ירושה מפתה | לרכישה באינדיבוק
ירושה מפתה

ירושה מפתה

שנת הוצאה: 2011
מס' עמודים: 208
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 39
- 39

אנטון פאליס רותח מזעם! כבנו המאומץ של ראש משפחת קאנליס, הוא אמור לרשת את ההון המשפחתי העצום. אלא שפתאום מתגלה יורש אמיתי. או ליתר דיוק יורשת – זואי אליס.

מבחינת זואי, אין למורשת היוונית שלה שום משמעות. והיא גם בכלל לא רוצה להיות מעורבת עם שושלת קאנליס. אלא שעכשיו היא מגלה בתמונה את אנטון פאליס, והוא משנה את המצב לחלוטין…

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ירושה מפתה”

בקרוב…

הטלפונים המרובים שזמזמו כרגע כמו צרעות כעוסות על שולחנו זכו מאנטון פאליס למבט זועם של קוצר רוח. הוא זינק מכיסאו והתרחק מהם תוך חציית משרדו.
הוא עצר מול החלון שתפס קיר שלם והעניק לו תצפית ייחודית על קו האופק המפורסם של לונדון. קמטים עמוקים נחרצו במצחו החלק והזהוב. מרגע שהתפרסמו הבוקר החדשות המטלטלות המדווחות על מות בנו האובד של ת'יאו קאנליס, הבורסה נכנסה למשבר, ועכשיו הטלפונים המצלצלים האלה ניסו להביא אותו למצב זהה.
"אני מבין את ההשלכות, ספירו," סינן אל הטלפון היחיד שאליו הואיל בטובו להתייחס. "אבל זה לא אומר שאני מתכוון להצטרף לפניקה של כולם."
"אפילו לא ידעתי שלת'יאו יש בן," הכריז ספירו לסקריס בתדהמה על כך שלא היה שותף לפיסת מידע כה חשובה ומסוכנת בפוטנציה. "כמו רוב האנשים, אני האמנתי שאתה היורש שלו."
"אני לא היורש של תיאו ואף פעם לא הייתי," הכחיש אנטון. הוא כעס כעת על שלא טרח לשים קץ לשמועות הללו לפני שנים, כשרק החלו להסתובב. "אין בינינו אפילו קרבה רחוקה."
"אבל אתה שימשת לו כבן בעשרים ושלוש השנים האחרונות!"
אנטון השליך את ראשו הכהה לאחור בתנועת שלילה יוונית טיפוסית, כי הוא לא אהב לחשוף שום דבר שקשור ליחסיו עם ת'יאו קאנליס. "ת'יאו לקח פיקוד על החינוך וההשכלה שלי, וזה כל מה שהוא עשה," ציין.
"הוא גם הגן על העושר האישי שלך והבטיח שקבוצת פאליס תשמור על מקומה בראש עץ ההשקעות עד שאתה גדלת מספיק כדי לאחוז בהגה," ציין ספירו. "אתה לא יכול להגיד לי שהוא עשה את כל זה בגלל טוב הלב שלו."
כי אין לו בכלל לב, נמנע ספירו מלהוסיף. ת'יאו קאנליס היה ידוע כמי שחיסל בחוסר רחמים אימפריות של אנשים אחרים, לא טיפח אותן.
"תודה בזה, אנטון, ת'יאו טיפח אותך מאז שהיית בן עשר במטרה שתתפוס את מקומו, וכולם יודעים את זה."
כעס התלקח לחיים באנטון לשמע טון קולו המזלזל של ספירו. "אל תסטה מהנושא," השיב בקור. "התפקיד שלך הוא להזים את כל השמועות ההרסניות לגבי מצב היחסים שלי עם ת'יאו, לא לרחרח אחר שמועות חדשות."
מיד בתום דבריו חש אנטון שינוי באווירה מעבר לקו. הוא זה עתה העמיד במקומו את אחד מעובדיו הנאמנים ביותר. "כמובן," השיב ספירו לסקריס בקרירות בטון של עורך-דין. "אני אגש לזה מיד."
