מקף 4: הגירה, גלות | לרכישה באינדיבוק
מקף 4: הגירה, גלות

מקף 4: הגירה, גלות

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: -
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

מתוך דבר העורכים:

הציונות שללה את הגלות, אבל חלוציה היו בעצמם מהגרים, כמו גם רבים ממקימי המדינה ולוחמיה במלחמת העצמאות. אלא שתרבות המהגרים, למרות תרומתם, נחשבה לפחוּתה מתרבותם של המקומיים, שרוּבּם היו בעצמם בני מהגרים, ולפיכך נדחתה בשמו של "כּוּר ההיתוך" שביקש לייצר את הישראלי החדש. בנוסף בעקבות המלחמות הפכו רבים מתושבי המדינה הערבים למהגרים ולגוֹלים בעל כורחם, או לחלופין לתושבים תחת שלטון צבאי.

בהמשך הגיעו לישראל גלי הגירה גדולים ממדינות קומוניסטיות לשעבר, וכן מאתיופיה. במקביל היגרו ישראלים בעיקר לאירופה ולארצות הברית אם לצורך לימודים, עבודה, או לצורך שיפור רמת חיים. לאחרונה  הפכה ישראל ליעד הגירה של פליטים ומהגרי עבודה מיבשת אפריקה.

לכל התמורות האלה ביקשנו לתת ביטוי בגיליון, אך איננו עוסקים אך ורק בישראל אלא בארצות ובתרבויות נוספות, וגם איננו עוסקים רק בחוויות ההגירה והגלות הפיזיות אלא גם באלה הנפשיות והרוחניות, שאדם יכול לחוש בשל נסיבות שונות בעודו מתגורר בארצו ובמולדתו.

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    לבני ישראל ישר -אל
    כל אדם שעשה מה שעשה בחיוו בין לטוב בין לרע הכול לטובה יש בורא עולם שבוחן לבבות וכליות
    ובאשר נפל" האדם בצער השכינה "שהיא אישה רגילה טובת לב ויפת נפש אשר רצתה רק חברים
    ואהבת אמת לבעלה ואור אמת של נחמן מאומן היקר והיפה נוף משוש תבל ומלואה אשר גלו עימה לגלות האחרונה בקיבוץ גליות אבי"הנחל נובע מקור חוכמה . מארבע כנפי שכינה ישבו לישראל השלמה אמן ואין יאוש בעולם בת מלכה חתמה והצלם הכי טוב הוא הבורא שמחו בעידו ובאיתנו ישוב עמם אמן ואמן

הוסף חוות דעת

חיים ספטי

אני נושא את צער אבי

אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת צַעַר אָבִי, אֶת צַעַר שְׁתִיקוֹתָיו

שֶׁהָלַךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ, אֶרֶץ מַיִם רַבִּים וּתְמָרִים, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָהַב

וְכָאן נָפַל אֶל שֶׁבֶר חֲלוֹמוֹתָיו.

 

אֲנִי נוֹשֵׂא בְּלִבִּי אֶת צַעַר הָאַכְזָבָה, אֶת שֶׁבֶר הָאַהֲבָה.

 

אִישׁ נְשׂוּא פָּנִים, מְכֻבָּד בִּקְהָלוֹ שָׁם

הוֹתִיר נְכָסָיו מֵאַחֲרָיו

 

אִישׁ גֵּאֶה

בִּקְשָׁיֵי חַיָּיו בָּאָרֶץ לִבּוֹ נִצְרַב.

  

 

רות בלומרט

מַסְעֵי

הָגְלֵינוּ מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמִיַּבֶּשֶׁת לְאַחֶרֶת

וּכְשֶׁהִתְקַבַּצְנוּ בְּמָקוֹם עָלוּב לְעֻמַּת עֲבָרוֹ –

הָיָה כְּבָר תָּפוּס וְעוֹיֵן.

אַף כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה לָהּ הַרְחֵק –

הֵקַמְנוּ בּוֹ בַּיִת.

עַתָּה אָנוּ גּוֹלִים בְּמַסְוֵה תַּיָּרִים:

שְׁבוּעַיִם בְּפָּטָגוֹנְיָה, כַּמָּה שָׁעוֹת בַּלּוּבְר,

תְּקוּעִים בְּמִשְׂרְדֵי נְסִיעוֹת,

לָנִים בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה,

מְרֻפָּדִים בְּתַרְמִילִים וּמִזְוָדוֹת גְּדוּשִׁים

כְּמוֹ הַבְטָחָה שֶׁיֵּשׁ לְאָן לָשׁוּב.

וּלְאָן

לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים –

כִּמְעַט מֻמְחִים בִּקְרִיאַת שְׁלָטִים זָרִים –

וַעֲדַיִן, הֵיכָן הַשַּׁעַר לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ?

בֵּינָתַיִם,

כְּמוֹ זִקִּית אָנוּ מַתְאִימִים עַצְמֵנוּ לָרֶקַע,

לְבַל נִלָּכֵד בְּאֵיזוֹ הַגְדָּרָה מְחַיֶּבֶת

שֶׁתְּבַטֵּל אֶת הָאִינְדִיוִידוּאָלִיּוּת הַקִּבּוּצִית-יִחוּדִית שֶׁכִּמְעַט סִגַּלְנוּ לְעַצְמֵנוּ

בַּמַּסָּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים. 


