להבעיר את המים באש | לרכישה באינדיבוק
להבעיר את המים באש

להבעיר את המים באש

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 189
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 78
- 34

ספר הביכורים של נעם פרתום הוא התפרצות הר געש של עוצמות לשונית, רגשיות ואינטלקטואליות. פרתום מחברת כתיבה פופית, פרפורמטיבית או בימתית, שמצטיינת במוזיקה סוחפת, עיצוב דרמטי מוקפד והומור עצמי חודר, עם מסורות עשירות ומורכבות הלקוחות מתולדות השירה, ובעיקר עם מסורת שירת הנשים העברית במאה העשרים.

 

"מבחינתי הכתיבה היא חדר סימבולי כזה – מעין מעבדה שביכולתי להסתגר בתוכה ובאמצעות ניסויים והמצאות  בלשון לזמן ולהעלות מהאוב – כבמין סיאנס פואטי ורגשי – שלל יוצרות ומשוררות ולשוחח איתן".
נעם פרתום על כתיבת ספרה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “להבעיר את המים באש”

"אח, איזו משוררת. ספר שימיס גם סרבני שירה מושבעים ויראה להם מה אפשר לעשות בשורות קצרות. נעם פרתום לשה את העברית לכל הכיוונים, משפריצה אותה ברגש לעומק ולגובה, לוקחת אותנו למסע אמיץ וחושפני בתוך הלב שלה, על פני הגוף שלה, סביב קרוביה ואהוביה ושנאותיה, ואי אפשר שלא לעוף איתה. מתנה נפלאה במיוחד למתבגרים (בכל גיל)".
עטרה אופק, מרמלדה

 

"קטעי השירה-פרוזה הקצרים שלה הם מופת של חושניות מתפרצת, יצירתיות מלבלבת והומור מטורף, מעין אשד של מילים מרוסקות, מעורבלות ונבראות מחדש שנובע ממנה ומציף את הקורא ההמום".
רן בן-נון, ידיעות אחרונות

אֵיךְ זֶה שֶׁנִּזְכַּרְתִּי פִּתְאֹם עִם אֶלִיקוֹ בַּטֶּלֶפוֹן בַּלֵּדָה הַמִּיתוֹלוֹגִית שֶׁלִּי – אֵיךְ שֶׁלְּאִמָּא הָיוּ צִירִים מֻקְדַּמִּדַּי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁכָּל בֵּית הַחוֹלִים הָיָה שׁוֹמֵם, אֵיךְ הִשְׁאִירוּ אוֹתָהּ תַּחַת הַשְׁגָּחָה וְאֶת אַבָּא שָׁלְחוּ הַבַּיְתָה לְנַמְנֵם, כִּי הָיוּ בְּטוּחִים בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁזֶּה פוֹלְס אָלַארְם, אֲבָל בְּחָמֵשׁ לִשְׁעוֹן הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה – הַשּׁוֹלֵחַ אֶצְבָּעוֹת וְרֻדּוֹת לְדַגְדֵּג אֶת דֹּפֶן הַחַלּוֹן – אִמָּא הֵבִינָה שֶׁזֶּה לֹא הַמַּצָּב וְהִתְקַשְּׁרָה לְאַבָּא בְּאַטְרַף וְאָמְרָה "אֲנִי יוֹלֶדֶת! עַכְשָׁו!" וְאַבָּא נֶחְפַּז מְרֻגָּשׁ וְהוּא שָׁב הוּא שָׁב, תִּזֵּז לְמַחְלֶקֶת יוֹלְדוֹת כְּשֶׁאִמָּא כּוֹרַעַת מֵעַל מִטָּתָהּ מְקֻפֶּלֶת בִּתְנוּחָה עֻבָּרִית, וְהוֹפּ הֶחְלַקְתִּי מִתּוֹכָהּ — קִילוֹ שְׁבַעְמֵאוֹת שְׁלֹשִים – קְטַנָּה וּמַמְזֵרִית, וְאַבָּא תָּפַס אוֹתִי בְּיָדָיו הַחַמּוֹת שֶׁזִּכְרָן מְגַעֲגֵעַ בִּי כִּסּוּפֵי אֵינְסוֹף לַחִים, וְהִצִּיל אֶת חַיַּי – חוֹבֵק אוֹתִי אֶל חֵיק מִבְטַחִים. וּמֵאָז אִמָּא מָסְרָה אוֹתִי לְאַבָּא, אִמָּא הֶחְלִיטָה שֶׁשְּׁמִי יִקָּרֵא נֹעַם. וְזֹאת אֲנִי – נֹעַם, מְשׁוֹרֶרֶת, בִּתּוֹ שֶׁל אֲבִינֹעַם – אַבָּא שֶׁלִּי, שֶׁהִפְרִיחַ אוֹתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם יָד בְּיָד וּמָתַיְשֶׁהוּ פָּרַשׁ לִישִׁיבַת תַּחְתִּיּוֹת — וְהַמּוֹרֶשֶׁת הַשֵּׁמִית הַסִּימְבּוֹלִית הַזֹּאת אוֹמֶרֶת בְּתוֹכִי דָּרְשֵׁנִי מִדֵּי יוֹם, חוֹצֶבֶת מִבְּשָׂרִי מִלִּים, מְנִיעָה אוֹתִי לִחְיוֹת כְּדֵי לִיצֹר, לִיצֹר כְּדֵי לִחְיוֹת. וְאִילָנָה אוֹמֶרֶת כֵּן, זֶה נָכוֹן, לֵדוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּךְ זֶה כּוֹאֵב וּמֻרְכָּב, אֲבָל סֵפֶר הַשִּׁירָה הַזֶּה הוּא אַתְּ בִּמְלֹא תַּכְלִית הַהֲוָיָה, בְּלִי הִיסְטוֹרְיָה עוֹדֶפֶת, מִטְעָנִים וְקִרְעֵי לֵב, נֶטוֹ אַתְּ – חֹפֶשׁ וֶרְבָּאלִי מִתְגַּלֵּץ' וְנוֹטֵף, וְלָכֵן אֲנִי מַתְרָה בָּךְ לַעֲשׂוֹת כְּבָר תַּ'קְּוֶעטְשׁ וּלְיַלֵּד אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים הַזֶּה מִתּוֹךְ נַפְשֵׁךְ, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעִי רְוָחָה וְתֶעֱרַב שְׁנָתֵךְ.

נעם פרתום (1986) נולדה וחיה בתל-אביב. משוררת, פרפורמרית, עיתונאית ומנחת סדנאות כתיבה וספוקן וורד. בוגרת מסלול הכתיבה היוצרת באוניברסיטת תל-אביב, כיתת השירה של הליקון ובית-הספר למוזיקה רימון. עומדת מאחורי פרויקט השירה המצולמת ברשת, פואטיוב.
להבעיר את המים באש הוא ספרה הראשון.

X