכיר אותו.

במו עיני ראיתי מהפכי בריאות דרמטיים, כגון בחור בן עשרים ושלוש שהרעידות המשתקות שלו נעלמו בעקבות כמה שינויי תזונה קלים, ואינספור מקרים של חולי אפילפסיה שפרכוסיהם פסקו ביום שהחליפו דגנים בשומנים וחלבונים. או אישה בת שלושים ומשהו שחוותה שינוי בלתי רגיל בבריאותה אחרי שסבלה משורה ארוכה של תחלואים מייסרים. לפני שביקרה אצלי, היא לא רק סבלה ממיגרנות איומות, דיכאון ועקרות קורעת לב, אלא גם ממצב נדיר שמכונה דיסטוניה, אשר עיוות את שריריה בתנוחות משונות וכמעט הוביל לנכות. הודות לכמה שינויים תזונתיים, היא איפשרה למוחה ולגופה לחזור לבריאות מושלמת… ולפתח הריון מושלם. סיפורים אלה מדברים בעד עצמם ומייצגים מיליוני סיפורים אחרים של אנשים שחיו עם מצבים מגבילים שלא לצורך. אני פוגש הרבה מאוד מטופלים ש"ניסו הכול" ושעברו כל בדיקה נוירולוגית או סקירה זמינה בתקווה למצוא מרפא למצבם. עם כמה מרשמים פשוטים שאינם כוללים תרופות, ניתוחים או אפילו טיפול בדיבור, הרוב המכריע מחלים ומוצא את הדרך חזרה לבריאות. כל המרשמים נמצאים בספר הזה.

הערה קצרה על ארגון הספר: חילקתי את החומר לשלושה חלקים, החל בשאלון מקיף שנועד להאיר את עיניכם באשר לאופן שבו ההרגלים שלכם עשויים להשפיע על תפקוד המוח ובריאותו לטווח ארוך.

החלק הראשון: כל האמת על דגנים מלאים, לוקח אתכם לסיור בין ידידיו ואויביו של המוח, שהאחרונים בהם הופכים אתכם פגיעים לבעיות תפקודיות ולמחלות. אני הופך את פירמידת המזון האמריקנית הקלאסית על פיה, ומסביר מה קורה כשהמוח נתקל בחומרים נפוצים כגון חיטה, פרוקטוז (הסוכר הטבעי המצוי בפירות) ושומנים מסוימים, ומוכיח שתזונה דלת-פחמימות ועתירת-שומן היא אידיאלית (מדובר בלא יותר מ-60 גרם פחמימות ביום – הכמות הנמצאת במנת פרי אחת). זה אולי יישמע לכם שערורייתי, אבל אני ממליץ גם שתתחילו להחליף את הלחם בחמאה ובביצים. עד מהרה תצרכו יותר שומנים רוויים וכולסטרול, ותתכננו מחדש את המסלול שלכם בין המעברים בסופרמרקט. כל מי שכבר אובחן כסובל מכולסטרול גבוה ומקבל סטאטינים, שיתכונן לטלטול רציני: יש בכוונתי להסביר מה באמת מתרחש בגופכם ולומר לכם כיצד לרפא את הבעיה בקלות ובהנאה, ללא תרופות. בפירוט מרתק ובגיבוי המדע, אציג תפיסה חדשה בנושא דלקות, ואראה שכדי לשלוט בתגובה הביוכימית הזאת, בעלת הפוטנציאל הקטלני, המצויה בבסיסן של מחלות המוח (שלא לדבר על כל המחלות הניווניות מכף רגל עד ראש), תצטרכו לשנות את התזונה שלכם. אראה לכם כיצד המזון שתבחרו יחזיר לכם את השליטה בדלקות, באמצעות שינוי ממשי בהתבטאות הגנים שלכם. ואין טעם לצרוך נוגדי חימצון. במקום זה עלינו לצרוך חומרים שיפעילו את נוגדי החמצון החזקים של הגוף עצמו, ויסללו את הדרך לסילוק רעלים טבעי. החלק הראשון כולל סקירה של כל המחקרים האחרונים לגבי האופן שבו ניתן לשנות את הגורל הגנטי וממש לשלוט ב"לוח הבקרה" של הדנ"א. המחקרים מרתקים כל כך שהם יעניקו השראה אף לחובב הג'אנק-פוד העצלן ביותר. החלק הראשון מסתיים במבט מעמיק יותר על ההפרעות הפסיכולוגיות וההתנהגויות המזיקות ביותר כגון הפרעת קשב וריכוז או דיכאון, כמו גם כאבי ראש. אסביר כיצד מקרים רבים ניתנים לטיפול ללא תרופות.

בחלק השני: גמילה מדגנים, אני מציג את הנתונים המדעיים המהווים בסיס להרגלי החיים התורמים לבריאות המוח, והמונים שלושה הבטים מרכזיים: תזונה ותוספים, התעמלות, ושינה. הלקחים שתפיקו מחלק זה יעזרו לכם לבצע את התוכנית החודשית שלי, המתוארת בחלק השלישי: שלום ולא להתראות לדגנים. שם כלולים תפריטים, מתכונים ומטרות שבועיות. לתמיכה נוספת ועדכונים שוטפים היכנסו לאתר שלי, www.DrPerlmutter.com. שם תוכלו למצוא את המחקרים האחרונים, לקרוא את הבלוג שלי ולהוריד חומרים שיסייעו לכם לשלב את המידע מן הספר עם העדפותיכם האישיות. למשל, תמצאו שם את הלוחות "יום כהרף עין" ו"חודש כהרף עין", עם רעיונות להרכבת ארוחות ולתכנון היום, כולל מתכונים. אחדות מן הרשימות בספר זה (כגון "משטרת הגלוטן") זמינות גם הן להורדה, ותוכלו בקלות לתלות אותן במטבח או על המקרר לשם תזכורת.

 אז מה זה בדיוק "מוח לבן"? נדמה לי שכבר יש לכם מושג. הדרך הטובה ביותר להבין את המונח הזה היא להיזכר במבזק חדשות ישן. באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, במסגרת מסע תעמולה אמריקני רחב-היקף נגד שימוש בסמים, עלה לאוויר תשדיר שירות שהציג ביצה במחבת עם כיתוב בלתי-נשכח: כך נראה המוח שלכם על סמים. התמונה החזקה רמזה לכך שהשפעת הסמים על המוח כמוה כשהשפעתה של מחבת חמה על ביצה. תססס, תססס…

זה מסכם פחות או יותר את הטענה שלי לגבי המוח שלנו "על דגנים". הרשו לי להוכיח לכם את זה ואז תחליטו בעצמכם אם להתייחס לזה ברצינות ולאמץ עתיד ורוד ובריא יותר. לכולנו יש הרבה לאבד אם לא נקלוט את המסר, והרבה להרוויח אם כן.

ד"ר דיוויד פרלמוטר הוא נוירולוג מורשה; נשיא המרכז הבריאותי פרלמוטר בנייפלס, פלורידה; מייסד-שותף ונשיא קרן המוח ע"ש פרלמוטר; וחבר בקולג' האמריקני לתזונה. הוא קיבל אינספור פרסים, כולל פרס ההומניטר של השנה מטעם הקולג' האמריקני לתזונה, ופרס ליינוס פולינג. ד"ר פרלמוטר גם חיבר את הספרים The Better Brain Book, Raise a Smarter Child by Kindergarten, ו-Power Up Your Brain.

X