יהודה הלוי, שירי קודש | לרכישה באינדיבוק
יהודה הלוי, שירי קודש

יהודה הלוי, שירי קודש

שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 296 + 310
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 150

כל שירי הקודש של יהודה הלוי, מגדולי משוררי העברית בימי הביניים, בשני כרכים, במהדורה חדשה!

יהודה הלוי הִרבה לכתוב שירי קודש, אשר הקיפו וכללו את כל מועדי ישראל, חגים, שבתות וגם ימי אבל וצער על החורבן והגלות. מהדורה חדשה זו כוללת את כל שירי הקודש של יהודה הלוי. זוהי  לא מהדורה מדעית והיא לא נועדה לאנשי מחקר ואקדמיה בלבד. היא מיועדת לכלל הציבור הרחב ואין בה מראי מקומות ופירושים, שבמהדורות אחרות תופסים מקום נרחב וקוטעים את רצף הקריאה והחוויה שבקריאה ושוברים את שלמותה.

מחיר שני הכרכים של שירי הקודש יחד: 150 שקלים, כולל משלוח.

לשני כרכי שירי החול של יהודה הלוי, לחצו כאן.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “יהודה הלוי, שירי קודש”

בקרוב…

 

נפשי, אם לבבי [חתימה: יהודה]

נַפְשִׁי, אִם לְבָבִי / תִפְדִּי מִמַּכָּה טְרִיָּה

חֶסֶד הָאֱלֹהִים קַוִּי / יִהְיֶה לָּךְ רְטִיָּה

יִוָּדַע לְעֵינֵךְ נַפְשִׁי / מַה בֶּצַע בְּדָמֵךְ

כִּי חִיַּבְתְּ הַיּוֹם רֹאשִׁי / לַמֶּלֶךְ בְּשׂוּמֵךְ

נַפְשֵׁךְ מֵעֲבוֹדָה חָפְשִׁי / וַתִּנְשִׁי מְקוֹמֵךְ

אֶקְרָאֵךְ וְאַת מִנֶּגְדִּי / דּוֹמָה כַצְּבִיָּה

שׁוֹאָתֵךְ וְעִתּוֹת שַׁלְוִי / תֶּאֶרְבִי לְבִיָּא

הַרְפִּי מִנְּדוֹדֵךְ, הַרְפִּי, / פֶּן תִּהְיִי טְרוּפָה

וּבְיוֹמֵךְ הֲיִי וּבְנִשְׁפִּי / כַּשִּׁפְחָה חֲרוּפָה

וּבְעֵין מַחֲשָׁבֵךְ צַפִּי / אֶל חָלְיֵךְ תְּרוּפָה

מִיּוֹם הַנְּדוֹד רַב פַּחְדִּי / גָּדְלָה הָאֲנִיָּה

וּכְצִפּוֹר בְּרֹחַ אַוִּי / מִיָּד הַנְּטוּיָה

וּדְעִי לָךְ, הֲיֵשׁ תּוֹחֶלֶת? / מַה תַּעְנֶה לְשׁוֹנֵךְ

יוֹם תִּהְיִי כְּבַת נִבְהֶלֶת / יוֹם יִגָּל קְלוֹנֵךְ?

עַתָּה מַהֲרִי עַל דֶּלֶת / עִמְדִי מוּל אֲדוֹנֵךְ

וּמְעִיל תֹּם וְצֶדֶק תַּעְדִּי / בִּהְיוֹתֵךְ שְׁבוּיָה

וּכְמוֹ נוּן מְנַשֶּׁה לֵוִי / בֵּינוֹנִית תְּלוּיָה

דִּמְעִי יַעֲרֹף כְּעָבִים / עַל עַם הָאֱלֹהִים

מֻשְׁלָכִים לְבַד כַּעְשָׂבִים / אַרְזֵי הַגְּבוֹהִים

אֵיכָה נִרְמְסוּ כוֹכָבִים, / כּוֹכְבֵי הַנְּגוֹהִים

וַעְלֵיהֶם יְמוֹתֵי חֶלְדִּי / נַפְשִׁי הָעֲנִיָּה

תָּהִים וּבְחַדְרֵי גֵוִי / סֹעְרָה כָאֳנִיָּה

הָשֵׁב הָאֱלֹהִים כַּנְּךָ / אֶל חֶדֶר דְּבִירְךָ

גַּם תַּאְמִיר כְּמֵאָז בִּנְךָ / כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִירְךָ

וּקְרָא שׁוּב לְךָ לִמְעוֹנְךָ / כִּי אִתִּי שְׂכָרְךָ

וּבְרִיתִי לְיַעֲקֹב עַבְדִּי / אֶל בַּת הַשְּׁבוּיָה

אֶזְכֹּר עֵת בְּאַרְמוֹן נָוִי / תִּקְרָא הַלְלוּיָהּ.

