לבטוח בך | לרכישה באינדיבוק
לבטוח בך

לבטוח בך

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 352
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 67.2
- 42

בעקבות "שמור עלי" המסעיר: לבטוח בך", הספר השני בסדרה החדשה של מאיה בנקס, "בעירה איטית".

 

אריאל יודעת מה הכללים ששומרים עליה. היא מקפידה עליהם מאז שהיתה ילדה: לא לספר. לא לחשוף. אבל ברגע של אימה, מול תוקף שלא יהסס לגזול ממנה את חייה,

אין לה ברירה אלה לשחרר את הכוחות העל-טבעיים שהסתירה מאז ילדותה.

עכשיו, משנחשפו כוחותיה, מופיע אִיוּם גדול יותר שגורם לה לפקפק בכל מה שידעה על הוריה ועל הסודיות שבה גדלה. אבל זה קרב שלא תוכל להתמודד בו לבד.

בו דוורו, העומד בראש חברת אבטחה, רגיל לדברים יוצאי דופן. אבל כשהוא מקבל לקוחה חדשה – צעירה יפהפייה עם כישרון ייחודי – הוא מופתע מעוצמת המשיכה שהוא חש.

מה שהתחיל כמשימה פשוטה יהפוך עד מהרה לאישי. בו יגלה שהוא יעשה הכול כדי להגן על אריאל. לא משנה מה המחיר האישי שישלם. אפילו במחיר לבו ונשמתו.

מאיה בנקס, סופרת אמריקאית, מככבת בצמרת רשימות רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ו"יו־אס־איי טודיי",

ונמצאת במקום השלישי ברשימת סופרי הארוטיקה הנמכרים ביותר של "אמזון". בנקס פירסמה יותר מ־50 ספרים, בהם הטרילוגיה שכנוע מתוק, פיתוי מתוק וכניעה מתוקה.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “לבטוח בך”

בקרוב…

גָוִוין רוצ'סטר עמד בפתח הסלון רחב הידיים והביט באשתו, שבחנה

קישוט עץ חג מולד, ואז החזירה אותו בשקט לקופסה ואת הקופסה

לארגז שבו החזיקו את כל הקישוטים.

עצבותה הכאיבה לו, והוא שיפשף את החזה להקלת הכאב. אבל

לפעמים פצעים הם פשוט עמוקים מדי, קבועים וחשוכי מרפא. הכאב

שלה היה בלתי נסבל עבורו, כיוון שלא היה יכול לשים לו קץ. מה

הטעם בקשרים, בכסף ובעוצמה, אם הוא לא מסוגל להעניק לאשתו

האהובה את הדבר שהיא רוצה יותר מכול. הוא חש את כאבה בחריפות

כאילו היה שלו — ואמנם כזה הוא היה. גווין לא היה מסוגל לראות

אותה אומללה. הוא היה מוכן לעקור הרים רק כדי להעלות חיוך על

פניה.

היא שינתה אותו. הפכה אותו לאדם טוב יותר. הוא מעולם לא

חשב שיוכל להיות אדם כזה — מעולם לא רצה להיות. אבל היא

שינתה הכול — את עולמו ואת מקומו בעולם. פתאום הוא רצה להיות

אדם טוב יותר. בשבילה. היא היתה ראויה לכך. הוא לא היה מוכן

להעמיד אותה בסכנה בגלל עסקיו. זאת היתה לו התנסות חדשה.

חיים נקיים. באור. עם מישהי שגורמת לו לרצות להרגיש… ראוי.

אחרי הסקירה העצובה והמדוקדקת של הקישוט היא הפנתה את

ראשה, ראתה אותו ופניה זרחו, ורדרדוֹת מִנוּרות חג המולד שנתלו על

העץ. הוא התפעל מכך שבכל פעם שחייכה אליו, נשימתו נעתקה. זה

לעולם לא ישתנה. אהבתו לאשתו לא השתוותה לשום דבר בחייו. זה

היה מטלטל אבל חמים, כמו הלהבות באח. זה היה בלתי ניתן לערעור.

נטול סייגים, כבלים או תנאים.

היא אהבה אותו, והעובדה הזאת עדיין פירקה אותו.

"זה האחרון," היא אמרה ומבטה נדד רק עוד פעם אחת לקישוט

היחיד שלא נתלה על העץ. המבט החמים התחלף להרף עין בעצב,

אבל אז נדמה שהיא מתאמצת להתעשת. היגון שפניה עטו נעלם, אבל

הוא הספיק להבחין בו וידע שהוא שם למרות כל המאמצים שלה

להסתיר אותו.

המרחק ממנה נעשה קשה מנשוא. הוא חצה את החדר ומשך

אותה לזרועותיו, תחב את אצבעותיו בשערה הארוך וחיכך את אפו

בקודקודה. כששפתיו נצמדו לקווצות השיער החום המבריק, הוא

שאף את ריחה.

"ננסה שוב," הוא מילמל, ואף שניסה לשוות לקולו נימת ביטחון,

ידע שנכשל כישלון חרוץ. הוא נשמע מדוכא, כפי שידע שהיא

מרגישה. לא מפני שהתאכזב ממנה. הוא מסוגל לחיות רק איתה עד

יום מותו, ולעולם לא לחוש חרטה. אבל הוא איכזב אותה. הוא לא

הצליח להעניק לה את הילד שידע שהיא רוצה בכל נימי נפשה.

היא רצתה שהם יקימו משפחה. היא רצתה שצחוק ואהבה ימלאו

את הבית בחמימות שהוא מעולם לא חווה. היא ידעה את זה, היא ידעה

איך נראו חייו לפניה, והיתה נחושה בדעתה לשנות זאת. להעניק לו

בית. אבל לא רק בית, בית עם משפחה ואהבה ללא תנאי. מולה הוא

היה נטול הגנות. אהבתו קראה תיגר על כל הגבולות והמִשתנים. הוא

ידע שלעולם לא יאהב נפש חיה כפי שהוא אוהב את האישה הזאת.

