מביטה בעיני השאלות | לרכישה באינדיבוק
מביטה בעיני השאלות

מביטה בעיני השאלות

שנת הוצאה: 06/2016
מס' עמודים: 164
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 49
- 20

פרש בלי ראש

נוֹלַדְתִּי דַּוְקָא עִם רֹאשׁ
יְצוּר נֶחְמָד וּבָרִיא
זָחַלְתִּי, הָלַכְתִּי, רַצְתִּי, דִּבַּרְתִּי
אִם הֶאֱבִיסוּ אוֹתִי יָתֵר עַל הַמִּדָּה
אוֹ בְּאֹפֶן לֹא מֻבְחָן
הָיִיתִי מְמֻשְׁמָע לְגוּפִי וּמֵקִיא הַכֹּל […]

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “מביטה בעיני השאלות”

"'לכתיבה שלי אין חוקים', קובעת גילה פורת בספר שיריה החדש – ומובילה אותנו למסע מרתק מחוץ למסגרות המקובלות של השירה. הכתיבה של פורת אינה משרטטת קו יציב של אני מובחן, כזה או אחר; זוהי כתיבה ש'טורפת' תמונות, ומעמידה, זה אחרי זה, שפע של נופים ומצבי נפש חזקים. כך למשל, בשיר אחד נמצא את הדוברת נכנסת למחלקת 'עשה זאת בעצמך' בחנות 'אֵיס', שם היא מוצאת את 'החלקים' ו'כל החלפים' של העצמי, בשיר אחר היא מתכתבת עם השורה הידועה 'כל כך הרבה תלוי ב' של המשורר האמריקאי ויליאם קרלוס ויליאמס, בשיר נוסף היא מדברת בשמו של האינסטלטור חיים שהגיע לתל אביב מארגנטינה, בשיר אחר היא מקוננת במלוא הרגש על פטירתו של אביה, וכן הלאה. זהו ספר עשיר בדיוקנאות ובהברקות שיריות, הן בשפה והן עולם השירי, וככזה – זו ברכה גדולה לפואטיקה העברית".
יקיר בן־משה

אבסטרקט

יוֹשֶׁבֶת מוּל צַג הַמַּחְשֵׁב

מְתוֹפֶפֶת

עַל הַמַּקָּשִׁים

וּמַעֲלָה אֶת דְּמוּתִי

בְּמִלִּים אַקְרָאִיּוֹת

 

עַיִן, מֵיתָרִים, חִכּוּךְ, נְשִׁימָה

לֹא רֹאשׁ, לֹא פָּנִים

מַעֲטֵי עוֹר עֲדִינִים

מַצְּבֵי צְבִירָה מִתְמַשְּׁכִים

תְּגוּבוֹת עֲצַבִּיּוֹת

 

דְּמוּת קִינֶטִית עַל הַצָּג

מְשַׁנָּה צוּרוֹתֶיהָ

תְּדִירוֹת

בְּתוֹךְ אַבְּסְטְרַקְט סְתָמִי

זֹאת אֲנִי.

***

אופני גבר

לְאַבָּא שֶׁלִּי הָיוּ אוֹפַנַּיִם יְשָׁנִים עִם רָמָה

שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים לַמַּעֲקֶה בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת

כְּשֶׁגָּדַלְתִּי לְעֵינָיו, לָקַח אוֹתִי

בְּלִי דִּבּוּרִים וּבְלִי שְׁאֵלוֹת

וְעָשָׂה תְּנוּעָה בְּיָדוֹ, שֶׁעָלַי לַעֲלוֹת

 

הוּא לֹא אִפְשֵׁר לִי לְהִתְנַגֵּד

אוֹ לִרְצוֹת

וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב מֵעַל הָרָמָה

מַחְזִיקָה בַּכִּידוֹן אֲחוּזָה תַּדְהֵמָה

הוֹבִילַנִי בֶּחָצֵר, בְּיָדַיִם בּוֹטְחוֹת

 

יוֹם אֶחָד אַחֲרֵי מִסְפַּר סִיבוּבִים

הֶחְלִיט בְּאֹמֶץ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן

בִּזְהִירוּת הֵחֵל לְשַׁחְרֵר יָד אַחַת

וְאַחֲרֵי יוֹם עוֹד אֶצְבַּע וּשְׁתַּיִם עַד

שֶׁנָּסַעְתִּי לְבַד

 

הַגַּלְגַּלִּים הָיוּ יַצִּיבִים

וַאֲנִי הֲמוּמָה

נִמְצֵאתִי מְדַוֶּשֶת וּמִתְרַחֶקֶת

מְצַלְצֶלֶת בַּפַּעֲמוֹן

לֹא נוֹפֶלֶת וְלֹא מִתְהַפֶּכֶת

 

מֵאָז לְבַד

עַל אוֹפַנֵּי גֶּבֶר עִם רָמָה

עַל שְׁנֵי גַּלְגַּלִּים

אֲנִי רוֹכֶבֶת

אֶל הַחַיִּים.

***

אחד מי יודע

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ

אֶחָד אֲנִי

מְפֹרֶדֶת

מְפֹרֶקֶת

קְרוּעָה

אֶחָד אֲנִי

 

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ

אֶחָד חוֹשֶׁקֶת

פּוֹחֶדֶת

גִּבּוֹרָה

אֶחָד יוֹלֶדֶת

אוֹהֶבֶת

 

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ

אֶחָד אֲנִי

אֶחָד הַרְבֵּה

הַרְבֵּה אֱמֶת

הַרְבֵּה זֶהוּת

לֹא יוֹדַעַת מִי

 

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ

אֶחָד אֲנִי

אֶחָד מָלֵא

מָלֵא מֶרְכָּז

מָלֵא אָדָם

אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ.

***

אחותי

אֲחוֹתִי יְהוּדִית הִשְׁתַּגְּעָה

עֵינֶיהָ יְפוֹת רִיסִים

שְׂפָתֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים

יֵשׁ לָהּ תִּינוֹק מְשַׁגֵּעַ

וַחֲלָבָהּ שׁוֹפֵעַ

אַךְ אֲבוֹי לַחֶרְפָּה

הַתִּינוֹק הוּא נְקֵבָה

 

אֲחוֹתִי יְהוּדִית

זֹאת שֶׁהָיְתָה מַקְרִיאָה

בְּכָל הַטְּקָסִים וְעָבְרָה

תַּ'פְּסִיכוֹמֶטְרִי בְּהִצְטַיְּנוּת

וְיֵשׁ לָהּ תִּינוֹק מַקְסִים

יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ

 

הִיא צוֹחֶקֶת בְּקוֹל

עֵינֶיהָ רִיסִים אֲרֻכִּים

מִתְגַּלְגְּלוֹת

שׁוֹאֶלֶת בַּיִּדְּעוֹנִים

מְכַסָּה שְׂעָרָהּ הַיָּפֶה

וּמִשְׁתַּטַּחַת עַל קִבְרֵי קְדוֹשִׁים

שְׂפָתֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים

 

מִבַּעַד לָאוֹתִיּוֹת הִיא רוֹאָה

אֶת שִׁמְעוֹן בַּעֲלָהּ יִמָּחֵק שְׁמוֹ

עוֹרוֹ לָבָן וּמֵזִיעַ

מְקַפֵּץ וּמִתְנוֹעֵעַ כְּלוּלָב

יָדָיו בְּתוֹךְ תַּחְתּוֹנָיו

פָּנָיו לַמְּרוֹמִים בִּתְשׁוּבָה

הוּא לֹא מַשְׁתִּין לְעֶבְרָהּ.

בקרוב…

X