לשגע פילים | לרכישה באינדיבוק
לשגע פילים

לשגע פילים

שנת הוצאה: 2005
מס' עמודים: 128
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 40

הגבול בין המציאות לדמיון מיטשטש בספר המקסים והמרענן הזה, שנקרא בנשימה אחת, סיפור אחר סיפור.

זהו קובץ סיפורים משגע, הכתוב בהמון הומור וביקורת עצמית, ומעל לכל בלתי צפוי.

הנאה מובטחת!

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “לשגע פילים”

ביקורות נבחרות

לשגע פילים באתר סימניה

נסיך אמיתי

"את נסיכה,את צריכה נסיך," שי אמר לי.

ואני באמת הרגשתי קצת כמו נסיכה והצטערתי מאוד שהוא לא יכול להיות הנסיך שלי.

כבר 3 שנים אנחנו ביחד. מדברים שעות, הולכים לסרטים, מכינים ארוחות שחיתות… וזהו.

הקטע המיני בינינו מסתיים בנשיקה ותו לא.

כבר 3 שנים שאני מנסה לעשות הכל כדי להפוך אותו לנסיך.

נישקתי אותו, חיבקתי אותו, ליקקתי אותו, כלום.

היינו אצל טובי הרופאים במדינה. תגובות הרופאים נחלקו ל-2: אלה שהתעצבנו וצעקו שאני מבזבזת את זמנם, ואלה שפשוט צחקו עלי.

שי נורא נעלב מכל התגובות. "את מבזבזת את הזמן שלך איתי. כולם אומרים לך לוותר, אז תוותרי." הוא הסתובב וקפץ לאקווריום לשחות קצת.

החברים שלי חשבו בהתחלה שהשתגעתי. כשהכרתי להם את שי הם הסתכלו עליו במבט מוזר.

"זה צפרדע", אמרו לי, "צפרדע ירוקה". אבל עם הזמן הם למדו להכיר אותו ולאהוב אותו. כולם חוץ מיואב, שידעתי שמאוהב בי, אבל מסרב להודות בכך.

יואב היה תמיד זורק הערות לא לעניין ומספר בהנאה על מרק רגלי הצפרדע שאכל בצרפת.

באחד הימים, כשהכנתי קפה במטבח, יואב ושי נקלעו למריבה. שמעתי בחצי אוזן את יואב שואל: "מה אתה יכול לעשות בשבילה? אתה רק צפרדע. צפרדע ירוקה ומגעילה!"

שי ענה לו: "אני מוכן למות בשבילה, וזה הרבה מעבר למה שאתה תהיה מוכן לעשות אי פעם."

יואב צעק: "אז תמות כבר, תמות, חתיכת צפרדע מכוערת. תראה איך היא חיה! זה נראה לך הגיוני שבחורה מדהימה כמוה תגור עם צפרדע? אתה הורס לה את החיים!"

שי רצה לענות לו, אבל הדמעות חנקו את גרונו. הוא הרגיש שיואב צודק.

באותו רגע יצאתי מהמטבח עם ספלי הקפה. ראיתי איך שי תופס מזלג ודוקר את עצמו למוות. צרחתי. הספלים התנפצו על הרצפה.

רצתי לכיוונו של שי ופתאום הוא הפך לגבר.

תמונה סוריאליסטית מזו לא נראתה בבית שלי.

אני עומדת בפה פעור, הבגדים שלי ספוגים בקפה ומסביבי ספלים מנופצים. יואב יושב על הספה וממלמל לעצמו. שי, ערום כביום היוולדו, שוכב על הרצפה ומזלג תקוע לו בפופיק.

רק צעקות הכאב שלו הפרו את הדממה. התעשתי ושלפתי ממנו את המזלג.

יואב, חובש במקצועו, יצא מההלם ברגע שראה דם. הוא טיפל בשי וחבש אותו בלי לפצות פה.

זרקתי על שי מכנסיים וחולצה שהיו של האקס שלי.

"את רוצה שאני אשאר פה?" יואב שאל ואני נדתי בראשי לשלילה.

נשארנו בסלון רק אני ושי, הצפרדע שלי לשעבר.

"מה עכשיו?" הוא שאל.

הסתכלתי עליו. הוא נראה די בסדר. לא חתיך מי-יודע-מה, אבל סביר. התקרבתי והתיישבתי לידו.

"עכשיו נתנשק כמו שבני אדם מתנשקים", הוא הציע. התנשקנו במשך כחצי דקה.

"תראה, שי, לא נעים לי להגיד, אבל זה לא זה."

"כן…אל תרגישי לא נעים, גם אני מרגיש ככה."

שי גר אצלי שבועיים עד שהסתדר על עבודה ודירה.

ביום שעזב קניתי לי איגואנה.

הצפרדעים האלה מאכזבות אותי כל פעם מחדש.

בגיל 25 ברחתי מהקריות לתל אביב. השארתי מאחור מערכת יחסים ארוכת שנים, את התואר בכלכלה מאוניברסיטת חיפה ואת הנוחות של מגורים עם ההורים. עברתי לדירת 3 שותפים, התחלתי לעבוד כקופירייטרית ובמקביל השתתפתי בקרבות זירה של איגרוף תאילנדי. בתקופה הזו נכתב "לשגע פילים".

כיום אני בזוגיות עם עמית, אמא לתם הקטנטנה, מייסדת ומנכ"ל משותף ב- jobs4mom.co.il, כותבת ביקורות טייק אווי בעכבר העיר.

X