היא הנידה את ראשה הצמוד לחזהו, והוא הרחיק אותה בעדינות,

הרוס מנצנוץ הדמעות בעיניה החומות הבורקות. אפילו כשהיתה

עצובה, היא היתה האישה הכי יפה בעולם. הוא אפילו לא זכר את

החיים שחי לפניה.

הוא אחז בזרועותיו את הדבר היקר לו ביותר בעולם, אבל היה חסר

אונים כיוון שלא הצליח להעניק לה את הדבר שרצתה יותר מכול.

ילד.

"מספיק, גווין," היא אמרה, וגרונה נשנק, כאילו הגיית המילים

מכאיבה. "אני לא אעמוד באובדן נוסף. אני לא מסוגלת לעשות את

זה שוב."

הייאוש המוחלט בקולה של אשתו האהובה היה למעלה מכוחותיו.

הוא היה קרוב בצורה מסוכנת לאבד שליטה ברגשותיו. רק בזכות

הנדר — להיות סלע איתן לאשתו — זה לא קרה.

היא זקוקה לכוח שלו. לא לחולשה. למרבה הצער היתה לו חולשה.

אחת ויחידה.

ג'ינג'ר. אשתו, אהובתו, הנפש התאומה שלו.

בעבר עצם המחשבה על גורל ונפשות תאומות היתה מצחיקה

אותו. המרצה בקורס משאבי אנוש ופיתוח אמרה פעם שהתפיסה

שלכל אדם יש אדם אחד שמתאים לו שגויה לחלוטין. אפשר להתאהב

— ולאהוב — אנשים שונים ורבים בחיים.

והוא האמין בזה, עד ליום שנכנסה לחייו יפהפייה עם שיער

ערמוני ועיניים חומות, מתוקה וביישנית, ששינתה את עולמו מהקצה

אל הקצה. ברגע שנעתרה להזמנה הראשונה לצאת איתו לארוחת

ערב, הוא הבין ששקע עמוק כל כך, שאין לו סיכוי להיחלץ אי־פעם.

הוא גם לא רצה בכך.

גווין היה גבר החלטי, שידע להתמודד עם כל דבר שהחיים זימנו

לו. היה לו הכול, או כך לפחות אהבו נשים לומר לו.

הוא היה יפה תואר, כריזמטי, שחום, צעיר ועשיר.

הוא לא היה תמים, הוא ידע שהסגולה האחרונה היא המושכת

ביותר. הנשים שבילה איתן, מן הסתם, לא ראו שום דבר מעבר לתג

המחיר שהיה צמוד למצחו.

מיליארדר.

למרבה האירוניה, הוא הבחין בג'ינג'ר לראשונה בזמן שיצא

עם אחרת. מהלך הערב היה מתוכנן. ארוחת ערב נחמדה, אווירה

אינטימית, פלרטוט עם האישה שאיתה יצא ושמה כבר חמק לגמרי

מזיכרונו, ואז לבית שלה לסקס, ומשם בחזרה לדירה שלו.

איש לא בא לבית שלו, איש לא פלש לקודש הקודשים הפרטי.

הסקס תמיד התקיים בבית של בת הזוג או בבית מלון, והוא תמיד עזב

לאחר מכן. בעיני כמה מהנשים זה העיד עליו שהוא מניאק אטום, אבל

הוא פשוט לא היה צבוע מספיק להתכרבל אחרי ההתעלסות, מאחר

שהבהיר מראש שלא תהיה שום מעורבות רגשית.

בערב המדובר הוא ליווה את בת הזוג לביתה, אך לאכזבתה לא

נכנס. הוא היה שקוע מדי במלצרית המתוקה והחייכנית בעלת העיניים

החומות הגדולות, שהסמיקה כשהוא נעץ בה מבט ממושך מדי.

הוא בדרך כלל לא היה כזה חסר נימוסים, אבל ברגע שראה אותה

הוא נשבה בקִסמה, וערב לאחר מכן חזר לאותה מסעדה. לבדו. הוא

דאג שיושיבו אותו באזור שלה והיה התובעני מכל הסועדים. בכל

כמה דקות הוא דרש את תשומת לבה באיזו אמתלה מצוצה מהאצבע.

עברו שלושה שבועות ארוכים להחריד לפני שהוא הצליח לשכנע

אותה לצאת איתו לארוחת ערב. שלושה שבועות של התנזרות מרצון.

הוא ידע שאחריה לא תהיה אישה אחרת במיטתו, ולא היה אכפת לו

לחכות.

רק אחרי שישה חודשים נוספים הוא התקדם מעבר לנשיקות לילה

טוב לוהטות ולחמימות גופה הרך כשחיבק אותה.

אלה היו ששת החודשים הטובים בחייו.

מאיה בנקס, סופרת האירוטיקה הרומנטית המסעירה, מככבת בצמרת רשימות רבי המכר של “הניו־יורק טיימס” כבר עשור ונמצאת במקום השלישי ברשימת סופרי הארוטיקה הנמכרים ביותר של “אמזון”. עד כה היא פירסמה יותר מ־50 ספרים מצליחים, וביניהם ספרי הסדרה “כניעה מתוקה", שעצרו גם את נשימתן של קוראות עברית.

בנקס מתגוררת בטקסס שבארצות הברית, נשואה ואם לשלושה ילדים. נוסף על אירוטיקה, היא כותבת גם ספרי מתח, היסטוריה ופנטזיה.

X