השיחה הסתיימה בנימת כפור ברורה. אנטון, שהיה רגוז בשל המצב, פנה לצעוד בחזרה אל שולחנו כדי שיוכל להשליך עליו את הטלפון. הטלפון החל לצלצל שוב כמעט מיד, דבר שלא הפתיע אותו. כל המי והמי בכלכלה הגלובלית יצאו מגדרם כדי לגלות איך מותו של ליאנדר קאנליס – בנו האבוד של ת'יאו – ישפיע על עמדת הכוח הנוכחית של אנטון עצמו בקאנליס אינטראקום.
זו היתה הנורה האדומה האמיתית שנדלקה – לא יחסי העבר של אנטון עם ת'יאו אלא יחסיו בהווה. הוא פחות או יותר ניהל עבור ת'יאו את החברה מרגע שהזקן חלה לפני שנתיים ועבר לגור באי הפרטי שלו, אף שהמידע לגבי חומרת מחלתו טרם התפרסם.
קרן אור קטנה שמהבהבת בעיצומה של סערה, הרהר אנטון בקדרות. המניה של קאנליס לא תעמוד בפגיעה רצינית נוספת אם ייוודע שת'יאו היה חולה מכדי לשים אצבע על הדופק באימפריה העסקית שלו. וזו היתה הסיבה שאנטון זרם עם ההנחה הכללית שת'יאו מטפח אותו לקראת היום שבו יירש את מקומו.
הוא הרים בקללה רכה את אחד הטלפונים והתקשר בחזרה לספירו כדי להבטיח את סודיותו לגבי המידע שזה עתה מסר לו. ספירו נשמע נוקשה מעלבון בשל הצורך של אנטון להזכיר לו עקרון מוסרי בסיסי כל-כך והבטיח שלעולם לא ימסור מידע סודי לאיש.
אנטון סגר שוב את הטלפון, הסתובב כדי להשעין את ירכיו על קצה המכתבה והקדיר פנים בהרהור אל נעליו. הוא הרגיש כמו להטוטן, קלט בהעוויה קצרה ואירונית: כדור אחד דרש ממנו להחזיק באוויר את האינטרסים העסקיים של ת'יאו יחד עם קבוצת החברות הגלובלית שלו עצמו, וכדור אחד דרש ממנו להגן על היושרה והגאווה של עצמו. ועכשיו כדור שלישי נזרק למעלה בין האחרים, כדור הרבה פחות צפוי שהיה שייך לליאנדר קאנליס המנוח – אדם שאותו אנטון זכר רק במעורפל ושנמלט מהנישואים שנכפו עליו בגיל שמונה-עשרה ומאז לא נראה או נשמע.
זאת אומרת, עד עכשיו, כשהבחור המסכן מצא את מותו. אנחה חמקה מפיו. זה לא היה אפילו מותו של בנו הנשכח של ת'יאו שגרמה להשתוללות הסערה שם בחוץ. לא, זה היה הגילוי שליאנדר השאיר אחריו משפחה.
יורשים חוקיים לבית קאנליס.
אנטון מתח יד ארוכת-אצבעות והרים את הצהובון שדיווח על הסיפור. הוא הביט בתצלום שאיזה כתב צעיר מבריק הצליח למצוא. בתמונה נראה ליאנדר קאנליס עומד לצד משפחתו במה שנראה כמו יום בילוי משפחתי. ברקע נראו אגם, עצים ושמש זורחת. סלסלת פיקניק עשויה נצרים נחה על חופת המנוע של מכונית ספורט מדגם ישן. לפני המכונית עמד ליאנדר קאנליס, גבוה, כהה ונאה מאוד, דומה במידה מפתיעה לתי'או לפני כמה עשרות שנים.
ליאנדר צחק אל המצלמה. מאושר, הבחין אנטון. גאה בשתי הנשים שהצמיד אל כל אחת מכתפיו המרשימות. שתי הנשים היו בלונדיניות ובהירות. המבוגרת מבין השתיים, אשתו של ליאנדר, היתה בעלת יופי כה מלאכי עד שזה לא היה פלא שנישואים החזיקו מעמד במשך עשרים ושלוש שנים של קושי יחסי – יחסי למה שיכול היה להיות להם אלמלא ת'יאו…

בקרוב…

X