 

רחמיך שאלתי

רַחֲמֶיךָ שָׁאַלְתִּי / וְכָלוּ לְיֶשְׁעֲךָ עֵינָי

וְזָחַלְתִּי וְנִבְהַלְתִּי / וְנִבְהָלוּ רַעְיוֹנָי

בְּזָכְרִי אֲשֶׁר נוֹאַלְתִּי / וְחַטֹּאתַי וּזְדוֹנָי

וְעַל כֵּן הִתְנַפַּלְתִּי / וְקָרַבְתִּי בְתַחֲנוּנָי

וְיוֹם רָצוֹן הוֹחַלְתִּי / אוּלַי יִשָׂא פָנָי

הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי / לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ / וְרוּחִי לְךָ שׁוֹאָפֶת

וְנֶגְדִּי שִׁוִּיתִיךָ / לְמוּל עֵינַי טוֹטָפֶת

וְיוֹם צַר קִוִּיתִיךָ / בְּעַיִן לְךָ דוֹלָפֶת

לְעֻמָּתִי מְצָאתִיךָ / זְרוֹעַ עֹז נֶחְשָׂפֶת

חוּשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ / בְּנֶפֶשׁ לְךָ נִכְסָפֶת

מֵשִׁיב שַׁי תַּחֲנוּנָי / הַמּוּשָׁב לַאדֹנָי

וְשַׁעֲשׁוּעַי בְּבֵית שִׁבְיִי / בֵּאלֹהֵי יְשׁוּעָתִי

מַעֲלֶה תְעָלָה לְחָלְיִי / וְיִדָּרֵשׁ לְשַׁוְעָתִי

מַעֲבִיר קָשְׁיִי וּמִרְיִי / וּמוֹחֶה אֶת רִשְׁעָתִי

יָשִׂים בְּנֹאדוֹ בִכְיִי / וְאַל יֶחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי

וְרָאֹה יִרְאֶה בְעָנְיִי / וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי

וְיִפֶן בְּרַחֲמִים וְיִמְחֶה / דִמְעָה מֵעַל פָּנָי

דְּרַשְׁתִּיךָ בְמַחֲשָׁבִי / מְצָאתִיךָ בִשְׂעִפִּי

וְשִׁחַרְתִּיךָ עַרְבִּי / לֵילִי וְשַׁחֲרִי וְנִשְׁפִּי

מֵעִיר רַעְיוֹן לִבִּי / וּבַל אֶחֱשׂוֹךְ אִמְרֵי פִּי

וְאַקְרִיב דָּמִי וְחֶלְבִּי / וּפוֹרֵשׂ לְךָ אֶת כַּפִּי

כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי / וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי

וְאֵי זֶה מֵאֵת רוּחִי / עָבַר רוּחַ אֲדֹנָי

דַּל עַל פִּתְחֲךָ שׁוֹאֵל / לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים נוֹאָל

אֵיכָכָה יִגָּאֵל / וּבְחַטֹּאתָיו מְגוֹאָל

דִּבְרָתוֹ שָׂם אֶל אֵל / וְכָל מִשְׁאָלָיו יִשְׁאָל

יֹאמַר צִדְקִי מֵאֵל / וּמִלָּתוֹ שׂוּמָה לְאַל

הֲיֶשׁ לוֹ בִּלְתְּךָ גוֹאֵל / וּמִי זֶה אוֹתוֹ יִגְאָל

לְמִי מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה / בִּלְתִּי לַאדֹנָי.

 

יהודה בן שמואל הלוי נולד בשנת תתמ"ה (1075 למנינם) בעיר טולדו שבספרד לאחר שנכבשה על ידי קסטיליה הנוצרית. עוד בהיותו צעיר עזב את עיר מולדתו ואת ספרד הנוצרית ועבר לדרום ספרד, לספרד המוסלמית. שם למד בישיבתו של הרב יצחק אלפסי. הוא חי בעיקר בגרנדה ושם הושפע מהתרבות המוסלמית, שהייתה שם בשיא פריחתה, בנוסף ללימודיו הרחבים והמעמיקים באוצרות הרוח של היהדות. כמו כן הוא למד את חכמת הרפואה שממנה התפרנס.

יהודה הלוי הִרבה לכתוב שירי קודש וגם לא נמנע מלכתוב שירי חול ובהם גם שירי אהבה, ערגה ורֵעוּת. שירי הקודש שלו הקיפו וכללו את כל מועדי ישראל, חגים, שבתות וגם ימי אבל וצער על החורבן והגלות. בבגרותו התגבר בו צער הגלות והעמיקה בו ההכרה שאין די בתפילות ותחנונים לשבור את גורל הגלות וגמלה בו ההחלטה לקום ולעשות, לקום ולעלות לארץ ישראל ולירושלים משאת נפשו.

הוא נפרד מבתו היחידה ושאר בני משפחתו, מקרוביו ומתלמידיו ויצא מספרד המוסלמית למסע הקשה והמסוכן לארץ ישראל. תחילה הגיע על הים למצרים ושהה שם כשישה חודשים בקרב אוהבים ומעריצים. הוא המשיך לכתוב את שיריו במסעו על הים ולאחר מכן במצרים. לאחר זמן, כשהוא ראה שהוא עלול להחליף את גלות ספרד בגלות מצרים, עזב את מצרים בכדי להגיע לארץ ישראל.

X