כמיהה | לרכישה באינדיבוק
כמיהה

כמיהה

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 60
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 48

כמיהה היא תחושה אישית של מחסור פנימי אל מול המציאות.
אל הכמיהה מתלווים דימוי תודעתי, כיסופים וגעגועים אל רצונות חסרים.

כמיהה מאגד כתבים אישיים העוסקים במחשבות, רצונות ורגשות.
בספר שלושה שערים המסמלים תקופות חיים שונות. בחלק הראשון, עלטה, כתבים מתקופות קשות ועצובות בחיי; בחלק השני, כמיהה, כתבים העוסקים בעיקר ברצונות ובשאיפות, בגעגועים ובזכרונות שלי; ובחלק השלישי, בריאה, שאיפה כמוסה להתחדשות ולעתיד טוב יותר.
לכל תקופה 11 כתבים המתארים אותה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “כמיהה”

אלירן דיין בפייסבוק

ילד

 

יֶלֶד רְחוֹב הוּא הָיָה,
הוּא לֹא רָצָה בְּכָךְ,
אֲבָל הִתְגַּלְגֵּל לַמַּצָּב הַזֶּה עַל כָּרְחוֹ.

סְבִיבוֹ הָיוּ הַרְבֵּה יְלָדִים
שְׂמֵחִים, מְאֻשָּׁרִים, צוֹחֲקִים, מְשַׂחֲקִים
אֲבָל הוּא הָיָה לְבַדּוֹ
מְנֻתָּק, עָצוּב וְכוֹאֵב.

יֶלֶד חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ.
פִּקַּח יוֹתֵר מְאַחֲרִים,
בַּעַל דִּמְיוֹן עָשִׁיר שֶׁתָּמִיד "מֵעִיף" אוֹתוֹ עַד לָעֲנָנִים,
וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת,
הָיָה סָגוּר וְעָצוּב,
אָבוּד וְאָנוּס.

כַּאֲשֶׁר סְבִיבוֹ הָיוּ הַיְלָדִים רָצִים וּמְצַחְקְקִים
הָיָה הוֹלֵךְ לַפִּנָּה וּמִתְבּוֹדֵד לְשָׁעָה אֲרֻכָּה.
אִישׁ לֹא יָדַע, אִישׁ לֹא שָׁמַע,
לֹא רָצָה לִשְׁאֹל
אוֹ לָדַעַת מָה בָּאֱמֶת קָרָה.

כְּשֶׁגָּדַל מְעַט יָדַע הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ מַשְׁבֵּר
בְּעִקְבוֹתָיו הֵחֵל לְהִשָּׁבֵר.
מְאֹד קָשֶׁה לִהְיוֹת לְבַד
לְלֹא מִשְׁפָּחָה, לְלֹא הֲגָנָה
וּבָעֶצֶם לְלֹא אַף אֶחָד.

 

הקול הקטן

 

יוֹם אֶחָד פַּעַם מִזְּמַן, כְּשֶׁהַבֹּקֶר עָלָה

וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי

שָׁמַעְתִּי קוֹל קָטָן.

 

חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ בְּכָל פִּנָּה,

הָפַכְתִּי כָּל חֵפֶץ

וּבָדַקְתִּי בַּמְּגֵרָה

אַךְ לֹא שָׁם הוּא הָיָה

הַקּוֹל הַקָּטָן.

 

יָצָאתִי הַחוּצָה לַגִּנָּה,

הִבַּטְתִּי סָבִיב,

מְחַפֵּשׂ וּמֵזִיז.

מַקְשִׁיב לַצְּלִילִים,

מִתְבּוֹנֵן לַצְּדָדִים.

אֲבָל הַקּוֹל שׁוּב לֹא נִשְׁמַע,

לֹא שָׁם הוּא הָיָה…

 

חָזַרְתִּי לְבֵיתִי

וְהִתְיַשַּׁבְתִּי.

חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי.

אֵיפֹה הוּא?

לְאָן נֶעֱלַם?

רָצִיתִי שֶׁיַּשְׁמִיעַ קוֹל,

שֶׁיַּרְאֶה סִימָן,

שֶׁאֵדַע שֶׁהוּא שָׁב,

אוֹתוֹ קוֹל קָטָן.

 

הטלית הלבנה

 

כְּשֶׁנּוֹלְדָה וְהִגִּיעָה לְחֵיקְךָ,

לָבְשָׁה עַל עַצְמָהּ לֹבֶן שֶׁל קְדֻשָּׁה,

וְקֹדֶשׁ שֶׁל אַהֲבָה,

מִתְעַטֶּפֶת וְעוֹטָה עַל עַצְמָהּ

אֶת נְשִׁימָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה.

 

לְעִתִּים עַל צַוָּארְךָ

וּלְעִתִּים עַל פָּנֶיךָ

עִם צִיצִיּוֹת שֶׁל נֶחָמָה,

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל אֱמוּנָה

וְקָרְטוֹב שֶׁל נְשָׁמָה.

 

רֵיחַ הַבַּד וּמַרְאֶהָ הַצָּחוֹר

נִשְׁאָרִים לָעַד,

גַּם אִם לֹא מַבִּיטִים לְאָחוֹר.

 

הַטַּלִּית הַלְּבֵנָה הָיְתָה שׁוֹנָה.

לֹא הָיָה מֻטְבָּע בָּהּ פַּס תָּכֹל שָׁמַיִם.

הָיְתָה כֹּה לְבָנָה וּטְהוֹרָה כַּפְּלוֹנִי

שֶׁהִתְעַטֵּף בָּהּ בְּעֵת תְּפִלָּה הַמְקַדֶּשֶׁת

אֶת יְפִי הַבְּרִיאָה.

 

הַטַּלִּית הַלְּבָנָה שְׁחֹרָה הִיא

בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הֻכְתְּמָה
הִתְיַשְּׁנָה, נִקְרְעָה.

נִזְרְקָה,

טַלִּית לְבָנָה
הֲתָשׁוּב בַּחֲזָרָה?

 

 

בקרוב…

X