 

עומר שין

כמו בגוּד אוֹלד דייז

 

לַיְלָה כִּסָּה אֶת הַדֶּשֶׁא

וּצְלִילֵי גִּיטָרָה רוֹעֲדִים בָּאֲוִיר

אֵיךְ כֻּלָּם שָׁרִים עַכְשָׁו בְּיַחַד

כְּמוֹ בַּגוּד אוֹלְד דֵייז

אֵיךְ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה יִקְפָּא לִי בַּנֶּפֶשׁ לָנֶצַח

 

עָשָׁן מִסְתַּלְסֵל בַּמִּרְפֶּסֶת

אֵדֵי קָפֶה מִתְעַרְבְּבִים בּוֹ לְרֶגַע

אֵיךְ אֲנַחְנוּ מְעַשְּׁנִים לְתוֹךְ הַלַּיְלָה

כְּמוֹ בַּגוּד אוֹלְד דֵייז

אֵיךְ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה יֵעָצֵר לִי בַּבֶּטֶן לָנֶצַח

 

עַכְשָׁו אֲנִי בְּשֶׁקֶט

הָלַכְתְּי לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד

אֵיךְ אֲנַחְנוּ עֵירֻמִּים בַּכִּנֶּרֶת

כְּמוֹ בַּגוּד אוֹלְד דֵייז

אֵיךְ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַכִּנֶּרֶת תַּעֲלֶה עַל גְּדוֹתֶיהָ

וְתִבְלַע אֶת כָּל הָעוֹלָם

 

טקסט פוליטי

נִלְחַמְנוּ בַּכֹּל, מַחֲשֶׁבֶת עוֹלָם

כְּמוֹ גֶּשֶׁם נוֹפֵל, כְּמוֹ אֵין בְּרֵרָה

אַחֲרֵי הַכֹּל זֶה רַק עוֹד מַחֲזֶה

צֵרוּף מִקְרִים, אֲוִיר אֶל הֶחָזֶה

וּכְמוֹ תָּמִיד אַתָּה נִשְׁאָר הוֹזֶה

מַמְשִׁיךְ לַחַלֹם כְּאִלּוּ זֶה שָׁוֶה אֶת זֶה

 

וּמָחָר

אִם הוּא בִּכְלָל יָבוֹא

יִהְיֶה לָנוּ כְּמוֹ סִימָן

שֶׁדָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה כָּאן

 

מִישֶׁהוּ עוֹד כָּאן?

מִישֶׁהוּ עוֹד כָּאן?

מִישֶׁהוּ עוֹד כָּאן?

 

מִישֶׁהוּ עוֹד שׁוֹמֵעַ?

מִישֶׁהוּ עוֹד מַקְשִׁיב?

מִישֶׁהוּ עוֹד יוֹדֵעַ?

מִישֶׁהוּ עוֹד מַרְגִּישׁ?

יואב איתמר

יוצר, עורך, מתרגם, מנחה קבוצות ובעליה של "חבר לעט"- חברה לעריכה, תרגום וליווי בתהליך הכתיבה.

יואב החל לכתוב עוד בבית הספר היסודי, ובתיכון השלים עבודת גמר שחציה הייתה ספרות וחציה היסטוריה – אוטוביוגרפיה דימיונית של כתב אנטישמי שחי בפריס בתקופת פרשת דרייפוס.

הוא בעל תואר שני בלימודי מדינת ישראל מאוניברסיטת בן גוריון, ומגבש כרגע הצעה לדוקטורט בנושא ספרות המלחמה הישראלית. הוא בוגר כיתות הכתיבה של "מתא"ן", "הליקון" "משיב הרוח", "בית אריאלה" ו"סדנת אמני בהקיבוץ" בהן למד את יסודות כתיבת שירה ופרוזה,מישוב יצירות, ועריכה וכן בוגר קורס מנחי קבוצות של מתא"ן וסדנה בת שנתיים של עריכה ותרגום במכללת עלמא. כמו כך למד יצירת סרטים דוקומנטריים אצל גיא דוידי, הוא מנחה תיאטרון בשיטת המעגל הפתוח והשתלם בתסריטאות ומחזאות בסדנאות פרטיות. הוא חולק את זמנו בין תל אביב באר שבע.

יואב לימד בשנים האחרונות כתיבה בערד, גן יבנה ותל אביב. שיריו, תרגומיו, ביקורותיו וסיפוריו התפרסמו ומתפרסמים  ב"הארץ", "YNET ", "הליקון", "A5", "שחרזדה", "משיב הרוח", "עמדה", "החוטם" "שבו", ועוד.  יצירותיו מתפרסמות בקביעות באיגרת השבועית של תיאטרון החדר.

חני שטרנברג

נולדה בחיפה להורים  ניצולי שואה יוצאי פולין וטרנסילבניה. בוגרת לימודי תנועה ומחול באקדמיה למוסיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים. כותבת שירה ופרוזה, מורה לערבית ספרותית, כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב-תחומית. חני נשואה, אם לשלושה ומתגוררת בזכרון-יעקב. כותבת בלוגים באתר רשימות ובננות.

ספריה:

שירי מעבר : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ט 1999)

עונות (תל אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000)

עכשיו הזמן לומר אמת : שירים (תל אביב : גוונים, תש"ע 2009)

ניתן ליצור קשר עם המערכת בכתובת makaf.magazine@gmail.com

מקף יראה אור ארבע פעמים בשנה. מחיר המנוי – 80 ₪ לשנה (כולל משלוח)

 

כתובת למשלוח מכתבים: מאנה 4 דירה 3 ת"א 64168

X