ללא תחליף | לרכישה באינדיבוק
ללא תחליף

ללא תחליף

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 304
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 62.3
- 39

אלכס וורמן הוא ארכיאולוג נלהב ומוכשר בן שלושים, הנשוי לאשת חלומותיו, דוקטורנטית יפה ושאפתנית בשם איזבל. אמנם החיים אינם גן של ורדים, ויש ביניהם מדי פעם חיכוכים בנושאים שונים, אבל השניים אוהבים זה את זה אהבה עזה ומטפחים קריירות, בית חמים וכלב אהוב.

ג'נט קורקורן, נשואה לדייוויד, אם צעירה לשניים ומורה לאמנות בתיכון, היא אישה גדולה מהחיים: סוערת, מלאת תשוקה ויצירתית. התלמידים שלה מעריצים אותה, וכך גם משפחתה החמה, תושבי השכונה הבוהמיינית הציורית שבה היא גרה, וכמעט כל מי שפוגש אותה.

איזבל וג'נט מתגוררות במרחק מאות קילומטרים זו מזו, והסיכויים שהשתיים ייפגשו קלושים למדי, עד שהגורל מכה פעמיים. ג'נט מלאת החיים לוקה בלבה וזקוקה להשתלה דחופה. איזבל ההישגית נפצעת אנושות בתאונת דרכים ובעלה ואמה מחליטים לעשות כרצונה ולתרום את איבריה להשתלה.

שנה אחרי שלבה הבריא של איזבל מושתל בג'נט, היא שולחת לאלכס מכתב ובו היא מבקשת ללמוד על האישה שהצילה את חייה. אבל אלכס, שעדיין שרוי באבל כבד, לא מעוניין בשום קשר. בינתיים, נגן בלוז מקומי בשם ג'ספר, האדם שדרס את איזבל, מנסה נואשות למצוא מחילה ואפילו צידוק למה שעשה.

ללא תחליף הוא סיפורם של כל אלה שנותרים בחיים אחרי ההשתלה: אלכס, ג'נט והמשפחות של שניהם, וגם ג'ספר, הנהג הדורס. המחבר סטיבן לאבלי לוקח אותנו למסע בחיי הדמויות האלה וחושף את הכוונות האמיתיות שלהן: טובות וזדוניות, מחושבות ונואשות, פחדניות ואמיצות, ומוציא תחת ידיו רומן ביכורים עוצר נשימה על אהבה ואובדן.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ללא תחליף”

בקרוב…

פתח דבר

איזבּל רכנה על האופניים, ידיה על הידיות המתעקלות מטה ורגליה מדוושות. חולצת הרכיבה שלה, הלחה מזיעה באזור הגב העליון, נדבקה לעורה. אגלי זיעה נשרו גם במורד המצח והרקות וטִפטפו לתוך עיניה. היא ניגבה את המצח בגב הכפפה. היא הניחה שלוש אצבעות על העורק הראשי שבתחתית הלסת, והרגישה את הפעימות בצווארה.
כשיצאה מהעיר שעה קודם לכן השמים היו מעוננים קלות, אבל עכשיו הרוח התחזקה והעננים שטו. השמים היו כהים כדיו. האוויר התמלא ניחוחות לחוּת ודשן. שַחרורים אדומי כנף ניצבו על קווי הטלפון חסרי מנוחה. היא העריכה שיש לה חמש או עשר דקות להגיע לעיר לפני המבול.
הרוח נשבה בפראות, מתגלגלת ומטלטלת. היא הרפתה את אחיזתה בידיות כדי לאפשר לאופניים לספוג את המכות. היא נשענה לכיוון פרצי הרוח החזקים כדי להפעיל התנגדות והשיגה איזון עדין, עד שהרוח ההפכפכה נסוגה והכריחה אותה להטות את גופה במהירות, כדי לא ליפול על שפת הדרך.
היא חשה חשופה ופגיעה. זה היה באיוֹוָה, ואף על פי שלא שמעה את אזעקת הטורנדו, היא תלתה את מבטה באופק ותרה אחר ענן אבק בצורת משפך. היא הרגישה צורך דחוף להגיע הביתה. היא רצתה לראות את בעלה, אלכס. היא רצתה ללטף את הכלב שלה, לשתות כוס מיץ תפוזים, ואם באמת היתה אזהרת טורנדו — להגיע אל המרתף. אם לא, לעשות מקלחת חמה.

בה־ּבעת היא היתה נרגשת, אפילו משולהבת, כשנאבקה ברוח, בסופה הקרֵבה. כשהתחככה בסכנה.
היא שעטה במורד גבעה תלולה. מפל אוויר מתפרץ, גוף ואופניים הותכו זה לזה והיו לקֶלע אחד, הִקנו לה תחושה של מהירות אדירה, של נפילה חופשית, של שחרור מן הסביבה והחומר.
משם היא דהרה במישור ארוך ושטוח, שעבר דרך שדות מכוסים בשרידי התירס של השנה שעברה, בית כפרי, שטחי מרעה רחוקים, קווי מתאר של פרות וקבוצת עצי אלון.
מול גבעה נוספת היא הגבירה את עוצמת הדיווש, הורידה הילוך והחלה לטפס בתנופה. היא רכנה קדימה בכפיפה חדה מהמותניים ולפתה את ידיות הכידון. אפה כמעט נגע בזרועותיה. היא העבירה את משקלה לאחור והגבירה את מהירות רגליה המדוושות, תוך שמירה על קצב אחיד במאמץ להעפיל מעלה. לאורך עשרים המטרים הראשונים היא הרגישה כמו מנוע, כמו מכשיר מלוטש, חזק ומכויל לגמרי, המורכב על האופניים כדי להניע את הדוושות. ואז נגמר לה הכוח. הגבעה היתה גדולה, תלולה, והיא עדיין לא היתה בכושר. זו היתה רק הרכיבה השלישית שלה העונה. היא חשה שהריאות שלה חרוכות, שהירכיים כבדות כברזל. האופניים התנדנדו תחתיה.
היא הרימה את עיניה וראתה את קו הרכס של הגבעה מתקרב, לא יותר מעשרה מטרים לפניה. שדה של פולי סויה, ומעברו האחר חווה. בפתח האסם התגודדו עזים.
היא התאמצה והגיעה לפסגה, ושם הרוח התנפלה ותקפה בפרצים חזקים, שבשיאם התחדד קולם לשריקה.
שאגת מנוע הסתערה מן האדמה שמאחוריה, ובהלה תקפה אותה. בשבריר השנייה שלפני הפגיעה הבינה שהיא קרובה מדי למרכז הכביש.

סטיבן לאבלי גר באיווה סיטי. הוא מנהל את סדנת הכתיבה היוצרת של איווה לבני-נוער. זהו ספרו הראשון.

X