כתובת 3 | לרכישה באינדיבוק
כתובת 3

כתובת 3

שנת הוצאה: 2010
מס' עמודים: 240
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

שמות העורכים: שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי וליאור שטרנברג

שם טוב לוי מספר שפגש לראשונה את דוד אבידן בפאב תל אביבי. אבידן התיישב לידו, זיהה אותו ואמר לו "אתה מלחין שירים,לא?" לוי הנהן ואבידן הצהיר: "אין בעיה. תמורת חמש מאות דולר אני מוכן לתת לך שיר שלי להלחנה". האנקדוטה הזו מספרת סיפור שלם על משוררים ועל כסף. עצם העובדה שמדובר באנקדוטה מצחיקה כבר מעידה שכיום ברור לנו שתמורת שירה לא משלמים, וגם שהדיבור על כך כרוך בשבירה של איזה טאבו. היא גם מספרת משהו על מידת הביטחון של משוררים בעצמם ובאמנותם. אבידן המוחצן, החצוף, עומד מול המוסיקאי ומבהיר לו שמבחינתו כל אמנות אחרת כפופה לזו שלו. אבל שוב, ההומור של הסיפור מתבסס על כך שמרבית המשוררים אינם כאלה ואף יותר מזה- החברה מצפה מהם שלא יהיו כאלה.

כסף וביטחון עצמי: שתי הסוגיות האלה העסיקו אותנו במהלך עריכת הגיליון השלישי של 'כתובת'. חיפשנו יצירות שנכתבו ביד בוטחת, שנעשה בהן משהו עז ולא מתנצל. חיפשנו גם יצירות שעוסקות בהיבטים של כסף, תעסוקה וצריכה. התוצאות מונחות כאן לפניכם.

גלעד מאירי קורא בהשקת כתובת 3:

httpv://www.youtube.com/watch?v=qCzX5tNhXEM

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “כתובת 3”

בקרוב..

רבקה מרים

מתוך משה

 

שוב יושב איתי משה בקפה מסריק, שבעמק רפאים

שׁוּב יוֹשֵׁב אִתִּי מֹשֶה בְּקָפֶה מָסָרִיק, שֶׁבְּעֵמֶק רְפָאִים.

כְּדַרְכּוֹ, הוּא קָפֶה וְעוּגָה מְבַקֵּשׁ.

בַּכַּפִּית, כִּבְמַטֶּה, הוּא בַּסֵּפֶל נוֹקֵשׁ.

אֲנָשִׁים יוֹצְאִים וּבָאִים.

כְּשֶׁהוּא לְרֶגַע קַל מֵסִיט אֶת כִּסְאוֹ

עוֹד כַּפִּית שֶׁל סֻכָּר בְּסִפְלוֹ לָשִׂים

פּוֹעֶה הַכִּסֵּא. מִסְתַּבֵּר שֶׁהוּא שֶׂה.

וְשֻׁלְחָנוֹת וְכִסְאוֹת, צַלָּחוֹת וְכוֹסוֹת

הַמֶּלְצַר, הַתַּפְרִיט שֶׁבְּיָדוֹ, הַיּוֹצְאִים, הַנִּכְנָסִים

מִתְקַבְּצִים אֶל מֹשֶה וּפוֹעִים כִּכְבָשִׂים.

לחפון בכף היד עטין חמים, מגויד

לַחֲפֹן בְּכַף הַיָּד עָטִין חָמִים, מְגֻיָּד

וְהוּא, קַשּׁוּב לְמַגָּעֲךָ, יִסָּחֵט

לַעֲזֹר לְחַלֵּץ מֵהָאֵם הַמַּקְשָׁה גְּדִי, אוֹ טָלֶה

וּכְבָר זֶה נֶעֱמָד עַל רַגְלָיו הַדַּקּוֹת

מְבַעֵט

וּכְשֶׁהָעֵדֶר פָּרוּשׂ עַל אַדְמַת הַמִּרְעֶה הַשְּׁחוּנָה

רוֹבֵץ לוֹ כָּנוּעַ, פּוֹעֶה, מְלַחֵךְ, אוֹ שׁוֹעֵט

אַתָּה מַבִּיט בּוֹ, בּוֹחֵן, תּוֹהֶה

מִי יָנוּחַ, מִי יָנוּעַ וּמִי יִשָּׁחֵט.

ואלוהי העברים נגלה מדי פעם

וֶאֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִגְלֶה מִדֵּי פַּעַם.

