לעבוד עם הגוף החולם | לרכישה באינדיבוק
לעבוד עם הגוף החולם

לעבוד עם הגוף החולם

שנת הוצאה: 06/2015
מס' עמודים: 65
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30
- 60
- 30

"מה זה חלום? ומיהו החולם? ארנולד מינדל מציע בספרו תשובה מרתקת לשאלות אלה בהתייחסו לגוף החולם כתופעה רבת-פנים, מיסתורית אך מעוגנת בחוויה היום-יומית שלנו, בסימפטומים גופניים, בתחושות ובמחשבות חולפות, ברגעים הקטנים כמו באירועים הגדולים שמתרחשים סביבנו. מינדל הוא איש אשכולות שייסד את הפסיכולוגיה התהליכית, גישה ייחודית ואקלקטית להרחבת המודעות, המתבססת על תורתו של יונג, על תורות המזרח, ועל הפיזיקה המודרנית (תחום התמחותו הראשון של מינדל). ספר זה מציג דרכים מגוונות לעבוד עם מטופלים ועם עצמנו, ומזמין את הקוראים להיכנס ישירות לתוך התהליכים שעברו מטופלים. הגישה מציעה גם כלים לסיוע בתהליכים בארגונים, בקהילות ובקונפליקטים בין קהילות – ידע שכל כך נחוץ לנו בישראל, חברה כואבת ושסועה.

אני מברכת על פרסום הספר ומקווה שבעקבותיו יבואו עוד תרגומים רבים של ספרי מינדל".

פרימה אלבז-לוביש, פרופ' אמריטה בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, מוסמכת בפסיכולוגיה תהליכית.

"אי שם בתוכנו חבוי המקום בו הגוף והנפש נפגשים. אחת הדרכים המרתקות ביותר להגיע לשם היא באמצעות העבודה עם גוף החלום, הפיתוח הייחודי של ד"ר ארני מינדל והפסיכולוגיה התהליכית. ברגע שתפתחו את הספר, יתגלו לכם רעיונות יצירתיים לעבודה עם כל סימפטום – גופני, רגשי, מחשבתי או התנהגותי – בגישה בה כל "מפריע תורן" הופך למסע של גילוי, הפתעה והזדמנות. גוף חלום הוא אחד העקרונות המרתקים ביותר ברפואת גוף-נפש  להעצמת תובנות, לגילוי משאבים חבויים, להנעת מנגנוני החלמה ולהיעזרות בכוחות הריפוי של התודעה."

ד"ר נמרוד שיינמן

מייסד המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “לעבוד עם הגוף החולם”

ספר זה מיועד הן להדיוטות והן לרופאים או לפסיכולוגים. הוא עוסק במציאת משמעות למחלות פיזיות. את הרעיון לספר הציעו לי המו"לים ההולנדים ג'ייאל ואן הנסברוק (J.L. van Hensbroek). הם קראו את ספרי "גופחלום" (1984 Dreambody,) וחשבו שעלי לכתוב ספר נוסף שיקשר בין חלומות לתופעות גופניות, בהתבסס בעיקר על תיאורי מקרים.

הבקשה העלתה בי היסוסים משום שחששתי שספר שיתבסס על תיאורי מקרים ויכוון לקהל הרחב, לא יהיה מדעי דיו לשימושם של אנשי מקצוע. תהיתי כיצד אפשר לכתוב בסגנון קולח ו"יום-יומי" ועדיין ליצור ספר בעל ערך. אם הספר כתוב בשפה בלתי פורמלית, האם הוא מדויק מספיק?

די מהר חלמתי חלום שהרגיע את חששותי. בחלום ק.ג. יונג ביקש ממני להציג את תגליותיי בפני ועדת הבריאות של האו"ם. החלום שכנע אותי להתחיל לכתוב.

גרעין הספר הוא שיחות ביני לבין אנגלין שולטס (Englien Scholtes). הספר יצא שלוח כחץ מקשת. אנגלין ואני נישאנו על גלי ההתרגשות והאנרגיה, והיא ערכה בו שינויים מינימליים אך חשובים. אני אסיר תודה לה ולמר וגב' ואן הנסברוק על עזרתם הסבלנית. אני רוצה להודות גם לברברה קרוצ'י על עזרתה בפרק האחרון, לנורה מינדל על עזרתה בפרק על תקשורת הגופחלום ולג'ולי דיימונד על עזרתה בעריכת ההוצאה הבריטית של הספר.

כיום, 85 שנים לאחר תגליותיו הראשוניות של פרויד, יש בידינו גוף ידע מקוטע שהוא הפסיכולוגיה המודרנית. מטפלים בגוף מנותקים ממטפלים בחלומות, ואילו טיפול בחלומות נעשה לעתים קרובות ללא התייחסות לתחושות גופניות. לקשיים ביחסים מתייחסים באופן אנליטי, התנהגותי או כחלק ממערכת. אנשים מטופלים כאילו הם מכונות שאפשר לתכנת. אנשים פסיכוטיים עדיין נעולים מאחורי סורג ובריח. רופאים מקצצים בבשרם של החולים והנוטים למות כאילו שבבשר אין נשמה. נדמה שהפסיכולוגיה העכשווית בנויה ממקטעים ומפיסות, קשת רחבה של צבעים המקושרים זה לזה באופן קלוש, אם בכלל.

