מוזיאון הזמן | לרכישה באינדיבוק
מוזיאון הזמן

מוזיאון הזמן

שנת הוצאה: 2007
מס' עמודים: 72
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 45

"אֲני נשעָן על הים שביַרכְּתי לִבּי" אומר אמיר אור, ומגולל רשמי מסע רגשי, אינטלקטואלי ורוחני בנופים הפנימיים של הנפש. בספרו "מוזיאון הזמן" מוביל אור את השפה דרך גלריה של גלגולי חיים וזהויות,ומשתמש בתמונות הרגש והדמיון כסימני דרך לחיפוש וגילוי שראשיתו לפני הלידה וסופו מעבר לאמנות. הוא תובע שוב את מקומה של השירה כז'אנר של חשיבה חווייתית, ומזמין את הקורא למסע תודעתי מאתגר, מטריד, ומעורר.

"אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי בִּפְנִים?" שואל אור, ובתשובה פותח לנו את חלון השירה אל מעמקי הקיום באחד מספרי השירה המרתקים ביותר של השירה העברית בת זמננו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מוזיאון הזמן”

ביקורות נבחרות

על אמיר אור ו"מוזיאון הזמן" באתר "הארץ"

 

על הספר בבלוג "משוררים משוכללים"

עֵדוּת

כְּבֶן חֲמִשִּׁים, אָב לְבֶן-שֵׁשׁ (לֹא רוֹאִים)

מְשׁוֹרֵר בַּמִּלִּים, אָהוּב, שָׂנוּא (לֹא רוֹאִים) בְּעֶצֶם

מִין יְצוּר פְּרָאִי, הִנֵּה

חִתּוּכֵי נֶפֶשׁ, מֶרִי, שְׂפָתַיִם

רְגִישׁוֹת מִדַּי, עֵינַיִם הַרְבֵּה

(רוֹאִים, רוֹאִים) וּבְעֶצֶם

מַה שֶּׁרְאִי כֵּן מַסְגִּיר אֵינוֹ עָמֹק מִמַּה שֶּׁהוּא לֹא –

תְּעוּדַת-זֶה דּוּ-מְמַדִּית מִסְגֶּרֶת לְמַרְאִית הַמְבֻקָּשׁ.

דְּיוֹקָן אֶחָד מֵצִיץ פֹּה לָרֶגַע מִתּוֹךְ הֲמוֹן הַנֶּפֶשׁ –

וְהַנֶּפֶשׁ?

מָה אוּכַל לְגַלּוֹת לָכֶם עָלֶיהָ

וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים?

הִנֵּה הַשִּׁבֹּלֶת שֶׁעָלְתָה מִן הָאַיִן,

הִנֵּה הַסַּכִּין

שֶׁקָּצַר אוֹתָהּ מִן הָאֶחָד.

מִטַּת אַהֲבָה

בְּפִנַּת הַחֶדֶר עֹנֶג. לָשׁוֹן וְרֻדָּה מְלַקְלֶקֶת

כָּל טִפָּה שֶׁל חָלָב מִוְּרִידֵי הֶחָתוּל.

דָּגִים שׂוֹחִים בְּשִׁפּוּלֵי הַבֶּטֶן –

כּוֹאֵב לָהֶם לִשְׂחוֹת –

אֲבָל הֵם לֹא יוֹדְעִים עַל זֶה

שׁוּמְכְּלוּם.

זֶהוּ נִגְמַר.

הַגּוּף שָׁקֵט עַכְשָׁו. כֻּלּוֹ שִׁירַיִם.

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת מֵעָלָיו עֲזוּבָה –

צִפּוֹר הָרְאִי פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף

אַחַת בְּקֹשִי.

לְיַד הַמִּקְדָּשׁ

לְיַד הַמִּקְדָּשׁ / אַסַד מְקַבֵּץ לֶחֶם / עַבְּדְאַלְלָה – כֶּסֶף.

בְּסָמוּךְ / בֵּין דּוּכְנֵי הַקְּמֵעוֹת וְהַקְּטֹרֶת / מוּסְטָפָה מְקַבֵּץ כּוֹכָבִים / עִיסָא מְקַבֵּץ אַהֲבָה / מוֹשִׁיטִים קַעֲרוֹת נְדָבָה פְּעוּרוֹת / אֶל כָּל עוֹבֵר וָשָׁב.

מַנְסוּר מְקַבֵּץ אֱמֶת / גַ'לָאל מְקַבֵּץ חֹפֶשׁ / עוֹמַר – חַיִּים.

וְהוּא? / הוּא מְקַבֵּץ לֹא-כְלוּם / אֲבָל אִישׁ לֹא נוֹתֵן לוֹ / וְלוּ גַּם אֶחָד.

קַעֲרָתוֹ מִתְמַלֵּאת / בְּמַבָּטִים חֲטוּפִים / נִדְבוֹת מִלִּים וּמַחְשָׁבָה / אֵשׁ, אֲדָמָה, אֲוִיר / מַמְלָכוֹת / שִׁקּוּיֵי פֶּלֶא, גְּאֻלּוֹת.

הוּא הוֹפֵךְ אֶת הַקְּעָרָה / וּמְרוֹקֵן אוֹתָהּ אַרְצָה / אֲבָל הִיא עֲדַיִן / גְּדוּשָׁה לְמַדַּי.