מְהַבְהֵב כְּגַחְלִילִית בַּלַּיְלָה, חוֹדֵר לְאִישׁוֹן מִי שֶׁנִּשְׁמַט עָיֵף עַל הַמַּחְצֶלֶת

כְּשֶׁעֵינוֹ הָעַרְפִלִּית נִפְקַחַת מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה

נִגְלֶה בְּסֶדֶק שֶׁל אוֹר, בְּהִפָּתַח, מֻקְדָּם עִם שַׁחַר, הַדֶּלֶת

אוֹ מְרַצֵּד בְּכַד מַיִם שֶׁנִּצָּב בַּפִּנָּה

מְנַתֵּר וּמַתְסִיס, כִּשְׂאוֹר, אֶת יְדֵי הַנָּשִׁים שֶׁבָּצֵק לָשׁוֹת

נִרְמָז כְּבָרָק בְּקַו אֹפֶק בּוֹעֵר

מִסְתָּעֵר, אַלִּים וְאִלֵּם, מִקְּצֵה נִפְנוּפוֹ שֶׁל הַשּׁוֹט –

וְהָיָה גַּם עֶבֶד צָעִיר שֶׁחָשׁ בּוֹ, רוֹטֵט וְזוֹהֵר

אַף הִצְלִיחַ לֶאֱחֹז בְּשׁוּלָיו, בְּיָדָיו הַסְּדוּקוֹת, הַקָּשׁוֹת

רַק נְגִיעָה קְצָרָה, בַּחֲטָף

וּבְמִכְוַת הָעוֹר שֶׁנּוֹתְרָה בְּיָדוֹ נָהֲגוּ לָגַעַת, בִּזְהִירוּת

בִּשְׁעוֹת הַחֶסֶד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, הַנָּשִׁים וְהַטַּף.

(מתוך משה, ספר בכתובים)

 

זֹהר איתן

שישים אחוז בַּנפח,verbatim

 

פִּתּוּלֵי הַמַּחֲשֶׁבָּא אוֹמְרִים:

בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל מָא?

כָּל אִישׁ קָשֶׁה יֵשׁ לוֹ פִּתּוּלִים אַחֵר לְגַמְרֵי:

פִּתּוּלִים שֶׁל אִישְׁקָשֶׁה אֶחָד לֹא מִתְפַּתְּלִים עִם

פִּתּוּלִים שֶׁל אִישְׁקָשֶׁה אֶחָד אַחֵר.

בַּמַּעְבָּדָה טִפְטַפְנוּ עַל הָאִישְׁקָשִׁים מַיִם מִמַּזְלֵף גִּנָּה יָשָׁן, כָּתֹם.

מִיָּד שִׁנִּינוּ אֶת עוֹרֵנוּ מֵאָדֹם לְכָחֹל וּבַחֲזָרָה.

"אֵלּוּ צִבְעֵי הָרַמְזוֹר שֶׁל קַסְיוֹפֶּיָה" אָמַר אִישְׁקָשֶׁה אֶחָד, כְּבָר לֹא

מְפֻתָּל אֶלָּא שָׁטוּחַ לְגַמְרֵי וְרַךְ כִּגְבִינָה,

לְאִישְׁקָשֶׁה אַחֵר, שֶׁהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לְמַיִם אוֹ לְנוֹזֵל עָכוּר, כָּחֹל-אָדֹם עִם צָהֹב בָּאֶמְצַע.

"כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ עַל מַאְדִּים," אָמַרְתְּ

לְאַחַר מַחְשָׁבָה מְרֻבָּה, קָשָׁה.

 

אלרואי ברושי

דגדוגים

אני רעב אני מסוגל לאכול עיר קטנה מרוב ששכחתי לאכול נהיה לי חור גדול בבטן נכנסתי לחור והתחלתי להתקדם לעבר נקודת אור קטנה באופק במשך כל חיי צעדתי לעבר האופק חסר החשיבות והלא מתקרב ובסוף הגעתי סוף כל סוף הגעתי לפאקינג נקודה. לחצתי עליה ונהיה לי קר מרוב קור נהיה לי פחד גבהים ונפלתי למעלה גבוה קרוב לעננים על ענן בינוני ראיתי חור נכנסתי לחור ומצאתי פתק בפתק היה כתוב יש לך חור באונה השמאלית בגלל זה שגאיעות הקתיב אנא פנה שמאלה אחרי הצומת הבא לקחתי ימינה ועפתי מערבה איזה התבוללות תהיה בארץ עוד חמש שנים כאשר הכפר הגלובלי יהווה קרקע מעולה להפצת אלטרנטיבה שש שלוש-עשרה לחצתי על שש שלוש-עשרה ושמעתי רעש מוזר קול לא אנושי הכריז "דגדוגים יצחיקו ת'דור הבא" נשפכתי לתוך האין סוף שרתי חלק משיר ישן פלמחי כזה נמזגתי לתוך כוס בעומק חצי מטר ושתו אותי מתייוונים הם שרו שיר דומה לשלי אבל בלי גאוות היחידה

"מקום לשירה", המו"ל של כתב העת "כתובת", הוקם ומופעל מאז שנת 2002 ע"י קבוצת כתובת, קבוצה של משוררים ירושלמים, ששמה לה למטרה לקדם את השירה בארץ בכלל ובמרכז ירושלים בפרט, כתמיכה בפיתוח מעמדה התרבותי של ירושלים. פעילות הקבוצה  כוללת ערבי-קריאה, סדנאות כתיבה, תערוכות, פסטיבל, עידוד ויצירת ביקורת שירה, תיעוד וידיאו ועוד

מקום לשירה פועל מתוך אוריינטציה חברתית-קהילתית ומפיק סדנאות וערבי קריאה בירושלים וברחבי הארץ לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מורים ותלמידי חטיבות הביניים והתיכון ולתושבי הפריפריה.

קבוצת כתובת

שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג

 

X