ליד כפרים שקטים | לרכישה באינדיבוק
ליד כפרים שקטים

ליד כפרים שקטים

שנת הוצאה: 1988
מס' עמודים: 102
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 41

חמשת פרקיו של ספר זה – שנכתב בעקבות נסיעה של 12 ימים לפולין – אינם כתבות עיתונאיות. הם נקראים יותר כפואמות בפרוזה עוצרות נשימה, עם שפע של פרטים מרתקים, המיטלטלות בין כתיבה עצורה, מייבשת, לבין התבוננויות ומשפטים שמכים בראש. "מתברר שבכלל יש מין קשר פולני. אנשים שאני מכירה אותם, נפגשת איתם, שנים, מתברר שיש עוד מערכת, מאחורי, כמו נהר מעגלי שמקיף חבל-ארץ, פקעת פולנית אין סופית, מעגל בתוך מעגל – – – וזה מהלך על איזה קו גבול אחר, וכל אחד יש לו פן אחר"… ואכן, את הפקעת הזאת מנסה יהודית הנדל לקלף. זהו ספר שמעצב פואטיקה של ההיעדר והמכוסה. השיטוט בפולין היפהפיה הוא כמו בעולם קרוש, אטום, שבאמצעות העבר והזיכרון הקולקטיבי מוחדר לתוכו בכוח רב אותו יש שאיננו, כמו זעקה חנוקה בלילה ריק. כל מה שנתקלת בו המחברת במציאות שליד כפרים שקטים הופך שפת סימנים לאותו נעלם כואב-מסוכן, אם משום שהוא שריד שלו ואם משום שהוא ניגודו, המכסה עליו כמסיכה מאובנת – 2000 קרונות של נעליים נסעו מטרבלינקה לרייך – – – 800000 זוגות נעליים נמצאו במיידאנק בתוך הכלוב הזה שעליו כתוב ביתן 53 – – – תור ארוך מזדנב בשדירות ירושלים של וארשה, לפנות ערב, בשעת הלחץ. עומדים שקטים, באיזו השלמה – מה מחלקים? הגיעו נעלי גברים. מחכים כל החורף לזוג נעליים. ולראות את הנעליים המשונות האלה בווארשה…". ספר כזה, כמעט בלשי, על החיים הנגמרים בתוך החיים הנמשכים, ניתן לכתוב רק מתוך בחירה מצויינת של פרטים קטנים, צדדיים, שיש להם ערך מוסף, חושף: ובאמצעות הפשרתו של מה שהונח שנים רבות על הקרח – בלי רתיעה מלהסתכן.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ליד כפרים שקטים”

בקרוב…

יהודית הנדל (נולדה ב-1926) היא סופרת עברית.

 

יהודית הנדל בת למשפחה חסידית מצאצאי האדמו"ר רבי יחזקאל מקאזמיר, נולדה בוורשה, בירת פולין, בשנת 1926, ועלתה לארץ כילדה קטנה, והתיישבה עם הוריה ביישוב נשר שליד חיפה, בשנת 1930. למדה בנשר בבית הספר לילדי עובדים (לימים בית הספר בית יהושע) ובחיפה, וסיימה את בית הספר הריאלי בעיר, בנוסף למדה בסמינר לוינסקי בתל אביב.

 

בהיות יהודית ילדה צעירה נפטרה אמה ממחלת הטיפוס, בעקבות מותה עברה עם אביה להתגורר בחיפה. סיפוריה הראשונים נדפסו בעיתונים כבר בשנת 1947. נקודת הראות שלה, לשונה וגיבורי סיפוריה היו שונים לגמרי מיצירותיהן של בני דור הפלמ"ח האחרים.

 

שרתה בצה"ל זמן קצר והשתתפה במלחמת העצמאות. ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "אנשים אחרים הם", 1950, עוסק בחייהם של חיילים צעירים במלחמה, בחבלי קליטתם של ניצולי שואה ובחייהם של אנשי שוליים חסרי בית. בשנת 1948 נישאה לצייר צבי מאירוביץ ממיסדי אופקים חדשים שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות, וחיתה עימו בחיפה עד פטירתו בשנת 1974. לזוג שני ילדים. באפריל 1971 לקה בעלה בשבץ ופלג גופו הימני שותק, הוא החל לצייר ביד שמאל. יהודית טיפלה בו בכל שנות מחלתו וזאת כדי שיוכל לצייר. כאשר נפטר היה בידה רומאן כמעט גמור ובעקבות מותו החליטה לא לפרסמו. על חייה עם צבי מאירוביץ, ועל חייו ועבודתו, כתבה את ספרה המאוחר "הכוח האחר". לאחר פטירת בעלה עברה יהודית להתגורר בתל אביב.

 

בשנת 1954 זכתה בפרס אשר ברש על ספרה "רחוב המדרגות". הספר זכה בשעתו לעניין רב ולהצלחה ואף הומחז ב-1957. קולה הספרותי של יהודית הנדל, קול נשי בולט, היה מן הקולות הנשיים הראשונים בספרות העברית שלאחר מלחמת העצמאות. הספר גם הומחז והוצג בתיאטרון "הבימה", בשנת 1957. לאחר פרסום הרומן הזה לא פרסמה יהודית הנדל שום יצירה במשך קרוב לחמש עשרה שנים. בשנת 1969 ראה אור ספרה "החצר של מומו הגדולה", שהומחז לטלוויזיה ובוים בידי יהודה ג'אד נאמן.

 

יהודית הנדל פרסמה כעשרה ספרים שזכו להצלחה רבה. בשנות השמונים התפרסם ספרה על מסעה לפולין, "ליד כפרים שקטים", ושיחות הרדיו שניהלה בעקבותיו זכו גם הן להאזנה קשובה. היא זכתה בפרס ביאליק על יצירתה, וכן זכתה בפרס ישראל בשנת 2003.

 

 

 

מקור – ויקיפדיה

X