"אֲנִי יָקָר," הוּא כּוֹתֵב עָלֶיהָ / וּמְמַלְּאָהּ עַד שְׂפָתָהּ / בְּיַיִן אָדֹם. / עַכְשָׁו הוּא שׁוֹתֶה – בִּלְגִימָה אַחַת. / אָה, לֹא, לֹא רֵיקָה! / הוּא מְנַפֵּץ אוֹתָהּ / בְּמַכָּה. / שְׁבָרִים עַל הָאָרֶץ. / אֲבָל עַכְשָׁו הִיא נִרְאֵית / מְלֵאָה מִתָּמִיד: / מִתְרַבָּה.

לְיַד הַמִּקְדָּשׁ / אַסַד מְקַבֵּץ בָּשָׂר / מוּסְטָפָה – צְדָפִים / עוֹמַר – קִירוֹת. / לְיָדוֹ / לְיַד הַמִּקְדָּשׁ / אֵין שׁוּם / מִקְדָּשׁ.

זֶמֶר יָשָׁן

גַּם בַּקַּלָּה שֶׁבַּפְּרֵדוֹת יֵשׁ צַעַר:

מַרְאֶה אֲשֶׁר הָיִינוּ וְחָלַף

נוֹשֵׁר מֵעַל עֵינֵנוּ וְאֵינֶנּוּ,

עוֹרֵם עַל הֶחָזֶה עוֹד סְתָו.

גַּם בַּקַּלָּה שֶׁבַּפְּרֵדוֹת יֵשׁ צַעַר

אַךְ עֵת שְׁנֵי אוֹהֲבִים יִפְנוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ

בּוֹעֵר וְלֹא אֻכָּל, עָקוּר אַךְ לֹא מִשֹּׁרֶשׁ

הַלֵּב כָּבֵד מִנְּשֹא.

גַּם אִם חָלַקְנוּ יַחַד בְּצֵל אִילָן בַּדֶּרֶךְ

עָבְרוּ חַיֵּינוּ אֵלֶּה כְּמוֹ צֵל,

וְאִם בְּנוֹף שְׁקִיעָה חָלַקְנוּ אֹשֶר

אִתּוֹ שָׁקְעָה שִׁמְשֵׁנוּ

אֶל קֶרֶב יָם אָפֵל.

אַךְ בַּעֲטֹף הַדִּמְדּוּמִים, בְּשֹׁךְ הָרוּחַ

אֵי שָׁם, אֵי מֵעֵבֶר לָאוֹר הַנֶּחְשָׁךְ,

בְּסֹב עֵינֵנוּ אֶת אֹפֶק שָׁמֶיהָ

מִתַּחַת שְׁמוּרוֹת עֲרָפֶל תִּפָּקַח:

עוֹד הָרוּחַ בַּיַּעַר, הַצֵּל בָּעַלְוָה,

וּבְנוֹף הַשְּׁקִיעָה שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹקֵעַ

נִפָּרֵד לְאֵין קֵץ אַהֲבָה.

אמיר אור נולד בתל-אביב בשם אמיר אביאל. הורי הוריו עזבו את פולין והגיעו ארצה בעליה השלישית. הוא נצר לשושלות רבנים מצד אביו ומצד אמו, ובין אבותיו נמנים ר' אלימלך מליז'נסק ורש"י. אור גדל בישראל של שנות השישים והשבעים. הוא למד בגימנסיה הרצליה. לאחר שירותו הצבאי ושהות בת שנה בקיבוץ נחשון, גר בהולנד ובהודו.

ב-1981 שב לירושלים, ולאחר שנה הקים את מרכז "גובינדו" למדיטציה ולתרפיה. 1988 סיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית וב-1989 תואר שני בלימודי מדעי הדתות.

אור פרסם שישה ספרי שירה וספר פרוזה אחד, חמישה ספרים של מבחר שירתו בתרגום, וחמישה ספרי שירה ופרוזה בתרגומו לעברית. שיריו של אור פורסמו גם באנתולוגיות וכתבי עת בארץ ובעולם בלמעלה מעשרים שפות. הוא השתתף בכנסים ובפסטיבלים ספרותיים בינלאומיים רבים והוזמן כסופר אורח לאוניברסיטת איווה בארה"ב, לליטרארישה קולוקוויום בברלין, למרכז היהודי-עברי ביארנטון אוקספורד, לאוניברסיטת ניהון בטוקיו ועוד. על שיריו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס ברנשטיין ופרס בת ים, ועל תרגומיו מיוונית עתיקה – בפרס כבוד לתרגום של שר התרבות.

אור למד פילוסופיה, לימודים קלאסיים ומדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן הרצה שם על הדת היוונית העתיקה. הוא פרסם מאמרים על נושאים אלה ועל שירה, ולימדם בביה"ס לשירה של הליקון, באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 אור הוא עורכה הראשי של עמותת הליקון לקידום השירה בישראל. הוא ייסד וערך את כתב העת, בית הספר העברי-ערבי לשירה, וסדרת ספרי השירה של הליקון, ומשמש כעורך פסטיבל "שער" לשירה חדשה עברית וערבית. בנוסף הוא שימש כעורך-משתתף של כתב העת האנגלי Leviathan, ומכהן כמתאם אזורי של 'משוררים למען השלום' מטעם ארגון ה-UPC בחסות האו"ם. באמצע שנות התשעים שב לתל אביב, בה הוא גר עד היום עם בת זוגו ועם בנו.

מקור-"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

X