ספר זה מציע מסגרת תיאורטית, המחברת ומקשרת את המגוון העצום של הפסיכולוגיה האנושית. אני קורא לה process work"", פסיכולוגיה תהליכית, מפני שהיא מבוססת על מציאת האופן או הערוץ המדויק שבו נע האדם. אני מבקש לגלות מהו התהליך הבסיסי של האדם ולעקוב אחריו, בין שהוא מוגדר פסיכוטי ובין שסופני, קבוצתי, חולה או נורמלי.

הדיון התיאורטי בפסיכולוגיה תהליכית מצוי בספריי "Drembody" ו- (River's Way, 1985). הספר הנוכחי נבדל מ-"Dreambody" בכמה אופנים. הדגש בו הוא על העבודה הפרקטית ולא על התיאוריה. אני הולך מעבר לתיאוריה ומראה כיצד לעבוד עם אנשים חולים, משברים ביחסים של הנוטים למות, אנשים פסיכוטיים וגם "חולמים" רגילים עם בעיות גופניות פשוטות. לדעתי, מי שעובד עם טווח רחב של מצבים — ולא מתמחה רק בחלומות, עבודה עם הגוף, קונפליקטים ביחסים, פסיכיאטריה, רפואה או פסיכולוגיה של ילדים — מצליח להעריך את הטבע השלם של היחיד באופן עשיר יותר.

בספר זה אני מתמקד בקשרים שבין חלומות לבעיות גופניות, משום שזה נושא חשוב לקהל הרחב. אני מראה כיצד עבודה עם חלומות ועם הגוף נעשית עם אנשים שמתעניינים בפסיכולוגיה, אך גם עם אנשים שמוטרדים מבעיות גופניות ולא מגלים עניין מיוחד בפסיכולוגיה. כיום אני מבין שאפשר להתחיל את תהליך האינדיבידואציה בחלום גדול או בסימפטום גופני מפחיד. בעזרת התמקדות במחלות, הפסיכולוגיה יכולה ללמוד להעריך את ה"אדם הפשוט". מגעה מתרחב ומקיף את חיי היום-יום של אנשים.

גיליתי שסימפטומים של הגוף אינם בהכרח פתולוגיים. כלומר, הם לא רק מחלות שצריך לרפא, לדכא או לסלק. לסימפטומים פוטנציאל של משמעות ומטרה. הם יכולים להיות התחלה של מצבים מופלאים בחיים, לקרב אנשים בדרך פלא למרכז הפנימי שלהם. הם יכולים להיות שער למסע לתוך עולם אחר, דרך המלך להתפתחות האישיות.

עוד גיליתי שסימפטומים גופניים משתקפים בחלומות, וההיפך. כל החלומות מתייחסים לסימפטומים גופניים בדרך זו או אחרת. תגלית מפתיעה נוספת היא שכל המחוות הגופניות שלנו, כל צורות התקשורת עם אחרים — נימת הקול, מהירות הדיבור, הבעות הפנים או התנועות המצחיקות שאנו עושים עם הידיים והכתפיים בזמן דיבור — מצויים בחלומות שלנו.

כדי להבהיר את המשמעות המלאה של התגליות הללו בחיי היום-יום שלנו, אני נעזר בכחמישים תיאורי מקרים, עוסק בתיאוריית הקומוניקציה, עבודה עם חלומות ועם הגוף, פסיכולוגיה יונגיאנית ואפילו קמצוץ של פיזיקה. כל קורא, גם זה שלא למד פסיכולוגיה או פיזיקה, יבין את הפרקים הבאים משום שתיאורי המקרים קריאים ובהירים. הסיפורים נלקחו מרישומים מהפרקטיקה הפרטית שלי, בסמינרים, במרפאות בריאות הנפש ובבתי חולים, שבהם עבדתי עם אנשים במצבים פסיכוטיים, נוטים למות, חולים ואנשים "רגילים".

הטווח הרחב של עבודת גופחלום (Dreambody work) מדגיש את ההבדל בין שיטות טיפוליות אחרות, שהן יישומים מתוכנתים מראש של צורת מחשבה מסוימת, לבין שיטה זו. אי אפשר לנבא כיצד ייראה מהלך העבודה, משום שהוא תלוי ביכולתו של המטפל לגלות ולהגביר את התגובות המילוליות, דיווחי החלומות, המחוות הגופניות והמצבים המשפחתיים שיחודיים למטופל. לכן עבודה מסוג זה משתנה כל הזמן ומאתגרת את יכולתו של המטפל להתבונן ברציפות בעצמו ובמטופל. במשך העבודה עשויות להופיע שיטות טיפול מוכרות ומהלכים חדשים ובלתי מוכרים, שמתאימים אך ורק לסיטואציה הנתונה.

 

 

 

 

ד"ר ארנולד מינדל​, יליד 1940, ארה"ב, הוא מייסדה ומפתחה של גישת הפסיכולוגיה התהליכית, יחד עם קולגות ותלמידים. החל משנות ה-70 יוצר ומפתח את הגישה ההוליסטית והרחבה, המגשרת על תחומים כמו פסיכוסומטיקה, רוחניות, יצירתיות, אקטיביזם חברתי ועוד.
עוד פרטים אפשר לקרא בעברית כאן
X