כריות האבן של אמי | לרכישה באינדיבוק
כריות האבן של אמי

כריות האבן של אמי

שנת הוצאה: 11/2014
מס' עמודים: 101
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 20
- 44
- 20

"מִי שֶׁכּוֹתֵב, תָּלוּי עַל חוּט רוּחַ. / פּוֹעֵר שְׁתֵּי יָדַיִם עַל צְלָב בָּאֲוִיר / בֵּין בִּנְיָנִים גְּבוֹהִים / בְּאֶמְצַע עִיר" – כותבת מירי גול בפתח ספר שיריה, ונועצת בנו מבט ישיר ומטריד: כלום ניתן בכלל להיתלות על "חוט רוח"? האם לקום ולהציל את הכותב המִטלטל על צלב בנייני העיר; ואולי בכלל לעצום עיניים, לצאת מן העיר ולא לקרוא שירה?

כאגרוף קפוץ ההולך ונפתח מול פנינו המשתאות, כך משתחרר לאטו, בחוכמה ובעדינות, משפט הפתיחה של הספר לכדי מבע אישי, עשיר בחושניות וברגישות אין קץ לפניה השונות של התודעה – הנקרא כדרמה מרעישה על חיי הנפש, הזכרון, הכתיבה, הבדידות והאהבה.

אך לא רק. ספר שיריה של גול הוא בראש ובראשונה לשון ושפה. גול מצליחה לגעת ולשקף את מרקמיה העדינים של המציאות הודות לדיבור עז וקולע – לפעמים מפתיע בכנותו ("אֲנִי כִּבְדַת פֶּה וּבְרַק הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי מְאַחֵר / הַרְבֵּה / אַחֲרֵי רַעַם הַמַּעֲשֶׂה"), לעתים חופשי מכל מסגרת ("אֲנִי לֹא עֲלֵה הַמּוֹפְלֵטָה שֶׁלָּכֶם. / בְּעַל כָּרְחִי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלִּי סֻכָּר מִסֶּרֶטוּרְכִּי. / הָרַקְדָנִית אוֹרְנָמֶנְטִיקָה מִזְרָחִית שֶׁלִּי, / הַיְּרֵכַיִם שֶׁלָּהּ חַמּוֹת שֶׁלֹּא תַּאֲמִינוּ / מְפַזְּרוֹת זֹהַר כֻּרְכּוּם / בִּנְהָרוֹת סְמוּיִים, שֶׁפַּעַם הָיוּ בַּסָּהָרָה"), לא אחת אף מסתיר חנק של התרסה גדולה ("אֵין לִי רְחוֹב, אֵין עֵץ, אֵין אֲחוֹרֵי חָצֵר, אֵין חֲתוּלָה מִתְרַפֶּקֶת, / אֵין חֻרְשַׁת הָאֵיקָלִיפְּטוּס, אֵין מַעְיָן בַּסֶּלַע. / סֵפֶר לָבָן נָתְנוּ לִי, סֵפֶר שָׁחֹר, / אוֹתוֹת נָתְנוּ בִּי. וְאֵינִי רוֹאָה דָּבָר") – אך תמיד מדויק.

"כריות האבן של אמי", ספר שיריה של מירי גול, הוא אוקיינוס לא־שקט עצום וסוער, עטוף רוחות בלהה ועונג; ועם זאת הוא אינטימי עד כאב, מחשמל בכוח לשונו – ומזמין את הקורא לאחוז בבטחה ב"חוט רוח", להתנדנד קלות, ולצאת למסע פואטי מרהיב לעומק כל מצולות העולם.

יקיר בן־משה

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “כריות האבן של אמי”

בקרוב…

אני לא עלה המופלטה

אֲנִי לֹא עֲלֵה הַמּוֹפְלֵטָה שֶׁלָּכֶם.

בְּעַל כָּרְחִי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלִּי סֻכָּר מִסֶּרֶטוּרְכִּי.

הָרַקְדָנִית אוֹרְנָמֶנְטִיקָה מִזְרָחִית שֶׁלִּי,

הַיְּרֵכַיִם שֶׁלָּהּ חַמּוֹת שֶׁלֹּא תַּאֲמִינוּ

מְפַזְּרוֹת זֹהַר כֻּרְכּוּם

בִּנְהָרוֹת סְמוּיִים, שֶׁפַּעַם הָיוּ בַּסָּהָרָה.

אִם תַּחְפְּרוּ בַּזְּמַן, בִּסְפִּירָלָה עִקֶּשֶׁת,

תִּמְצְאוּ עֲתוּדַת מֵי תְּהוֹם פוֹסִילִיִּים,

פְּסוּלִים לִשְׁתִיָּה, אֲבָל מַה זֶה מְרַגְּשִׁים אֶת הַחֵךְ.

מֵי שִׁירָה מַעֲלִים דְּמָעוֹת.

 

איש באשה 1

אִישׁ מִתְקַדֵּשׁ בְּאִשָּׁה

וְאַחֲרֵי שָׁנִים, בַּצַּר לָהֶם,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הָאַהֲבָה נִקְמֶצֶת

פְּעוּרַת פֶּה לְעֻמָּתָם

בַּשֻּׁלְחָן,

הֵם מַרְחִיבִים אֶת קִירוֹת בֵּיתָם,

כְּאִלּוּ יְכוֹלִים נַגָּרִים לְהַקְהוֹת

רַעַשׁ מַשּׂוֹרִים

שֶׁל הַזְּמַן שֶׁעָבַר

בֵּין כְּלוּלוֹתֵיהֶם לְזִקְנָתָם.

 

כרים עבדול ג'אבר

כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן דֶּה גִּיבֶּר

קוֹרֵץ לִדְלִילָה, תְּקַצְּצִי בֻּבָּה

כַּמָּה שֶׁאַתְּ רוֹצָה

בַּמַּחְלָפוֹת, בַּתַּלְתַּלִּים.

בַּכֹּחַ לֹא תִּגְּעִי

כִּי אֲנִי מַחְבִּיא בְּרִקּוּד לַה בַּמְבָּה

שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים,

בְּוִינִיל שָׁחֹר, אֶת הַשְּׁרִירִים.

 

כִּי אֶצְלִי לֹא תִּשְׁמְעִי

מִלְּבַד הַצְּחוֹק, לֹא יִלְלַת חֲתוּלִים

לֹא מַה יִּהְיֶה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה

שֶׁקּוֹפֵץ כְּמוֹ הַפְתָּעָה מֵעוּגַת

לִימוֹנִים

עִם כָּל הַמַּרְכִּיבִים,

עִם כַּמֻּיּוֹת מְדֻיָּקוֹת

שֶׁל צְעָרִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים.

 

תְּקַצְּצִי בֻּבָּה,

כִּי אֶצְלִי לֹא תִּשְׁמְעִי דָּבָר.

מירי גול נולדה בחיפה, בבית ערבי. גדלה בכרמל, בשיכון ישראלי. גרה ביבנה, בשכונה הצבאית. למדה וחקרה תולדות האמנות, פופ אמריקאי, באוניברסיטה בתל אביב. הלשון העברית היא צבע היסוד שלה, צהוב כורכום מזרחי הוא המוליך החשמלי. על שירתה זכתה בפרס ע"ש ליס מטעם אוניברסיטת חיפה 2013. כריות האבן של אמי הוא ספר שיריה הראשון.

X